מיוחד

ומחירי הדירות עולים: חברות הנדל"ן גורפות מאות אחוזים - מלא לעשות כלום

חברות נדל"ן רבות מנצלות את גאות מחירי הקרקעות לביצוע עסקאות מכירה ברווחי עתק. מי רשמה רווח של 161% ב-6 שנים?
לירן סהר | (22)

המחסור בדירות באזורי הביקוש האיץ בשנים האחרונות את תופעת אגירת הקרקעות על ידי קבלנים ומכירתן במחיר שיא כעבור מספר שנים. התופעה מובילה למחסור בקרקעות לבנייה ובכך למעגל קסמים של עליית מחירים שמזין את עצמו. נטיית חברות הבנייה לא פעם היא להתרברב במחיר השיא שהשיגו עבור הקרקעות, לרוב קרקעות מנהל שהוחכרו מהמדינה.

ביום ה' דיווחה חברת י.ח. דמרי על מכירת קרקע במתחם המע"ר באשדוד לבניית 57 יחידות דיור בכ-37.5 מיליון שקל ובתוך כך על על רישום רווח של כ-21.6 מיליון שקל. ביום ג' דיווחה החברה על מכירת מלוא זכויותיה בקרקע בעיר ימים בנתניה לחברת בריגה תמורת כ-91.5 מיליון שקל, קרקע אותה רכשה בשנת 2000 עבור 52 מיליון שקל פחות, גידול של כ-76% במחיר ב-11 שנה.

בנוסף, בחודש פברואר מימשה החברה קרקע במרכז העסקים הראשי באשדוד לבניית 158 יחידות דיור תמורת כ-68 מיליון שקל, כאשר סכום הזכייה ב-2005 עמד על כ-26 מיליון שקל, רווח של 42 מיליון שקל ב-6 שנים, כ-161%. כמו כן, בחודש מאי מכרה החברה באותו האזור את זכויותיה לבניית 34 יחידות דיור וכן 14 יחידות דיור הכפופות לאישור תב"ע תמורת כ-21 מיליון שקל. בכל העסקאות מדובר בקרקעות שהוחכרו ממנהל מקרקעי ישראל ולא באדמות פרטיות.

רכשה ב-8 מיליון שקל, מכרה ב-42

זו רק דוגמה קטנה ל'סיבוב' שעושות לא פעם חברות הבנייה . ישנה תופעה של גריפת הון עתק מקרקעות היסטוריות שנרכשו על ידי חברות הבנייה הגדולות. בשנה האחרונה לדוגמה מכרה חברת שיכון ובינוי, שבשליטת שרי אריסון מגרש בעיר ימים בנתניה תמורת 40 מיליון שקל לקבוצת רכישה. הקרקע נרכשה בעבר תמורת כ-8 מיליון שקל, קרי החברה גרפה 32 מיליון שקל לפני מס. באוגוסט התקשרה החברה בעסקה דומה באותה השכונה תמורת 42 מיליון שקל, כאשר ערכה ההיסטורי של הקרקע עמד גם הפעם על 8 מיליון שקל בלבד.

שתי חברות עם מלאי של 14 אלף יחידות דיור

יצויין כי באמתחתה של חברת שיכון ובינוי מלאי קרקעות לייזום מגורים בהיקף של אלפי דונם לבניית למעלה מ-7,000 יחידות דיור - קרקעות בבעלות פרטית בשווי של 443 מיליון שקל ומלאי קרקעות בחכירה בשווי של 165 מיליון שקל. לחברת אזורים קרקעות מתוכננות לבניית 7,070 דירות וקרקעות בהליכי תכנון לבנייה של 1,160 דירות.

אין ספק כי יש לבחון כל מקרה מימוש לגופו, במיוחד במקרים של חברות שנקלעו לקשיים, דוגמת גמול נדל"ן, שמכרה בחודש שעבר קרקע בחדרה לחברת גינדי השקעות לבניית 76 יחידות דיור תמורת 17.1 מיליון שקל, אשר רק לפני שנה נרכשה תמורת 12.3 מיליון שקל - רווח של 4.8 מיליון שקל בשנה.

אולם ניכר כי חברות הנדל"ן מכינות כעת מזומנים לקראת ביצוע רכישות מאסיביות בתקופה הקרובה. מתעורר החשש כי קבוצות הנדל"ן הגדולות ימשיכו לצבור קרקעות כדי לשמור על רמות המחירים הגבוהות, ובמילים אחרות, המונופול של מנהל מקרקעי ישראל יעבור ליידיו של קרטל חברות הבנייה המרכזיות.

