סמוטריץ' ממשיך את מדיניות ליברמן להורדת מכסים - זה טוב לציבור
הורדת מכסים מאפשרת חשיפה של השוק לייבוא והוזלת מחירים לציבור. כאשר יש מכס גבוה על מוצרים המשמעות היא שלא כדאי כלכלית לייבא אותם וממילא השוק שומר על מחירים גבוהים. מדובר על חסם מלאכותי שפוגע בתחרות וגורם לצרכן הישראלי לשלם מחירים גבוהים יותר. כעת, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ממשיך את הקו שהתווה אביגדור ליברמן והחליט על המשך ביטול מכסים למגוון מוצרי מזון ומוצרי צריכה - מה שיאפשר למחירים שלהם להיות זולים משמעותית
בין המוצרים ניתן למנות מוצרי מזון כמו מיצים, שמנים, רטבים, גלידות, פירות יבשים, עוגות ועוגיות וריבות, וכן מוצרי צריכה, מוצרי תעשיה וחומרי גלם לבניה כגון כלי מטבח ריהוט, כלי מיטה, מוצרי היגיינה וציוד רפואי, חלקי חילוף לרכב, סוללות לרכב חשמלי, מקררים ומכונות, פלסטיק וציוד חשמלי, ריצוף, אמבטיות וכיורים, כלי עבודה.
על פי משרד האוצר, הצווים ייצאו לשימוע בימים הקרובים ולאחר מכן ייחתמו על ידי סמוטריץ' לצורך הארכת הוראת השעה לחודש יוני. באוצר מתכוונים להמליץ על ההארכה נוספת במסגרת חוק התקציב.
שר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ׳: ״נכנסתי לתפקיד לפני חודש. יומם ולילה אני רואה לנגד עיניי את אזרחי ישראל ואת הכלכלה הישראלית. נמשיך לחזק את האיתנות הכלכלית של מדינת ישראל ובד בבד ניאבק בכל כוחנו ביוקר המחיה.
- ישראל והודו מהדקות קשרים כלכליים; הגדלת השקעות בין המדינות
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"מעבר להמשך ביטול מכסים שאמור היה להסתיים החודש, דאגנו לסבסוד הצהרונים, לביטול המכס על מגוון גבינות, ביטלנו את התייקרות הדלק והארנונה וצמצמנו את עליית מחירי החשמל והמים, בוטלה ההפחתה בהטבות המס לדימונה וישובים נוספים, ביטלנו את המס על החד״פ, קזזנו כספים מהרש״פ והעברנו למשפחות נפגעי הטרור, ביטלנו את הצמצום של מסגרות האשראי למשקי הבית, החלטנו על הפרדת כאל מבנק דיסקונט כדי להגביר את התחרות בשוק באשראי, ועוד".
צריך לומר - לא כל המהלכים שסמוטריץ' מתגאה בהם כעת הם מהלכים שבאמת מורידים את יוקר המחיה. קיזוז כספים מהרש"פ לא מורידים את יוקר המחיה (אפשר לתת להן הצדקה ביטחונית אבל אין קשר לכלכלה). ביטול התייקרות הדלק והארנונה לא מורידים את יוקר המחיה, אלא מדובר באקמול בלבד. הסיבה לעליית מחירי הדלק היא עולמית, המחירים עלו בעולם בשנתיים האחרונות והגיעו לשיאים. ירידת המחירים בעולם תוביל גם לירידה במחירי הדלק. מעבר לכך, כפי שכבר ציינו - עידוד תחבורה פרטית באמצעות סבסוד מחירי הדלק רק מוביל לעוד מכוניות על הכביש ולכן יותר פקקים, וזאת מעבר לעובדה שרק חלק מהציבור נהנה מכך (הנהגים) אבל כולם, כולל נוסעי התחבורה הציבורית מממנים את הסבסוד.
גם ביטול צמצום מסגרות האשראי לא עוזר באמת לציבור - זה רק מאפשר לציבור להיות יותר באוברדרפט וממילא לשלם יותר ריבית על המינוס. בבנקים כמובן שמחים על כך אבל מבחינת הציבור, דווקא זה שנופל לאשראי צרכני גבוה מדי, לא באמת מדובר בבשורה חיובית.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
- 9.YL 04/02/2023 10:19הגב לתגובה זואם יורדים המכסים מ היכן סמוטריץ יממן ת החרדים????? על פניו נראה ש בקרוב מאוד הדולר יעלה גבהה כמו באירן ו תורקיה זמנים גרועים מאוד בכלכלה לפנינו שימרו על הגרוש
- 8.שלומיד 04/02/2023 08:31הגב לתגובה זולא נראה הזיה דבארץ עולה כפול ממקומות אחרים בעולם. צריך להוריד מיסוי ולהשקיע בתחבצ טובה ( דגש על טובה כי אחרת לא תהווה אלטרנטיבה לרכב)
- 7.חנוך 03/02/2023 04:30הגב לתגובה זוליברמן לא הגה שום דבר בעצמו אלא חתם על כל מה שרצו במשרד האוצר.
- 6.א.ש.חוק 02/02/2023 23:25הגב לתגובה זוליברמן השר הכושל בהיסטוריה ושנוא על העם..איזה קשקושי קישקושים אתם מורחים אותנו שזה מדיניות שלו??? כתבה פח
- 5.י 02/02/2023 21:39הגב לתגובה זויש להפריט את הנמלים כולם
- 4.המחיר לא באמת יורד לצרכן, גונבים אותנו (ל"ת)יובל 02/02/2023 20:26הגב לתגובה זו
- 3.גילי 02/02/2023 20:03הגב לתגובה זומדיניות הורדת המכסים והמיסים היתה המדיניות של נתניהו כשר אוצר וכראש ממשלה. ליברמן לא המציא שום דבר חדש. סה"כ המשיך את המדיניות של נתניהו ארוכת השנים. מי עוד זוכר שתפקיד שר האוצר היה תיק שאף אחד לא רצה, כי זה היה משרד שמחסל פוליטית את העומד בראשו. וזו היתה הסיבה ששרון הציע את התפקיד הזה לנתניהו. וזו היתה הסיבה שנתניהו הציע את התפקיד הזה ללפיד...
- ככ 02/02/2023 21:47הגב לתגובה זוכן. ליברמן. תקפוץ ביביסט סתום
- גיגסי 02/02/2023 21:30הגב לתגובה זונתניהו גם הוריד את מחירי הדיור נגון? ב 120% הוריד. פששש שר אוצר כזה לא היה שנים
- 2.אילן 02/02/2023 20:02הגב לתגובה זוהאימרה - "כולל נוסעי התחבורה הציבורית מממנים את הסבסוד" זאת אימרה מוטעת , הנהגים התרגלו שעושקים אותם כדי לממן כל מיני חגיגות במשק , הביטוי הנכון שצריך להגיד כלל נוסעי התחבורה הציבורית נעשקים קצת פחות ! (על ידי המיסים אבל משלמים אותו הדבר בגלל עלית מחירי הדלק בעולם ).
- 1.אזרח 02/02/2023 19:46הגב לתגובה זוסוף סוף פוליטיקאי נורמלי שלא ישר מבטל את מה שעשה קודמו , ועושה מה שטוב לאזרחים. סמוטריץ מחזקים אותך!!!!

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.