
חברת התרופות תרו נמחקת מהבורסה בניו יורק
חברת התרופות תרו, עוברת לבעלות הודית מלאה ותימחק מהמסחר בניו יורק. תרו נסחרת בוול-סטריט כבר מעל ארבעה עשורים והייתה בבעלות חברת סאן ההודית שכעת רוכשת את יתרת המניות הנסחרות של החברה ביותר מ-1.6 מיליארד דולר. סאן החזיקה עד היום ב-78.5% ממניות תרו, כאשר בחודש שעבר הציעה החברה לרכוש את יתרת המניות ב-43 דולר למניה, הצעה שהתקבלה פה אחד על ידי דירקטוריון החברה. בעלת השליטה בתרו, סאן, נסחרת בבורסה ההודית ושווי השוק שלה הוא כ-38 מיליארד דולר. החברה הפכה לבעלת השליטה בתרו לאחר מאבק שליטה ארוך שהסתיים רק בפסיקה של בית המשפט העליון בישראל. עוד קודם לכן, ב-2007, כשתרו נקלעה לבעיית נזילות חמורה, היא חתמה על הסכם למכירת החברה כולה לסאן, תמורת 230 מיליון דולר בלבד (לפי מחיר של 7.75 דולרים למניה). שנה לאחר חתימת הסכם המיזוג, ועל רקע שיפור בתוצאותיה של תרו ועלייה במחיר המניה שלה בבורסה, תרו ביטלה את ההסכם. דיליפ שנגווי, מנכ"ל סאן, אמר כי לאחר המיזוג החברות ימנפו את החוזקות והיכולות הגלובליות שלהן על מנת לשרת טוב יותר את צרכי המטופלים ואנשי הרפואה. אודאי בלדוטה, מנכ"ל תרו, אמר כי תרו מחויבת לספק מוצרים איכותיים והמיזוג יאפשר לה להתחרות באופן אפקטיבי יותר בשווקים. חברת תרו היא חברה ישראלית לשעבר שהוקמה בשנות החמישים של המאה הקודמת, והונפקה בבורסת הנאסד"ק בשנת 1982 (אחת מהחברות הישראליות הראשונות בנאסד"ק). החברה מייצרת תרופות מרשם ותרופות למכירה מעבר לדלפק במגוון רחב של תחומים: עור, כלי דם, מערכת עצבים ועוד. מרבית המכירות של החברה מרוכזות בתחום הגנרי, בדומה לחברת טבע. כמו כן, היא מייצרת גם חומרי גלם לתעשיית התרופות. עיקר הפעילות שלה בארצות הברית אך היא פעילה גם בקנדה בישראל ובשווקים נוספים.

זינוק חד במדד המחירים ליצרן - הורדת הריבית תידחה?
הזינוק החודשי החד ביותר במדד המחירים ליצרן מאז יוני 2022, עם זאת המשקיעים לא "שוברים את הכלים" שכן חלק מהעלייה נבעה מסעיפים כמו שירותי ניהול תיקים וטיסות
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב פרסמה את מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש יולי, שהפתיע כלפי מעלה עם עלייה חודשית של 0.9, לעומת צפי לעלייה של 0.2% ולאחר יציבות ביוני. בשיעור שנתי נרשמה האצה ל-3.3%, מעל התחזיות ל-2.5% ולאחר 2.3% ביוני.
גם מדד הליבה, שאינו כולל מזון ואנרגיה, זינק ב-0.9% בחודש יולי, מול תחזית ל-0.2%, ובקצב שנתי עלה ל-3.7% לעומת צפי ל-3.0%. המדד בניכוי מזון, אנרגיה ומסחר עלה ב-0.6% בחודש וב-2.8% בשנה, שניהם גבוהים מהתחזיות.
העלייה החדה נובעת בעיקר מקפיצה של 2% במרווחי השירותים הסופיים (final demand trade services), רכיב שמודד את פער המחירים בין מכירה לסיטונאי לקמעונאי. בנוסף, נרשמה האצה במחירי האנרגיה, בקורלציה עם עליית מחירי הנפט בתקופה האחרונה.
מדד המחירים ליצרן, שינוי חודשי
- האינפלציה בארצות הברית ירדה מעל הצפי - 2.4%
- הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם - האבסורד של עליית מחירי הדירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא שלחצי המחירים אינם מגיעים רק מהסחורות, אלא בעיקר מהשירותים, מה שמאתגר את ההנחה שהאינפלציה נובעת בעיקר מהשפעות זמניות של מכסים או חומרי גלם. נזכיר כי שוק התעסוקה חווה לחצים מנוגדים, כאשר ישנה ירידה במספר המשרות מול עלייה בשכר שנובעת מגירוש של עובדים זרים, דבר שגורר עלייה בשכר העובדים המקומיים.

זינוק חד במדד המחירים ליצרן - הורדת הריבית תידחה?
הזינוק החודשי החד ביותר במדד המחירים ליצרן מאז יוני 2022, עם זאת המשקיעים לא "שוברים את הכלים" שכן חלק מהעלייה נבעה מסעיפים כמו שירותי ניהול תיקים וטיסות
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב פרסמה את מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש יולי, שהפתיע כלפי מעלה עם עלייה חודשית של 0.9, לעומת צפי לעלייה של 0.2% ולאחר יציבות ביוני. בשיעור שנתי נרשמה האצה ל-3.3%, מעל התחזיות ל-2.5% ולאחר 2.3% ביוני.
גם מדד הליבה, שאינו כולל מזון ואנרגיה, זינק ב-0.9% בחודש יולי, מול תחזית ל-0.2%, ובקצב שנתי עלה ל-3.7% לעומת צפי ל-3.0%. המדד בניכוי מזון, אנרגיה ומסחר עלה ב-0.6% בחודש וב-2.8% בשנה, שניהם גבוהים מהתחזיות.
העלייה החדה נובעת בעיקר מקפיצה של 2% במרווחי השירותים הסופיים (final demand trade services), רכיב שמודד את פער המחירים בין מכירה לסיטונאי לקמעונאי. בנוסף, נרשמה האצה במחירי האנרגיה, בקורלציה עם עליית מחירי הנפט בתקופה האחרונה.
מדד המחירים ליצרן, שינוי חודשי
- האינפלציה בארצות הברית ירדה מעל הצפי - 2.4%
- הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם - האבסורד של עליית מחירי הדירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא שלחצי המחירים אינם מגיעים רק מהסחורות, אלא בעיקר מהשירותים, מה שמאתגר את ההנחה שהאינפלציה נובעת בעיקר מהשפעות זמניות של מכסים או חומרי גלם. נזכיר כי שוק התעסוקה חווה לחצים מנוגדים, כאשר ישנה ירידה במספר המשרות מול עלייה בשכר שנובעת מגירוש של עובדים זרים, דבר שגורר עלייה בשכר העובדים המקומיים.