בהתחלה לקחנו את אפריקה - ניתן לראות בחדירה הסינית לאפריקה הדהוד למשפט משירו הידוע של ליאונרד כהן "קודם ניקח את מנהטן ואח"כ את ברלין". שנים רבות שאינספור סינים מתרוצצים לאורך ולרוחב יבשת אפריקה תוך רקימת יחסים עם כל מדינה שרק מוכנה לכך. וכולן מוכנות. סין רוכשת או מתפעלת נמלים רבים מסביב ליבשת, רוכשת מכרות, סוללת כבישים ובונה סכרים. היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של יבשת אפריקה, בהיקף כ-280 מיליארדי דולרים בשנת 2022 ומספקת כ-16% מסך היבוא של היבשת.

עם השקעות מצטברות הנאמדות בכ-300 מיליארדי דולרים במהלך 25 השנים האחרונות ולמעלה מ-10,000 חברות סיניות הפועלות שם, שווי העסקים הסיניים באפריקה נאמד כבר ביותר מ-2 טריליוני דולרים. חברות סיניות פועלות במגזרים רבים של הכלכלה האפריקאית: כמעט שליש עוסקות בתעשייה, רבע בשירותים וכחמישית במסחר ובבנייה/נדל"ן. בתחום הייצור, חברת הייעוץ מקינזי מעריכה ש-12% מהייצור התעשייתי של אפריקה - בשווי של כ-500 מיליארדי דולרים בשנה מתופעל על ידי חברות סיניות.

בתחום התשתיות, הדומיננטיות של חברות סיניות בולטת עוד יותר והן טוענות לכמעט 50% משוק הבנייה הבינלאומי של אפריקה. כל זה מבחינת הממשל הסיני הוא בעצם חלק מ"משחק הרכבה" גיאו-אסטרטגי אחד גדול כאשר הרציונל הוא קודם כל הבטחת מקורות של חומרי גלם אך גם השפעה פוליטית.

חלק מהתופעה אפילו מפתיע - עובדים סיניים שנשלחים לשנים רבות או סוחרים סיניים החיים שם - חלקם סופו של דבר מתחתנים עם הנשים המקומיות. בחלק מהמקרים בעידוד סמוי או אפילו גלוי של שלטונות סין, מתוך אמונה שזו דרך נוספת להגברת ההשפעה ביבשת. דוגמה לכך ניתן לראות בקבלנים, סוחרים, משקיעים ויזמים מסין הזורמים לאוגנדה מזה שני עשורים. סין מזרימה כמחצית מסך ההשקעות הזרות למדינה המזרח אפריקאית וחברות סיניות בונות בה פרויקטי תשתית גדולים כמו האצטדיון הלאומי מנדלה, סכר אנרגיה הידרודינמי במערב אוגנדה והכביש המהיר שמחבר את אנטבה לקמפלה.

• פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
• איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

היציבות והביקוש באוגנדה לסחורות זולות, מביאה סוחרים עצמאיים ואנשי עסקים סיניים לפתוח מפעלים וחנויות קמעונאיות לממכר סחורות סיניות מיובאות. מעריכים שכ-50,000 סינים חיים כיום באוגנדה ולפי פקידי ההגירה של המדינה מספר גדל והולך של גברים סיניים מתחתנים עם נשים אוגנדיות ומביאים צאצאים לעולם, זאת כדי להשיג תושבות ולהמשיך את האינטרסים העסקיים שלהם במדינה.

בכל מקרה חיבוק הדב מלוכסן העיניים שהדומיננטיות שלו באפריקה הפכה להיות דרמטית, היא תוצאה של לא פחות מ"הירדמות בשמירה" של הממשלים האמריקאיים והמערביים לדורותיהם. כעת זה כבר מאוחר מדי. 54 המדינות ביבשת אפריקה כמעט ללא יוצא מן הכלל, הן עניות במקרה הטוב ופושטות רגל במקרה הרע. רבות מהן חייבות לסינים חובות כספיים שהולכים ותופחים (שאת רובם סין כנראה לא תראה חזרה), שמקורם בפרויקטי ענק שהסינים ביצעו, תוך מתן קווי אשראי נדיבים ביותר ודחיקת מתחרים ממדינות אחרות.

