המצב בשטח: המחיר ליח"ד במכרז "המוזל" ברמלה נמוך ב-7% בלבד מהמחיר הרגיל

חברת ב. יאיר זכתה במכרז להקמת 128 יח"ד. סמנכ"ל השיווק של החברה בשיחה עם Bizportal: "ראש עיריית רמלה לא מעוניין למשוך אוכלוסיה חלשה"
לירן סהר | (9)

חברת ב.יאיר דיווחה היום (ג) על זכייה במכרז 'מחיר למשתכן' של משרד הבינוי והשיכון בשכונת מצליח דרום ברמלה לבניית 128 יחידות דיור. בהתאם לתנאי המכרז תשלם החברה סך של כ-28.5 מיליון שקל עבור הקרקע וכ-12 מיליון שקל עלויות פיתוח, עלויות המשקפות מחיר של כ-317 אלף שקל ליחידת דיור.

במסגרת מכרזי מחיר למשתכן הקרקע משווקת ליזמים כאשר עלויות הפיתוח ומחיר הקרקעות ידועים מראש ורשומים בחוברת המכרז לפי הערכת שמאי. היזמים הניגשים למכרז מציעים את המחיר הסופי שבו ימכרו את הדירות למשתכנים והיזם שמציע את המחיר הנמוך ביותר לקרקע זוכה, בניגוד למכרזים רגילים בהם המרבה במחיר זוכה.

הבעיה נעוצה בכך שמנהל מקרקעי ישראל מציע לרוב מחירי מינימום גבוהים יחסית. רמת המחירים במכרז הנוכחי נמוכה ב-7% בלבד ממחיר הזכיה הממוצע במכרז על קרקע באתו האזור ב-16 בפברואר שעמד על כ-340 אלף שקל.

נדב ליסובסקי, סמנכ"ל השיווק בחברה, אמר ל-Bizportal כי "מחיר הקרקע הקבוע יחסית גבוה כי משרד הבינוי והשיכון ועיריית רמלה לא מעוניינים להביא אוכלוסיה חלשה לאזור, לא מדובר במחיר למשתכן רגיל, בו מחיר הקרקע נמוך בכ-15% ממחיר השוק, כפי שקרה במכרז הדיור למשתכן בו זכינו במודיעין. אני סבור כי עד שהפרויקט ייצא לשיווק מחירי הדירות באזור יעלה, ומחיר הדירות שלנו יהיה אטרקטיבי יותר כי לפי תנאי המכרז לא נוכל להעלות מחירים".

בהתאחדות הקבלנים מותחים ביקורת חריפה על התנהלות מנהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון אשר לדבריהם קובעים לא אחת מחיר מינימום עבור הקרקעות הגבוה ממחיר הבסיס במכרזים פתוחים. במכרז מחיר למשתכן שפורסם לאחרונה בראש העין לדוגמה, נקבע מחיר מינימום של כ- 250 אלף שקל לקרקע ליחידת דיור וזאת בעוד שבמכרזים פתוחים מחיר המינימום עומד על כ- 150 עד 180 אלף שקל.

