שוב חוזר הניגון: משבר החוב היווני קרוב להתפרץ
ככל שמועד סיום תוכנית התמריצים של הבנק המרכזי באירופה מתקרב, כך העצבנות בשווקים עולה, ובפרט בשווקים האירופאים. החולשות והכשלים המבניים שהוסתרו בשנתיים האחרונות ברקע להזרקה של יותר מ-2.5 טריליון אירו לשווקים מתחילים להיחשף שוב: בעוד סוגיית איטליה והתקציב מושכת את רוב תשומת הלב, הסיפור היווני עשוי לחזור להיות במוקד.
מדד הבנקים היוונים צנח הערב בכ-12.3% לשפל חדש ומשלים צניחה של 57% מהשיא שקבע במאי האחרון. המדד נסחר הערב ברמה הנמוכה ביותר מאז 2016, והזיכרונות ממשבר החובות בתחילת העשור עדיין טריים.
גרף מדד הבנקים ביוון: שוב חוזר הניגון
בתוך כך, הבנק המרכזי במדינה מנסה בימים האחרונים לייצר תוכנית סיוע חדש לבנקים במדינה, שתאפשר להם לקצץ בחצי את החובות הרעים במאזן. "אנו זקוקים בדחיפות לייצרת בנק רע, שיזנק את כל הנכסים הרעים מהבנקים", טען מוקדם יותר השבוע יאניס סטורנס, נגיד הבנק המרכזי במדינה.
ע"פ התוכנית החדשה, המדינה צפויה ליצור "בנק רע" שיקנה כמחצית מהחובות הבעייתיים מהבנקים, כאשר המדינה תהיה ערבה לחובות. נזכיר כי ה"חובות הבעייתיים" שנמצאים היום במאזנים של הבנקים מסתכם בכ-89 מיליארד אירו.
- 6.קריסת 18/11/2018 08:13הגב לתגובה זובנק הגדול באירופה מניות קריסה טוטאלית
- 5.מערכת בנקאית באירופה (ל"ת)קריסת 18/11/2018 08:12הגב לתגובה זו
- 4.gal 17/11/2018 11:10הגב לתגובה זואורזים את כול החובות הרעים בבנק אחד בערבות הממשלה כמובן . שבחיים לא יחזיר את החוב וממשיכים הלאה !!! ולכולם זה נראה הגיוני .
- 3.יוסי 17/11/2018 01:02הגב לתגובה זומעניין לנו ת... כל פעם כותרת מאיימת
- 2.מה שקובע זה מה טראמפ מצייץ באותו יום (ל"ת)אחד העם 16/11/2018 23:57הגב לתגובה זו
- 1.ירון 16/11/2018 22:44הגב לתגובה זותחזיות קודרות ובסוף השוק לא סופר את יוון והחובות שלה. מה שמעניין זה ארהב והכלכלה שם במצב הכי טוב אי פעם. לך תלמד ילד
- אריק 17/11/2018 23:48הגב לתגובה זוכלכלת ארה"ב תלויה גם היא במידה מסוימת בהיקפי היצוא אל שאר מדינות העולם. מה קורה אם הביקושים שם יורדים ?
- יצחק 17/11/2018 14:26הגב לתגובה זותזכיר מילותיך בינואר
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
דיסקונט אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
