אוטו מטייל: מעיינות במרכז הרי ירושלים

נמלטים מחום השרב האביבי אל מעיינות קרירים בהרי ירושלים
עופר אוגש |

הכנת אמצעים למסלול
ציוד גרירה מתאים: רצועת גרירה, רצועות ריסון ושאקלים מתאימים. גלגל נוסף תקין וכלי עבודה תקינים – מגבה תקין ומפתח גלגלים מתאים.
מכשיר GPS – לא חובה, אך עוזר
מפות: סימון שבילים 5-6 (בקעת הירדן)
מצפן.
טלפון סלולארי: מטען ו/או סוללה נוספת.
שולחן וכסאות לארוחת הצהרים.
מים ומזון ליום טיול בשטח.

שיטת הניווט
הניווט על שבילים מסומנים או שבילים ברורים בשטח. מומלץ להשתמש במפת סימון שבילים בקנה מידה 1/50,000. הקפדה על ההנחיות בסיפור הדרך תבטיח לכם הצלחה בניווט.
שימוש במכשיר GPS מוסיף לביטחון העצמי ויכול לעזור במציאת הפניות שלאורך המסלול.
יש להפקיד על מדידת מרחק והנחיות סיפור הדרך ולשים לב לשינויים בשטח, בהתאם לחריש השדות.
מה עושים? בטרם היציאה לקיטוע (קטע הניווט מאיפוס מד אוץ עד לאיפוס מד אוץ) יש לקרוא היטב את סיפור הדרך ואז לצאת לדרך ולנסוע מנקודה לנקודה בהתאם להנחיות, למדוד מרחק בין נקודה לנקודה ולעקוב אחר סיפור הדרך. בנקודות המשמעותיות שבהן צריך לפנות, לרדת מהשביל המסומן או לשנות כיוון, ישנה נקודת ציון. באמצעות סיפור הדרך, מכשיר ה-GPS והשכל הישר הקפידו להגיע לנקודות ציון אלו ומשם להמשיך הלאה לקטע הבא. שימו לב שיכולים להיות הפרשים במדידת המרחקים (הגדלים ככול שהמרחק הנמדד גדול יותר). חשוב ל השתמש במפה תוך כדי הטיול על מנת לחבר בין סיפור הדרך לשבילים המסומנים בשטח.

מערכת ניווט

שימו לב! הקואורדינאטות המצוינות הן ברשת ישראל הישנה ומתאימים למכשירי GPS מסוג מגלן ולתוכנת נביגייד או עמוד ענן. לשימוש במכשירי גרמין יש להחליף את הספרה ''1'' שבקואורדינאטות הצפוניות בספרה ''4''.
 
 

מי מבוע, מי תהום ומי נהר
במרכז הרי ירושלים נובעים מעיינות מקסימים הנובעים גם בשיא הקיץ. חלקם נסתרים ודורשים מעט הליכה, אך מימיהם הקרירים הם פיצוי הולם.

מי הגשם זורמים מעל האדמה בנחלים ונקראים 'נגר עילי' (או 'מי נהר', בשיר 'אל בורות המים' של נעמי שמר). חלק ממי הגשמים מחלחלים בקרקע וכשהם נעצרים בשכבת סלע אטומה הם נקווים כמי תהום או זורמים בזרימה תת קרקעית למאגר תת קרקעי או פורצים החוצה בנקודה נמוכה יותר. אל מי התהום אפשר להגיע באופן מלאכותי באמצעות כריית בור מים או בשיטה מתקדמת יותר של קידוח, החדרת צינור ושאיבה. חלק ממי התהום פורצים החוצה במעיינות – הם מי המבוע. המעיינות הנמצאים בהרי ירושלים נקראים מעיינות שכבה. מי הגשם מחלחלים בשכבות של סלע משקע ימי (סלעים שנוצרו בתחתית ים) והם נובעים כאשר הם נעצרים בשכבת סלע מסוג חוואר – שכבת סלע האטומה למים. מי התהום פורצים החוצה בסדק טבעי או משכבת סלע מחלחלת או בעזרת הנקבות שנחפרו בעבר לעבר המאגר התת קרקעי. ישנם מעיינות הנובעים כל השנה וישנם מעיינות הנובעים רק לאחר שנה גשומה היטב – תלוי בגודל המאגר התת קרקעי ובסוג הסלע שמתחתיו וסביבו.

