בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה
צילום: getty images, Wiktor Szymanowicz

שיא שלילי: הכלכלה הבריטית הצטמקה בלמעלה מ-20% ברבעון השני

מדובר אמנם בנתונים ראשוניים, אך ככל הנראה הסגירה המאוחרת של הכלכלה גרמה להתארכות הסגר ביחס למדינות אחרות, מה שהוביל לירידה החדה. מדובר במיתון החמור ביותר מזה 100 שנה לפחות
ארז ליבנה |

בריטניה לא במצב טוב. זה מצב נתון. השאלה עד כמה? בכל יום שחולף מצבה מתברר כעגום יותר ויותר. לפי הנתונים הרשמיים של הלמ"ס הבריטי (ONS), באפריל האחרון, בעקבות הסגר הנוקשה שהוחל על המדינה בשל מגפת הקורונה, כלכלת בריטניה התכווצה ב-20.4% - יותר מכל מדינה אחרת החברה במדינות ה-G7. מדובר בירידה הרבעונית הגדולה ביותר מאז 1955, אז החלו במדידות הכלכליות הרשמיות.

 

הבריטים "הכו" את הקונצנזוס בעשירית האחוז, כשהאנליסטים צפו להתכווצות של 20.5%. רק לשם השוואה, הנפילה הבריטית היא כפולה מזו של ארה"ב ביחס לרבעון הקודם. עם זאת, אחרי אפריל שהיה קשה במיוחד לנוכח הסגר ההרמטי שהוטל על המדינה, במאי הייתה עלייה של 1.8% וביוני עלייה של 8.7%.

 

טכנית, בריטניה כבר במיתון, לאחר שברבעון הראשון הכלכלה שם הצטמקה ב-2.2%. אבל בלמ"ס הבריטי מודים שהנתונים לא מלאים, מאחר והיה להם קושי לאסוף אותם בשל הסגר. המשמעות היא שהמצב האמיתי אפילו פחות טוב.

 

כאמור, בתחילת ההתפרצות בריטניה בחרה להתעלם מקיום הקורונה, ובחרה ללכת על "חיסון עדרי". זה לא עבד, בלשון המעטה. ראש הממשלה הבריטי, בוריס ג'ונסון, היה מורדם ומונשם לאחר שחלה בנגיף. גם מערכת הבריאות החלה לקרוס, כשהשלטונות הבריטיים עשו סיבוב של 180 מעלות ועברו לאמצעי סגר חריפים.

 

הסגירה המאוחרת של הכלכלה, הפכה את הבריטים – כמו גם את השוודים – לפחות או יותר מצורעים ביתר אירופה, שלאט לאט פותחת את גבולותיה מחדש. רק לא לתושבים בריטיים ושוודים. הסכנה בהכנסת אזרחים משם היא אמיתית. זה, יחד עם הברקזיט ואובדן קבלת התמריצים בשל כך, לא יתרום להתפתחות הכלכלית במדינה. 

ג'ונסון האחראי הישיר למצב במדינה

לפני כחודשיים, סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של בנק לומברד אודייה השוויצרי, אמר כי להערכתו, בריטניה נמצאת במיתון החמור ביותר שלה מזה 300 שנה. "בריטניה נמצאת בצומת דרכים היסטורי. על המדינה למצוא את מקומה בעולם שלאחר הברקזיט, והעולם שלאחר הקורונה, תוך שמירה על אחדותה. לאחר המגיפה, המשא ומתן על המעבר למציאות כלכלית חדשה מחוץ לחוקי המכס של האיחוד האירופי, החל מ- 1 בינואר 2021, יהיה חשוב אף יותר. כל עומס רגולטורי נוסף על חברות בריטיות, שכבר נאבקות בהשפעת המגיפה, עשוי לסכן את חייהן", כתב מונייה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אמזוןאמזון

ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים

משקיעים דורשים מאמזון לבחון את התאמת חוזי הענן והבינה המלאכותית עם צה״ל ומשרד ביטחון המולדת האמריקאי למדיניות ה־AI שלה, על רקע חששות משפטיים ותדמיתיים
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אמזון

חברת אמזון Amazon.com Inc. -1.61%   ניצבת בימים אלה מול לחץ גובר מצד חלק מבעלי מניותיה, המבקשים לבחון מחדש את קשריה העסקיים עם גופים ממשלתיים וביטחוניים. במוקד: חוזים לאספקת שירותי ענן ובינה מלאכותית לצה״ל ולמשרד לביטחון המולדת של ארה"ב, והאם הם עומדים בקנה אחד עם מדיניות ה־AI האחראי שהחברה עצמה קבעה.

היוזמה מגיעה בדמות הצעת החלטה של בעלי מניות, שהוגשה על ידי ארגון American Baptist Home Mission Societies, גוף השקעות בעל זיקה מוסדית וערכית. ההצעה הועברה לעיון הנהלת אמזון וצפויה לעלות להצבעה באסיפה השנתית של החברה, המתוכננת לחודש מאי הקרוב. לפי נוסח ההצעה, הדירקטוריון מתבקש לזהות מקרים שבהם קיימת אי־הלימה בין העקרונות הפנימיים של אמזון בתחום הבינה המלאכותית לבין השימושים בפועל שנעשים בטכנולוגיות שלה על ידי לקוחות ממשלתיים. הדגש אינו על ביטול חוזים, אלא על בדיקה, שקיפות והערכת סיכונים.

החותמים על ההצעה מצביעים על סיכונים משפטיים ותדמיתיים שעלולים לנבוע מהמשך ההתקשרויות, בעיקר על רקע ביקורת בינלאומית על פעילות ביטחונית ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות במצבי עימות. באמזון בחרו שלא להגיב לפניית בלומברג בנושא.


הלחץ הציבורי על ענקיות הטכנולוגיה

בשנה האחרונה גובר הלחץ הציבורי על חברות טכנולוגיה גדולות לבחון מחדש את יחסיהן עם גופים צבאיים וממשלתיים, בעיקר בהקשר של שימוש בבינה מלאכותית, ניטור מידע ומערכות זיהוי. מיקרוסופט, אחת המתחרות המרכזיות של אמזון בתחום הענן, כבר חוותה מחאות פנימיות מצד עובדים ופעילים בעקבות קשריה עם צה״ל במהלך המלחמה בעזה. דיווחים על כך ששרתי החברה שימשו לאחסון הקלטות של שיחות שיורטו משטחים פלסטיניים הובילו להסרת עומסי עבודה מסוימים.

אמזון, לעומת זאת, לא התמודדה עד כה עם מרד עובדים רחב היקף. עם זאת, גם היא אינה חפה מביקורת. לצד גוגל, היא מעורבת בפרויקט Nimbus - פלטפורמת ענן שנבנתה עבור משרדי ממשלה בישראל ומספקת תשתיות מחשוב מתקדמות. מוקדם יותר השנה פיטרה אמזון עובד שביקר את מעורבות החברה בפרויקט Nimbus, לאחר שפרסם מסרים ביקורתיים בערוצי תקשורת פנימיים וחילק עלונים במטה החברה בסיאטל. החברה טענה כי מדובר בהפרת נהלים פנימיים, כולל התנהלות שפגעה בעובדים ובמנהלים.