ארדואן טורקיה (X)
ארדואן טורקיה (X)

ארדואן נגד אימאמואולו: הקרב שיכריע את עתיד טורקיה


דרמה טורקית - האם ביטול התואר האקדמי של אימאמואולו יחסום את דרכו לארמון הנשיאות?



אביחי טדסה | (6)
נושאים בכתבה ארדואן

טורקיה נכנסה השבוע לסחרור פוליטי חדש, כשאוניברסיטת איסטנבול הודיעה על ביטול התואר האקדמי של אקרם אימאמואולו, ראש עיריית איסטנבול ואחד הפוליטיקאים הפופולריים במדינה. ההחלטה הזו זורקת פצצה לזירה הפוליטית, כי בטורקיה תואר אוניברסיטאי הוא תנאי חוקי להתמודדות לנשיאות – תפקיד שאימאמואולו (53) מכוון אליו במלוא המרץ לקראת הבחירות ב-2028. למה מבטלת האוניברסיטה את התואר, האם זה מהלך של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן? הנה הפרטים.


הסיפור: תואר שנשלל והאשמות בפוליטיקה


ארדואן דוחף לשינוי חוקתי שיאפשר לו להמשיך לשלוט אחרי יותר מ-20 שנה בשלטון. היריב הכי גדול מתחזק ויש תרחיש די סביר שההוראה על ביטול התואר הגיעה מלמעלה. אוניברסיטת איסטנבול, מוסד ציבורי מוביל, טענה שהתואר של אימאמואולו במנהל עסקים – שקיבל אחרי לימודים שהתחיל בצפון קפריסין והמשיך בטורקיה ב-1990 – לא תקף. הסיבה? "אי-סדרים" בהעברה שלו מאוניברסיטת גירנה בצפון קפריסין, שלא הוכרה אז על ידי המועצה להשכלה גבוהה של טורקיה (YÖK), לפקולטה שלהם. יחד איתו, עוד 27 תארים של בוגרים אחרים בוטלו, אבל אף אחד מהם לא נמצא במרכז הבמה כמו אימאמואולו. הוא הגיב בזעם ב-X, קרא להחלטה "לא חוקית" והבטיח להילחם עליה משפטית, כשהוא מאשים את השלטון בניסיון לחסל אותו פוליטית.


התזמון מעלה גבות. החקירה התחילה ב-22 בפברואר, יום אחרי שהכריז על כוונתו להתמודד לנשיאות, והסתיימה עכשיו – חמישה ימים לפני שבת, 23 במרץ, כשמפלגת העם הרפובליקנית (CHP) אמורה לבחור בו כמועמד רשמי בפריימריז. אימאמואולו כבר מתכנן עצרת גדולה באיסטנבול בסוף השבוע כדי להראות כוח, אבל הערעור המשפטי שלו עלול להימשך שנים – אולי עד בית המשפט החוקתי – ולהשאיר אותו תלוי באוויר עד שיהיה מאוחר מדי להתמודד.

מי זה אימאמואולו, ולמה הוא מאיים על ארדואן?

אקרם אימאמואולו הוא לא סתם שם בטורקיה – הוא תופעה. בן 53, נשוי ואב לשלושה, הוא התחיל את הקריירה הפוליטית שלו כראש רובע בייליקדוזו באיסטנבול, לפני שזינק ב-2019 לתפקיד ראש העיר של העיר הכי גדולה ומשפיעה במדינה, עם 16 מיליון תושבים. הניצחון שלו שם, ואחר כך שוב ב-2024, שבר את השליטה של מפלגת הצדק והפיתוח (AKP) של ארדואן בעיר – שליטה שנמשכה 15 שנה והייתה פעם המקפצה של ארדואן עצמו לראשות הממשלה ב-2003. אימאמואולו ניצח פעמיים את המועמדים של ארדואן – ב-2019 מול בינאלי יילדירים (לשעבר ראש ממשלה) וב-2024 מול מוראט קורום (שר הסביבה) – והפך לסמל של תקווה לאופוזיציה.

