צילום: דיפסיקינג (X)

הקרב על הבינה המלאכותית בסין: הצ'אטבוט של טנסנט עוקף את DeepSeek

הצ'אטבוטים הסינים מתרבים ומשתפרים ומהווים איוטם על המודלים המוכרים בארה"ב - על התחרות הגדולה ועל המשמעות לצרכן

עמית בר | 04/03/2025 07:18

תחרות עזה בין החברות הסיניות על ההובלה בתחום הבינה המלאכותית. הצ'אטבוט Yuanbao AI של טנסנט עקף את DeepSeek והפך לאפליקציה החינמית המורדת ביותר באייפון בסין. המהלך הזה מסמן את ההסלמה בתחרות בין החברות הגדולות במדינה על שליטה בתחום הבינה המלאכותית, כאשר שלוש מתוך חמש האפליקציות הפופולריות ביותר בסין הן צ'אטבוטים מבוססי AI. האפליקציות האלו מתחרות גם באפליקציות AI האמריקאיות ומהוות במקרים מסוימים תחליף טוב. המשמעות היא מעגל רחב יותר של מתחרות בשוק ה-AI שעדיין לא ברור איך הוא יתפתח. זה עשוי להוביל לירידת מחירים גם מצד הגדולות, וזה כמובן טוב לצרכן. במקביל זה מזעזע את הבסיס של התעשייה - תעשיית השבבים. האפליקציות הסיניות מושתתות על פחות כוח עיבוד ועדיין מספקות תוצאות טובות בזכות אלגוריתם חכם יותר שמשמעותו - בדיקת חומרים רלבנטיים יותר ולא בדיקת כל החומרים, פוקוס על איכות ולא על כמות. מודלים כאלו זקוקים בהגדרה לפחות שבבים מתקדמים. כשאתם רואים את מניית אנביידה נופלת בשבועות האחרונים זה גם בגלל הסיבה הזו.

מה גרם לטנסנט לעקוף את המתחרות?

הכניסה של Yuanbao AI למקום הראשון לא הגיעה במקרה. טנסנט שילבה את טכנולוגיית Hunyuan AI שפותחה בתוך החברה יחד עם מודל R1 של DeepSeek, והציעה חוויית שימוש מתקדמת יותר. אבל היתרון המשמעותי של טנסנט הוא האקו-סיסטם הענק שלה.

החברה, שהיא לא רק שחקנית מובילה בעולמות הבינה המלאכותית, אלא גם בעלת האפליקציה הפופולרית WeChat (עם יותר מ-1.4 מיליארד משתמשים), הצליחה לנצל את השליטה שלה בשוק ולהטמיע את Yuanbao AI בפלטפורמות קיימות. WeChat, שהיא הרבה מעבר לאפליקציית מסרים - עם שירותי תשלומים, קניות, משחקים וניהול מידע - אפשרה לטנסנט להביא את הצ'אטבוט שלה ישירות למשתמשים קיימים בלי שהם יצטרכו להוריד אפליקציה חדשה.

גם בתחום הגיימינג טנסנט מנצלת את השליטה שלה, כשהיא שילבה את Yuanbao AI במשחק הפופולרי Peacekeeper Elite, שם הוא משמש כבן לוויה וירטואלי לשחקנים. בנוסף, טנסנט הציגה לאחרונה את Hunyuan Turbo, גרסה משודרגת של מנוע הבינה המלאכותית שלה, שמספקת תשובות מהירות יותר מ-DeepSeek.

התגובה של המתחרות: עליבאבא וביידו לא נשארות מאחור

עליבאבא, אחת המתחרות הגדולות של טנסנט, לא נשארה אדישה למהלך הזה. החברה הכריזה על השקעה של 53 מיליארד דולר בפיתוח בינה מלאכותית, והיא מנסה לקבוע את DeepSeek כסטנדרט שאליו היא שואפת. במקביל, ביידו השקיעה מיליארדים בפיתוח מודלי AI משלה, אך כרגע היא מתקשה להדביק את הקצב של טנסנט ועליבאבא.

איך החברות ירוויחו מהצ'אטבוטים?

נכון להיום, רוב השירותים הללו ניתנים ללא תשלום, ולרוב משוחררים בקוד פתוח - בדומה לגישת DeepSeek. השאלה הגדולה היא איך להפוך את ההצלחה הזאת למודל עסקי רווחי.

