דונאלד טראמפ ארה"ב
צילום: AFP
פרשנות

מלחמת סחר חדשה יוצאת לדרך - למה וול סטריט לא מתרגשת?

מלחמת סחר אמיתית מפילה את השווקים, אז איך זה שהעלאת המכסים התקבלה באדישות יחסית בוול סטריט?

רוי שיינמן | (3)


"טראמפ מטיל מכסים על קנדה, מקסיקו וסין – מלחמת סחר חדשה יוצאת לדרך" -  הכותרת הזו מיום שישי לא עשתה רושם חזק על השווקים. השוק אומנם החל לאבד גובה, אבל זה היה באופן מינורי יחסית. אולי זה בגלל שהמשקיעים לא הפנימו את החדשות האלו, אך סביר יותר להניח שהם לא חוששים יותר מדי. 

נזכיר את הסיפור עצמו - הנשיא דונלד טראמפ פתח חזית סחר חדשה עם מכסים של 25% על יבוא מקנדה ומקסיקו, ו-10% על סין. בתגובה, קנדה ומקסיקו הודיעו על מכסים נגדיים, וסין הכריזה כי תגיש תביעה בארגון הסחר העולמי (WTO). טראמפ טען כי הצעד הכרחי כדי לעצור את שטף הסמים המסוכנים וההגירה הבלתי חוקית לארה"ב. ממשלת קנדה כבר הכריזה על מכסים בהיקף של 155 מיליארד דולר על מוצרים אמריקאיים, כולל אלכוהול, מוצרי חשמל, עץ ופלסטיק. מקסיקו הודיעה כי תנקוט "תוכנית ב'" של צעדים כלכליים בתגובה.

השפעת המהלך על הכלכלה העולמית

מכסים אלה עשויים לטלטל את הסחר הבינלאומי ולהגביר את המתחים הכלכליים בין המדינות. קנדה, מקסיקו וסין אחראיות לכ-40% מהיבוא לארה"ב, בהיקף של 1.3 טריליון דולר. רק מקסיקו וקנדה מספקות כמעט 70% מחלקי הרכב המיובאים לארה"ב, כך שענף הרכב צפוי להיפגע במיוחד.

גם תעשיית האנרגיה צפויה לחוש את ההשלכות, שכן קנדה מספקת 60% מיבוא הנפט הגולמי לארה"ב. הוספת מכסים על הנפט תעלה את עלות הייצור של בתי הזיקוק ותשפיע על מחירי הדלק.

בנוסף, ענף החקלאות האמריקאי עלול לספוג מכה קשה, שכן 23% מהיבוא החקלאי של ארה"ב מגיע ממקסיקו, כולל רוב היבוא של אבוקדו, פירות יער, בשר וויסקי קנדי. צרכנים בארה"ב עלולים לראות עליות מחירים במוצרי מזון בסיסיים.

השווקים (בינתיים) לא מודאגים

עד כה, המשקיעים כאמור לא מתרגשים, אך המסחר בשישי האחרון הסתיים בירידות קלות. עם זאת, אם המהלך יימשך, תהיה פגישעה בחברות מסוימות ובהתאם פגיעה במחיר מניותיהן ובשווקים בכלל, בעיקר בסקטורים כמו אנרגיה, רכב וחקלאות.

במקביל, התחזקות הדולר בעקבות החששות מסכסוך סחר ארוך עשויה להכביד עוד יצואנים אמריקאים.

אז למה השווקים לא מודאגים? נראה כי מדובר בשלב ראשון של משא ומתן אגרסיבי מצד טראמפ. נכון שזה יכול להתפתח ולהתארך, אבל כמו בכל מו"מ, השווקים מאמינים שתגיע פשרה שתהיה טובה לשני הצדדים. טראמפ יסתפק בפחות. כלומר, השווקים מאמינים שזה סוג של קלף מיקוח לשפר את התנאים של ארה"ב בעולם הסחר, אבל לא מלחמת סחר של ממש.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גיא 02/02/2025 12:52
    הגב לתגובה זו
    חכו למחר עדיין לא עיכלו את מה שהולך להיות
  • 1.
    עושה חשבון 02/02/2025 08:34
    הגב לתגובה זו
    קל להתחיל מלחמה . קשה להלחם . אף אחד לא יכל לחזות את תוצאות המלחמה .
  • דב 02/02/2025 12:19
    הגב לתגובה זו
    אל תביא דוגמאות שאינך בקי בהן. ערפאת שלט בגובה הלהבות בהיקף בעוצמת באינטנסיביות ובכמות הלהבות. ערפאת מעולם לא נשרף. הוא שרף. ערפאת היה רב אומן של שליטה בהמונים באבנים ברובים בתעמולה מדהימה ביכולות שליטה על הסיטואציה. צא ולמד.
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

ביטקוין
צילום: Kanchanara on Unsplash

איך מעריכים נכסים והאם נפילת הביטקוין מייצרת הזדמנות קניה?

