רפי גוזלן
צילום: ביזפורטל
ראיוןTV

"החיבור בין המלחמה למשבר האקלים יוצר מנצחת - תעשיית האנרגיות המתחדשות"

האינפלציה במדינות אירופה זינקה, וכבר בתחילת הקיץ ייאלץ הבנק האירופי המרכזי להעלות סוף סוף את הריבית. רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI, על משבר האנרגיה האירופי, האלטרנטיבה הירוקה והאם מדובר כעת בבשורה למשקיעים? צפו בראיוןTV
אלכסנדר כץ | (1)

"חשוב לעמוד על ההבדל בין האינפלציה באירופה לזו בארה"ב. זו לא אותה אינפלציה, המספרים דומים - 8%. בארה"ב זה יושב הרבה יותר על אינפלציה של שכר, וגם על מחירי סחורות, אבל הרבה יותר על הדינמיקה של השכר, הביקושים, הזרמות הענק שהיו מצד הממשל ומצד הפד. זה הרבה יותר אגרסיבי מאשר באירופה. אירופה זה הרבה נשען יותר על משבר האנרגיה. היא סובלת מעליית מחירי האנרגיה, מהתלות בגז הרוסי. קרוב לשני שליש מצריכת הגז באירופה מגיעה מרוסיה וזה אומר למעשה אין לזה תחליף", אומר רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI, בראיון לביזפורטל.

היום בשעה 19:00 מפגש שוק הון על ניתוח דוחות כספיים

 

"אם תסתכל בארה"ב, האינפלציה הבסיסית - אנרגיה ומזון, עומדת על כ-6.5%, באירופה זה באזור 3.5%. למרות שהם עם אותה אינפלציה, התרומה היא מאד שונה ולכן באירופה הבנק המרכזי אמר עד כה - בואו נמתין אם משהו ישתנה. הם הבינו שזה לא קרה. יו"ר הבנק המרכזי ציינה את זה שהם יתניעו את הליך העלאת הריבית ויוציאו אותה סוף סוף מהריבית השלילית".

 

-מה האלטרנטיבות של אירופה?

"הן לא מידיות. ראינו השבוע סוף סוף מצליחים להגיע להסכמה לאמברגו נפט שגם הוא לא ייכנס מידית וזה יורגש בשלבים יותר מתקדמים של השנה. רוסיה היא ספקית האנרגיה - אירופה נשענה על רוסיה מתוך הנחה שרוסיה היא כבר לא מה שהייתה פעם, מסך הברזל נפל. זה די התהפך עליהם עם ההתנהגות של פוטין - אבל אי אפשר לעשות את השינויים האלה בטווח קצר. לגבי הגז הטבעי - הנושא יותר מורכב. אתה לא יכול להגיד מחר בבוקר אני לא רוצה לקנות יותר גז מרוסיה. זה אומר שאירופה הופכת להיות מדינה עם משבר אנרגיה מטורף, מיתון, השבתת מפעלים, והם לא מוכנים לשלם את המחיר הזה, ולכן הם בעצם הולכים לאיפה שהם כן יכולים, שזה בעיקר הנפט, זה מה שיש להם להציע לטווח הקצר".

 

-אנחנו רואים את ההגבלות על רוסיה. מה זה אומר לעתיד על יחסים מסחריים בין מדינות?

"אני חושב שהתחלנו לאחרונה לשמוע יותר ויותר על נסיגה מהגלובליזציה. זה חלק מהכיוון שהכלכלה העולמית הולכת אליו - לאו דווקא מבחירה. רוסיה שפתאום מחליטה לפלוש למדינה שכנה, דברים שכבר חשבנו שנראה פחות ופחות. מדינות מבינות שכחלק מבעיית האקלים, הן לא רוצות להיות תלויות במדינות שהן פחות ליברליות, פחות דמוקרטיות. זה מתקשר למשבר האקלים, מדינות בעצם אומרות - אנחנו נשאף לגוון את המקורות שלנו, נהיה תלויות בעצמנו. יש לזה השלכות: מדינות יגידו - אנחנו נשלם במחיר של יעילות, חברות ישלמו במחיר של יעילות על חשבון זמינות ומלאים. יהיה פה משהו יותר אסטרטגי בהתנהלות העסקית. אנחנו כבר רואים - כשאתה מסתכל על נתוני המאקרו אתה רואה שיש עלייה במלאים, שזה לאו דווקא תוצאה של עלייה ביקושים, אלא יותר בתפיסה שיש לנו נגיעה בשרשרת האספקה, אז נרים את המלאי".

