דיפסיקינג (X)
צילום: דיפסיקינג (X)

הקרב על הבינה המלאכותית בסין: הצ'אטבוט של טנסנט עוקף את DeepSeek

הצ'אטבוטים הסינים מתרבים ומשתפרים ומהווים איוטם על המודלים המוכרים בארה"ב - על התחרות הגדולה ועל המשמעות לצרכן

עמית בר |
נושאים בכתבה דיפסיק עליבאבא

תחרות עזה בין החברות הסיניות על ההובלה בתחום הבינה המלאכותית. הצ'אטבוט Yuanbao AI של טנסנט עקף את DeepSeek והפך לאפליקציה החינמית המורדת ביותר באייפון בסין. המהלך הזה מסמן את ההסלמה בתחרות בין החברות הגדולות במדינה על שליטה בתחום הבינה המלאכותית, כאשר שלוש מתוך חמש האפליקציות הפופולריות ביותר בסין הן צ'אטבוטים מבוססי AI. האפליקציות האלו מתחרות גם באפליקציות AI האמריקאיות ומהוות במקרים מסוימים תחליף טוב. המשמעות היא מעגל רחב יותר של מתחרות בשוק ה-AI שעדיין לא ברור איך הוא יתפתח. זה עשוי להוביל לירידת מחירים גם מצד הגדולות, וזה כמובן טוב לצרכן. במקביל זה מזעזע את הבסיס של התעשייה - תעשיית השבבים. האפליקציות הסיניות מושתתות על פחות כוח עיבוד ועדיין מספקות תוצאות טובות בזכות אלגוריתם חכם יותר שמשמעותו - בדיקת חומרים רלבנטיים יותר ולא בדיקת כל החומרים, פוקוס על איכות ולא על כמות. מודלים כאלו זקוקים בהגדרה לפחות שבבים מתקדמים. כשאתם רואים את מניית אנביידה נופלת בשבועות האחרונים זה גם בגלל הסיבה הזו.

  


מה גרם לטנסנט לעקוף את המתחרות?

הכניסה של Yuanbao AI למקום הראשון לא הגיעה במקרה. טנסנט שילבה את טכנולוגיית Hunyuan AI שפותחה בתוך החברה יחד עם מודל R1 של DeepSeek, והציעה חוויית שימוש מתקדמת יותר. אבל היתרון המשמעותי של טנסנט הוא האקו-סיסטם הענק שלה.


החברה, שהיא לא רק שחקנית מובילה בעולמות הבינה המלאכותית, אלא גם בעלת האפליקציה הפופולרית WeChat (עם יותר מ-1.4 מיליארד משתמשים), הצליחה לנצל את השליטה שלה בשוק ולהטמיע את Yuanbao AI בפלטפורמות קיימות. WeChat, שהיא הרבה מעבר לאפליקציית מסרים - עם שירותי תשלומים, קניות, משחקים וניהול מידע - אפשרה לטנסנט להביא את הצ'אטבוט שלה ישירות למשתמשים קיימים בלי שהם יצטרכו להוריד אפליקציה חדשה.


גם בתחום הגיימינג טנסנט מנצלת את השליטה שלה, כשהיא שילבה את Yuanbao AI במשחק הפופולרי Peacekeeper Elite, שם הוא משמש כבן לוויה וירטואלי לשחקנים. בנוסף, טנסנט הציגה לאחרונה את Hunyuan Turbo, גרסה משודרגת של מנוע הבינה המלאכותית שלה, שמספקת תשובות מהירות יותר מ-DeepSeek.


התגובה של המתחרות: עליבאבא וביידו לא נשארות מאחור

עליבאבא, אחת המתחרות הגדולות של טנסנט, לא נשארה אדישה למהלך הזה. החברה הכריזה על השקעה של 53 מיליארד דולר בפיתוח בינה מלאכותית, והיא מנסה לקבוע את DeepSeek כסטנדרט שאליו היא שואפת. במקביל, ביידו השקיעה מיליארדים בפיתוח מודלי AI משלה, אך כרגע היא מתקשה להדביק את הקצב של טנסנט ועליבאבא.


איך החברות ירוויחו מהצ'אטבוטים?

נכון להיום, רוב השירותים הללו ניתנים ללא תשלום, ולרוב משוחררים בקוד פתוח - בדומה לגישת DeepSeek. השאלה הגדולה היא איך להפוך את ההצלחה הזאת למודל עסקי רווחי.


