"הישראלי אוהב להרגיש שהוא מחזיק בנכס לכן עסקאות מכירה ושכירות מחדש נדירות"

עסקאות מכירה ושכירות מחדש אינן זוכות לביקוש רב בארץ, זאת בניגוד לנעשה בארה"ב ואנגליה. Bizportal שוחח עם ג'קי מוקמל, מנכ"ל מאן נכסים כדי להבין מדוע נעשות כל כך מעט עסקאות בתחום
לירן סהר | (3)

עסקאות מכירה ושכירות מחדש (sale and lease back) של נכסי נדל"ן מניב נחשבות לנדירות בשוק הישראלי, זאת בניגוד לנעשה בארצות הברית ובריטניה.

אתמול (ד') דיווחה חברת אוריין, בבעלות איש העסקים חן למדן, העוסקת בשילוח בינלאומי ושירותים לוגיסטיים, על ניהול משא ומתן עם חברת הנדל"ן דורסל, למכירת משרדיה באיזור התעשייה בלוד תמורת 11 מיליון שקל והמשך השכרתו למשך תקופה של 5 שנים.

יצויין כי בסוף חודש דצמבר דיווחה חברת אורד, העוסקת במערכות בקרה וגילוי אש, על מכירת משרדיה באזור התעשיה חולון לחברת צ.ח. רונוגיל יעוץ, בשליטתו של איש העסקים חזי חרמוני, תמורת כ-33 מיליון שקל. אורד תמשיך לשכור את הנכס לתקופה של 10 שנים.

ג'קי מוקמל, מנכ"ל חברת מאן נכסים, אומר כי נושא ה- sale and lease back אינו מפותח בארץ מהסיבה שהישראלים אוהבים להרגיש שהם מחזיקים בנכס, בדיוק מאותה הסיבה שאנשים יעדיפו לרכוש דירה מאשר לשכור. זאת ועוד, ההחזקה בנכסים יוצרת תעסוקה לחברה המחזיקה בו. "התופעה לא נכונה להתקיים בישראל, במיוחד כשהריבית כל כך נמוכה כיום. זאת ועוד, רוב החברות הגדולות, דוגמת טבע, לא מחזיקות כמעט בנדל"ן, כשהיא מוכרת היא ישר יוצאת".

מוקמל טוען כי בארצות הברית לדוגמה, בנקים גדולים מכרו את נכסיהם אך המשיכו לשכור אותם כדי לשפר את הנזילות. "חברות ההייטק בישראל רוויות בכסף ואין להן כל סיבה להמשיך לשכור את הנכס שמכרו".

"לא פעם עסקאות מסוג זה מעידות על צורך במזומן, או כאלטרנטיבה לשוק ההון", מוסיף מוקמל. "חברות עשויות להעדיף לגייס כסף באמצעות מימוש נכסיהן על פני הנפקת אג"ח".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הממשלה צריכה להגביל בחוק עליית שכר דירה 3% (ל"ת)
    מדינה של גנבים 24/02/2011 13:02
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מזרח תיכון כולם רוצים לנהל (ל"ת)
    גועל נפש 24/02/2011 12:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כאן יש שתלטנות ופרימיטיביות (ל"ת)
    עולם שלישי 24/02/2011 12:09
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.