הקרב על הבינה המלאכותית בסין: הצ'אטבוט של טנסנט עוקף את DeepSeek
הצ'אטבוטים הסינים מתרבים ומשתפרים ומהווים איוטם על המודלים המוכרים בארה"ב - על התחרות הגדולה ועל המשמעות לצרכן
תחרות עזה בין החברות הסיניות על ההובלה בתחום הבינה המלאכותית. הצ'אטבוט Yuanbao AI של טנסנט עקף את DeepSeek והפך לאפליקציה החינמית המורדת ביותר באייפון בסין. המהלך הזה מסמן את ההסלמה בתחרות בין החברות הגדולות במדינה על שליטה בתחום הבינה המלאכותית, כאשר שלוש מתוך חמש האפליקציות הפופולריות ביותר בסין הן צ'אטבוטים מבוססי AI. האפליקציות האלו מתחרות גם באפליקציות AI האמריקאיות ומהוות במקרים מסוימים תחליף טוב. המשמעות היא מעגל רחב יותר של מתחרות בשוק ה-AI שעדיין לא ברור איך הוא יתפתח. זה עשוי להוביל לירידת מחירים גם מצד הגדולות, וזה כמובן טוב לצרכן. במקביל זה מזעזע את הבסיס של התעשייה - תעשיית השבבים. האפליקציות הסיניות מושתתות על פחות כוח עיבוד ועדיין מספקות תוצאות טובות בזכות אלגוריתם חכם יותר שמשמעותו - בדיקת חומרים רלבנטיים יותר ולא בדיקת כל החומרים, פוקוס על איכות ולא על כמות. מודלים כאלו זקוקים בהגדרה לפחות שבבים מתקדמים. כשאתם רואים את מניית אנביידה נופלת בשבועות האחרונים זה גם בגלל הסיבה הזו.
מה גרם לטנסנט לעקוף את המתחרות?
הכניסה של Yuanbao AI למקום הראשון לא הגיעה במקרה. טנסנט שילבה את טכנולוגיית Hunyuan AI שפותחה בתוך החברה יחד עם מודל R1 של DeepSeek, והציעה חוויית שימוש מתקדמת יותר. אבל היתרון המשמעותי של טנסנט הוא האקו-סיסטם הענק שלה.
החברה, שהיא לא רק שחקנית מובילה בעולמות הבינה המלאכותית, אלא גם בעלת האפליקציה הפופולרית WeChat (עם יותר מ-1.4 מיליארד משתמשים), הצליחה לנצל את השליטה שלה בשוק ולהטמיע את Yuanbao AI בפלטפורמות קיימות. WeChat, שהיא הרבה מעבר לאפליקציית מסרים - עם שירותי תשלומים, קניות, משחקים וניהול מידע - אפשרה לטנסנט להביא את הצ'אטבוט שלה ישירות למשתמשים קיימים בלי שהם יצטרכו להוריד אפליקציה חדשה.
גם בתחום הגיימינג טנסנט מנצלת את השליטה שלה, כשהיא שילבה את Yuanbao AI במשחק הפופולרי Peacekeeper Elite, שם הוא משמש כבן לוויה וירטואלי לשחקנים. בנוסף, טנסנט הציגה לאחרונה את Hunyuan Turbo, גרסה משודרגת של מנוע הבינה המלאכותית שלה, שמספקת תשובות מהירות יותר מ-DeepSeek.
- דיפסיק חוזרת - מאתגרת את OpenAI ואת גוגל עם גרסאות חדשות; האם האיום אמיתי?
- דיפסיק על ה-AI: "השאלה אינה מה בונים אלא מה ניתן לשמר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התגובה של המתחרות: עליבאבא וביידו לא נשארות מאחור
עליבאבא, אחת המתחרות הגדולות של טנסנט, לא נשארה אדישה למהלך הזה. החברה הכריזה על השקעה של 53 מיליארד דולר בפיתוח בינה מלאכותית, והיא מנסה לקבוע את DeepSeek כסטנדרט שאליו היא שואפת. במקביל, ביידו השקיעה מיליארדים בפיתוח מודלי AI משלה, אך כרגע היא מתקשה להדביק את הקצב של טנסנט ועליבאבא.
