וועדת זליכה: האם אגרות החוב של חב' הליסינג בסכנה?
סקטור סקטור, רפורמה רפורמה, וועדה וועדה, (על בסיס: זנגה זנגה, דאר דאר, בת' בת'), לאחר וועדת ששינסקי ומסקנותיה הנחרצות על סקטור חיפושי הנפט והגז בישראל, ווועדת טרכטנברג והשפעותיה על ענף הנדל"ן למגורים. מגיעה כעת וועדת זליכה אשר בודקת את תחרותיות שוק הרכב בישראל.
הוועדה בראשותו של פרופ' ירון זליכה הוקמה בספטמבר 2011 ע"י שר התחבורה, ישראל כץ. מטרותיה היו לבחון את תחרותיות ענף הרכב בישראל תוך מתן דגש על צמצום ריכוזיות יבואני הרכב והוזלה של התעריפים לצרכן, הן ברכישת המכונית והן ברכישת חלפים. בנוסף, התמודדה הוועדה עם נושאים כמו הבעלויות הצולבות בין יבואני הרכב וחברות הליסינג, הוזלת תעריפי הטיפול והתיקון במוסכים וכד'.
וועדת זליכה עתידה לפרסם המלצותיה הסופיות בשבועות הקרובים. לאחרונה הדליפה הוועדה את טיוטת ההמלצות. לא נתעכב על כולן, אך בהחלט נסקור את הרלוונטיות שבהן לשוק הליסינג. נזכיר, המלצות אלו טרם אושרו ע"י הממשלה, ולמרות זאת, במידה ויאושרו יש בכוחן להשפיע בצורה ניכרת על תחום הליסינג וכל רבדיו:
1. פיקוח על המחירים . יבואני הרכב יהיו חייבים לדווח למדינת ישראל על מחיר מכירת המכוניות לחברות הליסינג. המדינה תיצור מנגנון אשר יחשב את גובה ההנחה שהיבואן יצטרך לתת לצרכן הפרטי, בהתאם לגובה ההנחה שנתן לחברות הליסינג. אמנם, ההנחות ללקוחות הפרטיים יהיו נמוכות מההנחות לחברות ליסינג אך מהלך זה יביא לירידה במחירי הרכב לצרכן ויקטין את כדאיות רכישת מחב' הליסינג.
2. שינוי שיטת המיסוי . כיום מס הקנייה מחושב לפי המחיר שאותו משלם היבואן. מכיוון שמחיר זה לא מדווח, מרכיב מס הקנייה המשולם על כל מכונית לא ידוע והיבואנים יכולים ליהנות משולי רווח גדולים, שמתורגמים להנחות שניתנות לחברות הליסינג. וועדת זליכה מציעה שהמס יחושב, לפי מחיר המחירון של המכונית. מהלך זה יביא לצמצום שיעור ההנחות לחברות הליסינג.
3. הגבלת גודלן של חברות הליסינג . הוועדה תמליץ על הגבלת גודלן של חברות הליסינג, במטרה להגדיל את התחרות. משמעות המהלך הינה הקטנת הריכוזיות בשוק הקיים והכנסת שחקנים נוספים לשוק הליסינג.
4. מחירון רכב לאומי . המדינה תגבש מחירון רכב שיתבסס על נתונים שימסרו מוכרי ורוכשי מכוניות משומשות. המחירון אמור להחליף את מחירוני הרכב הקיימים כיום בשוק.
אגרות חוב של 3 חברות ליסינג נסחרות בבורסה באחד העם, שלמה החזקות מפעילת המותג שלמהSIXT הינה החברה הגדולה ביותר, בעלת נתח שוק של 27.5%. קרדן רכב מפעילת המותג AVIS וחב' אלבר - שתי האחרונות אוחזות בנתח שוק של 12.5% כ"א.
ל שלמה החזקות בבעלות שלמה שמלצר 6 סדרות אג"ח סחירות. ההון המונפק הכולל הינו מעל 1.25 מיליארד ש'. סדרות האג"ח מדורגות ברמת דירוג (A) למעט סדרה 13 אשר לא מדורגת כלל. חברת אלבר מובילה בכמות סדרות האג"ח עם 10 סדרות ברמות דירוג (A3) ועם הון מונפק של למעלה מ-1 מיליארד ש'.
