המצב בשטח: המחיר ליח"ד במכרז "המוזל" ברמלה נמוך ב-7% בלבד מהמחיר הרגיל

חברת ב. יאיר זכתה במכרז להקמת 128 יח"ד. סמנכ"ל השיווק של החברה בשיחה עם Bizportal: "ראש עיריית רמלה לא מעוניין למשוך אוכלוסיה חלשה"
לירן סהר | (9)

חברת ב.יאיר דיווחה היום (ג) על זכייה במכרז 'מחיר למשתכן' של משרד הבינוי והשיכון בשכונת מצליח דרום ברמלה לבניית 128 יחידות דיור. בהתאם לתנאי המכרז תשלם החברה סך של כ-28.5 מיליון שקל עבור הקרקע וכ-12 מיליון שקל עלויות פיתוח, עלויות המשקפות מחיר של כ-317 אלף שקל ליחידת דיור.

במסגרת מכרזי מחיר למשתכן הקרקע משווקת ליזמים כאשר עלויות הפיתוח ומחיר הקרקעות ידועים מראש ורשומים בחוברת המכרז לפי הערכת שמאי. היזמים הניגשים למכרז מציעים את המחיר הסופי שבו ימכרו את הדירות למשתכנים והיזם שמציע את המחיר הנמוך ביותר לקרקע זוכה, בניגוד למכרזים רגילים בהם המרבה במחיר זוכה.

הבעיה נעוצה בכך שמנהל מקרקעי ישראל מציע לרוב מחירי מינימום גבוהים יחסית. רמת המחירים במכרז הנוכחי נמוכה ב-7% בלבד ממחיר הזכיה הממוצע במכרז על קרקע באתו האזור ב-16 בפברואר שעמד על כ-340 אלף שקל.

נדב ליסובסקי, סמנכ"ל השיווק בחברה, אמר ל-Bizportal כי "מחיר הקרקע הקבוע יחסית גבוה כי משרד הבינוי והשיכון ועיריית רמלה לא מעוניינים להביא אוכלוסיה חלשה לאזור, לא מדובר במחיר למשתכן רגיל, בו מחיר הקרקע נמוך בכ-15% ממחיר השוק, כפי שקרה במכרז הדיור למשתכן בו זכינו במודיעין. אני סבור כי עד שהפרויקט ייצא לשיווק מחירי הדירות באזור יעלה, ומחיר הדירות שלנו יהיה אטרקטיבי יותר כי לפי תנאי המכרז לא נוכל להעלות מחירים".

בהתאחדות הקבלנים מותחים ביקורת חריפה על התנהלות מנהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון אשר לדבריהם קובעים לא אחת מחיר מינימום עבור הקרקעות הגבוה ממחיר הבסיס במכרזים פתוחים. במכרז מחיר למשתכן שפורסם לאחרונה בראש העין לדוגמה, נקבע מחיר מינימום של כ- 250 אלף שקל לקרקע ליחידת דיור וזאת בעוד שבמכרזים פתוחים מחיר המינימום עומד על כ- 150 עד 180 אלף שקל.

