פיפ"א לקחה פיקוד על ההתאחדות של בוסניה והרצגובינה
לכדורגל הבוסני יש בוס חדש: פיפ"א. התאחדות הכדורגל העולמית השתלטה על ההתאחדות של בוסניה והרצגובינה, פחות משבועיים לאחר שזו הושעתה מפעילות. פיפ"א הקימה ועדת נורמליזציה בת 6 חברים, שתשקוד על בנייה מחדש של הפירמידה הניהולית של הכדורגל הבוסני.
פיפ"א, בשיתוף עם אופ"א, החליטה בתחילת החודש להשעות את הכדורגל הבוסני מכיוון ששיטת הניהול שלו לא התאימה לנהלים אותם פיפ"א דורשת. בראש ההתאחדות הבוסנית עמדו קרואטי, בוסני וסרבי, להם סמכויות זהות, במקום נשיא בודד כפי שמקובל בעולם.
כעת פיפ"א לקחה את העניינים לידיה והציבה ועדה מטעמה, שתפקידה יהיה להשיב את הסדר על כנו. הציפייה היא שעד ה-26 למאי תאבד הנשיאות התלת-ראשית את סמכויותיה, וכי עד נובמבר תיבנה מחדש ההתאחדות לכדורגל של בוסניה והרצגובינה.
"ועדת הנורמליזציה תפעל מיידית בתור מועצת המנהלים של ההתאחדות הבוסנית, כמו גם ועדת חירום", נאמר בהודעה מטעם פיפ"א. "נבטיח שכל ההתקשרויות עם ההנהגה הישנה של ההתאחדות יקטעו באופן מיידי בכל מה שקשור לקבלת החלטות".
- 2.דניאפרתי 20/04/2011 12:49הגב לתגובה זובהחלט צודק, אולי אפילו יעלה את הרמה?!
- 1.גיא יורמן 17/04/2011 16:15הגב לתגובה זואולי אפשר להציע לפיפא שישתלטו גם פה על ההתאחדות ויעשו קצת סדר בקייטנה של לוזון ?
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
