הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
מסחר באסיה אסיה ניקיי
צילום: Istock

ירידות שערים באסיה: הניקיי מאבד 1.1%, שנחאי יורדת 0.2%

ההאנג סנג מאבד 0.3%, סינגפור יורדת 0.8%; צפון קוריאה קוראת לאיחוד
נועם בראל |
נושאים בכתבה בורסות אסיה

המדדים המובילים באסיה נסחרים כעת בטריטוריה האדומה, וזאת לאחר שיום המסחר האחרון בוול סטריט נסגר במגמה מעורבת, כאשר לחץ מכירות הורגש במניות הטכנולוגיה והדולר שנחלש מול הין היפני. מדד הניקיי מאבד 1.1%, שנחאי יורדת 0.2%, סינגפור יורדת 0.8% ומדד ההאנג סנג משיל 0.3% מערכו.

ניקיי 225 1.37%

שנחאי 0.41%

האנג סנג 1.75%

אמש בוול סטריט, הסיפור המרכזי היה הדולר אינדקס (סימול:DXY) שנפל בכ-0.8% לרמה של 89.15 נק', שפל של 3 שנים. ברקע לירידות, שר האוצר האמריקני, סטיבן מנוצ'ין, טען במהלך הכנס הכלכלי העולמי בדאבוס כי " בטווח הקצר אנחנו לא מודאגים מהדולר, דולר חלש טוב לנו משום שהוא יוצר הזדמנויות מסחר".

בתוך כך, גורם נוסף שלוחץ על הדולר בעולם הוא הנתונים החיוביים המגיעים מגוש האירו, מדד מנהלי הרכש באירופה הצביע על קריאה של 58.6 נק', הרמה הגבוה ביותר שנמדדה מאז 2006. האירוע המרכזי בהקשר זה צפוי להתרחש היום כאשר הבנק המרכזי באירופה (ECB)  צפוי לפרסם את החלטת הריבית והצפי להמשך הרכישות בשוקי האג"ח.

בצעד חריג, צפון קוריאה קוראת לתושביה קוריאה מצפון ומדרום, אלו הנמצאים במדינה ואלו הנמצאים מחוצה לה, להתאחד ולפעול לתקשורת משותפת ללא עזרת מדינות אחרות. הדברים נאמרו לאחר שבישיבת הממשל דנו בסוגיית המתח הצבאי השורר במדינה.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקעובדים רבים מדי, קרדיט: גרוק

האם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה

חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים


ענת גלעד |
נושאים בכתבה בירוקרטיה עובדים


"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.

בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות. 

החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.

ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים

פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.

הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.

להמשך הכתבה לחץ כאן