נתן חץ מגיב לביקורת: אלוני חץ מנהיגה תכנית תגמולים חדשה לבכירים
לאחר שהדוחות הכספיים לשנת 2010 הציגו תגמולי עתק לראשי החברות הציבוריות אשר עוררו ביקורת חריפה, מדווחת היום חברת אלוני חץ על אימוץ מדיניות חדשה לתגמול רב שנתי על בסיס הונילעובדים ולנושאי משרה בחברה. נושאי המשרה הם: מוטי ברזילי- סמנכ"ל לפיתוח עסקים, אורן פרנקל- סמנכ"ל הכספים, חנן פלדמוס- יועץ משפטי ומזכיר החברה.
יצויין כי התכנית אינה חלה על נתן חץ, מנכ"ל החברה, אשר שכרו השנתי (כולל תשלום מבוסס מניות והטבות נוספות) עמד על כ-6.984 מיליון שקל ועל אבי מוסלר, מנכ"ל אמות השקעות, אשר שכרו השנתי. עמד על כ-4.459 מיליון שקל (כולל תשלום מבוסס מניות והטבות נוספות).
על פי המדיניות החדשה, בכל שנה בסמוך לפרסום הדו"ח השנתי יוקצו לנושאי המשרה כתבי אופציה לא סחירים בערך כלכלי קבוע; בסכום שקבע הדירקטוריון, השווה בערכו לכ- 50%-70% משכרו השנתי של נושא המשרה כל מנה שנתית שתוקצה תהיה לתקופת הבשלה (Vesting) של שנתיים, ותהיה ניתנת למימוש עד תום שלוש שנים ממועד הענקתה.
מחיר המימוש של כל מנה שנתית כאמור, יקבע על פי ממוצע משוקלל של שערי המניה של החברה בבורסה ב-20 ימי המסחר שקדמו למועד הענקת המנה השנתית.
מטרת הענקת המנה השנתית לעובדים ולנושאי המשרה, הינה לעודד את הזדהותם באופן מתמשך וקבוע עם החברה ובעלי מניותיה. הקצאת כתבי האופציה, קושרת חלק מהותי מתגמול העובדים ונושאי המשרה בתוצאות פעילות הקבוצה, כפי שאלו ישתקפו בשערי המניה בטווח הבינוני, וזאת על בסיס רב שנתי "מתגלגל".
בעבר נהגה החברה להעניק מנה אחת (גדולה) שהוקצתה מראש לתקופה של 4-5 שנים, כאשר תקופות ההבשלה (VESTING) של האופציות היו 50% כעבור שנתיים ממועד הענקתן והיתרה על פני שנתיים/ שלוש נוספות והן פקעו על פי רב בתום 5 שנים ממועד הענקתן.
מר נתן חץ, מנכ"ל אלוני חץ מסר: "בדומה לחברות אחרות וכמקובל, נוהגת אלוני חץ לתגמל את עובדיה, מעבר לשכר השנתי השוטף ומענק שנתי תלוי ביצועים, גם בתגמול של מרכיב הוני ארוך טווח. דירקטוריון החברה החליט לאמץ כעת מדיניות תגמול עדכנית וחדשה וכחלק מהשקיפות, המאפיינת את הקבוצה, החליט לפרסמה באופן נהיר וברור לציבור המשקיעים. להערכתינו המדיניות החדשה מסייעת ליצירת זהות עמוקה יותר בין העובדים לחברה. האופן והתדירות בהם נקבעים מחיר המימוש ראויים יותר בעיקר לאור התאמתם לתנאיי שוק משתנים. בנוסף, המדיניות החדשה גורמת להקבלה נכונה יותר בין הערכים הכלכליים לערכים החשבונאיים, מאחר והיא מונעת רישום הוצאה גדולה אחת לכמה שנים ופורשת את ההוצאה באופן שוטף".
- 5.משקיע מאוכזב 05/04/2011 09:02הגב לתגובה זוחבל מאוד שהדיבידנד לא מחולק לנו המשקיעים האותו אופן שאתה מתגמל את בכיריך......גועל נפש מכרתי מזמן.
- 4.ביקורת דומה יש לי על שכר העתק של דוד עזריאלי (ל"ת)2 צודק לחלוטין. 05/04/2011 02:19הגב לתגובה זו
- 3.הדיבידנד נמוך להעלות קצת (ל"ת)משקיע 04/04/2011 13:33הגב לתגובה זו
- 2.שלמה החכם 04/04/2011 11:13הגב לתגובה זותמהני מדוע תיגמולו של חץ מבוסס על מניות/אופציות האם זה נעשה כדי להביר את הזדהותו וקשירת גורל ארוכה עם החברה.מעניין ,האם אחזקותיו הנוכחיות אין בהן כדי לתמרץ אותו ?!או זהו תירוץ נוח להשיג יתרון ותיגמול על חשבון מחזיקי מניות מן הציבור .הגיע הזמן שבעלי שליטה יסתפקו בשכר הוגן ויתרת תיגמולם יבוא הדיבידנד שיחולק לכל
- 1.חשב שכר 04/04/2011 10:54הגב לתגובה זוובערך שניתן למניפולציה על ידי המנהלים כיון שיש דרכים לשלוט בשערי מניות בחברות כאלה בטווח הקצר (על ידי פעולות מכירה וקניה) ולפעמים מספיקה תנועה קטנה לכמה ימים כדי להוריד את ערך המניה - ולפיכך את מחיר המימוש - בסכומים ניכרים.

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.