אילון מאסק
צילום: טוויטר

אילון מאסק רוצה שטסלה תשקיע בסטארטאפ הבינה מלאכותית שלו

בסקר שערך מאסק ב-X והצביעו בו 750,000 משתמשים, 69% מהם הצביעו בעד ההשקעה ב-xAI. מה היתרון בהשקעה כזו עבור טסלה והאם חברת רכב שמשקיעה בסטארטאפ היא דבר חריג?
אדיר בן עמי | (1)

למנכ"ל טסלה TESLA INC , אילון מאסק, יש רעיון חדש. הוא רוצה שיצרנית הרכבים החשמליים שלו תשקיע 5 מיליארד דולר בסטארט-אפ הבינה המלאכותית שגם בבעלותו xAI. על מנת לבדוק את הרעיון, מאסק פרסם סקר ב-X (טוויטר לשעבר) בו הצביעו יותר מ-750,000 אנשים, כאשר 69% מהקולות היו בעד ההשקעה.

מאסק ציין כי על מנת שזה יקרה, נדרש אישור הדירקטוריון כמו גם אישורים רגולטוריים. בנוסף, סביר להניח שרבים מהמשתמשים שהצביעו הם בכלל לא בעלי מניות בטסלה. 

הסטרט-אפ של אילון מאסק גייס לאחרונה 6 מיליארד דולר, מה שנתן ל-xAI שווי של 24 מיליארד דולר. הערכות שווי של חברות פרטיות נוטות לעלות עם כל סבב גיוס. 5 מיליארד דולר שאולי טסלה תשקיע צפויים לתת לה בעלות על בין 10% ל-15% מ-xAI.

 

היתרון בהשקעה 

היתרון העיקרי של טסלה בהשקעה כזו הוא בעלות על חלק מעסק בינה מלאכותית שעושה דברים הקשורים ל-AI שטסלה לא עושה. פרויקט הבינה המלאכותית העיקרי של טסלה קשור למכוניות, כאשר החברה משתמשת במחשוב מבוסס AI על מנת לאמן את תוכנת הנהיגה האוטונומית שלה .השקעה ב-xAI היא פשוט דרך נוספת שבה טסלה יכולה להפיק תועלת מההצלחה הפוטנציאלית של xAI בפיתוח בינה מלאכותית כללית (AGI).

נושא הבינה המלאכותית בטסלה ובאילו פרויקטים של AI החברה צריכה להמשיך להשקיע, היו במרכז העניינים במשך זמן מה לאחר שמאסק אמר בינואר שהוא רוצה להחזיק במניות טסלה עם זכות הצבעה בשיעור של 25%, מה שיתן לו יכולת לשמר פרויקטים של בינה מלאכותית בתוך יצרנית ה-EV. מאסק שולט כיום בכ-20% ממניות טסלה כולל האופציות שברשותו.

יתכן מאוד שיעד ה-25% של מאסק היה מעט מופרך. היזם כבר הקים את xAI וסיפורים על מהנדסים שבחרו לעבוד בחברת ה-AI שלו על פני טסלה, בנוסף לכך שטסלה העבירה הזמנות שבבים מאנבידיה ל-xAI התרבו מאז. מאסק אף התייחס לכך בשיחת הרווחים של יצרנית הרכבים החשמליים.

לפי מאסק, "המהנדסים רוצים לעבוד על AGI (בינה מלאכותית כללית) ולא על בעיות ספציפיות הקשורות לטסלה. הם לא התכוונו להגיע לטסלה בכל מקרה", אמר היזם. בנוגע לשבבים של אנבידיה, אמר מאסק כי לטסלה אין מקום להפעיל את השבבים ולכן זה היה בזבוז של ההון של החברה. "זה לא היה לבחור את xAI על פני טסלה, מרכזי הנתונים של טסלה היו פשוט מלאים". 

קיראו עוד ב"גלובל"

השקעות של חברות רכב בסטארטאפים אינן דבר נדיר. לדוגמה, פורד ואמזון השקיעו בסטארטאפ הרכבים החשמליים ריביאן. עם זאת, במקרה של פורד, ההשקעה הייתה הגיונית יותר, מכיוון שמדובר בחברת רכב שהשקיעה בחברת רכבים חשמליים, ולא בחברת רכב שמשקיעה בשירותים כמו ChatGPT.

