בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה
צילום: getty images, Wiktor Szymanowicz

שיא שלילי: הכלכלה הבריטית הצטמקה בלמעלה מ-20% ברבעון השני

מדובר אמנם בנתונים ראשוניים, אך ככל הנראה הסגירה המאוחרת של הכלכלה גרמה להתארכות הסגר ביחס למדינות אחרות, מה שהוביל לירידה החדה. מדובר במיתון החמור ביותר מזה 100 שנה לפחות
ארז ליבנה |

בריטניה לא במצב טוב. זה מצב נתון. השאלה עד כמה? בכל יום שחולף מצבה מתברר כעגום יותר ויותר. לפי הנתונים הרשמיים של הלמ"ס הבריטי (ONS), באפריל האחרון, בעקבות הסגר הנוקשה שהוחל על המדינה בשל מגפת הקורונה, כלכלת בריטניה התכווצה ב-20.4% - יותר מכל מדינה אחרת החברה במדינות ה-G7. מדובר בירידה הרבעונית הגדולה ביותר מאז 1955, אז החלו במדידות הכלכליות הרשמיות.

 

הבריטים "הכו" את הקונצנזוס בעשירית האחוז, כשהאנליסטים צפו להתכווצות של 20.5%. רק לשם השוואה, הנפילה הבריטית היא כפולה מזו של ארה"ב ביחס לרבעון הקודם. עם זאת, אחרי אפריל שהיה קשה במיוחד לנוכח הסגר ההרמטי שהוטל על המדינה, במאי הייתה עלייה של 1.8% וביוני עלייה של 8.7%.

 

טכנית, בריטניה כבר במיתון, לאחר שברבעון הראשון הכלכלה שם הצטמקה ב-2.2%. אבל בלמ"ס הבריטי מודים שהנתונים לא מלאים, מאחר והיה להם קושי לאסוף אותם בשל הסגר. המשמעות היא שהמצב האמיתי אפילו פחות טוב.

 

כאמור, בתחילת ההתפרצות בריטניה בחרה להתעלם מקיום הקורונה, ובחרה ללכת על "חיסון עדרי". זה לא עבד, בלשון המעטה. ראש הממשלה הבריטי, בוריס ג'ונסון, היה מורדם ומונשם לאחר שחלה בנגיף. גם מערכת הבריאות החלה לקרוס, כשהשלטונות הבריטיים עשו סיבוב של 180 מעלות ועברו לאמצעי סגר חריפים.

 

הסגירה המאוחרת של הכלכלה, הפכה את הבריטים – כמו גם את השוודים – לפחות או יותר מצורעים ביתר אירופה, שלאט לאט פותחת את גבולותיה מחדש. רק לא לתושבים בריטיים ושוודים. הסכנה בהכנסת אזרחים משם היא אמיתית. זה, יחד עם הברקזיט ואובדן קבלת התמריצים בשל כך, לא יתרום להתפתחות הכלכלית במדינה. 

ג'ונסון האחראי הישיר למצב במדינה

לפני כחודשיים, סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של בנק לומברד אודייה השוויצרי, אמר כי להערכתו, בריטניה נמצאת במיתון החמור ביותר שלה מזה 300 שנה. "בריטניה נמצאת בצומת דרכים היסטורי. על המדינה למצוא את מקומה בעולם שלאחר הברקזיט, והעולם שלאחר הקורונה, תוך שמירה על אחדותה. לאחר המגיפה, המשא ומתן על המעבר למציאות כלכלית חדשה מחוץ לחוקי המכס של האיחוד האירופי, החל מ- 1 בינואר 2021, יהיה חשוב אף יותר. כל עומס רגולטורי נוסף על חברות בריטיות, שכבר נאבקות בהשפעת המגיפה, עשוי לסכן את חייהן", כתב מונייה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנבידיהאנבידיה

"אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל את ההזדמנות

המניה נסחרת ב-177 דולר, בבנק אוף אמריקה סבורים שהיא תגיע ל-275 דולר; לא חוששים מתחרות מגוגל, רואים במכפיל רווח של 25 הזדמנות כניסה חד פעמית

ליאור דנקנר |

מניית אנבידיה (NVDA) NVIDIA Corp. -1.03%   נסחרת במכפיל רווח עתידי של כ-25 - רמה שעשויה להיות נקודת שפל אטרקטיבית למשקיעים. כך עולה מדוח חדש של צוות האנליסטים של בנק אוף אמריקה, בראשות ויוויק אריה שהוא אחד מהתומכים הנלהבים של אנבידיה. לפי הניתוח שלו, בכל פעם שמניית אנבידיה התקרבה למכפיל 25, היא התאוששה לרמות של 30 עד 40 תוך 3-6 חודשים.

הדוח מגיע על רקע שבוע חזק במיוחד למדד ה-SOX של מניות השבבים, שזינק בכ-10% והצליח לחזור מעל הממוצע הנע ל-50 יום, תוך ביצועי יתר מול מדד ה-S&P 500 שעלה 3.7% בלבד. זאת למרות ירידה של כאחוז במניית אנבידיה עצמה, מה שמעיד על התרחבות הראלי לחברות נוספות בסקטור.