הפופולריות שלו נובעת מכמה דברים: הוא נואם מוכשר שמדבר מהלב, יש לו ניסיון מוכח בניהול משברים בעיר ענקית, והוא מצליח לדבר גם לבוחרים מחוץ לבסיס החילוני של ה-CHP. כמו כן הגישה הכלכלית שלו נתפסת כנכונה - בזמן שהכלכלה הטורקית קורסת עם אינפלציה של כ-70% בשנה, לירה ששווה היום 36.7 לדולר לעומת 5.5 ב-2019,  הוא מציג ניהול תקציבי זהיר באיסטנבול ומבטיח שינוי. הסקרים מראים שהוא אחד הפוליטיקאים האהובים בטורקיה, והוא כבר נתפס כמי שיכול לנצח את ארדואן בקלפי, כנראה היחיד שיכול לעשות זאת..

ארדואן: תוכנית להישאר בשלטון

מנגד, ארדואן (71) לא מתכוון לפרוש בקרוב. אחרי ששלט כראש ממשלה (2003-2014) וכנשיא (2014-היום), הוא מוגבל על ידי החוקה לשתי קדנציות כנשיא – שמסתיימות ב-2028. אבל הוא עובד על שינוי חוקתי שיאפשר לו להתמודד שוב, וצריך בשביל זה רוב של 400 מתוך 600 חברי פרלמנט. אם זה לא יצליח, הוא עשוי להכריז על בחירות מוקדמות ב-2027 כדי לרוץ שוב לפני שתיגמר לו הקדנציה. המומנטום שלו חזק כרגע: הפסקת אש עם הכורדים, התקדמות בסוריה, ואפילו ירידה באינפלציה ל-38% בפברואר 2025 (הנמוכה בשנתיים) מחזקים אותו.

אימאמואולו מאיים לשבש הכל, אבל תראו מה הוא עובר - יש נגדו 51 חקירות משפטיות ו-42 חקירות מנהליות בשש השנים האחרונות, כולל תביעה שיכולה לשלוח אותו לשבע שנים בכלא ולאסור עליו להתמודד על "העלבת" ועדת הבחירות ב-2022. ביטול התואר הוא רק המהלך האחרון במלחמת החורמה הזו, והרבה טורקים רואים בו ניסיון של ארדואן לשתק את היריב הכי חזק שלו.

קיראו עוד ב"גלובל"

הזווית הישראלית: מה טוב לנו?

היחסים עם טורקיה – פעם בעלת ברית קרובה – התרסקו תחת ארדואן. מאז 2009 ועד היום, הוא הפך את ישראל לכלי פוליטי: הוא תומך בחמאס, קורא להם "לוחמי חופש", הטיל אמברגו סחר ב-2024, והקשיח עמדות נגדנו כדי לרצות את הבסיס האסלאמיסטי שלו – במיוחד מול מפלגת הרווחה החדשה (YRP) של פתיך ארבאקן, שגברה עליו בשני מחוזות ב-2024.

אימאמואולו מציע משהו אחר. הוא לא אנטי-ישראלי  כמו ארדואן. הוא גינה את מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר וכינה אותה "טרור", אבל גם מתח ביקורת על פעולות ישראל בעזה. זו עמדה מאוזנת שרחוקה מהרטוריקה של ארדואן.


טורקיה תמונת מצב

האינפלציה בטורקיה עומדת על 70% (לפי נתוני 2024), אבל ירדה ל-38% בפברואר 2025 – שיפור קל שארדואן מנסה לנצל לטובתו. הלירה נשחקה מ-5.5 לדולר ב-2019 ל-36.7 היום – ירידה של 85% בערך. מבחינה פוליטית ל-AKP של ארדואן יש 263 מושבים בפרלמנט, ולבעלי בריתם מה-MHP יש 49 – סך הכל 312, רחוק מ-400 הדרושים לשינוי חוקתי. ה-CHP של אימאמואולו מחזיקה ב-167 מושבים וצוברת כוח.

סקרים אחרונים מראים שאימאמואולו מוביל עם 42% תמיכה לנשיאות מול 38% לארדואן וזה כאמור מאוד מפחיד את ארדואן. 