בעוד שטנסנט הצליחה למשוך הכי הרבה משתמשים, לא ברור איך היא תתרגם את זה להכנסות משמעותיות. המתחרות שלה, כמו עליבאבא וביידו, בנו אסטרטגיות מבוססות השקעות כבדות מאוד בטכנולוגיה, עם הציפייה שבעתיד הן יצליחו למכור שירותים מבוססי AI לממשלות, לתאגידים ולעסקים קטנים.

קיראו עוד ב"BizTech"

מה צפוי בהמשך? התחום הזה עדיין בשלבי התהוות, אבל יש כמה מגמות ברורות: טנסנט תמשיך לבסס את ההובלה שלה עם שילוב Yuanbao AI באפליקציות נוספות שלה. עליבאבא וביידו יחזקו את ההשקעות שלהן, וכנראה ישיקו גרסאות משופרות למנועי הבינה המלאכותית שלהן. הרגולציה הסינית צפויה להדביק את הקצב, מה שעלול להקשות על חלק מהחברות לחדש ולהתפתח במהירות כמו בעבר.

הקרב על השליטה בשוק הבינה המלאכותית הסיני רק מתחיל, אבל כבר עכשיו ברור שמי שתשלוט בתחום הזה בעתיד תשפיע באופן משמעותי על האופן שבו סינים - ואולי גם שאר העולם - יצרכו תוכן, ינהלו מידע, ויקבלו שירותים דיגיטליים.

שאלות ותשובות

מה ההבדל בין Yuanbao AI לבין הצ'אטבוטים האחרים?

Yuanbao AI מבוסס על שילוב של טכנולוגיית Hunyuan AI של טנסנט יחד עם מודל R1 של DeepSeek, מה שמאפשר לו להיות מהיר ומדויק יותר. אבל היתרון הגדול של טנסנט הוא האקו-סיסטם שלה, שמאפשר לה להטמיע את הצ'אטבוט ישירות בתוך WeChat, משחקים ואפליקציות קיימות.

למה עליבאבא משקיעה סכומים אדירים ב-AI?

עליבאבא מבינה שבינה מלאכותית היא העתיד של תחומי המסחר, הפרסום והטכנולוגיה, והיא רוצה להיות מובילה בתחום. השקעה של 53 מיליארד דולר אמורה לאפשר לה לפתח פלטפורמות מתקדמות שיוכלו להתחרות בטנסנט וביידו.

איך החברות האלו הולכות להרוויח מהצ'אטבוטים שלהן?

נכון להיום, רוב הצ'אטבוטים ניתנים לשימוש בחינם, מה שמעלה את השאלה איך בדיוק החברות יכניסו מהם כסף. האפשרויות הן מכירת גישה לשירותי AI מתקדמים, הטמעה במוצרים בתשלום, או פרסום מותאם אישית שמבוסס על הנתונים שהבוטים אוספים על המשתמשים.

למה הרגולציה בסין יכולה להשפיע על השוק הזה?

הממשלה הסינית כבר התחילה להטיל מגבלות על פלטפורמות AI כדי לוודא שהתוכן שהן מייצרות תואם את האג'נדה של המדינה. אם הרגולציה תהפוך למגבילה מדי, זה עלול לעכב חדשנות ולגרום לחברות הסיניות לפגר אחרי מתחרותיהן במערב.

מה צפוי לקרות בתחרות בין החברות בעתיד הקרוב?

קרב ה-AI בסין רק מתחמם, וכל החברות הגדולות הולכות להשקיע בו סכומי עתק.

טנסנט כנראה תמשיך להוביל, אבל תצטרך למצוא דרך להפוך את ההצלחה לרווחית.

עליבאבא תנסה להשוות את הרמה הטכנולוגית שלה ולהציע מוצרים מתחרים.

ביידו עשויה להשקיע יותר בפיתוח עצמי במקום להסתמך על טכנולוגיות חיצוניות.

עד כמה המגמה הזו תשפיע על שוק הבינה המלאכותית העולמי?

