בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה
צילום: getty images, Wiktor Szymanowicz

שיא שלילי: הכלכלה הבריטית הצטמקה בלמעלה מ-20% ברבעון השני

מדובר אמנם בנתונים ראשוניים, אך ככל הנראה הסגירה המאוחרת של הכלכלה גרמה להתארכות הסגר ביחס למדינות אחרות, מה שהוביל לירידה החדה. מדובר במיתון החמור ביותר מזה 100 שנה לפחות
ארז ליבנה |

בריטניה לא במצב טוב. זה מצב נתון. השאלה עד כמה? בכל יום שחולף מצבה מתברר כעגום יותר ויותר. לפי הנתונים הרשמיים של הלמ"ס הבריטי (ONS), באפריל האחרון, בעקבות הסגר הנוקשה שהוחל על המדינה בשל מגפת הקורונה, כלכלת בריטניה התכווצה ב-20.4% - יותר מכל מדינה אחרת החברה במדינות ה-G7. מדובר בירידה הרבעונית הגדולה ביותר מאז 1955, אז החלו במדידות הכלכליות הרשמיות.

 

הבריטים "הכו" את הקונצנזוס בעשירית האחוז, כשהאנליסטים צפו להתכווצות של 20.5%. רק לשם השוואה, הנפילה הבריטית היא כפולה מזו של ארה"ב ביחס לרבעון הקודם. עם זאת, אחרי אפריל שהיה קשה במיוחד לנוכח הסגר ההרמטי שהוטל על המדינה, במאי הייתה עלייה של 1.8% וביוני עלייה של 8.7%.

 

טכנית, בריטניה כבר במיתון, לאחר שברבעון הראשון הכלכלה שם הצטמקה ב-2.2%. אבל בלמ"ס הבריטי מודים שהנתונים לא מלאים, מאחר והיה להם קושי לאסוף אותם בשל הסגר. המשמעות היא שהמצב האמיתי אפילו פחות טוב.

 

כאמור, בתחילת ההתפרצות בריטניה בחרה להתעלם מקיום הקורונה, ובחרה ללכת על "חיסון עדרי". זה לא עבד, בלשון המעטה. ראש הממשלה הבריטי, בוריס ג'ונסון, היה מורדם ומונשם לאחר שחלה בנגיף. גם מערכת הבריאות החלה לקרוס, כשהשלטונות הבריטיים עשו סיבוב של 180 מעלות ועברו לאמצעי סגר חריפים.

 

הסגירה המאוחרת של הכלכלה, הפכה את הבריטים – כמו גם את השוודים – לפחות או יותר מצורעים ביתר אירופה, שלאט לאט פותחת את גבולותיה מחדש. רק לא לתושבים בריטיים ושוודים. הסכנה בהכנסת אזרחים משם היא אמיתית. זה, יחד עם הברקזיט ואובדן קבלת התמריצים בשל כך, לא יתרום להתפתחות הכלכלית במדינה. 

ג'ונסון האחראי הישיר למצב במדינה

לפני כחודשיים, סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של בנק לומברד אודייה השוויצרי, אמר כי להערכתו, בריטניה נמצאת במיתון החמור ביותר שלה מזה 300 שנה. "בריטניה נמצאת בצומת דרכים היסטורי. על המדינה למצוא את מקומה בעולם שלאחר הברקזיט, והעולם שלאחר הקורונה, תוך שמירה על אחדותה. לאחר המגיפה, המשא ומתן על המעבר למציאות כלכלית חדשה מחוץ לחוקי המכס של האיחוד האירופי, החל מ- 1 בינואר 2021, יהיה חשוב אף יותר. כל עומס רגולטורי נוסף על חברות בריטיות, שכבר נאבקות בהשפעת המגיפה, עשוי לסכן את חייהן", כתב מונייה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שבבי AI (AI)שבבי AI (AI)
IPO

המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון

גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול. 

אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות - 

מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר). 

הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות. 

החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".

נטפליקס
צילום: יחצ

עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס, למי היא טובה ?

עסקת הענק שבמסגרתה נטפליקס רוכשת את וורנר ברדרס מטלטלת את תעשיית המדיה, מציפה הזדמנויות לצד חסמים רגולטוריים ומשפיעה באופן שונה על מניות החברות ועל שוק האג"ח של וורנר; ניתוח מאת משה מאיר, מזרחי טפחות

משה מאיר |


עסקת הרכישה של חברת המדיה והסטרימינג המובילה בעולם את חברת האולפנים המיתולוגית וורנר ברדרס, תמורת כ 83 מיליארד דולר (כולל חוב), בעסקה המשלבת מניות ומזומן, צפויה לערער את שוק המדיה והסטרימינג העולמי. 

 מצד ההזדמנויות, נטפליקס תקבל גישה ישירה לתוכן אייקוני ועשיר מאוד של אולפנים, ספריות, סרטים, סדרות ופלטפורמת התכנים של HBO. מאגר התוכן העצום, עוצמת המו"מ מול הספקים, הזכויות, וההפצה בקנה מידה גלובלי, כל אלה יקשו מאוד להתחרות מול נטפליקס, מבחינת גודל ועומק, כאחד. 

 מצד הסיכונים, המיזוג יוצר קונסולידציה עצומה, עם שליטה באולפנים, הפצה וסטרימינג. כבר עתה נשמעות טענות על חשש ממונופול. הדבר עלול להוביל להתנגדות רגולטורית בארה"ב ובאירופה ואולי גם ביחס לזכויות בינלאומיות, מה שעלול לעכב, להתנות או אפילו לחסום חלק מהמיזוג בפועל. 


 מעבר להזדמנויות והסיכונים כאמור, לעסקה השפעה על ניירות הערך של שתי החברות.


השפעה שלילית על מניות


את ההשפעה החיובית המידית על מנית וורנר ברדס ראינו ביום שישי האחרון, כשזו זינקה בכ 6.5% לרמה של 26$ למניה, מדביקה בכך את הפער מהמחיר הנקוב בהצעת הרכישה שעומד על 27.75$ למניה.

 מנגד, ירדה מנית נטפליקס במסחר בכ 3%. מה שביטא חוסר וודאות של המשקיעים לגבי ערך המניה בטווח הזמן הקצר בינוני.