באיזו מדינה אירופית הרוויח כל תושב 33 אלף אירו במשבר החוב?

הבנק המרכזי ניתחו כיצד השפיע משבר החוב באירופה על תושבי היבשת ברמת הפרט. מי הפסיד 18.4 אלף אירו?
לירן סהר |
נושאים בכתבה אירופה משבר 2008

משבר החוב באירופה הדגיש שוב את הפערים בין מדינות הליבה לבין מדינות הפריפריה באיחוד המטבע האירופי, כלומר בפער בין מדינות הצפון למדינות הדרום (מלבד אירלנד הצפונית שספגה את אחת המכות הקשות במשבר של 2009 עם התפוצצות אדירה של בועת נדל"ן. 

אולם כשבוחנים את החוב ברמת הפרט ניתן להבין יותר טוב עד כמה המשבר חמור. הבנק המרכזי האירופי הראה כמה הפסיד כל משק בית במדינות הפגועות עקב המשבר. 

האירים הפסידו הכי הרבה - המדינה נקלעה למשבר בין השנים 2009 ל-2013 וכל אירי הפסיד כ-18.5 אלף אירו. שלא במפתיע לא הרחק אחריהן נמצאים האזרח היווני עם הפסד של 17 אלף אירו ואחריו האזרח הספרדי עם הפסד של 13 אלף אירו. הרחק אחריהן נמצא האזרח הקפריסאי עם הפסד של 4,876 אירו, אחריו נמצאים הלטבי עם הפסד של 3,901 אירו, הסלובני עם הפסד של 3,615 אירו, האיטלקי עם הפסד של 1,386 אירו, הליטאי עם הפסד של 897 אירו, הפורטוגלי עם הפסד של 307 דולר והסלובקי עם הפסד של 230 דולר. 

אירלנד יוון וספרד נאבקו בקריסה במחירי הנכסים, בזינוק באבטלה ובקיצוץ במגזר הציבורי. יצוין כי הנתונים אינם לוקחים בחשבון את השיפור הכלכלי בתקופה האחרונה בספרד ובאירלנד. 

מנגד, תושבי הולנד, בלגיה וגרמניה דווקא הרוויחו יפה בתקופת המשבר - ההולנדי הרוויח 33 אלף אירו, הבלגי כ-24 אלף אירו והגרמני כ-19 אלף אירו. הסיבה לגידול בהון של הגרמני הוא נטייתו להשקיע במכשירים פיננסיים שזכו לתמיכה מה-ECB מאשר בנכסים אחרים. במקום הרביעי בין המרוויחים הגדולים נמצא התושב הפיני עם רווח של 10.2 אלף אירו ואחריו נמצא האזרח האוסטרי עם רווח של 9,329 אירו והאזרח הצרפתי עם רווח של 7,297 אירו. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנטליה טורקיה (AI)אנטליה טורקיה (AI)

קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון

אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה;  מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים;  1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג

עמית בר |
נושאים בכתבה תיירות טורקיה

ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.

המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.

וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים. 

המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות

הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.

אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.

לארי אליסון (גרוק)לארי אליסון (גרוק)

הילד היתום והעני שהפך לאיש העשיר בעולם - סיפור חייו של לארי אליסון

התחנות בדרך, הכישלונות, התובנות - "יש לי את כל החסרונות הדרושים להצלחה; הרגשתי שאני צריך להוכיח את עצמי כל יום. זה יצר בי רעב שלא נרגע לעולם"; החבר סטיב ג'ובס, המנכ"לית צפרא כץ והדרך ל-400 מיליארד דולר

מנדי הניג |

זה היום של לארי אליסון. הוא הרוויח היום 100 מיליארד דולר במקביל לנסיקה המדהימה במניית אורקל והפך לאיש העשיר בעולם. ההתחלה היתה קשה מאוד. הסיפור שלו השראה לאנשים שמתחילים מלמטה. השראה ליזמים. הרעב שלו להצלחה מעורר קנאה, היכולות שלו פנומנליות. הביצועים שלו מרשימים ומוכיחים שהכישלונות הם השיעורים הטובים ביותר להצלחה. קבלו את הדרך של אליסון מילד יתום ועני לאיש העשיר בעולם.   

לארי ג'וזף אליסון נולד ב-17 באוגוסט 1944 בברונקס, ניו יורק, לעולם שלא רצה אותו. אמו, ססיל, הייתה נערה בת 19 שלא יכלה לגדל אותו. אביו הביולוגי היה טייס קרב של חיל האוויר האמריקני, אך נעלם עוד לפני הלידה. כבר ברגעיו הראשונים היה לארי ילד "דחוי".

בגיל תשעה חודשים בלבד חלה בדלקת ריאות קשה. אמו הצעירה, נואשת וחסרת תמיכה, החליטה למסור אותו לאחותה לואיז ולבעלה לואיס אליסון - זוג יהודים משיקגו. הם אימצו אותו כאילו היה בנם. אבל תחושת היתמות ליוותה אותו לאורך ילדותו והעצימה כשאימו החורגת נפטרה.  

 שיקגו של שנות ה-40-50 הייתה אז עיר תעשייתית קשה, כשהשכונות היו מחולקות אתנית - איטלקים, אירים, יהודים. משפחת אליסון חיה בדרום העיר, בסביבה יהודית מסורתית. מצד אחד, ערכים של חריצות והשכלה; מצד שני, קשיחות.

לארי גדל בידיעה עמומה שהוא לא בדיוק "שייך". אביו המאמץ, לואיס, היה מהנדס חשמל מתוסכל שלא הצליח להגשים את חלומותיו. הוא דרש מצוינות אך לא האמין בבנו המאומץ. "אתה הטעות הגדולה של חיינו", נהג לומר. שנים מאוחר יותר סיפר לארי: "כשהאדם שאמור להאמין בך הכי הרבה אומר לך שאתה טעות - אתה מפתח עקשנות להוכיח לו שהוא טועה".