סין היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחום הבינה המלאכותית, ואם אחת מהחברות הסיניות תצליח ליצור מודל AI שמשתווה לזה של OpenAI או גוגל, זה עשוי להשפיע דרמטית על כל השוק הבינלאומי.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

ערן ברק, מנכ"ל ומייסד Mind, קרדיט: אוהד קאב

סטארטאפ להכיר

"כבר קיבלנו הצעות לרכישה שהורדנו מהפרק כי אנחנו רואים פוטנציאל אדיר"

שיחה עם ערן ברק, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר MIND

הדס ברטל | 01/01/2026 12:48

נושאים בכתבה AI בינה מלאכותית סייבר דליפת מידע אחסון מידע סטארט אפ

ספר בקצרה על עצמך:

במקור מיבנה, שירתי 6 שנים ב-8200, את התואר הראשון עשיתי בטכניון ולאחריו חזרתי לעולם המודיעין והסייבר. בשנת 2014 הקמתי יחד עם שותפיי את Hexadite, סטארט אפ שפיתח טכנולוגיה לאוטומציה של תגובה לאירועי סייבר. החברה גייסה כ-10.5 מיליון דולר, העבירה את פעילותה לבוסטון, וב-2017 נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת כ-100 מיליון דולר. לאחר הרכישה המשכתי לסיאטל, בה אני נמצא גם היום, כאשר בעבודה במיקרוסופט הייתי בתפקיד ניהולי בעולמות הסקיוריטי. במסגרת התפקיד הייתי מעורב בהקמת Microsoft Intelligent Security Association - MISA שהוא גוף שפועל עד היום ומחבר בין מיקרוסופט לחברות סייבר. כשמגפת הקורונה החלה, החלטתי שאני עוזב את מיקרוסופט, לצאת לדרך חדשה ואז הקמתי את Mind. השותפים בחברה הם הוד בן נון ואיתי שווארץ שלשניהם עבר במודיעין וגם בכמה חברות הייטק.

ספר על החברה ומניין הרעיון?

כשעבדתי במיקרוסופט, כבר לאחר המכירה של Hexadite שהתעסקה בתחום האוטומציה והיום הרבה מה ש-Hexadite עושה, כבר מתבצע על על ידי AI. במהלך התקופה של מיקרוסופט עבדתי עם הרבה מוצרים שאחד מהם היה מיקורסופט אינפורמיישן פרוטקשן. ושם נחשפתי יותר לעולם ההגנה על מידע רגיש, וראיתי שהבעיה המרכזית בעולם הזה עוד לפני עידן ה-AI, זה שהפתרונות שהיו קיימים בשוק היו מאוד מותאמים לסביבות ספציפיות בתוך הארגון. כך למשל הייתה מערכת הגנה ל-Saas, מערכת אחרת למחשבי קצה, מערכת לשרתי on prem, אבל לא הייתה תקשורת ביניהן. כל זאת כשהמידע הוא אותו מידע. מה שנכתב ונשמר בגוגל דרייב, נמצא גם במייל ולפני עשר שנים גם בשרת כלשהו מקומי במחשב. לכל אחד מהמקומות האלו הייתה מערכת הגנה נפרדת וזה לא עשה שכל. הקמנו את Mind כדי לעשות מהפכה לכל הנוגע למידע רגיש, ועכשיו עם עידן ה-AI יצר המון חורים בנושא של הגנת מידע, במיוחד בשנה האחרונה. כיום יש אייג'נטים של AI נוגעים במידע רגיש ואין לנו שליטה עליהם, נוסיף על זה גם פרומפטים שאנחנו לא יודעים לאן הם הולכים ובעיני מי הם נחשפים, ופה Mind נכנסת לתמונה ומגינה גם על כל מה שנכתב בתוכנות AI. איך מגינים מפני עובד בארגון המעלה מסמך רגיש של הארגון ל-AI? או איך מונע עכשיו הפצה של סיסמאות או סודות לשרתים המכילים מידע רגיש, קוד שנעשה באמצעות סוכני AI. יש לנו פלטפורמה אחידה שמגינה על מידע רגיש בסביבות שונות, החל מהענן ולסביבות On prem ובמחשבי קצה ו-AI.

אחת הבעיות המרכזיות הוא בסיווג של מידע מובנה, כמו למשל טבלאות אקסל, בסיסי נתונים וכו׳, לעומת מידע בלתי מובנה כמו קבצי word, טקסט חופשי והודעות, היא השוני במנוע הסיווג עצמו שדורש יכולות לעבור על כל פיסה של מידע. ל-MIND יכולת לסווג מידע בלתי מובנה באופן אוטומטי ובזמן מינימלי בכל סביבות הארגון ועם מינימום טעויות. בין אם מדובר במידע רפואי או אישי, מידע מכרטיסי אשראי, קבצי טקסט או וידאו. הפלטפורמה פועלת על פני סביבות IT שונות ומאפשרת לארגונים לאתר ולמנוע דליפות מידע בזמן אמת ובמהירות גבוהה, בין אם מקורן בעובדים, במערכות אוטומטיות או בכלי בינה מלאכותית.