בעוד שטנסנט הצליחה למשוך הכי הרבה משתמשים, לא ברור איך היא תתרגם את זה להכנסות משמעותיות. המתחרות שלה, כמו עליבאבא וביידו, בנו אסטרטגיות מבוססות השקעות כבדות מאוד בטכנולוגיה, עם הציפייה שבעתיד הן יצליחו למכור שירותים מבוססי AI לממשלות, לתאגידים ולעסקים קטנים.

קיראו עוד ב"BizTech"

מה צפוי בהמשך? התחום הזה עדיין בשלבי התהוות, אבל יש כמה מגמות ברורות: טנסנט תמשיך לבסס את ההובלה שלה עם שילוב Yuanbao AI באפליקציות נוספות שלה. עליבאבא וביידו יחזקו את ההשקעות שלהן, וכנראה ישיקו גרסאות משופרות למנועי הבינה המלאכותית שלהן. הרגולציה הסינית צפויה להדביק את הקצב, מה שעלול להקשות על חלק מהחברות לחדש ולהתפתח במהירות כמו בעבר.

הקרב על השליטה בשוק הבינה המלאכותית הסיני רק מתחיל, אבל כבר עכשיו ברור שמי שתשלוט בתחום הזה בעתיד תשפיע באופן משמעותי על האופן שבו סינים - ואולי גם שאר העולם - יצרכו תוכן, ינהלו מידע, ויקבלו שירותים דיגיטליים.


שאלות ותשובות

מה ההבדל בין Yuanbao AI לבין הצ'אטבוטים האחרים?

Yuanbao AI מבוסס על שילוב של טכנולוגיית Hunyuan AI של טנסנט יחד עם מודל R1 של DeepSeek, מה שמאפשר לו להיות מהיר ומדויק יותר. אבל היתרון הגדול של טנסנט הוא האקו-סיסטם שלה, שמאפשר לה להטמיע את הצ'אטבוט ישירות בתוך WeChat, משחקים ואפליקציות קיימות.


למה עליבאבא משקיעה סכומים אדירים ב-AI?

עליבאבא מבינה שבינה מלאכותית היא העתיד של תחומי המסחר, הפרסום והטכנולוגיה, והיא רוצה להיות מובילה בתחום. השקעה של 53 מיליארד דולר אמורה לאפשר לה לפתח פלטפורמות מתקדמות שיוכלו להתחרות בטנסנט וביידו.


איך החברות האלו הולכות להרוויח מהצ'אטבוטים שלהן?

נכון להיום, רוב הצ'אטבוטים ניתנים לשימוש בחינם, מה שמעלה את השאלה איך בדיוק החברות יכניסו מהם כסף. האפשרויות הן מכירת גישה לשירותי AI מתקדמים, הטמעה במוצרים בתשלום, או פרסום מותאם אישית שמבוסס על הנתונים שהבוטים אוספים על המשתמשים.


למה הרגולציה בסין יכולה להשפיע על השוק הזה?

הממשלה הסינית כבר התחילה להטיל מגבלות על פלטפורמות AI כדי לוודא שהתוכן שהן מייצרות תואם את האג'נדה של המדינה. אם הרגולציה תהפוך למגבילה מדי, זה עלול לעכב חדשנות ולגרום לחברות הסיניות לפגר אחרי מתחרותיהן במערב.


מה צפוי לקרות בתחרות בין החברות בעתיד הקרוב?

קרב ה-AI בסין רק מתחמם, וכל החברות הגדולות הולכות להשקיע בו סכומי עתק.


טנסנט כנראה תמשיך להוביל, אבל תצטרך למצוא דרך להפוך את ההצלחה לרווחית.

עליבאבא תנסה להשוות את הרמה הטכנולוגית שלה ולהציע מוצרים מתחרים.

ביידו עשויה להשקיע יותר בפיתוח עצמי במקום להסתמך על טכנולוגיות חיצוניות.

עד כמה המגמה הזו תשפיע על שוק הבינה המלאכותית העולמי?

סין היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחום הבינה המלאכותית, ואם אחת מהחברות הסיניות תצליח ליצור מודל AI שמשתווה לזה של OpenAI או גוגל, זה עשוי להשפיע דרמטית על כל השוק הבינלאומי.



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)
מות האינטרנט

הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית

האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"

ענת גלעד |

הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.

"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.

המידע רוצה להיות חופשי


כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)
מות האינטרנט

הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית

האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"

ענת גלעד |

הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.

"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.

המידע רוצה להיות חופשי


כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.