ערן ניצן, סמכ"ל התאחדות הקבלנים, אמר כי המחסור החמור בדירות בישראל והמחסור בקרקעות מתוכננות המשווקות על ידי המנהל יצרו תופעה של תחרות גדולה על כל קרקע פנויה שגורמת לעלייה במחירים. "השיטה של מכרזים בשיטת מחיר למשתכן הייתה אמורה לנטרל את העלייה במחירי הקרקע והדירות על ידי יצירת תחרות בין הקבלנים על המחיר הסופי של הדירה. אולם כאשר מחיר המינימום לדירה בראש העין עומד על 250,000 שקל ברור הדבר שמחיר הדירה הסופי לא יוכל להיות נמוך ממחירי השוק הגבוהים המקובלים באיזור הנעים סביב 1.4 מיליון שקל לדירה".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "השומה במכרזים נקבעת עצמאית על ידי השמאי הממשלתי שכפוף למשרד המשפטים. מאז ומעולם, מסלולי מחיר למשתכן התאפיינו בשיטה של מחיר קבוע שלא תיתן לקבלנים תמריץ להעלות את מחיר המקרקעין, בכך שהתחרות היא על הצעת המחיר הנמוך ביותר לדירה. מתוצאות מכרזי הקרקע (הרגילים) של השנה וחצי האחרונות ניתן לראות כי מחיר המינימום אינו רלבנטי ליזמים שמציעים לקרקע מחירים גבוהים משמעותית ממחיר המינימום ומגובה השומה. עם זאת, שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס הציע למשרד האוצר מסלולי הנחות במכרזי מחיר למשתכן. העניין נמצא בדיונים מול האוצר, ובכוונת אטיאס להביא זאת להחלטה בשבועות הקרובים".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לכו כולכם לעזאזל ! (ל"ת)
    צעיר שבורח להארץ 02/03/2011 10:46
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    חסר דיור 02/03/2011 08:59
    הגב לתגובה זו
    בשום פנים ואופן לא אסכים שילדיי ילמדו בבתי הספר ברמלה/ בגנים ברמלה. לא מוכן !!! כשאתה קונה בית - אתה צריך להסתכל סביב ולראות גם את האוכולסיה. לראות עם מי ילדיך ילמדו. לראות מי יהיו חברים של ילדיך. אני מהנדס. כמעט כל החברים שלי - אקדמאים.וכשאני אומר חברים - כוונתי לחברי ילדות. חברים שאני מכיר לפחות מכיתה ט' . בזכותם הלכתי לאקדמיה. כשכל החברים שלך עושים בגרות, אז גם אתה עושה. כשכל החברים שלך עושים 5 יחידות מתמטיקה - אז גם אתה עושה. כשההורים של חברים שלך נעזרים במורה פרטי כדי שיאיץ את לימודי בנם, גם הוריך מביאים מורה פרטי, כי זה מה שהם סופגים מהסביבה. זה נורמטיבי. זה זמין.זה מקובל ולא יוצא דופן. זו החשיבות של סביבה מגורים טובה...חברה טובה. אני מעדיף את ילדי כפר סבא/רעננה מילדי רמלה, ואני מתנצל מראש אם פגעתי במישהו. כיום אני שוכר דירה ברחובות ואני מכיר את האוכלוסיה ברמלה. כנראה ערים עם אוכלוסיה מעורבת מורידה את הרמה הכללית של אוכלוסייתה. אני מדבר על ממוצע האוכוסיה ולא על כולם. כמובן שיש כאלה שהם מעל לממוצע ומן הסתם גם כאלה שמתחת לו.
  • חזי 02/03/2011 20:43
    הגב לתגובה זו
    רמלה יותר נגישה מרחובות,ותתפלא החינוך ברמלה עוקף בכמה דרגות ערים אחרות,ובטח ובטח את רחובות שרק הולכת ומדרדרת ,איכסה של עיר!!!
  • 6.
    רווח המדינה מכל דירה 50% - בלי להתאמץ. (ל"ת)
    עד מתי??? 01/03/2011 16:20
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מי שמשלם עבור הספסרות בקרקע-הם הזוגות צעירים. (ל"ת)
    עד מתי ??? 01/03/2011 16:11
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חברת מקימים הציע לנו 01/03/2011 14:13
    הגב לתגובה זו
    פחות מ5 חודשים . נראה ששוב ב.יאיר נפלה בפח (כמו העסקה שקנו בירושלים בכפול...)
  • 3.
    אחד אחרי 01/03/2011 14:01
    הגב לתגובה זו
    הרווח הנקי עלה ב-27%
  • 2.
    בני 01/03/2011 13:43
    הגב לתגובה זו
    יפה ומוכנים לשלם כל מחיר על הקרקע, כלומר אין שום סיבה בפרוייקטים אחרים שיהיה יותר יקר. אז קדימה, לחתוך 50% מהמחיר, לפני שנתחיל לחשוב אם לבוא לבקר אצלהם במשרד מכירות.
  • 1.
    ההאחד 01/03/2011 13:14
    הגב לתגובה זו
    צ.לנדאו מחירי הדירות קפו בשנתיים וחצי ב60% המשך עליות .
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.