סוגרת את הרשימה, קרדן רכב עם הון מונפק של 700 מיליון ש' בקירוב וללא בטחונות (טרום חודק). כאשר בוחנים את רשימת אגרות החוב מגלים כי עיקר החוב (הסדרות הגדולות) של שלמה החזקות ואלבר מובטחות בציי הרכב. שווי הרכבים לבטוחה נאמד ע"פ מחירון לוי יצחק. שאר סדרות האג"ח אינן מובטחות. חב' ההחזקות אלעזרא, אשר שולטת בחב' אלבר מקבלת אף היא מקום של כבוד ברשימה. זאת מהסיבה כי אג"ח שלה מובטחות ע"י מניות אלבר, ובכך גם היא חשופה בצורה עקיפה לענף הליסינג.
עיקר פעילותן של חברות הליסינג תלוי בצורה ניכרת ביכולתן למחזר חובות עבר או באפשרות להנפיק סדרות חדשות כנגד בטחונות. המלצות אלו, אותן מתכננת וועדת זליכה להעביר לאישור הממשלה, יש בכוחן להשפיע באופן ניכר על היכולת של חברות הליסינג למחזר חובות. ראשית, הגבלת גודלן של חברות הליסינג יפגע בגודל ציי הרכב אותם החברה תוכל להעמיד לצורך בטוחה בהנפקות אג"ח עתידיות. למעשה, המלצה זו, אם תאושר, תפגע בגודל סדרות אגרות החוב אשר יונפקו בעתיד לצורך מחזור חוב קיים.
שנית, שינוי המיסוי והפיקוח על המחירים יחתוך את מרווחי השיווק בו החברות פועלות, דבר אשר יעיב על שורת הרווח של החברות הללו. שלישית, הקמת מחירון רכב לאומי יוריד את שווי הרכבים, דבר אשר ישפיע לשלילה על שווי הביטחונות הקיימים.
לסיכום, הניסיון בשנה האחרונה מלמד, כי לרגולטור יש אמביציה גבוהה להעביר רפורמות ושינויים מהותיים. וועדת ששינסקי אשר השפיעה באופן מהותי על סקטור חיפושי הגז והנפט, הרפורמה בשוק התקשורת בהובלת השר כחלון, והשפעתה על ענף הסלולרי. אלו רק מס' דוגמאות ליכולתו של המחוקק. כעת עם פרסומן העתידי של המלצות וועדת זליכה, קשה יהיה להעריך ולאמוד מי מההמלצות תעבורנה את מבחן ההצבעה בכנסת ומי תישאר בגדר המלצה בלבד. חוסר הוודאות בענף דורש להקטין את החשיפה בתיקים לאג"ח מענף הרכב בכלל וחברות הליסינג בפרט. המלצות אלו ישפיעו באופן ניכר על ענף זה, ולא מן הנמנע כי נראה הורדות דירוג בעתיד לחברות בענף הליסינג.
- 5.שמלצר ישלם את האגחים בלי ועם זליכה (ל"ת)ירידה לצורך עליה 15/01/2012 05:11הגב לתגובה זו
- ענת 15/01/2012 22:25הגב לתגובה זוובנתיים מי ששילם זה רק החוסכים והפנסיה שלנו.
- 4.הממשלה הזו תרמה מכל ממשלה אחרת לרפורמות... (ל"ת)יעקב 11/01/2012 21:21הגב לתגובה זו
- 3.רון 11/01/2012 13:56הגב לתגובה זועל סמך מה קבעת שמחירון שתפרסם המדינה יוריד את מחירי הרכבים??
- 2.בובי 11/01/2012 09:57הגב לתגובה זופייננסיירים בגרוש על גב בחוסכים
- 1.דני 11/01/2012 09:13הגב לתגובה זולדעתי החברות האלו הולכות ליפול עם זה כי מי יקח רכב ליסינג עם מיסוי כזה. זה כבר לא ממש משתלם

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