המעיינות שבדרך: עין טייסים, מעיין הסטף, עין בכורה, עין חנדק, עין שריג, עין עוזי, עין סעדים, עין קובי.

עבירות, שמורות טבע ושטחי אש
המסלול בעבירות קלה ועביר לכל רכב 4x4. מומלץ לצאת לדרך עם שני כלי רכב לפחות.
אורכו של המסלול כ-60 ק"מ של שבילים וכביש, ואפשר לבצעו בחלקים ולעלות על הכביש בין המעיינות.
המסלול חוצה שמורות טבע אך גם מחוץ לשמורות המוכרזות אין לרדת מהשבילים המסומנים. אין לזרוק זבל וגם לא זבל אורגני היכול להביא לחנק של חיות הבר. אנא שמרו על הנוף ועל הדרך למען עוד שנים רבות של טיולים בשטח.
המסלול אינו חוצה שטחי אש של צה"ל ואפשר לטיול בו בכל ימות השבוע.
בגלל עומס מטיילים בסופי שבוע מומלץ לטייל במסלול במהלך ימי השבוע.
חשוב להקפיד על סיפור הדרך, מומלץ לקרוא היטב את ההוראות להמשך הקיטוע בטרם יוצאים אליו. המסלול מופיע בצורה של סיפור דרך עם 21 נקודות ציון ל-GPS הניתנות להורדה מאתר השטח הישראלי.
 
 

תחילת המסלול:
בצומת אשתאול שעל כביש 38 – כשמצפון מחלף שער הגיא ומדרום צומת שמשון ובית שמש, בפנייה מזרחה לכיוון קיבוץ צובה ורמת רזיאל.
נ.צ. 1 – צומת אשתאול.

מתחילים ומאפסים מד אוץ
פונים מזרחה עם השילוט לקיבוץ צובה ולרמת רזיאל ומטפסים על כביש 395 – אחד מהכבישים היפים והמהנים בישראל.
6.3 ק"מ – חולפים מזרחה בכיכר הכניסה לרמת רזיאל.
8.3 ק"מ – צומת הכניסה להר טייסים.
נ.צ. 2 – הר טייסים.

איפוס מד אוץ
פונים ימינה ודרומה על כביש אספלט להר הטייסים.
0.5 ק"מ – פונים ימינה לשביל כורכר עם השילוט למצפור הר טייסים.
0.6 ק"מ – בצומת השבילים ממשיכים ימינה וישר.
0.8 ק"מ – עוצרים לתצפית מזרחה לכיוון נס הרים, רכס שורק והר רפאים במצפור של הר הטייסים.
נ.צ. 3 – מצפור.

איפוס מד אוץ
פונים שמאלה לכיוון דרום מזרח ויורדים לכיוון מטה לנחל צובה על שביל כורכר לבן.
0.1 ק"מ – צומת שבילים בו פונים שמאלה ולמטה.
0.5 ק"מ – צומת שבילים בו פונים ימינה ולמטה.
0.8 ק"מ – צומת שבילים ביער בו פונים שמאלה ולמטה.
1.2 ק"מ – צומת שבילים בו פונים שמאלה.
1.6 ק"מ – צומת בו מתחברים לשביל הכחול הראשי שמקיף את הר טייסים.
נ.צ. 4 – צומת.

איפוס מד אוץ
פונים ימינה ולמטה עם הסימון הכחול.
0.7 ק"מ – צומת בו ממשיכים ישר ושמאלה למטה עם הסימון הכחול.
1.1 ק"מ – צומת T עם שביל מסומן ירוק וכבוש היטב.
נ.צ. 5 – צומת T.

איפוס מד אוץ
פונים שמאלה עם השביל המסומן בירוק לכיוון עין טייסים.
1 ק"מ – חונים ברחבת החנייה הקטנה למרגלות עין טייסים.
מטפסים כ-2 דקות ברגל על השביל המסומן עד לברכת המעיין. מהנקבה הקטנה, שפתחה קשת אבנים, זורמים מים צלולים וזכים לבריכה אגירה שמחייבת טבילה. המים בבריכה טובים, קרירים ומתחלפים וצבעם ירוק בגלל העצים והצמחייה המסוככים עליה.
חוזרים לרכב וממשיכים על השביל הירוק לכיוון קיבוץ צובה.
3.6 ק"מ – משמאל ומעל הדרך הכבושה מספר שולחנות פיקניק מוצלים – מקום אידיאלי לארוחת בוקר.
3.7 ק"מ – צומת בו פונים ימינה עם השביל הירוק, שהופך לאספלט והשלט לכביש 395.
3.8 ק"מ – זהירות! צומת עם כביש ראשי 395. משמאל קיבוץ צובה ומימין הירידה להדסה עין כרם.
נ.צ. 6 – כביש 395.
 
