אוטו מטייל: מעיינות במרכז הרי ירושלים

נמלטים מחום השרב האביבי אל מעיינות קרירים בהרי ירושלים
עופר אוגש |

הכנת אמצעים למסלול
ציוד גרירה מתאים: רצועת גרירה, רצועות ריסון ושאקלים מתאימים. גלגל נוסף תקין וכלי עבודה תקינים – מגבה תקין ומפתח גלגלים מתאים.
מכשיר GPS – לא חובה, אך עוזר
מפות: סימון שבילים 5-6 (בקעת הירדן)
מצפן.
טלפון סלולארי: מטען ו/או סוללה נוספת.
שולחן וכסאות לארוחת הצהרים.
מים ומזון ליום טיול בשטח.

שיטת הניווט
הניווט על שבילים מסומנים או שבילים ברורים בשטח. מומלץ להשתמש במפת סימון שבילים בקנה מידה 1/50,000. הקפדה על ההנחיות בסיפור הדרך תבטיח לכם הצלחה בניווט.
שימוש במכשיר GPS מוסיף לביטחון העצמי ויכול לעזור במציאת הפניות שלאורך המסלול.
יש להפקיד על מדידת מרחק והנחיות סיפור הדרך ולשים לב לשינויים בשטח, בהתאם לחריש השדות.
מה עושים? בטרם היציאה לקיטוע (קטע הניווט מאיפוס מד אוץ עד לאיפוס מד אוץ) יש לקרוא היטב את סיפור הדרך ואז לצאת לדרך ולנסוע מנקודה לנקודה בהתאם להנחיות, למדוד מרחק בין נקודה לנקודה ולעקוב אחר סיפור הדרך. בנקודות המשמעותיות שבהן צריך לפנות, לרדת מהשביל המסומן או לשנות כיוון, ישנה נקודת ציון. באמצעות סיפור הדרך, מכשיר ה-GPS והשכל הישר הקפידו להגיע לנקודות ציון אלו ומשם להמשיך הלאה לקטע הבא. שימו לב שיכולים להיות הפרשים במדידת המרחקים (הגדלים ככול שהמרחק הנמדד גדול יותר). חשוב ל השתמש במפה תוך כדי הטיול על מנת לחבר בין סיפור הדרך לשבילים המסומנים בשטח.

מערכת ניווט

שימו לב! הקואורדינאטות המצוינות הן ברשת ישראל הישנה ומתאימים למכשירי GPS מסוג מגלן ולתוכנת נביגייד או עמוד ענן. לשימוש במכשירי גרמין יש להחליף את הספרה ''1'' שבקואורדינאטות הצפוניות בספרה ''4''.
 
 

מי מבוע, מי תהום ומי נהר
במרכז הרי ירושלים נובעים מעיינות מקסימים הנובעים גם בשיא הקיץ. חלקם נסתרים ודורשים מעט הליכה, אך מימיהם הקרירים הם פיצוי הולם.

מי הגשם זורמים מעל האדמה בנחלים ונקראים 'נגר עילי' (או 'מי נהר', בשיר 'אל בורות המים' של נעמי שמר). חלק ממי הגשמים מחלחלים בקרקע וכשהם נעצרים בשכבת סלע אטומה הם נקווים כמי תהום או זורמים בזרימה תת קרקעית למאגר תת קרקעי או פורצים החוצה בנקודה נמוכה יותר. אל מי התהום אפשר להגיע באופן מלאכותי באמצעות כריית בור מים או בשיטה מתקדמת יותר של קידוח, החדרת צינור ושאיבה. חלק ממי התהום פורצים החוצה במעיינות – הם מי המבוע. המעיינות הנמצאים בהרי ירושלים נקראים מעיינות שכבה. מי הגשם מחלחלים בשכבות של סלע משקע ימי (סלעים שנוצרו בתחתית ים) והם נובעים כאשר הם נעצרים בשכבת סלע מסוג חוואר – שכבת סלע האטומה למים. מי התהום פורצים החוצה בסדק טבעי או משכבת סלע מחלחלת או בעזרת הנקבות שנחפרו בעבר לעבר המאגר התת קרקעי. ישנם מעיינות הנובעים כל השנה וישנם מעיינות הנובעים רק לאחר שנה גשומה היטב – תלוי בגודל המאגר התת קרקעי ובסוג הסלע שמתחתיו וסביבו.