 

-מדובר על בשורה למשקיעים?

"בראייה אסטרטגית יש חיבור בין המלחמה באוקראינה למשבר האקלים, הוא יוצר ברמה האסטרטגית מנצחים - כל תעשיית האנרגיות המתחדשות, ובשוליים גם תעשיית הנשק תרוויח מזה". צפו בראיון ה-TV  

.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איתי 02/06/2022 06:27
    הגב לתגובה זו
    הגז הוא הפתרון היעיל המהיר לתקופת הזמן הקרובה ומדובר בעשור קדימה. אין שום אנרגיה ירוקה שתחליף אותו
פירמת BDO (אתר החברה)פירמת BDO (אתר החברה)

פירמת רואי החשבון BDO בצעדי התייעלות כואבים: פיטורים נרחבים והקפאת הוצאות

BDO הסתבכה בהלוואת ענק ופישלה בתיק ביקורת גדול כשסיפקה חוות דעת חלקה - שהכל תקין, רגע אחרי שחברת ענק בתחום הרכב קרה

רן קידר |
נושאים בכתבה BDO

פירמת רואי החשבון האמריקאית BDO USA, מהבולטות בשוק האמריקאי בתחום הביקורת, המס והייעוץ, נמצאת בעיצומו של מהלך רחב לקיצוץ עלויות הכולל פיטורי עובדים, עצירת נסיעות עסקיות לא חיוניות והידוק כללי של התקציב התפעולי. הרקע לצעדים החריפים: חוב עצום ויקר שנטלה החברה מקרן ההשקעות אפולו (Apollo Global Management), במסגרת מהלך למימון עלות מניות עובדים (ESOP).

BDO גייסה באוגוסט 2023 הלוואה בסך 1.3 מיליארד דולר מאפולו, מתוך מטרה להפוך את החברה לבעלות משותפת של עובדיה. הריבית על ההלוואה, שעמדה תחילה על כ-10%, עודכנה ביוני האחרון כלפי מטה ב-100 נקודות בסיס, אך נותרה גבוהה משמעותית ביחס לרמות המקובלות בשוק. החוב המכביד דורש תשלומי ריבית גבוהים, מה שמאלץ את הנהלת החברה לבצע התאמות מהירות בניהול ההוצאות כדי להימנע מלפגוע ביציבותה הפיננסית.

בין הלקוחות - First Brands שקרסה והותירה נושים עם חוב עתק

לקשיים של BDO נוספה גם הפגיעה התדמיתית בעקבות קריסתה של First Brands Group, ספקית חלפים גדולה לתעשיית הרכב, שנחשבה לאחד מלקוחות הדגל של הפירמה. באפריל 2025 העניקה BDO ל-First Brands חוות דעת חלקה על הדוחות הכספיים שלה, שזה בעצם מעין אישור של רואי החשבון שהדוחות תקינים. אך זמן קצר לאחר מכן, החברה פנתה לדלויט כדי לבצע בדיקת עומק (Quality of Earnings) לבקשת המלווים, שהובילה לאיתור פגמים גדולים בדוחות לרבות מינוף חריג ועסקאות רבות מחוץ למאזן.

First Brands קרסה והותירה אחריה חוב של למעלה מ-10 מיליארד דולר, מכה קשה למשקיעים, והכתם נותר גם על BDO. הקריסה העלתה תהיות בקרב שוק ההון באשר לאיכות הביקורת שביצעה הפירמה, ולכשירות מערכות הפיקוח הפנימיות שלה.

תביעה ייצוגית מצד עובדים - וטענות לניפוח ערך

בנוסף, אחת מההשפעות המשניות של תוכנית ה-ESOP ש-BDO יזמה, היא תביעה ייצוגית שהוגשה על ידי אחד העובדים, בטענה כי נדרשו לשלם מחיר מופרז עבור המניות, מה שפגע בהם כלכלית. התביעה עשויה להוות מקור סיכון משפטי נוסף, במיוחד אם תסתיים בפיצוי או הסדר פשרה.

דונלד טראמפ ושידונלד טראמפ ושי

מלחמת הסחר חוזרת: למה סין כבר לא מפחדת מטראמפ?