בין המניות הבולטות בשבוע האחרון: Credo Technology זינקה ב-33%, ברודקום עלתה 18%, Coherent הוסיפה 18%, אינטל קפצה 18% על רקע כותרות בתקשורת לגבי זכיות פוטנציאליות בייצור שבבים, ו-Marvell עלתה 15% לקראת פרסום דוחות ולקראת כנס re:Invent של אמזון.

הדיון עבר מהשקעות הון לחשש מתחרות

בחודשים האחרונים, הדיון המרכזי בקרב משקיעים בתחום הבינה המלאכותית עבר ממוקד. אם בעבר החשש היה מהיקפי ההשקעות האדירים של חברות הענן, כעת הדיון מתמקד בתחרות - בין מודלי השפה של OpenAI לבין Gemini של גוגל, ובמקביל בין שבבי ה-TPU של גוגל וברודקום לבין שבבי ה-GPU של אנבידיה.

האנליסטים של בנק אוף אמריקה מדגישים מספר נקודות מרכזיות שמטות את הכף לטובת אנבידיה: ראשית, היצע השבבים בתעשייה הדוק, ואנבידיה שולטת בהקצאה - מה שמקשה על לקוחות לשנות את תמהיל הרכישות שלהם בשנה הקרובה. שנית, שבבי ה-TPU הוכיחו את עצמם רק במרכזי הנתונים של גוגל עצמה, בעוד ש-GPU זמינים בסביבות ענן מרובות כולל בענן של גוגל. למעשה, הבנק מעריך כי רכישות ה-GPU של גוגל צפויות להגיע לכ-10 מיליארד דולר ב-2025, סכום דומה לרכישות ה-TPU שלה מברודקום.

וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
סקירה

נעילה חיובית בוול-סטריט; טסלה קפצה ב-4%, וויקס ומארוול זינקו ב-7%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה וול סטריט

המסחר בוול סטריט ננעל בעליות שערים, כאשר שורת נתוני מאקרו לא הצליחו לשנות את הציפיות להפחתת ריבית בהחלטת הפד בשבוע הבא. רוב מניות S&P 500 טיפסו, גם על רקע ירידות במניות הטכנולוגיה הגדולות. הנאסד״ק עלה ב-0.2%, ה-S&P עם 0.3% והדאו קפץ ב-0.9%.


בשוק האג"ח נרשמה עלייה במחירים וירידה בתשואות, כאשר תשואת האג"ח לשנתיים ירדה מתחת ל־3.5%. הדולר נחלש מול כל המטבעות המרכזיים, על רקע ההערכה שהפד יבחר בצעד מרכך, בעוד המשקיעים מעדיפים חשיפה גבוהה יותר למניות. הביטקוין זינק ועבר את רף 93 אלף הדולר.


דו"ח התעסוקה של ADP מראה ששוק העבודה האמריקאי מאט בצורה דרמטית. לפי הנתונים, המגזר הפרטי בארה"ב איבד 32 אלף משרות בנובמבר, בניגוד מוחלט להערכות המוקדמות שעל פיהן המעסיקים צפויים היו להוסיף כ-40 אלף משרות לפי סקר FactSet, או כ-5,000 בלבד לפי הקונצנזוס של האנליסטים של בלומברג. זה גם היפוך מהנתון של אוקטובר האחרון, שתוקן לעלייה של 47 אלף משרות. כלומר, בתוך חודש אחד שוק העבודה עבר מתוספת משרות קטנה למצב שבו מעסיקים מתחילים לצמצם כוח אדם. החולשה לא ממוקדת בסקטור אחד, אלא משקפת סביבה מאקרו כלכלית מהוססת וצרכנים שמפגינים זהירות. נלה ריצ'רדסון, הכלכלנית הראשית של החברה, אמרה שהחודש התאפיין ב"חולשה רחבה", כשאת הירידה הובילו בעיקר עסקים קטנים. לצד זה, התמונה בענפי המשק הייתה מעורבת: החינוך והבריאות הוסיפו 33 אלף משרות, בעוד הייצור, השירותים המקצועיים, המידע והבנייה רשמו ירידה - צניחה במספר המשרות במגזר הפרטי בארה"ב: הפסד של 32 אלף משרות בנובמבר


הנתון הזה מגיע בזמן רגיש, כשקובעי המדיניות של הפד' יכריעו ב-10 בדצמבר על גובה הריבית. נכון להיום השוק מתמחר סיכוי של כ-89% (קפיצה משמעותית מול 37% לפני כשבועיים) שהפד' יוריד את הריבית ב-0.25 נ"ב מה שבעיקר ישפיע על זה אבל יהיה נתון ה-PCE שיפורסם בשישי שזה מדד ליבת האינפלציה החביב על הבנק המרכזי - רשמו את זה ביומן כי זה הולך ליצור תנודתיות שיא בשוק.


בקרב אנליסטים מתגבשת ההערכה שלפיה הפד יבחר להפחית את הריבית בפעם השלישית ברציפות, כשההיחלשות בשוק העבודה הופכת לשיקול המרכזי. חלק מהאסטרטגים מציינים כי אף שהפחתה בדצמבר כמעט ודאית, שנת 2026 עשויה להיות זהירה יותר מבחינת קצב ההקלות.