 

איפוס מד אוץ
פונים ימינה על הכביש 395 מזרחה ולמטה לכיוון הדסה עין כרם.
2 ק"מ – כיכר הסטף.
נ.צ. 7 – כיכר הסטף.

איפוס מד אוץ
פונים ימינה בפנייה הראשונה בכיכר ומטפסים עם השילוט למעלה לסטף.
0.5 ק"מ – מגרש החנייה העליון של הסטף – מקום מצוין לתצפית מזרחה לכיוון נחל שורק.
ממשיכים על הכביש הפנימי של הסטף בירידה למגרש החנייה התחתון.
1.8 ק"מ – סוף הכביש ומגרש החנייה התחתון של הסטף. כ-150 מטרים של הליכה ומגיעים למעיין הסטף ולבריכה העליונה. עוד כ-400 מטרים של הליכה במורד מגיעים לעין בכורה, כשמסביב הבוסתנים החדשים והעתיקות של כפר הסטף.
חוזרים מעלה ויוצאים לכיכר של הסטף.
נ.צ. 7 – כיכר הסטף.

איפוס מד אוץ
פונים ימינה וביציאה הראשונה מהכיכר שוב ימינה על כביש 395 לכיוון הדסה עין כרם.
3.5 ק"מ – בכיכר של הדסה פנייה ראשונה ימינה לכיוון הדסה על כביש 386.
4 ק"מ – צומת בו פונים שמאלה להדסה עין כרם ואבן ספיר.
5.1 ק"מ – פנייה קטנה ימינה לכיוון המחסום והשלט לעין חנדק.
נ.צ. 8 – מחסום עין חנדק.
חונים לצד הדרך ויורדים ברגל כעשר דקות על האספלט עד ערוץ הנחל.
פונים ימינה לתוך הערוץ ולאחר כ-30 מטרים תחת עץ התאנה פוגשים בנביעה.
לעין חנדק 3 פתחים: אחד מעופש, שני מוביל לבריכת מים ושלישי שבמרכז מוביל לנקבה באורך של כ-10 מטרים שבסופה מערה קטנה ומקום לשבת בתוכה. שימו לב כי המים בנקבה זכים אך קפואים ועמוקים.
חוזרים לרכב שבמעלה הכביש.
נ.צ. 8 – מחסום עין חנדק.

איפוס מד אוץ
ממשיכים לעלות מעלה על כביש האספלט ועוברים את הפנייה לבית חולים הדסה.
0.4 ק"מ – צומת בו פונים ימינה לאבן ספיר.
1 ק"מ, בדיוק בעיקול הכביש – פונים שמאלה לשביל מסומן באדום עם השילוט ליד קנדי ולחרבת סעדים.
נ.צ. 9 – ירידה מהכביש.

איפוס מד אוץ
0.1 ק"מ – צומת שבילים פונים שמאלה ולמעלה עם השביל המסומן בירוק.
0.3 ק"מ – צומת שבילים מסומנים בירוק ובשחור בו פונים שמאלה לרחבת חנייה קטנה מתחת לעין שריג.
ברכת מים קטנה ועמוקה ומסביבה מספר גומחות מלאות במים זכים. מסביב פינות זולה מאולתרות.
נ.צ. 10 – עין שריג.
חוזרים לצומת למטה.
0.5 ק"מ – צומת שבילים מסומנים אדום וירוק לצד מגרש חנייה מכורכר של יער עמינדב.
נ.צ. 11 – צומת אדום וירוק.

