בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה
צילום: getty images, Wiktor Szymanowicz

שיא שלילי: הכלכלה הבריטית הצטמקה בלמעלה מ-20% ברבעון השני

מדובר אמנם בנתונים ראשוניים, אך ככל הנראה הסגירה המאוחרת של הכלכלה גרמה להתארכות הסגר ביחס למדינות אחרות, מה שהוביל לירידה החדה. מדובר במיתון החמור ביותר מזה 100 שנה לפחות
ארז ליבנה |

בריטניה לא במצב טוב. זה מצב נתון. השאלה עד כמה? בכל יום שחולף מצבה מתברר כעגום יותר ויותר. לפי הנתונים הרשמיים של הלמ"ס הבריטי (ONS), באפריל האחרון, בעקבות הסגר הנוקשה שהוחל על המדינה בשל מגפת הקורונה, כלכלת בריטניה התכווצה ב-20.4% - יותר מכל מדינה אחרת החברה במדינות ה-G7. מדובר בירידה הרבעונית הגדולה ביותר מאז 1955, אז החלו במדידות הכלכליות הרשמיות.

 

הבריטים "הכו" את הקונצנזוס בעשירית האחוז, כשהאנליסטים צפו להתכווצות של 20.5%. רק לשם השוואה, הנפילה הבריטית היא כפולה מזו של ארה"ב ביחס לרבעון הקודם. עם זאת, אחרי אפריל שהיה קשה במיוחד לנוכח הסגר ההרמטי שהוטל על המדינה, במאי הייתה עלייה של 1.8% וביוני עלייה של 8.7%.

 

טכנית, בריטניה כבר במיתון, לאחר שברבעון הראשון הכלכלה שם הצטמקה ב-2.2%. אבל בלמ"ס הבריטי מודים שהנתונים לא מלאים, מאחר והיה להם קושי לאסוף אותם בשל הסגר. המשמעות היא שהמצב האמיתי אפילו פחות טוב.

 

כאמור, בתחילת ההתפרצות בריטניה בחרה להתעלם מקיום הקורונה, ובחרה ללכת על "חיסון עדרי". זה לא עבד, בלשון המעטה. ראש הממשלה הבריטי, בוריס ג'ונסון, היה מורדם ומונשם לאחר שחלה בנגיף. גם מערכת הבריאות החלה לקרוס, כשהשלטונות הבריטיים עשו סיבוב של 180 מעלות ועברו לאמצעי סגר חריפים.

 

הסגירה המאוחרת של הכלכלה, הפכה את הבריטים – כמו גם את השוודים – לפחות או יותר מצורעים ביתר אירופה, שלאט לאט פותחת את גבולותיה מחדש. רק לא לתושבים בריטיים ושוודים. הסכנה בהכנסת אזרחים משם היא אמיתית. זה, יחד עם הברקזיט ואובדן קבלת התמריצים בשל כך, לא יתרום להתפתחות הכלכלית במדינה. 

ג'ונסון האחראי הישיר למצב במדינה

לפני כחודשיים, סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של בנק לומברד אודייה השוויצרי, אמר כי להערכתו, בריטניה נמצאת במיתון החמור ביותר שלה מזה 300 שנה. "בריטניה נמצאת בצומת דרכים היסטורי. על המדינה למצוא את מקומה בעולם שלאחר הברקזיט, והעולם שלאחר הקורונה, תוך שמירה על אחדותה. לאחר המגיפה, המשא ומתן על המעבר למציאות כלכלית חדשה מחוץ לחוקי המכס של האיחוד האירופי, החל מ- 1 בינואר 2021, יהיה חשוב אף יותר. כל עומס רגולטורי נוסף על חברות בריטיות, שכבר נאבקות בהשפעת המגיפה, עשוי לסכן את חייהן", כתב מונייה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צי צבא סין, קרדיט: גרוקצי צבא סין, קרדיט: גרוק

לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן

לאחר שראש ממשלת יפן הצהירה כי תקיפה סינית על טייוואן עלולה להצדיק תגובה צבאית יפנית, שרת החוץ הסינית הבהירה כי תקיפה כזו תגרור "מכה החלטית" מצד סין


הדס ברטל |

לראשונה זה עשורים: אפשרות ממשית להסלמה בין שתי אויבות היסטוריות. בשבוע שעבר התבטאה ראש ממשלת יפן,סנאא טקאיצ'י, באופן חריג ואמרה בוועדה פרלמנטרית כי אם יתפתח מצב חירום בטייוואן עם שימוש "בספינות מלחמה ושימוש בכוח, אז זה עלול להוות מצב המאיים על הישרדותה של יפן, לא משנה איך מסתכלים על זה. המצב בטייוואן הפך להיות כה חמור שעלינו לצפות לתרחיש הגרוע ביותר."  מדובר בשבירה של מדיניות עמימות אסטרטגית שהחלה ביפן במשך עשורים, מהלך שמעורר תגובות זועמות מצד סין ומעצים את החששות מפני התנגשות אזורית שיכולה לערער את היציבות במזרח אסיה כולו. כעת עולה כי סין אינה מתכוונת להישאר אדישה למה שהיא תופסת כפרובוקציה יפנית מסוכנת. משרד ההגנה הסיני הזהיר במפורש כי יפן תיתקל בניצחון מוחץ אם תתערב בסוגיית טאיוואן.
סין, כידוע, רואה בטייוואן כשטח שלה ואינה מכבדת את הריבונות הטייואנית באי. טייוואן היא מדינת אי דמוקרטית עם תעשיית שבבים, מהגדולות בעולם, וכעת עומדת בפני איום ממשי של סין לכיבוש האי. סין הבהירה כי לא תהסס להשתמש בכוח כדי לכבוש את האי, למרות איומי הנשיא טראמפ על ההשלכות שתספוג אם תתקוף.