לאחר חצי שנה של שקט מדומה, בייג'ין הטילה מגבלות חדשות על ייצוא חומרי גלם קריטיים וטראמפ הגיב במכסים כבדים על סין. השווקים צנחו, החברות נבהלות, והכלכלה העולמית מתכוננת לסבב התנגשות חדש בין שתי המעצמות

אדיר בן עמי |

ששה חודשים של שקט יחסי בין ארצות הברית לסין הסתיימו השבוע בציוץ שהפיל את המדדים. סין הפרה את ההפוגה והכריזה על פיקוח מחמיר על ייצוא חומרי גלם נדירים. טראמפ הגיב במכס של 100% על סחורות סיניות החל מנובמבר. סין השיבה בהודעה ואמרה: "העמדה של סין לגבי מלחמות מכסים עקבית: אנחנו לא רוצים להילחם, אבל גם לא מפחדים." הפעם, בניגוד לסבב הקודם, נראה שסין החליטה שהיא לא מוותרת בכזו קלות.

במאי האחרון, אחרי שטראמפ הכריז על "יום השחרור" והטיל מכסים של 145% על סין, בייג'ין נסוגה. הם הסכימו להפוגה של 90 יום. הרימו את המגבלות על ייצוא מגנטים ומינרלים נדירים שהתעשייה האמריקאית תלויה בהם. חיכו בסבלנות. אבל התמונה התחילה להשתנות כבר במהלך ההפוגה הזאת. אחרי שחתמו על ההפוגה, ארצות הברית המשיכה להדק את החבל סביב הצוואר של התעשייה הסינית. בספטמבר, האמריקאים הקשיחו את הפיקוח על ייצוא שבבים ומעבדים לסין. הם העלו את האגרות על ספינות סיניות שמגיעות לנמלים אמריקאיים. והם הוסיפו עוד חברות סיניות לרשימה השחורה של הסחר. כל זה בזמן שאמור היה להיות שקט מבחינה מסחרית.


הפרה של ההסכם

הסינים ראו במהלכים של טראמפ הפרה של ההסכם. פנג צ'וצ'נג, שותף מייסד בחברת המחקר הוטונג בבייג'ין, הסביר שמנקודת המבט של שי ג'ינפינג, המהלכים האמריקאיים האלה היו לא רק הסלמה מהותית, אלא גם אישור נוסף לכך שאי אפשר לסמוך על ממשל טראמפ. אחרי הפגישה במדריד בחודש שעבר, שתי המדינות היו אמורות להימנע מהסלמה לקראת הפגישה של טראמפ ושי בסוף אוקטובר. אבל זה לא קרה.


ביום רביעי בלילה, משרד המסחר הסיני השיק מערכת פיקוח חדשה ורחבה על ייצוא של חומרי גלם נדירים וחומרים קריטיים אחרים שמפעלי הטכנולוגיה והביטחון האמריקאים תלויים בהם לחלוטין. החדשות האלה יצרו זעזוע בקרב התעשיות הספציפיות שנפגעו, אבל השווקים עדיין לא הגיבו אז. ביום שישי, טראמפ פרסם פוסט של כמעט 500 מילים ב-Truth Social שבו איים על "עלייה מסיבית" במכסים על סחורות מסין. המהלך הזה שלח את המדדים האמריקאיים לנפילה חופשית. כמה שעות מאוחר יותר, טראמפ הבהיר: מכס נוסף של 100% על סין החל מה-1 בנובמבר. הוא גם הודיע על תוכניות לפיקוח על ייצוא תוכנות אמריקאיות שקריטיות לסין.


המכסים האלה, יחד עם הקיימים, מאיימים להביא את שתי המדינות למה ששני הצדדים הזהירו ממנו מוקדם יותר השנה: ניתוק כלכלי מוחלט. זה מקום שאף אחד לא רצה להגיע אליו. אבל הנה, הם שוב שם. הסינים הבינו שטראמפ עובד לפי נוסחה: מכסים גבוהים, איומים דרמטיים ברשתות החברתיות, ואז הסכם אישי מהיר שהוא יכול להציג כניצחון אישי. זה עבד בסבב הראשון של הנשיאות שלו, כשסין חתמה על הסכם "שלב ראשון" שכלל ויתורים משמעותיים מהצד הסיני. אבל הימים ההם נגמרו.



הסינים כבר לא משחקים לפי החוקים של טראמפ