איפוס מד אוץ
פונים שמאלה על השביל המסומן באדום.
0.7 ק"מ – חוצים את הרחבה ואנדרטה לכבודו של נשיא מקסיקו במאה -19 ומנהיג הניצחון על הצרפתים – בניטו חוארס.
1.1 ק"מ – משמאל לשביל קיר ״טיפוס״ מעט תלול בתחילתו – למרגלותיו חונים ומטפסים מעלה.
כ-150 מטרים במעלה השביל בריכת רחצה מדהימה בינות לעצים שמלאה כל השנה – עין עוזי.
נ.צ. 12 – עין עוזי.
ממשיכים על השביל האדום ללא איפוס מד אוץ.
2.7 ק"מ – צומת שבילים בו פונים ימינה ויורדים מהשביל הראשי לכיוון עין סעדים.
2.9 ק"מ – חונים לצד השלט של עין סעדים.
יורדים ימינה כדקה על השביל הרגלי לעבר הנקבה. שתי הבריכות יבשות, אך במערה שבתוכה נובע המעיין יש מים בגובה של כ-10 סנטימטרים.
נ.צ. 13 – עין סעדים.
ממשיכים בנסיעה על השביל הצר.
3 ק"מ – מפגש עם השביל הכבוש הראשי.
נ.צ. 14 – מפגש שבילים.
 
 

איפוס מד אוץ
פונים ימינה ומערבה על השביל המסומן בשחור.
0.2 ק"מ – וגם ב-1.3 ק"מ – צומת שבילים בו ממשיכים ישר ושמאלה.
1.9 ק"מ – חוצים צומת עם שביל אדום וממשיכים ישר מערבה על השחור ומיד לאחריו צומת בו ממשיכים ישר ושמאלה על השביל השחור.
2.9 ק"מ – צומת שבילים במפגש עם שביל מסומן בכחול.
נ.צ. 15 – צומת שחור – כחול.

איפוס מד אוץ
פונים שמאלה ולמטה עם השלט לכיוון גשר קובי ונחל רפאים.
0.3 ק"מ – צומת שבילים בו פונים ימינה ולמטה על הסימון הכחול.
1.1 ק"מ – צומת בו ממשיכים ישר ושמאלה וצבע השביל משתנה מכחול לשחור.
2.6 ק"מ – צומת שבילים בו פונים ימינה לגשר שמתחת מסילת הרכבת לירושלים.
2.7 ק"מ – חוצים בגשר תחת מסילת הברזל.
נ.צ. 16 – גשר קובי.

איפוס מד אוץ
עולים בגדה הדרומית של נחל רפאים על כביש-שביל מסומן בירוק.
0.5 ק"מ – צומת שבילים בו פונים שמאלה לכיוון עין קובי.
1.8 ק"מ – צומת שבילים בו מתעקלים חזק ימינה וממשיכים על הירוק.
2.9 ק"מ – עוצרים מימין ליד שער ומאחוריו מבנים ובוסתן – עין קובי. המקום קסום ומטופח ובו בוסתן, שולחנות פיקניק, נקבות מים, מבנים וברכות. בבריכה הגדולה הנמצאת בתוך מבנה מערבית למבנה הגדול, יש מים בגובה של כ-70 סנטימטרים.
נ.צ. 17 – עין קובי.

איפוס מד אוץ
ממשיכים ישר ודרומה על הסימון הירוק שהופך אספלט עם השילוט למבוא ביתר וכביש 375.
1.5 ק"מ – צומת עם הכביש הראשי 375.
נ.צ. 18 – צומת כבישים.

איפוס מד אוץ
פונים ימינה על הכביש עם השילוט לבית שמש (שמאלה למי שרוצה לחזור לירושלים דרך כביש המנהרות).
1.6 ק"מ – צומת צור הדסה.
נ.צ. 19 – צור הדסה.
 
 

איפוס מד אוץ
פונים ימינה לכביש 386 לכיוון בר גיורא.
2.2 ק"מ – צומת נס הרים.
נ.צ. 20 – נס הרים.

איפוס מד אוץ
פונים שמאלה ולמטה על כביש 3866 לכיוון בית שמש.
4.7 ק"מ – בצומת לזכר האסטרונאוטים של הצ'אלנג'ר (Challenger), או צומת מערת הנטיפים, פונים שמאלה ולמטה על הכביש לבית שמש.
10.3 ק"מ – צומת T בו פונים ימינה על כביש 384 לכיוון בית שמש.
10.6 ק"מ – כיכר בכניסה המזרחית לבית שמש בה ממשיכים ישר על כביש 384.
12.1 ק"מ – צומת של כביש 384 עם כביש 38.
נ.צ. 21 – כביש 38.

