שיא שלילי: הכלכלה הבריטית הצטמקה בלמעלה מ-20% ברבעון השני
בריטניה לא במצב טוב. זה מצב נתון. השאלה עד כמה? בכל יום שחולף מצבה מתברר כעגום יותר ויותר. לפי הנתונים הרשמיים של הלמ"ס הבריטי (ONS), באפריל האחרון, בעקבות הסגר הנוקשה שהוחל על המדינה בשל מגפת הקורונה, כלכלת בריטניה התכווצה ב-20.4% - יותר מכל מדינה אחרת החברה במדינות ה-G7. מדובר בירידה הרבעונית הגדולה ביותר מאז 1955, אז החלו במדידות הכלכליות הרשמיות.
הבריטים "הכו" את הקונצנזוס בעשירית האחוז, כשהאנליסטים צפו להתכווצות של 20.5%. רק לשם השוואה, הנפילה הבריטית היא כפולה מזו של ארה"ב ביחס לרבעון הקודם. עם זאת, אחרי אפריל שהיה קשה במיוחד לנוכח הסגר ההרמטי שהוטל על המדינה, במאי הייתה עלייה של 1.8% וביוני עלייה של 8.7%.
טכנית, בריטניה כבר במיתון, לאחר שברבעון הראשון הכלכלה שם הצטמקה ב-2.2%. אבל בלמ"ס הבריטי מודים שהנתונים לא מלאים, מאחר והיה להם קושי לאסוף אותם בשל הסגר. המשמעות היא שהמצב האמיתי אפילו פחות טוב.
כאמור, בתחילת ההתפרצות בריטניה בחרה להתעלם מקיום הקורונה, ובחרה ללכת על "חיסון עדרי". זה לא עבד, בלשון המעטה. ראש הממשלה הבריטי, בוריס ג'ונסון, היה מורדם ומונשם לאחר שחלה בנגיף. גם מערכת הבריאות החלה לקרוס, כשהשלטונות הבריטיים עשו סיבוב של 180 מעלות ועברו לאמצעי סגר חריפים.
- כלכלנים: הפגיעה מהברקזיט חמורה מההערכות
- ראשת הממשלה ששינתה את כלכלת בריטניה פורשת, והמטבע ששבר שיא חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסגירה המאוחרת של הכלכלה, הפכה את הבריטים – כמו גם את השוודים – לפחות או יותר מצורעים ביתר אירופה, שלאט לאט פותחת את גבולותיה מחדש. רק לא לתושבים בריטיים ושוודים. הסכנה בהכנסת אזרחים משם היא אמיתית. זה, יחד עם הברקזיט ואובדן קבלת התמריצים בשל כך, לא יתרום להתפתחות הכלכלית במדינה.
ג'ונסון האחראי הישיר למצב במדינה
לפני כחודשיים, סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של בנק לומברד אודייה השוויצרי, אמר כי להערכתו, בריטניה נמצאת במיתון החמור ביותר שלה מזה 300 שנה. "בריטניה נמצאת בצומת דרכים היסטורי. על המדינה למצוא את מקומה בעולם שלאחר הברקזיט, והעולם שלאחר הקורונה, תוך שמירה על אחדותה. לאחר המגיפה, המשא ומתן על המעבר למציאות כלכלית חדשה מחוץ לחוקי המכס של האיחוד האירופי, החל מ- 1 בינואר 2021, יהיה חשוב אף יותר. כל עומס רגולטורי נוסף על חברות בריטיות, שכבר נאבקות בהשפעת המגיפה, עשוי לסכן את חייהן", כתב מונייה.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