המעיינות שבדרך: עין טייסים, מעיין הסטף, עין בכורה, עין חנדק, עין שריג, עין עוזי, עין סעדים, עין קובי.

עבירות, שמורות טבע ושטחי אש
המסלול בעבירות קלה ועביר לכל רכב 4x4. מומלץ לצאת לדרך עם שני כלי רכב לפחות.
אורכו של המסלול כ-60 ק"מ של שבילים וכביש, ואפשר לבצעו בחלקים ולעלות על הכביש בין המעיינות.
המסלול חוצה שמורות טבע אך גם מחוץ לשמורות המוכרזות אין לרדת מהשבילים המסומנים. אין לזרוק זבל וגם לא זבל אורגני היכול להביא לחנק של חיות הבר. אנא שמרו על הנוף ועל הדרך למען עוד שנים רבות של טיולים בשטח.
המסלול אינו חוצה שטחי אש של צה"ל ואפשר לטיול בו בכל ימות השבוע.
בגלל עומס מטיילים בסופי שבוע מומלץ לטייל במסלול במהלך ימי השבוע.
חשוב להקפיד על סיפור הדרך, מומלץ לקרוא היטב את ההוראות להמשך הקיטוע בטרם יוצאים אליו. המסלול מופיע בצורה של סיפור דרך עם 21 נקודות ציון ל-GPS הניתנות להורדה מאתר השטח הישראלי.
 
 

תחילת המסלול:
בצומת אשתאול שעל כביש 38 – כשמצפון מחלף שער הגיא ומדרום צומת שמשון ובית שמש, בפנייה מזרחה לכיוון קיבוץ צובה ורמת רזיאל.
נ.צ. 1 – צומת אשתאול.

מתחילים ומאפסים מד אוץ
פונים מזרחה עם השילוט לקיבוץ צובה ולרמת רזיאל ומטפסים על כביש 395 – אחד מהכבישים היפים והמהנים בישראל.
6.3 ק"מ – חולפים מזרחה בכיכר הכניסה לרמת רזיאל.
8.3 ק"מ – צומת הכניסה להר טייסים.
נ.צ. 2 – הר טייסים.

איפוס מד אוץ
פונים ימינה ודרומה על כביש אספלט להר הטייסים.
0.5 ק"מ – פונים ימינה לשביל כורכר עם השילוט למצפור הר טייסים.
0.6 ק"מ – בצומת השבילים ממשיכים ימינה וישר.
0.8 ק"מ – עוצרים לתצפית מזרחה לכיוון נס הרים, רכס שורק והר רפאים במצפור של הר הטייסים.
נ.צ. 3 – מצפור.

איפוס מד אוץ
פונים שמאלה לכיוון דרום מזרח ויורדים לכיוון מטה לנחל צובה על שביל כורכר לבן.
0.1 ק"מ – צומת שבילים בו פונים שמאלה ולמטה.
0.5 ק"מ – צומת שבילים בו פונים ימינה ולמטה.
0.8 ק"מ – צומת שבילים ביער בו פונים שמאלה ולמטה.
1.2 ק"מ – צומת שבילים בו פונים שמאלה.
1.6 ק"מ – צומת בו מתחברים לשביל הכחול הראשי שמקיף את הר טייסים.
נ.צ. 4 – צומת.

איפוס מד אוץ
פונים ימינה ולמטה עם הסימון הכחול.
0.7 ק"מ – צומת בו ממשיכים ישר ושמאלה למטה עם הסימון הכחול.
1.1 ק"מ – צומת T עם שביל מסומן ירוק וכבוש היטב.
נ.צ. 5 – צומת T.

איפוס מד אוץ
פונים שמאלה עם השביל המסומן בירוק לכיוון עין טייסים.
1 ק"מ – חונים ברחבת החנייה הקטנה למרגלות עין טייסים.
מטפסים כ-2 דקות ברגל על השביל המסומן עד לברכת המעיין. מהנקבה הקטנה, שפתחה קשת אבנים, זורמים מים צלולים וזכים לבריכה אגירה שמחייבת טבילה. המים בבריכה טובים, קרירים ומתחלפים וצבעם ירוק בגלל העצים והצמחייה המסוככים עליה.
חוזרים לרכב וממשיכים על השביל הירוק לכיוון קיבוץ צובה.
3.6 ק"מ – משמאל ומעל הדרך הכבושה מספר שולחנות פיקניק מוצלים – מקום אידיאלי לארוחת בוקר.
3.7 ק"מ – צומת בו פונים ימינה עם השביל הירוק, שהופך לאספלט והשלט לכביש 395.
3.8 ק"מ – זהירות! צומת עם כביש ראשי 395. משמאל קיבוץ צובה ומימין הירידה להדסה עין כרם.
נ.צ. 6 – כביש 395.
 