הירידות החדות בביטקוין מעוררות מחדש את הוויכוח בוול סטריט בין ניצול שפל טקטי קצר־טווח לבין גישה אסטרטגית ארוכת טווח וגם: מה הבעיה עם הקריפטו?

שלמה גרינברג |
נושאים בכתבה ביטקוין קריפטו
מה ההבדל, בוול סטריט, בין אסטרטגית השקעות של "tactical low" (שפל טקטי) לבין אסטרטגית השקעות של "long-term strategic low" (שפל אסטרטגי ארוך טווח). המונח "שפל טקטי", מבחינתה של וול סטריט, מתייחס לשפל זמני בשוק או במחיר מניה ספציפי, שמייצר פוטנציאל למשקיע שדוגל באסטרטגיית השקעה לטווח קצר. זו אסטרטגיה שונה לחלוטין מהאסטרטגיה של ניצול "שפל אסטרטגי לטווח ארוך" שמבחינתה של וול סטריט, מייצגת אסטרטגיה של "קנה והחזק", גישה שמדגישה פשטות, סבלנות ומזעור עלויות על פני טקטיקות מורכבות לטווח קצר ושמומלצת לרוב המשקיעים על ידי מומחי וול סטריט, כולל וורן באפט. למי שלא מבין נאמר שמדובר בהבדל בין ניצול מצב בשוק להשקעה לטווח קצר לבין ניצול מצב בשוק לצורך השקעה ולטווח ארוך.


שתי האסטרטגיות נמדדות בעזרת הערך הפנימי של הנכס. המשקיע נעזר בערך הפנימי (ה-intrinsic value) כשהוא צריך להעריך אם מניה, או כל נכס אחר מוערך בהשוואה לערכו הניכסי. הערך הניכסי הוא השווי הבסיסי והאובייקטיבי של נכס (כגון חברה או אופציה) שמחושב על בסיס גורמים כמו תזרים מזומנים או מחיר המימוש לעומת מחיר השוק הנוכחי. הוא שונה ממחיר השוק הנוכחי ויכול לשמש משקיעים לקביעה האם נכס מוערך בחסר או ביתר. ככל שערך הנכס מתרחק מערכו הניכסי כך גם יכול המשקיע להעריך אם כדאי לו למכור או לקנות את הנכס.


הופתעתי לגלות שזה גם סוג ההסבר שנותנים המומחים לנפילה החדה והפתאומית של הביטקוין ושאר 19,410 מטבעות הקריפטו האחרים. הביטקוין, למי שלא שם לב, איבד, בששת השבועות האחרונים % 33.5 מערכו (מאז ה-5.10.25) כאשר מטבעות קריפטוגרפים נסחפו כנראה לתוך הבריחה הרחבה יותר מנכסים סחירים אחרים וזאת כנראה מהחשש של המשקיעים מהערכות מטורפות בתחום הטכנולוגי ומהחשש שקיצוצי הריבית בארה"ב, שלהם ציפו המשקיעים, לא יגיעו.


לא כ"כ חשוב מהן בדיוק הסיבות לירידות כמו החשיבות של השאלה "האם הירידות של ששת השבועות האחרונים בביטקוין ושות' מבטאות הזדמנות השקעה ובאיזה סוג של אסטרטגיית השקעה צריך המשקיע לנקוט, אסטרטגיה לטווח הקצר (שפל טקטי) או ב"Long-term strategic low" ("אסטרטגית ארוכת טווח") ? חשוב עם זאת לציין שקונצנזוס המומחים, נכון לרגע זה, אינו מאמין שמדובר בסופה של חגיגת הקריפטו אלא בתיקון והשאלה, כרגע, היא, "מתי כדאי להיכנס"?


אבל ולצד האופטימיות הזו (בעיקר של אלו שלא קנו ביטקוין במחיר של מעל ל- 100,000 דולר למטבע) חשוב לציין שהמומחים גם מזהירים שהירידות, לפי מודלים שונים ומשונים, יכולות להימשך ואני מניח שאם תימשכנה עוד כמה ימים שאלת הקונצנזוס תשתנה ל"האם כדאי בכלל להישאר בקריפטו"?