לאור ההסלמה ביחסה של סין כלפי טייוואן, יפן משנה את גישתה ולא בהצהרות בלבד. דוח ההגנה היפני האחרון מזהה את הפעילות הצבאית הסינית המואצת סביב טאיוואן כאיום מרכזי, ומצהיר כי האזור נכנס לעידן משברי חדש. בקרב הציבור היפני ישנה תמיכה גוברת בעמדה הנחרצת הזו, כאשר כמעט מחצית האזרחים תומכים בהתערבות יפנית במקרה של עימות סביב טאיוואן. אך ההתפתחות המדאיגה ביותר היא ההצעה מטוקיו לבחון רכישת צוללות מונעות גרעינית, צעד שמסמן אולי שינוי אמיתי במדיניות האנטי-גרעינית הקדושה שמחזיקה יפן מאז תום מלחמת העולם השנייה. שר הביטחון שינג'ירו קוימזומי הצהיר בגלוי כי כל האופציות פתוחות, כולל שימוש בכוח גרעיני לצוללות, מהלך שעורר גל של זעם בבייג'ין.

התגובות אינן נשארות במישור המילולי בלבד, שכן הצי הסיני מגביר את שליחת ספינות משמר לחופי האיים היפניים השנויים במחלוקת, והפעילות האווירית סביבן מתגברת. מצב זה מעיד על כך שהמשבר נתפס על ידי שני הצדדים לא כהצהרות תקשורתיות בלבד אלא כבעל פוטנציאל ממשי לפעולה צבאית, והופך את יפן לאחד השחקנים המרכזיים בזירת המתח המחמירה עם סין.




טייוואן, קרדיט: פיקסהביי
טייוואן - קרדיט: פיקסהביי


אויבות היסטוריות שהפכו לבעלות ברית כלכליות

היחסים בין יפן לסין נושאים עד היום את צלקות העבר הטראומטי של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה ביצעה יפן הקיסרית פלישה אכזרית לסין והותירה אחריה מיליוני הרוגים ופצועים. ההערכות מדברות על כשבעה עד עשרים מיליון הרוגים סינים במהלך התקופה הקולוניאלית היפנית. זיכרון הזוועות הללו חרוט עמוק בתודעה הסינית, ובייג'ין לא מהססת להשתמש בו ככלי פוליטי בכל פעם שהיחסים עם טוקיו מתחממים.

וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
סקירה

נעילה שלילית בוול-סטריט; סיוה צנחה ב-15%, נייס נפלה ב-12%

צוות גלובל |

המסחר בוול סטריט התנהל בירידות שערים, כשמניות הטכנולוגיה הגדולות גררו את השוק כולו לירידות. ה־S&P 500 רשם יום מסחר רביעי רצוף של ירידות, הרצף הארוך ביותר מאז אוגוסט, על רקע חשש הולך וגובר מהתלות של השוק האמריקאי בקומץ חברות צמיחה ענקיות. מניית אנבידיה ירדה ב־2.5% לקראת פרסום דוחותיה, כאשר המשקיעים מעלים את רף הציפיות וממתינים לראות האם ההשקעות האדירות בתחום הבינה המלאכותית באמת יתורגמו להכנסות. הנאסד״ק ירד ב-1.2%, הדאו ב-1% וה-S&P איבד 0.8%. 


הלחץ על השווקים גובר גם משום שחברות הטכנולוגיה ממשיכות להרחיב את ההשקעות ב־AI. מיקרוסופט ואנבידיה התחייבו להשקעה משותפת של עד 15 מיליארד דולר באנתרופיק, מהלך שמחזק את המרוץ מול OpenAI, אך גם מחדד את השאלה האם התעשייה מייצרת כיום מספיק כסף כדי להצדיק את הפיצוץ בהיקפי ההשקעות. בכירים בג’יי.פי מורגן מזהירים שההערכות בשוק הבינה המלאכותית מנופחות ועלולות לעבור תיקון משמעותי.

במקביל, סקר חודשי של בנק אוף אמריקה מצביע על ירידה במזומנים שמחזיקים המשקיעים אל מתחת לרמה קריטית, מה שהופך ל"איתות מכירה" בשוק המניות. האסטרטגים של הבנק מציינים כי החשיפה הגבוהה למניות, הגבוהה ביותר מאז פברואר, הפכה למכשול עבור שווקי הסיכון, ומזהירים שאם הפדרל ריזרב לא יוריד ריבית בחודש הבא - השוק עשוי להמשיך לרדת.

מדד מניות הטכנולוגיה הגדולות איבד כ־1%, ומדד ה־VIX, "מדד הפחד", נותר סביב רמה של 24 - רמה שמאותת על עלייה בפחד בשווקים. ביטקוין התאושש מעט לאחר שנפל לזמן קצר מתחת ל־90 אלף דולר, תשואת האג"ח האמריקאי ל־10 שנים ירדה ל־4.12% והדולר נסחר ללא שינוי משמעותי.


הישראלית שתופסת היום את הפוקוס היא נייס שצונחת גם בתל אביב וגם בוול סטריט בהמשך לתחזית השלילית שסיפקה אמש בכנס המשקיעים. נייס נפלה ב-9% - צופה ירידה ברווחיות - החברה מעריכה שהרווחיות שלה תישחק בשנים הקרובות בגלל האצה בהשקעות בתחום ה-AI, אך צופה הכפלה של ההכנסות מפעילות ה-AI.