מובילי המחאה: הגבירו פעילות ברשת
פיגוע הדריסה שהתרחש ביום שני לפנות בוקר לא הוזכר בעיתוני הבוקר שהופצו שעות לאחריו מאחר שהם ירדו לדפוס כשעה לפני התרחשותו. פער זה בין העיתונות הכתובה והמדיה החדשה התרחש גם בבוקר שלאחר מפלתו של מובארק ובשעות לאחר שהכור בפוקושימה נפגע מרעידת האדמה.
מצב זה, בו מהדורות החדשות האלקטרוניות עוסקות החל מהשעה 6 בבוקר באירוע משמעותי שאינו מוזכר כלל בעיתונים מזכיר לנו את היתרונות האדירים של המדיה האלקטרונית על פני העיתונות הכתובה, אשר עומדת מזה שנים בפני משבר זהות ומשבר כלכלי כאחד.
בזמן שערוצי טלוויזיה, תחנות רדיו, אתרי אינטרנט, בלוגים, פורומים ומשתמשים ברשתות חברתיות מקיימים דיונים אקטואליים ואינטראקטיביים שמתגלגלים יחד עם ההתפתחויות בנוגע למעצרו וחקירתו של המחבל, העיתונות המסורתית כלל לא רלוונטית.
אנשי תקשורת עוסקים בנושא כבר שנים והכיוון ברור פחות או יותר - ה'פרינט' יהפוך למגזיני יותר וחדשותי פחות, לתחקירי עומק וכתבות צבע אשר נשמח לקרוא במיטה, במרפסת ואפילו בשירותים. היום זו עדיין מדורת השבט, אך השינוי מתרחש יום יום.
את החדשות החמות, העסיסיות והדרמטיות שמתרחשות בשניות אלו ובלילה שעבר נוכל לקבל רק באמצעות התקשורת האלקטרונית, אם באמצעות גורמי תקשורת מקצועיים וממוסדים, אם באמצעות אנשים פרטיים שמזינים התרחשויות ומידע שבידיהם באמצעות רשתות חברתיות ובלוגים למיניהם.
אין עוררין על כך שהתקשורת המסורתית תמכה באופן גורף במחאה
הציבורית בשבועות האחרונים ושללא תמיכה זו המחאה לא הייתה מגיעה למימדים המרשימים אליה הגיעה. עם זאת, לאחר שבוע אלים ומתוח בדרום ניכר היה כי סיקורה התקשורתי, כמו גם היקפה האמיתי של המחאה נחלש. המתיחות בדרום עשתה את שלה והתקשורת חזרה לשיגרה בטחונית שמוכרת עיתונים בקלות ועלולה, לצערנו, להחריף בכל רגע- בלב תל אביב, בדרום הארץ ואפילו בצפון.
קשה להאמין שב"צעדת המיליון" המתוכננת לשבוע הבא לא יצעדו מיליון אנשים. יתכן שאפילו לא חצי מיליון. עם זאת, גם 400 אלף אנשים שצועדים יחדיו הם הישג אדיר ועל כן אסור למובילי המחאה להסתמך רק על התקשורת המסורתית.
כמובן שלעיתונות הכתובה יש חשיבות מכרעת והעיתונים הגדולים חורצים גורלות וקובעים סדר יום, אך אם חלילה יתרחש אירוע בטחוני בשעות שלאחר הצעדה, אפקט המחאה יאבד.
על מנת לסיים את המאבק הנוכחי באקורד הרצוי יש לנצל את זירת האינטרנט ואת כוח ההמונים שתומכים במאבק מהבית. יש להשקיע מאמצים רבים להגברת החשיפה במדיה החדשה, בדגש על:
-הכנה והפצה של קליפים וסרטוני גולשים שהשתתפו בצעדה.
-בלוגרים שיכתבו על החוויה והקשיים, משתמשים ברשתות חברתיות שיצייצו ויעלו תמונות מההכנות לצעדה, מהצעדה עצמה ומהתכווצויות השרירים שאחריה.
-גימיקים מעניינים, מצחיקים ומעוררי מחשבה שלא יגיעו לחדשות אך יועברו במיילים.
-כתיבת מאמרים אינפורמטיביים בנושא באתרים שונים, בלוגים ופורומים. לשם כך ניתן להיעזר בכל מי שצועד ואפילו באלו שנשארים בבית, כולל ילדים, דודים וסבתות שאוהבות להעביר מכתבי שרשרת למיניהם.
אם הנהגת המחאה תשתף את הציבור הרחב בפעילות זו, יותר אנשים ירגישו מעורבים ויחליטו לפעול למען המטרה המשותפת והמחאה הגדולה ביותר שהייתה כאן מזה עשרות שנים תוכל להגיע לסיום מכובד שמשאיר טעם של עוד.
יער גדיש הוא יועץ התקשורת לשעבר של מתן וילנאי ועוסק כיום בנושאים ציבוריים ופוליטיים.
- 4.גילית את אמריקה... (ל"ת)מושיק 30/08/2011 13:36הגב לתגובה זו
- 3.יאללה יער (ל"ת)פזית 30/08/2011 13:14הגב לתגובה זו
- 2.להחליף את דפני (ל"ת)יונית 30/08/2011 13:09הגב לתגובה זו
- 1.ערן 30/08/2011 12:55הגב לתגובה זווברשת האינטרנט אבל משום מה שכחו לתחזק את זה שם.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
ריאנאייר למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".
