תל אביב, סוף שנות השבעים. עיר אפורה שנשפכת אל הים. כנער מתבגר היו שתי מטלות עיקריות  בבית ששנאתי: לשאוב אבק ולצפות סדינים. משימת ניקוי האבק היתה המעיקה ביותר. תמיד הגיע השלב שבו שקית שואב האבק התמלאה, והיה צריך לרוקן או להחליף אותה, בשלב הזה, כל האבק שנאגר היה מתפזר על פני הבית, ואז היה צריך להתחיל מחדש, ממש מלאכה סיזיפית. 

  

באותן השנים בדיוק ג׳יימס דייסון מצא את עצמו מוטרד מאותו העניין. דייסון, ממציא ויזם בריטי, ניסה ליצור שואב אבק שלא ייסתם על ידי האבק, ולא יזדקק לשקיות. במשך חמש שנים שקד על פיתוחו בחצר הבית שלו. עד 1981 דייסון ייצר יותר מ-5,000 סוגי אב-טיפוס לשואב אבק המבוסס על טכנולוגיה שונה לגמרי, המכונה "ציקלון", שיתרונה היה בכך שעוצמת השאיבה לא נחלשה גם כששואב האבק התמלא. 

 ג'יימס דייסון - מחובות להון גדול (קרדיט:ויקיפדיה)

דייסון כלל לא רצה להקים חברה לשואבי אבק, אלא ביקש למכור את המצאתו לאחת היצרניות הגדולות, ובראשן - 'הובר' הבריטית, שהיתה אז השולטת בשוק. אלא שמהר מאד גילה שהובר אינה מעוניינת בשואב אבק נטול שקיות, משום שמכירת השקיות הניבה לה הכנסה שנתית נאה, שהוערכה אז בכ-500 אלף דולר לשנה. 

בספרו כתב דייסון "חשבתי לעצמי: כן, אני קטן, אין לי כסף ואני בחובות, אבל יש לי רעיון". דייסון היה אובססיבי עם הרעיון שלו, נקלע לחוובת גדולים וכמעט פשט רגל. הוא הקים חברת שואבי אבק משל עצמו, שנשאה את שמו, וניסה לשווק את המוצר החדשני שפעל בשיטת הציקלון בחנויות בבריטניה ובשאר העולם. פריצת הדרך התרחשה רק ב-1993, כשרשת חנויות הכלבו היוקרתית ג'ון לואיס השתכנעה לשלב את המוצר בחנויותיה.  

במקביל יזם ישראלי שעבד בחנות חשמל צבי כהן טס לתערוכה בגרמניה אהב את המוצר וחתם הסכם להפצתו בישראל.

פריצת הדרך השנייה התרחשה ב־2002, כאשר דייסון פיתח שואב אבק ראשון ללא שקית החלפה. השואב החדש נגס בנתח השוק של הובר, ועקף אותו ב־2005 כשחצה את 20% מנתח השוק של השואבים בעולם מול 13% של הובר, שהועמדה למכירה, לאחר שאיבדה את מעמדה כמונופול. חברת דייסון כבשה את השוק, קיבעה את מעמדה כהובר החדשה, ובשנת 2020 הוכתר ג'יימס דייסון בידי ה"סאנדיי טיימס" כאדם העשיר ביותר בבריטניה, עם הון מוערך של כ-16.2 מיליארד ליש"ט. 

 

שואבים רובוטיים, שואבים אלחוטיים

מה סוד ההצלחה של דייסון? לפני שלושה עשורים, הכיל תחום שואבי האבק רק שואבים שהיו מחוברים לחשמל, ונגררו מחדר לחדר כשחוט חשמל ארוך נשרך מאחוריהם. בתחילת שנות האלפיים החלו להיכנס לשוק השואבים הרובוטיים, שידעו למפות את איזור השאיבה, לצאת לשאוב במועדים מתוכננים מראש, ולחזור בסיום השאיבה (או הסוללה...) לעמדת הטעינה. המובילה בשוק השואבים הרובוטיים היתה חברת iRobot, שהתמודדה בעיקר מול חיקויים סיניים. 

דייסון לא התמודדה בשוק הזה, אלא פיתחה במקביל מוצר אחר - השואבים האלחוטיים, שנכנסו לשוק לפני כעשור, וכפי שהסתבר – כבשו אותו בסערה. בניגוד לדור הקודם של שואבי האבק, מדובר בשואבים קלי משקל, בתצורת מטאטא (מקל), שקל מאד להשתמש בהם באופן שוטף ויומיומי, גם ללכלוכים קלים, וכך הם הפכו למוצר חיוני בכל בית, לצידו, או במקומו, של שואב האבק המסורתי. 

הבשורה הנוספת היתה הסוללה החדשנית שייתרה את הצורך בחיבור לחשמל בעת השימוש בו. ההצלחה העיקרית של דייסון שייכת למוצר מעולה שהתגבר על בעיות שהיו בתחום  הביא מוצר חדשני ולכן ניצח נצחון מוחץ

 

הצלחה גדולה בישראל

בישראל, מדינה שידועה בכך שהיא מזדרזת לאמץ חידושים טכנולוגיים, כניסת השואבים האלחוטיים היתה מהירה במיוחד. שלוש שנים אחרי ההשקה, בשנת 2018, הפכה קטגוריית השואבים האלחוטיים למובילה עם 65% מהשוק, השואבים החשמליים היו 18% בלבד, והשואבים הרובוטים - הלהיט של תחילת שנות האלפיים - צנחו ל-17% מהשוק. הנתון מדהים אם נזכור כי נתח השוק של השואבים האלחוטיים עמד שנתיים קודם לכן על 20 אחוז בלבד.  

