מחאת הלהט"ב נגד חוק הפונדקאות בתל אביב גייז הומואים
צילום: מורן ישעיהו
TV

המילכוד של הזוגות החד מיניים: דירה או ילד?

זוגות חד-מיניים בישראל שרוצים ילד נאלצים לגייס חצי מיליון שקלים. הקהילה הגאה יוצאת לרחוב
עדי ברזילי | (18)

לוקחים הלוואות, ממשכנים את הדירות של ההורים, עוברים למדינה אחרת - אלו רק חלק מהפתרונות של זוגות חד-מיניים שחולמים על הקמת משפחה אך החוק חוסם אותם. צפו בכתבה - 

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    עופר 28/07/2018 08:56
    הגב לתגובה זו
    זה גם הדילמה של הזוגות הסטרייטים
  • 14.
    החישוב הנכון 25/07/2018 10:58
    הגב לתגובה זו
    רק כמה עשרות בודדות של נשים שמוכנות להיות פונדקאיות. הרבה פחות ממה שמספיק לנשים שמתקשות ללדת ועברו טיפולים קשים. זוגות חד מינים גברים יש כמה אלפים. נראה למישהו שהמדינה צריכה לממן מיליארדים עבור אם פונדקאית בחו"ל עבור זוגות חד מיניים גברים?
  • 13.
    אחת 24/07/2018 15:09
    הגב לתגובה זו
    קודם כל חייבת להגיד שאני הכי בעד שוויון זכויות מלא להומואים מכל הבחינות ומאמינה שאכן יכולים להיות הורים מופלאים לילדים שיגדלו מאושרים ואני מתנגדת לפונדקאות ותרומת ביצית בתשלום. צריכים לשנות את חוק הפונדקאות עבור כולם לכך שתרומת ביצית ופונדקאות יהיו אלטרואיסטיות תמורת תשלום סימלי שרק מכסה את ההוצאות סביב זה, כמו כן לאפשר גם לנשים שעברו רק לידה אחת טבעית וגם לחברות ובנות משפחה לשמש כפונדקאיות (מה שאסור כיום מסיבות טיפשיות לדעתי). תרומת ביצית והריון זה תהליכים שכרוכים בהמון סיכונים וקושי רב (מדברת מידע וניסיון) ולכן ימשכו אליהן בעיקר נשים במצוקה כספית (כפי שזה כבר כעת), כמו קנית איברים מעניים... אני בטוחה שיהיו הרבה בנות משפחה וחברות לזוגות ההומואים שישמחו לעשות את זה עבורם משיקולים אלטרואיסטיים. כמה נקודות חשובות: 1.אחוז הנשים באוכלוסיה עם בעיה רפואים שדורשת פונדקאית כדי להביא ילד הוא כמעט אפסי ועומד על לא יותר מ 0.2% מהאוכלוסיה, הומואים לעומת זאת מהווים אחוז של לפחות 5% מהאוכלוסיה ולכן להכניס אותם לחוק הפונדקאות אכן ימסחר את התחום הזה באופן שלא היה בעבר... 2. לכל אלה שטוענים שתרומת
  • 12.
    זוגות חד-מיניים? מה זה? (ל"ת)
    זלמן 24/07/2018 09:01
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אנונימי 23/07/2018 16:03
    הגב לתגובה זו
    תקנו דירה כי דירה זה הפיך.
  • 10.
    ברגר 23/07/2018 01:44
    הגב לתגובה זו
    הרוב הדומם תומך במודל השמרני הקלסי של משפחה. אי אפשר לשנות את התודעה שלו באמצעות סיסמאות ותעמולה, הרוב הזה מתנגד גם לסחר בילדים, כך זה נראה לו
  • 9.
    אריק 22/07/2018 22:30
    הגב לתגובה זו
    שיחיו בשקט בפינה שלהם ולא יסחפו את כל הנוער אחריהם כאילו אלה החיים הנורמליים ולא היא - אם כולם יהיו כמוהם תוך 100 שנה אין אנושות ! וגם כל הארגונים שמחפשים פרסומת _ להם אתם מבטיחים 60,000 ש"ח לילד שמקבלים ללא 9 חודשי הריון , ואשה במפעלכם שמהלכת 9 חודשים עם כרסה בין שיניה וסבל לא מעט - 0 שקלים!!!
  • באר שבעי 28/07/2018 11:30
    הגב לתגובה זו
    הומו לא יכול להשתנות, הרבה הומואים מתחתנים וגורמים לעצמם ולאשה סבל מיותר.
  • 8.
    אזרח 22/07/2018 19:34
    הגב לתגובה זו
    הילדים לא צריכים לסבול את מחלתם ונתיותהם הלא נורמליים.
  • 7.
    ציפי 22/07/2018 17:46
    הגב לתגובה זו
    2 גברים זה לא משפחה! רחמנות! תשאלו כל ילד בעולם אם הוא מוותר על אמא
  • 6.
    יאל 22/07/2018 16:59
    הגב לתגובה זו
    ושיניחו לאחרים במנוחה.
  • 5.
    אלעד 22/07/2018 16:40
    הגב לתגובה זו
    לכל מי שמרגיש שזה לא קשור אליו - גם הילד שלו יכול להיות גיי ואז הוא ירצה בשבילו את כל הזכויות
  • 4.
    חוקים שמונעים אהבה שמונעים משפחה (ל"ת)
    עצוב 22/07/2018 16:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    זלי 22/07/2018 16:14
    הגב לתגובה זו
    בכל זאת ולמרות הכל אנחנו עם אחד ונשאר עם אחד לנצח
  • 2.
    האמת המרה 22/07/2018 16:06
    הגב לתגובה זו
    אבל אז תהיה לילד אימא- נורא. עדיף שפחה מהודו שאפשר לסחור בילד שלה.
  • פבריציו 22/07/2018 18:33
    הגב לתגובה זו
    למה לאישה חד הורית מותר תאומת זרע ופונדקאות ולגבר לא אפשרי חד הורי בפונדקאות?
  • בור 22/07/2018 23:25
    גבר יכול לייצר ילד ביולוגי עם אשה ואשה שלא יכולה לסחוב הריון יכולה לייצר ילד ביולוגי רק בפונדקאות למעשה אין שום יתרון לזוג הומואים להביא ילד בפונדקאות לעומת הסכם הורות משותפת מלבד פיקציה של החוק שאומרת שאם ביצית מגיע מאשה אחת ורחם מאשה אחרת לילד אין אמא אין כאן שום אפלייה של חד מיניים , הכל ספין , רק הגנה על נשים חלשות מפני מסחרה של הליך שברוב העולם המערבי הוא לא חוקי
  • 1.
    זלי 22/07/2018 15:55
    הגב לתגובה זו
    אחד העם היהודי שמחובר ליהדות והאחד העם שהתנתק
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.