 

הבינה המלאכותית בחברת ה-EV

טסלה מכנה את עצמה חברת רובוטיקה ו-AI. יחד עם תוכנת הנהיגה האוטונומית של החברה, טסלה מאמנת רובוטים דמויי אדם בעזרת המודלים שלה, אותם היא מתכוונת להתחיל למכור בשנים הקרובות. אנליסט וודבוש, דן איבס, ציין כי פוטנציאל ה-AI של טסלה נאמד בעד טריליון דולר. עם זאת, כיום, חוץ ממכירות של תוכנת הנהיגה האוטונמית, אותן טסלה לא חשפה, רוב ההכנסות של טסלה מגיעות עדיין ממכירת רכבים.

בנוגע לשאלה האם טסלה יכולה להרשות לעצמה את ההשקעה הזו, לפי הדוחות האחרונים שלה נראה שכן. החברה סיימה את הרבעון השני עם יותר מ-30 מיליארד דולר במזומן. האם מדובר בניצול טוב של המזומנים או לא זה כבר המשקיעים ווול-סטריט צריכים להחליט.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    החיים 25/07/2024 06:09
    הגב לתגובה זו
    רוב השווי של טסלה זה חלומות אז צריך להמשיך למכור חלומות עד שהמציאות תגבר על החלום
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

וורן באפט
צילום: טוויטר

באפט מגייס חוב במטבע היפני - רמז להגדלת פוזיציה במניות?

שיטת העבודה של באפט ביפן - מגייסם חוב ומשקיעים אותו במניות וכך מנטרלים את החשיפה למטבע היפני

רן קידר |

ברקשייר של וורן באפט ממשיכה להעמיק אחיזה בשוק היפני, כשהפעם מדובר דווקא על הנפקת אג"ח ביין. הנפקת חוב במטבע היפני מלמדת כי באפט סבור שמדובר בריבית נמוכה כשלצד התחזית שלו על המטבע היפני הוא סבור שהריבית הכוללת תהיה נמוכה מחוב אחר. או שפשוט הוא רוצה לפזר את ההתחייבויות, אם כי צריך לזכור שלבאפט וברקשייר אין חובות. ההיפך. לברקשייר יש 384 מיליארד דולר במזומן. 

ולכן, האפשרות הטבעית להנפקת חוב כזה היא פשוט הכוונה של באפט להגדיל את ההשקעות היפניות - כלומר, לגייס חוב ומיד להשקיע במניות יפניות. ברקשייר כבר מחזיקה בהשקעות ישירות מהותיות בחברות המסחר היפניות הגדולות, והתוכנית היא להגדיל את החשיפה.

למעשה, הטכניקה של גיוס חוב והשקעתו אומצה על ידי באפט כבר בשלבי הכניסה הראשונים לשוק היפני כשכך היא גם מגדרת את החשיפה שלה למטבע היפני. מאז שנכנסה ברקשייר האת'וויי לראשונה לשוק האג"ח היפני ב-2019, היא הספיקה לגייס כ-2 טריליון ין, שהם כ-13.8 מיליארד דולר. הסכום הזה ממקם אותה בראש טבלת המנפיקים הזרים בשוק היפני. אך יותר מכך, מדובר באסטרטגיה שמחברת בין גיוס חוב מקומי להשקעות ישירות ביפן, בעיקר בחמש מחברות המסחר הגדולות: איטוצ'ו, מיצובישי, מיצובוי, סומיטומו ומרובני

ברקשייר החלה לרכוש את מניות החברות הללו עוד ב-2019, אבל חשפה זאת רק באוגוסט 2020, אז דווח כי השקיעה כ-6 מיליארד דולר. מאז ההשקעה הלכה ותפחה, בסוף 2024 כבר הסתכמה בכ-23.5 מיליארד דולר ועל פי ההערכות היא מגיעה כעת לכ-28-30 מיליארד דולר. באפט הדגיש כי מדובר בהשקעה לטווח ארוך מאוד, ושהחזקות החברה צפויות לגדול בהדרגה. ייתכן שמדובר באחד מהמהלכים המשמעותיים ביותר של ברקשייר מחוץ לגבולות ארצות הברית, אם לא הגדול שבהם, ייתכן שזה המהלך המשמעותי של באפט רגע לפני שהוא עוזב. 

הבחירה בחברות המסחר היפניות היא לאחר ניתוח עמוק. מדובר בגופים שמבצעים פעילות רחבת היקף בענפי אנרגיה, סחורות, מזון, לוגיסטיקה ותעשייה כבדה. רבים מהם נחשבו בשוק כמסחררים בתמחור חסר, בין היתר בשל תרבות עסקית שמרנית, חלוקת דיבידנד מצומצמת וניהול לא תמיד אגרסיבי של הערך לבעלי המניות. אולם הרפורמות התאגידיות שיזם הבנק המרכזי ביפן בשנים האחרונות, ופתיחת השוק למעורבות זרה, משכו עניין של משקיעים גלובליים, ובאפט היה הראשון לזוז