איך החברות ירוויחו מהצ'אטבוטים?
נכון להיום, רוב השירותים הללו ניתנים ללא תשלום, ולרוב משוחררים בקוד פתוח - בדומה לגישת DeepSeek. השאלה הגדולה היא איך להפוך את ההצלחה הזאת למודל עסקי רווחי.
בעוד שטנסנט הצליחה למשוך הכי הרבה משתמשים, לא ברור איך היא תתרגם את זה להכנסות משמעותיות. המתחרות שלה, כמו עליבאבא וביידו, בנו אסטרטגיות מבוססות השקעות כבדות מאוד בטכנולוגיה, עם הציפייה שבעתיד הן יצליחו למכור שירותים מבוססי AI לממשלות, לתאגידים ולעסקים קטנים.
- המכירה של ארמיס מביאה את היקף האקזיטים בסייבר לכ-80 מיליארד דולר
- ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
מה צפוי בהמשך? התחום הזה עדיין בשלבי התהוות, אבל יש כמה מגמות ברורות: טנסנט תמשיך לבסס את ההובלה שלה עם שילוב Yuanbao AI באפליקציות נוספות שלה. עליבאבא וביידו יחזקו את ההשקעות שלהן, וכנראה ישיקו גרסאות משופרות למנועי הבינה המלאכותית שלהן. הרגולציה הסינית צפויה להדביק את הקצב, מה שעלול להקשות על חלק מהחברות לחדש ולהתפתח במהירות כמו בעבר.
הקרב על השליטה בשוק הבינה המלאכותית הסיני רק מתחיל, אבל כבר עכשיו ברור שמי שתשלוט בתחום הזה בעתיד תשפיע באופן משמעותי על האופן שבו סינים - ואולי גם שאר העולם - יצרכו תוכן, ינהלו מידע, ויקבלו שירותים דיגיטליים.
שאלות ותשובות
מה ההבדל בין Yuanbao AI לבין הצ'אטבוטים האחרים?
Yuanbao AI מבוסס על שילוב של טכנולוגיית Hunyuan AI של טנסנט יחד עם מודל R1 של DeepSeek, מה שמאפשר לו להיות מהיר ומדויק יותר. אבל היתרון הגדול של טנסנט הוא האקו-סיסטם שלה, שמאפשר לה להטמיע את הצ'אטבוט ישירות בתוך WeChat, משחקים ואפליקציות קיימות.
למה עליבאבא משקיעה סכומים אדירים ב-AI?
עליבאבא מבינה שבינה מלאכותית היא העתיד של תחומי המסחר, הפרסום והטכנולוגיה, והיא רוצה להיות מובילה בתחום. השקעה של 53 מיליארד דולר אמורה לאפשר לה לפתח פלטפורמות מתקדמות שיוכלו להתחרות בטנסנט וביידו.
איך החברות האלו הולכות להרוויח מהצ'אטבוטים שלהן?
נכון להיום, רוב הצ'אטבוטים ניתנים לשימוש בחינם, מה שמעלה את השאלה איך בדיוק החברות יכניסו מהם כסף. האפשרויות הן מכירת גישה לשירותי AI מתקדמים, הטמעה במוצרים בתשלום, או פרסום מותאם אישית שמבוסס על הנתונים שהבוטים אוספים על המשתמשים.
למה הרגולציה בסין יכולה להשפיע על השוק הזה?
הממשלה הסינית כבר התחילה להטיל מגבלות על פלטפורמות AI כדי לוודא שהתוכן שהן מייצרות תואם את האג'נדה של המדינה. אם הרגולציה תהפוך למגבילה מדי, זה עלול לעכב חדשנות ולגרום לחברות הסיניות לפגר אחרי מתחרותיהן במערב.
מה צפוי לקרות בתחרות בין החברות בעתיד הקרוב?
קרב ה-AI בסין רק מתחמם, וכל החברות הגדולות הולכות להשקיע בו סכומי עתק.
טנסנט כנראה תמשיך להוביל, אבל תצטרך למצוא דרך להפוך את ההצלחה לרווחית.
עליבאבא תנסה להשוות את הרמה הטכנולוגית שלה ולהציע מוצרים מתחרים.