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 22.
    חיים 17/04/2011 11:20
    הגב לתגובה זו
    למה אדוני הכתב לא כותב על אותו " כאוס תכנוני " במשך שנים? הרי זה מה שגורם לעליה במחירי הקרקע. פופוליסטי לגמרי לספור את רווחי חברות הבניה מבלי להתייחס לסיכונים ולהוצאות המימון המיותרות שהן סופגות במשך שנים ארוכות . נא להפנות את האצבע למשרד הפנים ולראש הממשלה .
  • 21.
    z 17/04/2011 08:51
    הגב לתגובה זו
    הפסדי מימון ויכול להיות גם מס כך שאין להם ברירה אלא לבנות על קרקע שקנו.
  • 20.
    אזרח 17/04/2011 08:33
    הגב לתגובה זו
    הבעיה שמדובר במשאב ציבורי שהמדינה (שלנו) הפקידה בידי הקבלנים למטרה ברורה - לבנות בתים. הממשלה הזו יושנת בשמירה שלה כל הכתובות כבר על הקיר!!!
  • 19.
    כשהדולר והאירו יורדים נצמדים לנכס ממשי כדירה (ל"ת)
    אלמנטרי 16/04/2011 23:25
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    אזרח 16/04/2011 22:12
    הגב לתגובה זו
    פרט לבאיזו מחלקה יטוס לנופש הבא על חשבון האזרחים. אלוהים יעזור לאנשים שבוחרים שוב ושוב בביבי וחבורת האפסים שסביבו.
  • 17.
    איגור 16/04/2011 11:28
    הגב לתגובה זו
    הכתבה אומרת לרוץ ולקנות דמרי מי ש לא מבין
  • 16.
    שרון 16/04/2011 07:12
    הגב לתגובה זו
    מה שמענין את כל החברות, ממשלה, רשתות מזון, שרותי רפואה זה כמה שיותר לדפוק את האזרח ולסחוט אותו בדרכים " חוקיות" כביכול מ תפקחו כבר את העיניים ?
  • 15.
    איציק 15/04/2011 19:51
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא שהקבלנים/שודדים יאגרו את הקרקע הזו וכך המדינה תפסיד קרקע לנוכלים שיעשו על חשבונה/חשבוננו סיבוב.
  • 14.
    לאלץ את הקבלנים לשחרר את הקרקעות בצו ומיד! (ל"ת)
    בזיון! 15/04/2011 19:49
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    נתי 15/04/2011 19:41
    הגב לתגובה זו
    במידה ולא הקרקע תחזור למדינה מצד שני בפרק זמן קצר יותר לתת תמריצי בניה כך שימהרו להקים מבנים
  • 12.
    יניב 15/04/2011 18:31
    הגב לתגובה זו
    נחיה כאן
  • 11.
    שוקי 15/04/2011 18:23
    הגב לתגובה זו
    תופעה ידועה. שום דבר לא חדש. אבל פקידי המדינה הטיפשים לא לומדים דבר. בנפט למדו זאת. יש להתנות תחילת בנייה עצמית בתוך שנה. מי שלא יבנה האדמה חוזרת למדינה. יש לאסור מסחר בקרקעות מדינה לפני שהוקם על הקרקע המבנה שמותר לפי ה-תב" ע. ביום שיהיה חוק כזה כל חברות הספסרות הללו תעלמנה ומלאי הדירות יעלה כי יהיה בקוש לדירות ולכן יהיו יזמים שיקנו יבנו וימכרו. אבל כמעט כמו כל דבר אחר שהמדינה נוגעת בו - כך זה נראה גם כאן. טמטום וברדק
  • 10.
    עידו 15/04/2011 18:15
    הגב לתגובה זו
    רק מיסים למספסרים בקרקעות יועילו
  • 9.
    עידו 15/04/2011 18:11
    הגב לתגובה זו
    רק מיסים גבוהים יועילו
  • 8.
    מחכים למחר 15/04/2011 15:43
    הגב לתגובה זו
    כשיתחילו פשיטות הרגל של הקבלנים וגרירת הקונים הלא מבוטחים למערבולת אף אחד לא יתקרב לקניית דירה לא מדובר בימים אבל די קרוב לזה.
  • 7.
    אלפי דונמים מוחזקים 15/04/2011 15:15
    הגב לתגובה זו
    יוצרים ביקושים - וגוזרים קופונים משכורות עתק לבכירים שמספסרים בקרקעות המדינה והציבור משלם מחיר כבד או עוזב המדינה ! ! עד מתי ? ? פוליטיקאים משרתי טייקונים באפשרם מצב זה ! ! דמוקרטיה לכאורה ! ! חופש לכאורה ! !
  • 6.
    יורם 15/04/2011 14:44
    הגב לתגובה זו
    במכרז המינהל האחרון ... מחיר קרקע לדירה בכ" ס הירוקה מגלם מחיר של 2,000,000 שקל לדירת 4 חדרים .... שבנייתה תסתיים בעוד שנתיים
  • 5.
    נדלניסט שמאי מקרקעין 15/04/2011 13:55
    הגב לתגובה זו
    החברות הגדולות מבינות שהחגיגה הגיעה לסופה. לכן הן מעדיפות לממש רווח הון מיידי (במכירה לחברות קטנות וצעירות יותר) ולוותר על הרווח היזמי שבהקמת הפרוייקט שעלול לגרום להפסד לבסוף עם ירידת המחירים הצפוייה. שידור חי של " כסף חכם" יוצא " וכסף טיפש" נכנס.
  • 4.
    מדינה מבזה שלא דואגת לאזרחיה (ל"ת)
    להעיף את ביבי 15/04/2011 13:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אזרח 15/04/2011 13:17
    הגב לתגובה זו
    השלטון חייב לכרות את ענף הספסרות בקרקעות מדינה, אם אכן חברות בנייה מוכרות ומספסרות בקרקע זו ואגב כך עולה מחיר הדירה העתידית.מינהל המקרקעין חדל מזמן להתערב בהליך זה והאזרחים קוצרים פרי באושים בשל חדלונו.
  • 2.
    גיא 15/04/2011 13:11
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי את סוף המאמר. איך בדיוק רוצה המחבר שחברות יצניעו רווחים??
  • 1.
    בוננזה 15/04/2011 13:05
    הגב לתגובה זו
    שאינה נבנית. כנהוג בכל העולם. וגם בישראל זה היה נהוג עד לפני כ-10 / 15 שנים לערך עת הטייקונים של אז לחצו לביטול המס.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי