שוב חוזר הניגון: משבר החוב היווני קרוב להתפרץ
ככל שמועד סיום תוכנית התמריצים של הבנק המרכזי באירופה מתקרב, כך העצבנות בשווקים עולה, ובפרט בשווקים האירופאים. החולשות והכשלים המבניים שהוסתרו בשנתיים האחרונות ברקע להזרקה של יותר מ-2.5 טריליון אירו לשווקים מתחילים להיחשף שוב: בעוד סוגיית איטליה והתקציב מושכת את רוב תשומת הלב, הסיפור היווני עשוי לחזור להיות במוקד.
מדד הבנקים היוונים צנח הערב בכ-12.3% לשפל חדש ומשלים צניחה של 57% מהשיא שקבע במאי האחרון. המדד נסחר הערב ברמה הנמוכה ביותר מאז 2016, והזיכרונות ממשבר החובות בתחילת העשור עדיין טריים.
גרף מדד הבנקים ביוון: שוב חוזר הניגון
בתוך כך, הבנק המרכזי במדינה מנסה בימים האחרונים לייצר תוכנית סיוע חדש לבנקים במדינה, שתאפשר להם לקצץ בחצי את החובות הרעים במאזן. "אנו זקוקים בדחיפות לייצרת בנק רע, שיזנק את כל הנכסים הרעים מהבנקים", טען מוקדם יותר השבוע יאניס סטורנס, נגיד הבנק המרכזי במדינה.
ע"פ התוכנית החדשה, המדינה צפויה ליצור "בנק רע" שיקנה כמחצית מהחובות הבעייתיים מהבנקים, כאשר המדינה תהיה ערבה לחובות. נזכיר כי ה"חובות הבעייתיים" שנמצאים היום במאזנים של הבנקים מסתכם בכ-89 מיליארד אירו.
- 6.קריסת 18/11/2018 08:13הגב לתגובה זובנק הגדול באירופה מניות קריסה טוטאלית
- 5.מערכת בנקאית באירופה (ל"ת)קריסת 18/11/2018 08:12הגב לתגובה זו
- 4.gal 17/11/2018 11:10הגב לתגובה זואורזים את כול החובות הרעים בבנק אחד בערבות הממשלה כמובן . שבחיים לא יחזיר את החוב וממשיכים הלאה !!! ולכולם זה נראה הגיוני .
- 3.יוסי 17/11/2018 01:02הגב לתגובה זומעניין לנו ת... כל פעם כותרת מאיימת
- 2.מה שקובע זה מה טראמפ מצייץ באותו יום (ל"ת)אחד העם 16/11/2018 23:57הגב לתגובה זו
- 1.ירון 16/11/2018 22:44הגב לתגובה זותחזיות קודרות ובסוף השוק לא סופר את יוון והחובות שלה. מה שמעניין זה ארהב והכלכלה שם במצב הכי טוב אי פעם. לך תלמד ילד
- אריק 17/11/2018 23:48הגב לתגובה זוכלכלת ארה"ב תלויה גם היא במידה מסוימת בהיקפי היצוא אל שאר מדינות העולם. מה קורה אם הביקושים שם יורדים ?
- יצחק 17/11/2018 14:26הגב לתגובה זותזכיר מילותיך בינואר
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
