הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
ג'ו ביידן
צילום: טוויטר

ביידן ניצח בעוד 4 מדינות, מוביל במרוץ לראשות המפלגה הדמוקרטית

סגן הנשיא לשעבר ניצח בלפחות ארבע מתוך ששת המדינות שבהן נערכו בחירות הפריימריז במהלך הלילה והגדיל את כמות הצירים התומכים בו ל-785 מול 642 בצד של ברני סאנדרס - שעוד לא הודיע על פרישה מהמרוץ
ארז ליבנה | (1)
נושאים בכתבה ארצות הברית נשיאות שווקים גלובליים שוק ההון

סגן נשיא ארצות הברית לשעבר, ג'ו ביידן, קיבל הלילה חיזוק משמעותי בדרכו לראשות המפלגה הדמוקרטית, לאחר שניצח לפחות 4 מתוך 6 מדינות שבהן נערכו בחירות פריימריז לראשות המפלגה – כולל את מדינת מישיגן, הנחשבת למדינת מפתח, שם זכה ב-53% מהקולות.

 

בנוסף, ביידן ניצח במדינת איידהו, עם 48.9% מההצבעות לעומת סאנדרס, שקיבל רק 42.4% מהקולות. במיסיסיפי ניצח ביידן עם 81% מהקולות, במונטנה ניצח בלמעלה מ-60% מהקולות, אבל המדינה החשובה ביותר זו מישיגן, הנחשבת למדינת מפתח, שם זכה ביידן ב-53% מהקולות שהעניקו לו 53 צירים.

 

סאנדרס היהודי, נחשב לנציג האגף השמאלי במפה הדמוקרטית והוא נחשב לסוציאליסט מובהק. מועמדותו היא סוג של סדין אדום בפני וול סטריט והמערכת הבנקאית במדינה, החוששים כי הרפורמות שלו יזיקו מאוד למעמדה של ארצות כמובילה בעולם. בשבוע שעבר, הניצחון של ביידן בסופר טיוזדיי, יום הבחירות המשמעותי ביותר בפריימריז, הטיסו את המדדים בוול סטריט ואת סקטור ביטוחי הבריאות, למרות החששות מהתפרצות הקורונה במדינה.

 

הניצחון שם את ביידן בעמדת הובלה לזכות בכל הקופה ולהתמודד מול הנשיא דונלד טראמפ בנובמבר, כשהנשיא נחלש נוכח ההתמודדות הקלוקלת עם התפרצות נגיף הקורונה בארצות הברית. על פי החשדות שיוחסו נגדו בהליך ההדחה שנבלם בסנאט, טראמפ ניסה בשנה שעברה לגרום לאוקראינה לחקור את בנו של ביידן, האנטר ביידן, בניסיון להכפיש את מי שראה כמתמודד בעל הפוטנציאל הגדול ביותר להתמודד מולו בבחירות. כנראה שהוא צדק.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יהווית 11/03/2020 13:34
    הגב לתגובה זו
    בדרך לריסוק הימין המאוס
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


להמשך הכתבה לחץ כאן
דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.

להמשך הכתבה לחץ כאן