ביידו עשויה להשקיע יותר בפיתוח עצמי במקום להסתמך על טכנולוגיות חיצוניות.
עד כמה המגמה הזו תשפיע על שוק הבינה המלאכותית העולמי?
סין היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחום הבינה המלאכותית, ואם אחת מהחברות הסיניות תצליח ליצור מודל AI שמשתווה לזה של OpenAI או גוגל, זה עשוי להשפיע דרמטית על כל השוק הבינלאומי.

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
שלוש מחברות המחקר, קרדיט: ניקי וספטהל, Linus Seemann, איל רגבההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
לפי מחקר מקיף על השנים 2022–2025, חברות הייטק ישראליות רואות באירופה שוק אסטרטגי משלים לארה"ב: מחקר של EIT Hub Israel, Planven ו-KPMG מראה כי חברות טכנולוגיה ישראליות מעמיקות פעילות באיחוד האירופי, מקימות מרכזי מו"פ ושירותים, ומתבססות בעיקר בגרמניה,
ספרד וצרפת, לצד התרחבות במזרח אירופה
חברות הטכנולוגיה הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה, ולא כפתרון משני לשוק האמריקאי אלא כיעד אסטרטגי בפני עצמו. מחקר מקיף של EIT Hub Israel, קרן ההון-סיכון Planven ופירמת הייעוץ KPMG מעלה כי בשלוש השנים האחרונות מועסקים כיום למעלה מ-30 אלף עובדים אירופים בחברות טכנולוגיה ישראליות, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של 4.8% במספר המועסקים.
הנתונים האלו מעניינים במיוחד אחרי המסקנות כי ההייטק הישראלי צומח אבל בלי לגייס עובדים. ה-AI החליף את הג'וניורים והחברות מתמקדות בהשבחה במקום בגיוס - מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
לפי המחקר, מרבית החברות הישראליות בחרו למקם את פעילותן במדינות האיחוד האירופי, כאשר גרמניה, ספרד וצרפת משמשות מוקדי חדשנות מרכזיים. במקביל, נרשמת התחזקות ברורה של מרכז ומזרח אירופה, עם מדינות כמו פולין, רומניה וצ'כיה המשמשות בסיסים תפעוליים חסכוניים למרכזי הנדסה ושירותים משותפים. גם ליטא, בולגריה ורומניה מוזכרות כמדינות שבהן מוקמים מרכזי שירות גדולים המעסיקים מאות עובדים, ויוצרים ריכוזי תעסוקה משמעותיים.
כ-40% מכוח האדם מועסק במחלקות מו"פ, נתון שמדגיש את מיקוד החברות בחדשנות גם מחוץ לישראל. מחלקות המכירות ושירות הלקוחות מהוות את הרכיב השני בגודלו, ומשקפות אסטרטגיה של חדירה לשווקים גלובליים ולא רק פעילות פיתוחית.
- ה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026
- עתיד ההייטק: יש עוד הרבה עבודה אבל החוסן הישראלי לא נעלם מן העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הנתונים מצביעים על נוכחות משמעותית של האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי באירופה", אומרת דינה פסקא-רז, שותפה וראש מערך טכנולוגיה ב-KPMG ישראל. "אם כי אופי הפעילות וסוג החברות שונה מהתבנית המוכרת של סטרטאפ צעיר שפונה תחילה לשוק האמריקאי: רוב ברור (60%) מהחברות הישראליות הפועלות באירופה הן חברות בוגרות (בנות 8-12 שנה), עם מודלים עסקיים מוכחים ונוכחות של דמויות מפתח בכירות יחסית באירופה. על אף האתגרים הגיאופוליטיים והסנטימנט לו היינו עדים בפרט בשנתיים האחרונות, קיימת סינרגיה טבעית בין החוזקות הישראליות ב-AI, סייבר, רובוטיקה ו-Defense לבין מבנה הכלכלות האירופאיות המובילות וסדר העדיפויות האירופי החדש. יש לקוות שסיום המלחמה יפתח את הדלת להטמעה של טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך ולשיתופי פעולה אסטרטגיים חדשים ומשמעותיים".
