אנבידיה נופלת ב-8%; מה הסיבה?
אנבידיה תחת לחץ בעקבות דיווחים על הברחת שבבים לסין וחשש מהחמרת מגבלות היצוא מצד הממשל האמריקאי; מתחילת השנה ירדה המניה ב-14%, וכ-25% מהשיא
מניית אנבידיה NVIDIA Corp. -3.27% פתחה את השבוע בירידות של עד 8%, בעקבות פרסומים על הברחת שבבי הדגל החדשים שלה לסין, למרות מגבלות היצוא של ממשלת ארה"ב. הדיווחים מעלים מחדש את החשש מהחמרת מגבלות הסחר על שבבי בינה מלאכותית, תרחיש שעלול לפגוע בצמיחה של ענקית השבבים האמריקאית בשוק הסיני. השוק הסיני הוא אחד השווקים הצומחים ביותר (הקרב על הבינה המלאכותית בסין: הצ'אטבוט של טנסנט עוקף את DeepSeek) ומגבלות עליו יפגעו בשיעורי הצמיחה. זו "הסיבה הרשמית" לירידה במניה, אבל הסיבות רבות - הדוח הכספי של אנבידיה היה טוב, אבל לצד התחזית הוא ביטא ירידה במרווחים. ההכנסות עולות, אבל המרווחים יורדים והשורה התחתונה עולה - רק פחות ממה שהוערך.
השאלה
הגדולה מה יהיה חזק ממה - העלייה בהכנסות או הירידה ברווחיות, ובהדרגה קצב הצמיחה בהכנסות יורד וזה מדאיג את המשקיעים. בחברה מסבירים שהרווחיות ירדה באופן זמני, השוק לא מאמין - אין דבר כזה חברת שבבים שמרוויחה רווחיות גולמית של 75% על פני זמן. גם לא 60% וגם לא 50%.
אנבידיה היא מונופול בתחומה והחששות של המשקיעים מעבר למודלים שידרשו פחות אימון ועיבוד הוא מתחרות עתידית שתפגע ברווחיות עוד יותר ואז התוצאה של העלייה במכירות והשחיקה ברוווחיות תעצור את הגידול בשורה התחתונה.
שבבי Blackwell עוברים דרך צד שלישי
לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", שבבי Blackwell של אנבידיה, שיועדו להימנע ממכירה לסין בשל הגבלות היצוא, הגיעו למדינה דרך צדדים שלישיים. אותם מפיצים פועלים באמצעות חברות רשומות באזורים סמוכים, תוך עקיפת המגבלות הקיימות. במקביל, נפתחה חקירה
בסינגפור נגד לקוחותיה של אנבידיה, דוגמת דל Dell -6.22% וסופר מיקרו Super Micro Computer -4.97% , בחשד שייצאו שרתים המכילים את השבבים האסורים ממדינה זו למלזיה - תחנת ביניים מרכזית להעברת שבבים
לסין. לאור ההתפתחויות, מניות דל וסופר מיקרו נפלו בכ-3% ו-6% בהתאמה, כאשר סופר מיקרו סופגת המשך ירידות חדות לאחר שאיבדה כ-30% מערכה בשבוע שעבר. גם מניית ARM ARM Holdings -3.86% , ספקית הארכיטקטורה לשבבי Grace של אנבידיה, נחלשה
בכ-1.7%.
האם הגבלות נוספות צפויות בקרוב?
לפי אנליסטים, הדיווחים מחזקים את ההערכה בשוק כי אנבידיה עשויה להתמודד בקרוב עם הגבלות נוספות על יצוא לסין. לפי ההערכות, ממשל טראמפ שוקל כעת להרחיב את המגבלות גם לשבבי H20 — גרסה
ייעודית לשוק הסיני שתוכננה במקור בהתאם לכללי היצוא הקיימים. למרות החששות, אנבידיה הדגישה לאחרונה כי מכירותיה בסין רחוקות מרמות השיא טרם כניסת מגבלות היצוא לתוקף. עם זאת, ככל שהפיקוח יוחמר, החברה עשויה להיתקל בקשיים בשימור נתח השוק האסטרטגי באזור. בנוסף ללחצים
מצד סין, מניית אנבידיה חוותה לחץ נוסף לאחר שדווח כי היא בוחנת יחד עם ברודקום את פסי הייצור החדשים של אינטל, שנחשבים לפחות יציבים, מה שעורר דאגות בשוק בנוגע לאספקה ולזמינות הייצור העתידית של השבבים
- מניית אנבידיה יורדת בעקבות דוחות אורקל ומה זה "נייטרליות השבבים"
- פלנטיר עולה 1.1%, מיקרוסופט נחלשת 1.2% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנבידיה דיווחה ביום רביעי האחרון
על תוצאות הרבעון הרביעי, התוצאות היו טובות והחברה הכתה את הצפי, אבל מאז היא ממשיכה לרדת כאשר החשש העיקרי של המשקיעים הוא הפגיעה ברווחיות, אנבידיה טוענת שזה זמני, אבל החשש העיקרי הוא שזה ימשך. ענקית השבבים דיווחה על רווח למניה של 89 סנט עם הכנסות של 39.3 מיליארד
דולר. בוול סטריט ציפו לרווח למניה של 84 סנט עם הכנסות של 38.04 מיליארד דולר.
למרות הצמיחה המרשימה בהכנסות של אנבידיה והתחזית האופטימית של 43 מיליארד דולר לרבעון הבא, קיימת מגמה מדאיגה בשולי הרווח של החברה. שולי הרווח הגולמי המשיכו להישחק וירדו
ל-73% ברבעון האחרון, המשך מגמת הירידה מ-74.6% ברבעון הקודם ו-76% לפני שנה. נתונים אלו משקפים ירידה מצטברת של 3% בשולי הרווח תוך שנה, ומדגישים את האתגר של החברה לשמר את רמות הרווחיות הגבוהות שלה בעת שהיא מגדילה משמעותית את היקפי הייצור של מעבדי ה-Blackwell
החדשים.
אנבידיה משלימה ירידה של כ-25% מהשיא אליו הגיעה, שווי השוק שלה מסתכם ב-2.8 טריליון דולר, מניית החברה ירדה ב-14% מתחילת השנה.
- 1.2 סינים עם כינור 03/03/2025 22:13הגב לתגובה זוהלך הכסף העסק נראה רע מאוד כרגע יושב על הגדר באגח
- אנונימי 04/03/2025 07:57הגב לתגובה זואין סיכוי בעולם שמדינה מערבית תשתמש ב AI או תוכנה סינית מפאת ביטחון.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
