השנה החזקה של הבנקים: הרווח המצרפי זינק ב-22% ל-6.6 מיליארד שקלים
חמשת הבנקים הגדולים במשק הרוויחו בשנה החולפת למעלה מ-6.6 מיליארד שקל - גידול של 22% לעומת שנת 2009, כך עולה מסיכום דו"חות הבנקים שערך Bizportal. הרווח הנקי המצרפי ברבעון הרביעי עמד על 1.7 מיליארד שקל.
התחרות בין שני הבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי הייתה צמודה - אך רווחי בנק הלאומי היו גבוהים יותר ב-150 מיליון שקל (2.378 מיליארד שקל ללאומי מול 2.228 מיליארד שקל לפועלים). למרות שבסיכום השנתי בנק הלאומי הרוויח יותר מאשר הפועלים, תוצאות הרבעון הרביעי מצביעות על כך שהפועלים חזר להרוויח בקצב מואץ. התשואה להון, אחד הפרמטרים המובילים לבחינת יעילות הבנקים, שמציג הפועלים ברבעון הרביעי עומדת על 13.2% לעומת 9.1% בלבד לבנק הלאומי.
בסיכום שנתי היה זה בנק מזרחי טפחות שהצליח להיות הבנק הטוב ביותר מבחינת התשואה להון - 11.3% - גבוה יותר מאשר בנק הפועלים והלאומי עם 10.3%. הבנק הבינלאומי היה במקום הרביעי עם תשואה להון של 8% ובנק דיסקונט עם 6.9% בלבד.
לשם השוואה: בכל 2009 הרוויחו חמשת הבנקים הגדולים 5.351 מיליארד שקל - עלייה של 2,510% לעומת רווח של 205 מיליון שקל שהציגו הבנקים בכל 2008. חמשת הבנקים גבו בשנת 2009 עמלות בהיקף של 13.5 מיליארד שקל - עלייה של 2.5% לעומת 2008.
השנה החולפת הייתה טובה לבנקים הן ברווחי המימון שלהם והן בירידה בהפרשה לחובות מסופקים. סך הרווח המימוני של הבנקים ב-2010 עמד על 25.2 מיליארד שקל. אינדיקטור נוסף ליציבות הבנקים הוא ההפרשה לחובות מסופקים, כלומר לחובות שהבנק מטיל ספק ביכולתו לגבות שהרי פרנסת הבנק תלויה ביכולתו להעניק הלוואה ולגבות אותה - הסתכמו בשלושה מיליארד שקלים בלבד.
באשר לתקנות בנק ישראל בנוגע ליחס הלימות ההון - כלומר היחס שמגדיר מהו היקף ההון שאותו יכולים הבנקים לחלק כאשראי מתוך כלל ההון שברשותם - מצבו של בנק הלאומי הוא הטוב ביותר (15.1%). אחריו נמצאים בנק הפועלים והלאומי (14.1%) ובנק דיסקונט (13.7%). הבנק הבינלאומי נמצא במקום האחרון עם 12.5% בלבד, אולם צריך לזכור שיחס זה בא לאחר שהבנק חילק בשנת 2010 דיבידנד חריג בהיקף של 800 מיליון שקל.
נכון לסוף השנה היקף האשראי שמעמידים חמשת הבנק הגדולים לציבור מסתכם ב-738 מיליארד שקל והם גבו 13.8 מיליארד שקל עמלות במהלך השנה שהסתיימה לפני מספר חודשים.
- 3.אחד העם 31/03/2011 18:34הגב לתגובה זומה שהאמריקאים עוברים אנחנו נתחיל במחצית השנייה של 2012,לרשום לפניכם!!!אנשים לא יעמדו בתשלום המשכנתאות שלקחו,שלא לדבר על הסכומים,הכול זה רווח על הנייר,כשיגיעו החובות האבודים נדבר!!!והלוואי שאני טועה,אין כמוני מלשמוח בטעות.
- 2.גיל 31/03/2011 17:00הגב לתגובה זולמעשה זה שוד האזרחים בצורה חוקית הם קיבלו מהממשלה גיבוי ולכן למה שלא ישדדו מה הם פטריוטים רק אנחנו הנאיבים קנינו את הבלוף הקומוניסטי שפימפמו לנו מאז שבאנו הנה ונשארנו מדוכאים כל הזמן בדרך אל הבנק וכשאני מנסה להסביר את הבלופים של התורה בה הם חינכו את הדור אני עדיין ניתקל באטימות הזאת כנראה שטיפת המח עובדת כמו אצל הדתיים אז כמה שזה כואב לא ניתן לחוס על טיפשים
- 1.עודד אלמליח 31/03/2011 13:55הגב לתגובה זובמניות הבנקים, שעלו ללא כל סיבה ויחטפו למטה, לאומי כבר יומיים מקבל בראש,דיסקונט היום,ופועלים ניראה רע לא שובר 1800 !!!

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