ערן ניצן, סמכ"ל התאחדות הקבלנים, אמר כי המחסור החמור בדירות בישראל והמחסור בקרקעות מתוכננות המשווקות על ידי המנהל יצרו תופעה של תחרות גדולה על כל קרקע פנויה שגורמת לעלייה במחירים. "השיטה של מכרזים בשיטת מחיר למשתכן הייתה אמורה לנטרל את העלייה במחירי הקרקע והדירות על ידי יצירת תחרות בין הקבלנים על המחיר הסופי של הדירה. אולם כאשר מחיר המינימום לדירה בראש העין עומד על 250,000 שקל ברור הדבר שמחיר הדירה הסופי לא יוכל להיות נמוך ממחירי השוק הגבוהים המקובלים באיזור הנעים סביב 1.4 מיליון שקל לדירה".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "השומה במכרזים נקבעת עצמאית על ידי השמאי הממשלתי שכפוף למשרד המשפטים. מאז ומעולם, מסלולי מחיר למשתכן התאפיינו בשיטה של מחיר קבוע שלא תיתן לקבלנים תמריץ להעלות את מחיר המקרקעין, בכך שהתחרות היא על הצעת המחיר הנמוך ביותר לדירה. מתוצאות מכרזי הקרקע (הרגילים) של השנה וחצי האחרונות ניתן לראות כי מחיר המינימום אינו רלבנטי ליזמים שמציעים לקרקע מחירים גבוהים משמעותית ממחיר המינימום ומגובה השומה. עם זאת, שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס הציע למשרד האוצר מסלולי הנחות במכרזי מחיר למשתכן. העניין נמצא בדיונים מול האוצר, ובכוונת אטיאס להביא זאת להחלטה בשבועות הקרובים".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לכו כולכם לעזאזל ! (ל"ת)
    צעיר שבורח להארץ 02/03/2011 10:46
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    חסר דיור 02/03/2011 08:59
    הגב לתגובה זו
    בשום פנים ואופן לא אסכים שילדיי ילמדו בבתי הספר ברמלה/ בגנים ברמלה. לא מוכן !!! כשאתה קונה בית - אתה צריך להסתכל סביב ולראות גם את האוכולסיה. לראות עם מי ילדיך ילמדו. לראות מי יהיו חברים של ילדיך. אני מהנדס. כמעט כל החברים שלי - אקדמאים.וכשאני אומר חברים - כוונתי לחברי ילדות. חברים שאני מכיר לפחות מכיתה ט' . בזכותם הלכתי לאקדמיה. כשכל החברים שלך עושים בגרות, אז גם אתה עושה. כשכל החברים שלך עושים 5 יחידות מתמטיקה - אז גם אתה עושה. כשההורים של חברים שלך נעזרים במורה פרטי כדי שיאיץ את לימודי בנם, גם הוריך מביאים מורה פרטי, כי זה מה שהם סופגים מהסביבה. זה נורמטיבי. זה זמין.זה מקובל ולא יוצא דופן. זו החשיבות של סביבה מגורים טובה...חברה טובה. אני מעדיף את ילדי כפר סבא/רעננה מילדי רמלה, ואני מתנצל מראש אם פגעתי במישהו. כיום אני שוכר דירה ברחובות ואני מכיר את האוכלוסיה ברמלה. כנראה ערים עם אוכלוסיה מעורבת מורידה את הרמה הכללית של אוכלוסייתה. אני מדבר על ממוצע האוכוסיה ולא על כולם. כמובן שיש כאלה שהם מעל לממוצע ומן הסתם גם כאלה שמתחת לו.
  • חזי 02/03/2011 20:43
    הגב לתגובה זו
    רמלה יותר נגישה מרחובות,ותתפלא החינוך ברמלה עוקף בכמה דרגות ערים אחרות,ובטח ובטח את רחובות שרק הולכת ומדרדרת ,איכסה של עיר!!!
  • 6.
    רווח המדינה מכל דירה 50% - בלי להתאמץ. (ל"ת)
    עד מתי??? 01/03/2011 16:20
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מי שמשלם עבור הספסרות בקרקע-הם הזוגות צעירים. (ל"ת)
    עד מתי ??? 01/03/2011 16:11
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חברת מקימים הציע לנו 01/03/2011 14:13
    הגב לתגובה זו
    פחות מ5 חודשים . נראה ששוב ב.יאיר נפלה בפח (כמו העסקה שקנו בירושלים בכפול...)
  • 3.
    אחד אחרי 01/03/2011 14:01
    הגב לתגובה זו
    הרווח הנקי עלה ב-27%
  • 2.
    בני 01/03/2011 13:43
    הגב לתגובה זו
    יפה ומוכנים לשלם כל מחיר על הקרקע, כלומר אין שום סיבה בפרוייקטים אחרים שיהיה יותר יקר. אז קדימה, לחתוך 50% מהמחיר, לפני שנתחיל לחשוב אם לבוא לבקר אצלהם במשרד מכירות.
  • 1.
    ההאחד 01/03/2011 13:14
    הגב לתגובה זו
    צ.לנדאו מחירי הדירות קפו בשנתיים וחצי ב60% המשך עליות .
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.