כחלק מהמהלך האסטרטגי הזה סין גם רכשה בשנים האחרונות שורה של מכרות ליתיום באפריקה, מינרל קריטי לרכבים חשמליים. לא חסר ליתיום בעולם אך יש מחסור במכרות זמינים ולוקח זמן לפתח חדשים והביקוש הגואה לרכבים חשמליים מצריך אספקה כאן ועכשיו. סין חשוב לציין ראתה את המהלך הזה של משחק השחמט העולמי שנים מראש.

• הפד נכנס ל-2026 מפולג: אינפלציה עקשנית, שוק עבודה מתקרר ויו"ר חדש באופק
• למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

סין מבצעת מהלך לבנטיני

במסגרת המשחק הזה סין נכנסת היכן שהיא יכולה מול ארה"ב בפרט ומדינות המערב בכלל. בעיניים אלו יש גם לראות את בחישתה במזרח התיכון. במסגרת דברים שרקחה היא צצה כעת כשושבינה של היחסים שהתחדשו בין איראן לסעודיה. אמנם חידוש היחסים בין סעודיה לאיראן הוא משהו שמתבשל עוד מ-2020 אך המעורבות הסינית הפתיעה.

אצל הסעודים האינטרס המרכזי קשור היה לרצון לסיים את המלחמה נגד החות'ים בתימן. המנוף הסיני עליהם קשור כנראה להקמתה של עיר העתיד הסעודית החדשה ניאום, פרויקט הדגל שמקדם יורש העצר והשליט בפועל בן סלמאן. תשאלו ממתי הסעודים זקוקים לכסף? העיר ניאום שתוקם בצד הסעודי לחופי מפרץ אילת היא פרויקט כה שאפתני עד שהוא מצריך כספים בסדרי גודל שהעולם טרם ראה, בכל אופן בכל הקשור לצורך הקמת עיר. ניאום מתוכננת עבור לא פחות מ-9 מיליון תושבים ותהיה עתירת רובוטיקה, תוזן מאנרגיה ירוקה, תהיה מנותקת מהחום המעיק, יהיו בה ע"פ התכנון גורדי שחקים בגובה 500 מטר והיא תחובר בגשר שיעבור מעל מפרץ אילת לשארם א-שייח בצד המצרי.

הערכות מדברות על השקעות בסד"ג של לא פחות מחצי טריליון דולר. הקמתה החלה ב-2017 וסכומי כסף כאלו אפילו הסעודים מתקשים להרים. אז בשביל מה יש חברים? נראה שהסינים מוכנים לבוא לעזרה. והחברים הם בעלי ידע עצום בהקמת ערים חדשות מאפס ובמהירות רבה ונותנים קווי אשראי נדיבים ביותר.

בכל מקרה סיפור התיווך הסיני בא כהפתעה לאמריקאים. אמנם הממשל הדמוקרטי רודף הצדק של ביידן שמאשים (בצדק כמובן) את הסעודים ברצח חאשוקג'י בטורקיה, כבר מזמן מטריד את בן סלמאן והם יודעים זאת. אך הם עדיין הופתעו. כפי שהופתעו לאחר ביקורו הבהול של ביידן אצל בן סלמאן ביולי 2022. על אף החיוכים שהיו בפגישה, הסעודים לא רק שלא הורידו את מחירי הנפט כבקשתו לקראת בחירות האמצע בארה"ב, אלא עשו הפוך וגרמו להעלאתם. כבר אז ניתן היה להבין לאן נושבת הרוח. מהלך דומה נעשה אך באחרונה, עם הודעה מפתיעה על צמצום נוסף בתפוקת הנפט של אופ"ק, שוב בהובלה סעודית, שמשמעותה פגיעה במאמצי המלחמה באינפלציה של ממשל ביידן. והנה גלולה מרה בדמות חדירה סינית עזת מצח למרחבי המפרץ הפרסי.

החדירה לאפריקה, למזרח התיכון, למרכז אסיה, לדרום אמריקה ולמקומות נוספים מייצרת לסין מנופים גלובליים. עדיין, אין בהם בכדי לשנות את ההערכות המוצקות שסין לא תצליח לעקוף את ארה"ב כמעצמה מספר אחת, זאת כפי שניתחתי במאמר קודם. אך זה בהחלט מראה עד כמה היא מתוחכמת בניסיונותיה וחתירתה להיות כזו.