הושלמה עסקת מכירת דטרויט פיסטונס לאיש העסקים טום גורס

הקבוצה המידרדרת תעבור לידי איש העסקים בתנאי שהליגה תאשר זאת. לגורס הון המוערך ב-2.4 מיליארד דולר. הוא רכש גם את ה"פאלאס אוף אובורן הילס" בו הפיסטונס משחקים.
אור זיו - Bizsport |

לאחר סחבת ארוכה, הצליחה קארן דייוידסון למכור את הדטרויט פיסטונס, לאחר שהגיעה להסכם עם המיליארדר טום גורס. דייוידסון ירשה מבעלה את הפרנצ'ייז לאחר שנפטר ב-2009, והחלה מהר מאוד לחפש משקיע חדש שיתפוס את מקומה. גורס הוא המשקיע הזה.

גורס, שגדל בעיר פלינט הקרובה לדטרויט, מוערך ב-2.4 מיליארד דולר אותם עשה בזכות חברת ההשקעות "פלאטינום". פרטי ההסכם לא פורסמו, אך בנוסף למועדון, הוא קיבל לידיו את הבעלות על ה"פאלאס אוף אובורן הילס", ביתם של הפיסטונס, כמו גם היכל תיאטרון המצוי בקרבתו.

"אנחנו שמחים לקבל את טום גורס כבעלים החדש של הדטרויט פיסטונס", אמרה דייוידסון בהודעה לעיתונות. "בדיוק כמו שבעלי המנוח, ביל דייוידסון, היה הפנים של הפיסטונס, אני בטוחה שטום יביא את אותה אנרגיה, מחויבות ואהבה למועדון הזה".

גורס עצמו הביע את הרגשתו הטובה: "אני גאה מאוד שנפלה בחלקי ההזדמנות להיות חלק מכזה ארגון גדול. אני יודע שזה היה תהליך ארוך. גדלתי פה, אני מאושר לחזור ומתרגש לקראת כל האפשרויות העתידיות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.