 

איפוס מד אוץ
פונים ימינה על הכביש 395 מזרחה ולמטה לכיוון הדסה עין כרם.
2 ק"מ – כיכר הסטף.
נ.צ. 7 – כיכר הסטף.

איפוס מד אוץ
פונים ימינה בפנייה הראשונה בכיכר ומטפסים עם השילוט למעלה לסטף.
0.5 ק"מ – מגרש החנייה העליון של הסטף – מקום מצוין לתצפית מזרחה לכיוון נחל שורק.
ממשיכים על הכביש הפנימי של הסטף בירידה למגרש החנייה התחתון.
1.8 ק"מ – סוף הכביש ומגרש החנייה התחתון של הסטף. כ-150 מטרים של הליכה ומגיעים למעיין הסטף ולבריכה העליונה. עוד כ-400 מטרים של הליכה במורד מגיעים לעין בכורה, כשמסביב הבוסתנים החדשים והעתיקות של כפר הסטף.
חוזרים מעלה ויוצאים לכיכר של הסטף.
נ.צ. 7 – כיכר הסטף.

איפוס מד אוץ
פונים ימינה וביציאה הראשונה מהכיכר שוב ימינה על כביש 395 לכיוון הדסה עין כרם.
3.5 ק"מ – בכיכר של הדסה פנייה ראשונה ימינה לכיוון הדסה על כביש 386.
4 ק"מ – צומת בו פונים שמאלה להדסה עין כרם ואבן ספיר.
5.1 ק"מ – פנייה קטנה ימינה לכיוון המחסום והשלט לעין חנדק.
נ.צ. 8 – מחסום עין חנדק.
חונים לצד הדרך ויורדים ברגל כעשר דקות על האספלט עד ערוץ הנחל.
פונים ימינה לתוך הערוץ ולאחר כ-30 מטרים תחת עץ התאנה פוגשים בנביעה.
לעין חנדק 3 פתחים: אחד מעופש, שני מוביל לבריכת מים ושלישי שבמרכז מוביל לנקבה באורך של כ-10 מטרים שבסופה מערה קטנה ומקום לשבת בתוכה. שימו לב כי המים בנקבה זכים אך קפואים ועמוקים.
חוזרים לרכב שבמעלה הכביש.
נ.צ. 8 – מחסום עין חנדק.

איפוס מד אוץ
ממשיכים לעלות מעלה על כביש האספלט ועוברים את הפנייה לבית חולים הדסה.
0.4 ק"מ – צומת בו פונים ימינה לאבן ספיר.
1 ק"מ, בדיוק בעיקול הכביש – פונים שמאלה לשביל מסומן באדום עם השילוט ליד קנדי ולחרבת סעדים.
נ.צ. 9 – ירידה מהכביש.

איפוס מד אוץ
0.1 ק"מ – צומת שבילים פונים שמאלה ולמעלה עם השביל המסומן בירוק.
0.3 ק"מ – צומת שבילים מסומנים בירוק ובשחור בו פונים שמאלה לרחבת חנייה קטנה מתחת לעין שריג.
ברכת מים קטנה ועמוקה ומסביבה מספר גומחות מלאות במים זכים. מסביב פינות זולה מאולתרות.
נ.צ. 10 – עין שריג.
חוזרים לצומת למטה.
0.5 ק"מ – צומת שבילים מסומנים אדום וירוק לצד מגרש חנייה מכורכר של יער עמינדב.
נ.צ. 11 – צומת אדום וירוק.

איפוס מד אוץ
פונים שמאלה על השביל המסומן באדום.
0.7 ק"מ – חוצים את הרחבה ואנדרטה לכבודו של נשיא מקסיקו במאה -19 ומנהיג הניצחון על הצרפתים – בניטו חוארס.
1.1 ק"מ – משמאל לשביל קיר ״טיפוס״ מעט תלול בתחילתו – למרגלותיו חונים ומטפסים מעלה.
כ-150 מטרים במעלה השביל בריכת רחצה מדהימה בינות לעצים שמלאה כל השנה – עין עוזי.
נ.צ. 12 – עין עוזי.
ממשיכים על השביל האדום ללא איפוס מד אוץ.
2.7 ק"מ – צומת שבילים בו פונים ימינה ויורדים מהשביל הראשי לכיוון עין סעדים.
2.9 ק"מ – חונים לצד השלט של עין סעדים.
יורדים ימינה כדקה על השביל הרגלי לעבר הנקבה. שתי הבריכות יבשות, אך במערה שבתוכה נובע המעיין יש מים בגובה של כ-10 סנטימטרים.
נ.צ. 13 – עין סעדים.
ממשיכים בנסיעה על השביל הצר.
3 ק"מ – מפגש עם השביל הכבוש הראשי.
נ.צ. 14 – מפגש שבילים.
 
 

איפוס מד אוץ
פונים ימינה ומערבה על השביל המסומן בשחור.
0.2 ק"מ – וגם ב-1.3 ק"מ – צומת שבילים בו ממשיכים ישר ושמאלה.
1.9 ק"מ – חוצים צומת עם שביל אדום וממשיכים ישר מערבה על השחור ומיד לאחריו צומת בו ממשיכים ישר ושמאלה על השביל השחור.
2.9 ק"מ – צומת שבילים במפגש עם שביל מסומן בכחול.
נ.צ. 15 – צומת שחור – כחול.

איפוס מד אוץ
פונים שמאלה ולמטה עם השלט לכיוון גשר קובי ונחל רפאים.
0.3 ק"מ – צומת שבילים בו פונים ימינה ולמטה על הסימון הכחול.
1.1 ק"מ – צומת בו ממשיכים ישר ושמאלה וצבע השביל משתנה מכחול לשחור.
2.6 ק"מ – צומת שבילים בו פונים ימינה לגשר שמתחת מסילת הרכבת לירושלים.
2.7 ק"מ – חוצים בגשר תחת מסילת הברזל.
נ.צ. 16 – גשר קובי.

איפוס מד אוץ
עולים בגדה הדרומית של נחל רפאים על כביש-שביל מסומן בירוק.
0.5 ק"מ – צומת שבילים בו פונים שמאלה לכיוון עין קובי.
1.8 ק"מ – צומת שבילים בו מתעקלים חזק ימינה וממשיכים על הירוק.
2.9 ק"מ – עוצרים מימין ליד שער ומאחוריו מבנים ובוסתן – עין קובי. המקום קסום ומטופח ובו בוסתן, שולחנות פיקניק, נקבות מים, מבנים וברכות. בבריכה הגדולה הנמצאת בתוך מבנה מערבית למבנה הגדול, יש מים בגובה של כ-70 סנטימטרים.
נ.צ. 17 – עין קובי.

איפוס מד אוץ
ממשיכים ישר ודרומה על הסימון הירוק שהופך אספלט עם השילוט למבוא ביתר וכביש 375.
1.5 ק"מ – צומת עם הכביש הראשי 375.
נ.צ. 18 – צומת כבישים.

איפוס מד אוץ
פונים ימינה על הכביש עם השילוט לבית שמש (שמאלה למי שרוצה לחזור לירושלים דרך כביש המנהרות).
1.6 ק"מ – צומת צור הדסה.
נ.צ. 19 – צור הדסה.
 
 

איפוס מד אוץ
פונים ימינה לכביש 386 לכיוון בר גיורא.
2.2 ק"מ – צומת נס הרים.
נ.צ. 20 – נס הרים.

איפוס מד אוץ
פונים שמאלה ולמטה על כביש 3866 לכיוון בית שמש.
4.7 ק"מ – בצומת לזכר האסטרונאוטים של הצ'אלנג'ר (Challenger), או צומת מערת הנטיפים, פונים שמאלה ולמטה על הכביש לבית שמש.
10.3 ק"מ – צומת T בו פונים ימינה על כביש 384 לכיוון בית שמש.
10.6 ק"מ – כיכר בכניסה המזרחית לבית שמש בה ממשיכים ישר על כביש 384.
12.1 ק"מ – צומת של כביש 384 עם כביש 38.
נ.צ. 21 – כביש 38.

סוף מסלול טיול – עד כאן 60 ק"מ.
פנייה ימינה לכביש 38 לכיוון צומת שמשון ובהמשך הכביש מחלף שער הגיא שעל כביש מספר 1.
להתראות בטיול הבא...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptמשפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gpt

הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים

אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?

הדס ברטל |

הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.  

ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.   

החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.

עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.

נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.