ההצלחה של השואבים האלחוטיים בעולם דחקה מהשוק את השואבים הרובוטיים, והביאה לקריסתה של חברת iRobot שהפסידה 500 מיליון דולר בשנתיים וחצי האחרונות. משווי שוק של 3.4 מיליארד דולר בשנת 2019, ירדה ל-340 מיליון דולר בלבד, כאשר עתידה לוט בערפל, לאחר שבוטלה עיסקת רכישתה בידי אמזון. 

ל-iRobot שהיה המוצר הבולט והחדשני לפני עשור היתה עדנה קצרה מאד. השואבים האלחוטים מחקו כמעט לחלוטין את קטגוריית השאיבה הרובוטית זמן קצר יחסית אחרי הקמתה.

בישראל נמכרים מידי שנה למעלה מ-30,0000 שואבי אבק במחזור כולל של כ 550 מיליון שקל. שוק השואבים האלחוטים מוערך במעל ל-65% ובתוכו יש לדייסון שליטה כמעט מוחלטת. קיימים שואבים אלחוטים שמחירם כמחצית מזה של דייסון ועדיין ,יש מותג ברור ומוביל עם נתח שוק של מעל 60%

 

שואבי האבק של דייסון הם מוצר כה מצליח - בעולם כולו וגם בישראל - עד שבבתים רבים כבר מדובר עליו כשם גנרי לשואב אבק אלחוטי. בבריטניה, למשל, היה נתח השוק של דייסון (לפי מספר משתמשים) הגבוה ביותר בכל הקטגוריות. גם בארץ דייסון שולטת באופן מוחלט בתחום, הרבה יותר מכל מוצר חשמלי אחר.

עשוי טיפה להעליב את מוסד הנישואים אבל במחקרים שנעשו בבריטניה יש לא מעט נשים וגברים שמציינים את דייסון כמוצר שהם לא יכולים בלעדיו, לפני בני הזוג.

 

גם מגיפת הקורונה העלתה את המודעות לשאיבת אבק וממוצר  שעושים בו שימוש אחת לשבוע,הפך הדייסון למכשיר קליל עם שימוש יומיומי לא רק בקרב "חולי הנקיון".

כיאה ליזם שלא נח לרגע, ג'יימס דייסון המשיך ופיתח מוצרים כמו מאווררים, מפשירי חום ומייבשי ידיים. לפני שבע שנים דייסון הציגה את מייבש השיער הראשון מתוצרתה, בעל 13 להבים, חיישן הגנה מכוויות, ופעולה שקטה בהרבה ממייבשי שיער אחרים. המייבש הפך להיט בקרב עשרות מיליוני נשים ברחבי העולם. בשנה שעברה השיקה דייסון גם מחליק שיער מתקדם. כמו בשואבי האבק התצורה מתקדמת והמוצר חדשני ונחשק

 

ההצלחה לא נעלמה מעיניו של ג'ורג' חורש איש עסקים צנוע וחכם בעל חברת יוניון זכיינית לקסוס וטויוטה, סופר פארם, H&M ואימפריית נדלן. לפני כשנה וחצי רכש 45% מחברת ב.נ.ז.כ היבואנית הרשמית של דייסון, לפי שווי חברה של 80 מיליון שקל. ההצלחה המקומית אגב נבעה בין השאר מטיפוח משווקים מקומיים, כולל תגמול ראוי, וממניעת כניסתו, כמעט לגמרי, של יבוא מקביל.

את ב.נ.ז.כ מנהל אריק בנו של צבי מייסד החברה והוא מקפיד ככל הנראה בקשר ארוך טווח ומיוחד עם הקמעואנים. כך, למשל, קמעונאים גדולים כמו מחסני חשמל, הייטקזון, אפריל, שקם אלקטריק, א.ל.מ, אבי סופר, או סלון חללית, שמרביתם עובדים עם יבואנים מקבילים בתחומי פעילות אחרים, עובדים במוצרי דייסון רק עם היבואן הרשמי. העסקה משתלמת לכולם, משווקים מוצר מצויין ומרוויחים טוב. לכן הרשתות הקמעונאיות מציגות לראווה את מוצרי דייסון ומשקיעות הרבה בנראות בחנויות.

 

לסיכום, מותג חדשני ונהדר, לצד שיווק נכון, הביאו לשינוי דרמטי בקטגוריית השואבים תוך כמה עשורים, ולהובלה מוחלטת של דייסון בשוק החדש. לקוחות דייסון לא זורקים את הדייסון הישן ומעבירים אותם לבני משפחה מה שמבטיח שיצטרפו לקוחות חדשים מידי שנה. הכי חשוב, המותג מתחדש ומשיק מבחר רב של דגמים חדשים מה שמבטיח רכישות מתמשכות ועתיד מבטיח במיוחד.