השנה של השבבים: ASML מכה את הצפי ומעלה את תחזיות הצמיחה
יצרנית הציוד לייצור מוליכים למחצה ההולנדית ASML פרסמה היום את תוצאותיה לרבעון השני של 2023, בהן הכתה את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה. לצד זאת, בחברה העלו את את תחזית המכירות שלהם לשנה כולה (2023), תוך ציון ביקוש חזק מצד לקוחות סינים.
הכנסות חברת הטכנולוגיה הגדולה באירופה (במונחי שווי שוק), עמדו על 6.9 מיליארד יורו, עלייה של 28% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, בזמן שהאנליסטים ציפו להכנסות של 6.74 מיליארד יורו. בשורה התחתונה, דיווחה החברה על רווח נקי של 1.9 מיליארד יורו, עליה של 35% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, ומעל לצפי האנליסטים המוקדם לרווח של 1.82 מיליארד יורו.
לצד פרסום התוצאות, העלה פיטר וונינק, מנכ"ל החברה את תחזית הצמיחה במכירות של החברה לשנה כולהל-30%, לעומת 25% בתחזיות הקודמות. זאת, בין היתר בשל המשך הביקוש החזק מצד לקוחות סינים, שיכולים לקנות מהחברה אך ורק ציוד ישן, בשל כללי בקרת היצוא הנוקשים מצד האיחוד האירופי וארה"ב. "הלקוחות שלנו על פני פלחי שוק שונים כרגע זהירים יותר בשל אי הוודאות המאקרו-כלכלית המתמשכת, ולכן מצפים להתאוששות מאוחרת יותר", אמר וונינק בהודעה לתקשורת. "עם זאת, צבר ההזמנות החזק שלנו של כ-38 מיליארד יורו (42.6 מיליארד דולר), מספק לנו בסיס טוב לנווט את החברה באי הוודאות בטווח הקצר".
החברה ההולנדית, מהווה אחד המרכיבים החשובים ביותר בשרשרת הייצור והאספקה של מוליכים למחצה. למעשה, היא שולטת באופן בלעדי בשוק של ייצור מערכות ליתוגרפיה, מכונות אשר משתמשות בלייזרים, עדשות ומראות כדי לסייע ביצירת מעגלים זעירים של שבבים, ומחירם עשוי להגיע ל-200 מיליון דולר ליחידה. כמעט כל יצרניות השבבים רוכשות את המכונות המיוצרות על ידי החברה, מה שהביא אותה להרחיב את הייצור שלהן, מכיוון שהיא לא יכולה לעמוד בקצב הביקוש מצד הלקוחות.
- אינטל חוזרת לעלות, הבנקים עולים - מניות בולטות בוול סטריט
- ASML מטפסת על גל ה-AI אך מזהירה מעליית הסיכונים בסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי, וונינק יצרניות השבבים המתקדמים, באמצעות מערכות EUV (אולטרה סגול קיצוניות), מבקשים להאט את קצב רכישת הציוד. הסיבה לכך היא שבעוד חברות כמו TSMC, סמסונג ואינטל מרחיבות את הייצור ברחבי העולם, מפעלי הייצור החדשים שלהן אינם עורכים לקבל מכונות EUV. לעומת זאת, לקוחות שמשתמשים בקו המוצרים DUV (אולטרה סגול עמוק), עבור שבבים קצת יותר ישנים, עדיין זקוקים לכל מכונה אותה הם יכולים להשיג.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
