מלחמת סחר חדשה יוצאת לדרך - למה וול סטריט לא מתרגשת?
מלחמת סחר אמיתית מפילה את השווקים, אז איך זה שהעלאת המכסים התקבלה באדישות יחסית בוול סטריט?
"טראמפ מטיל מכסים על קנדה, מקסיקו וסין – מלחמת סחר חדשה יוצאת לדרך" - הכותרת הזו מיום שישי לא עשתה רושם חזק על השווקים. השוק אומנם החל לאבד גובה, אבל זה היה באופן מינורי יחסית. אולי זה בגלל שהמשקיעים לא הפנימו את החדשות האלו, אך סביר יותר להניח שהם לא חוששים יותר מדי.
נזכיר את הסיפור עצמו - הנשיא דונלד טראמפ פתח חזית סחר חדשה עם מכסים של 25% על יבוא מקנדה ומקסיקו, ו-10% על סין. בתגובה, קנדה ומקסיקו הודיעו על מכסים נגדיים, וסין הכריזה כי תגיש תביעה בארגון הסחר העולמי (WTO). טראמפ טען כי הצעד הכרחי כדי לעצור את שטף הסמים המסוכנים וההגירה הבלתי חוקית לארה"ב. ממשלת קנדה כבר הכריזה על מכסים בהיקף של 155 מיליארד דולר על מוצרים אמריקאיים, כולל אלכוהול, מוצרי חשמל, עץ ופלסטיק. מקסיקו הודיעה כי תנקוט "תוכנית ב'" של צעדים כלכליים בתגובה.
השפעת המהלך על הכלכלה העולמית
מכסים אלה עשויים לטלטל את הסחר הבינלאומי ולהגביר את המתחים הכלכליים בין המדינות. קנדה, מקסיקו וסין אחראיות לכ-40% מהיבוא לארה"ב, בהיקף של 1.3 טריליון דולר. רק מקסיקו וקנדה מספקות כמעט 70% מחלקי הרכב המיובאים לארה"ב, כך שענף הרכב צפוי להיפגע במיוחד.
גם תעשיית האנרגיה צפויה לחוש את ההשלכות, שכן קנדה מספקת 60% מיבוא הנפט הגולמי לארה"ב. הוספת מכסים על הנפט תעלה את עלות הייצור של בתי הזיקוק ותשפיע על מחירי הדלק.
- סין וארה"ב פותחות סבב שיחות חדש - המאמץ להימנע מהסלמה לפני מפגש הפסגה
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, ענף החקלאות האמריקאי עלול לספוג מכה קשה, שכן 23% מהיבוא החקלאי של ארה"ב מגיע ממקסיקו, כולל רוב היבוא של אבוקדו, פירות יער, בשר וויסקי קנדי. צרכנים בארה"ב עלולים לראות עליות מחירים במוצרי מזון בסיסיים.
השווקים (בינתיים) לא מודאגים
עד כה, המשקיעים כאמור לא מתרגשים, אך המסחר בשישי האחרון הסתיים בירידות קלות. עם זאת, אם המהלך יימשך, תהיה פגישעה בחברות מסוימות ובהתאם פגיעה במחיר מניותיהן ובשווקים בכלל, בעיקר בסקטורים כמו אנרגיה, רכב וחקלאות.
במקביל, התחזקות הדולר בעקבות החששות מסכסוך סחר ארוך עשויה להכביד עוד יצואנים אמריקאים.
אז למה השווקים לא מודאגים? נראה כי מדובר בשלב ראשון של משא ומתן אגרסיבי מצד טראמפ. נכון שזה יכול להתפתח ולהתארך, אבל כמו בכל מו"מ, השווקים מאמינים שתגיע פשרה שתהיה טובה לשני הצדדים. טראמפ יסתפק בפחות. כלומר, השווקים מאמינים שזה סוג של קלף מיקוח לשפר את התנאים של ארה"ב בעולם הסחר, אבל לא מלחמת סחר של ממש.
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- חוק פרקינסון: מנגנוני הבזבוז בזמן, כסף ובירוקרטיה - חוקים נוספים, השפעות כלכליות ועדכונים מ-2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 2.גיא 02/02/2025 12:52הגב לתגובה זוחכו למחר עדיין לא עיכלו את מה שהולך להיות
- 1.עושה חשבון 02/02/2025 08:34הגב לתגובה זוקל להתחיל מלחמה . קשה להלחם . אף אחד לא יכל לחזות את תוצאות המלחמה .
- דב 02/02/2025 12:19הגב לתגובה זואל תביא דוגמאות שאינך בקי בהן. ערפאת שלט בגובה הלהבות בהיקף בעוצמת באינטנסיביות ובכמות הלהבות. ערפאת מעולם לא נשרף. הוא שרף. ערפאת היה רב אומן של שליטה בהמונים באבנים ברובים בתעמולה מדהימה ביכולות שליטה על הסיטואציה. צא ולמד.
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