סוף מסלול טיול – עד כאן 60 ק"מ.
פנייה ימינה לכביש 38 לכיוון צומת שמשון ובהמשך הכביש מחלף שער הגיא שעל כביש מספר 1.
להתראות בטיול הבא...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניגפיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניג

הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%

מנדי הניג |

הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.

הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.

כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?

ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.


מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%. 

מודיס
צילום: טוויטר

מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה

בסוכנות הדירוג מודי'ס מציינים כי ההסכם בעזה הוא התפתחות חיובית אם כי בסוכנות לא משנים את הדירוג; במשרד האוצר מרוצים: השווקים כבר משקפים אמון בכלכלה הישראלית; למה במודיס מנותקים מהמציאות?

תמיר חכמוף |

חברת הדירוג מודי'ס פרסמה אמש עדכון על ישראל הכולל ניתוח כלכלי בעקבות חתימת ההסכם בין ישראל לחמאס בשבוע שעבר.
בדו"ח נכתב כי ההסכם מהווה התפתחות חיובית לדירוג האשראי של ישראל (Baa1, תחזית שלילית), שכן הוא מאפשר לממשלה להפנות משאבים חזרה לכלכלה ולצמצום הגירעון. עם זאת, במודי'ס מבהירים כי השפעה ממשית על הדירוג תגיע רק אם ההסכם יישמר לאורך זמן ויעבור מעבר לשלב הראשון, כולל שיקום בעזה, ומעלים את התחזיות לצמיחה בהמשך.


מודיס מנותקים

במבט ראשוני נראה שההודעה של מודי'ס חיובית למרות שבקריאה מעמיקה יותר עולות שתי נקודות שמחלישות את אמינות המסר: התחזית המאוחרת מדי להורדת הריבית, והקישור התמוה בין דירוג האשראי של ישראל לשיקום הכלכלה בעזה.

ראשית, ההנחה שהורדת ריבית בישראל תתרחש רק בתחילת 2026 נראית מנותקת מהמציאות בשטח. סביבת האינפלציה כבר מתמתנת וקיבלנו הפתעה חיובית במיוחד במדד המחירים האחרון, השקל התחזק, והפעילות הריאלית מראה סימני האטה בנתוני התמ"ג של הרבעון השני, כל אלה מגבירים את הסבירות שבנק ישראל יחל בצעדים מוקדמים יותר, כנראה כבר בהחלטה הקרובה. התחזית של מודי'ס, שמרמזת בעקיפין על רצון לראות מדיניות מוניטרית זהירה יותר, עשויה להתפרש כלחץ עקיף על הבנק המרכזי דווקא בשלב שבו הוא שוקל להקל על המשק.

בעיה נוספת היא הקישור שמודי'ס עושה בין התאוששות כלכלית בישראל לבין שיקום עזה. נכון ששקט ביטחוני ויציבות אזורית תורמים לסנטימנט, אך הצגת השיקום בעזה כתנאי מרכזי לשיפור בדירוג האשראי של ישראל נראית שנויה במחלוקת במקרה הטוב. הכלכלה הישראלית מבוססת על מנועי צמיחה פנימיים, טכנולוגיה, יצוא וחדשנות, והיא אינה תלויה באופן ישיר במידת ההתקדמות בשיקום הכלכלה העזתית. הקישור הזה מעלה סימני שאלה לגבי סדרי העדיפויות של מודי'ס וההבנה של מבנה הכלכלה המקומית ואת רמת ההפרדה בין השיקולים הכלכליים לבין הפוליטיים-אזוריים.

ולמרות שהדירוג לא השתנה, ניתן לראות כי השוק מאותת כי היה מקום לשדרוג. תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו בחודשים האחרונים לרמות המשקפות דירוג גובה יותר, במקביל לירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, רמז לכך שהמשקיעים מתמחרים בפועל דירוג גבוה מזה שמודי'ס מעניקה כיום. במילים אחרות, השווקים הפיננסיים הקדימו את סוכנויות הדירוג, הם מגיבים לשיפור בסביבה הכלכלית, לירידת האינפלציה ולהתייצבות הפיסקלית, עוד לפני שהתחזיות הרשמיות מתעדכנות.