הקרב על התואר הוא אחד מיני קרבות רבים אבל הוא קרב מאוד חשוב. זו דרך של ארדואן לסלק את הירידה הגדול שעלול לנצח אותו. אימאמואולו לא מוותר – הוא קורא לבחירות "מהפכה דמוקרטית" ומבטיח לאחד את טורקיה. אבל הדרך קשה: מערכת המשפט, שנתפסת כמוטה לטובת ארדואן, תכריע את גורל התואר שלו, והתביעות האחרות נגדו – כולל אחת על "בעיטה בקבר של מהמט הכובש" – ממשיכות לרדוף אותו. ארדואן, מצדו, נהנה מהצלחות מדיניות כמו שיתוף פעולה עם סוריה והסכם שלום עם ה-PKK, שיכולים לחזק אותו לקראת משאל עם.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יש לו שלוש שנים לעשות תואר נוסף מה הלחץ (ל"ת)
    אנונימי 18/03/2025 23:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ארדואןנתניהודיקטטורים (ל"ת)
    אנונימי 18/03/2025 22:34
    הגב לתגובה זו
  • ללפיד אין תואר אקדמי אז זו לא בעיה (ל"ת)
    אנונימי 19/03/2025 08:54
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 18/03/2025 23:26
    הגב לתגובה זו
    זה בדיוק מה שמנסים לעשות לנתניהו עי דיקטטורה של בגץ פשוט האשמות חשדות ותביעות המשפטים כדי להתיש את הבנאדםארדואןדיקטטור כן וגם בגץדיקטטור שפועל באותה הדרך של ארדואן משפטים אינסופיים לאויב פוליטי ברוכים הבאים למדינת בגץ אין עם אין החירות אין אנשי ציבור יש רק שופטים
  • 1.
    מה הולכים רחוק בירושלים יושב רהמ ששולח את אפסיו שמשרתים אותו ועושי דברו ופועלים בשמו נגד אחרים (ל"ת)
    אנונימי 18/03/2025 21:27
    הגב לתגובה זו
  • כבר המון שנים אבל לא נורא תמשיך להתעצבן (ל"ת)
    גבי בהרב מגאראס 18/03/2025 23:56
    הגב לתגובה זו
נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.

עו"ד אופיר נאור (צילום: שלומי יוסף)עו"ד אופיר נאור (צילום: שלומי יוסף)

אופיר נאור ניצח את צים - החברה תכניס שני דירקטורים חיצוניים

מנדי הניג |

עו"ד אופיר נאור לצד מחזיקים נוספים בצים - מור גמל פנסיה, רידינג קפיטל וספרטה 24, נלחם להכניס דירקטורים לחברת הספנות שנמצאת במהלך של בחינה למכירת עסקיה, והצליח. החשש הגדול היה שהחברה תימכר בזול למקורבים לרבות למנכ"ל, אלי גליקמן. 

בעלי המניות פעלו משפטית ותקשורתית והביאו לכך שהחברה תקבל הצעות רכישה נוספות. במקביל המניה עלתה מאז שהמאבק הזה החל במעל 40%, והיום הם הצליחו להיכנס לדירקטוריון. זה מהלך אקטיבי חשוב שהציף ערך לבעלי מניות המיעוט ומנע העברת ערך למקורבים. 

בהמשך להסכם בין החברה לבעלי המניות, נמסרה הודעה משותפת - כל אחד מחברי קבוצת בעלי המניות (הכוללת גופים מוסדיים ופרטיים ישראליים) מביע אמון מלא בדירקטוריון צים, תומך באופן מלא בבחינה האסטרטגית שמוביל הדירקטוריון וממליץ לבחור בכל עשרת המועמדים המומלצים על ידי הדירקטוריון. כל אחד מחברי קבוצת בעלי המניות תומך ברשימת החברה באסיפה השנתית ומעודד את כל בעלי המניות של צים להצביע בעד כל המועמדים.


קבוצת בעלי המניות הסכימה לסיים את מאבק ההצבעה שלה, ודירקטוריון צים אישר רשימה של עשרה מועמדים לדירקטוריון שתוצג לבעלי המניות באסיפה השנתית. הרשימה כוללת את כל חברי הדירקטוריון המכהנים וכן את ה"ה רון הדסי ורן גריצרשטיין, אשר יומלצו על ידי הדירקטוריון לבחירה. זימון מעודכן לאסיפה השנתית, הכולל את רשימת עשרת המועמדים, תוגש בקרוב לרשות ני"ע האמריקאית.

יאיר סרוסי, יו"ר דירקטוריון צים, אמר: "ההסכם הזה משקף יישור קו חזק בין הדירקטוריון לבעלי המניות ברגע מכריע עבור החברה. עם תמיכה רחבה ברשימת הדירקטורים המלאה, הדירקטוריון יוכל להמשיך ולהתמקד בהשלמת הבחינה האסטרטגית ובמקסום הערך לכלל בעלי המניות של צים."