מניות לוויתן משכו למטה: מדד המעו"ף איבד 0.6%, ישראמקו עלתה ב-2.9%
הבורסה בתל אביב סגרה את המסחר בירידות שערים, שהתמתנו מעט לקראת הסגירה. שותפויות 'לוויתן' העיבו על המסחר לקראת פרסום תוצאות הקידוח בימים הקרובים. עם זאת, מניית ישראמקו השותפה בקידוח 'תמר', סגרה את המסחר בעלייה נאה.
עם סגירת המסחר, מדד המעו"ף נחלש ב-0.59% ל-1,305 נקודות, מדד ת"א 75 ירד ב-0.66% ומניות הבנקים סגרו ביציבות. מחזור המסחר בבורסה מסתכם ב-1.55 מיליארד שקל.
בסיכום שבוע המסחר, מדד המעו"ף ירד בשיעור זניח של 0.06%, מדד ת"א 75 איבד 0.13% ומדד הבנקים השיל 0.3%. השבוע בלטה בזק בזינוק של 5.6% ברקע להחלטת הדירקטוריון לחלק דיבידנד של 3 מיליארד שקלים. מנגד, מניית אפריקה בלטה באדום בירידה של 4.6% לאחר התפטרות סמנכ"ל הכספים ודחיית פתיחת הקניון במוסקבה.
14 מניות מתוך ה-25 אשר במדד המעו"ף משכו היום למטה. בירידות בלטה מניית כיל שאיבדה 2.8 במחזור הגדול במסחר. השותפות 'לוויתן' רציו יהש, דלק קידוחים יהש ואבנר יהש איבדו למעלה מ-3%. חברות האם דלק קבוצה ודלק אנרגיה איבדו במסחר 3.6% ו-4.2% בהתאמה. מנגד, מניית ישראמקו יהש בלטה בתחום הירוק עם זינוק של 2.9% לאחר שברוב שעות היום נסחרה בירידה.
עוד בלטו היום במסחר: מניית טבע איבדה היום 0.8% ברקע לסיקורים שליליים, מכתשים אגן טיפסה ב-3% ברקע לפרסומים על התקדמות המו"מ עם כימצ'יינה למכירת השליטה בחברה. מניית רובוגרופ זינקה ב-33% ברקע להשקעה מצד קרן פורטיסימו שבשליטת יובל כהן.
המסחר בעולם
עם סגירת המסחר בתל אביב, בבורסות אירופה התנהל מסחר בעורב. מדד הדאקס והפוטסי נסחרו סביב רמת הבסיס, ואילו בפריז איבד מדד הקאק 0.4%. טרם פתיחת המסחר בוול סטריט, החוזים העתידיים נסחרו בירידה של 0.1%.
בבורסות אסיה ננעל המסחר במגמה מעורבת עם נטייה לירידות שערים קלות. בורסת שנחאי איבדה גובה ונחלשה ב-0.8% ומדד הקוספי נחלש ב-0.03%. ירידות נרשמו גם במדד ההאנג סנג שאיבד 0.6% ביפן לא התקיים היום מסחר בשל חג לאומי.
אמש חתמו המדדים המובילים בארצות הברית את יום המסחר בעליות שערים קלות. מדד הנאסד"ק עלה ב-0.15%, מדד הדאו ג'ונס התחזק ב-0.23% ומדד ה-S&P 500 רשם עלייה של 0.34%.
מניות במרכז
מניית מכתשים אגן טיפסה ברקע לפרסומים על פיהם העסקה למכירת השליטה בחברה על סף סגירה. עם זאת, על פי הערכות, ייתכן ותהיה הפחתה נוספת בשווי העסקה מצד כימצ'יינה לאחר שכבר הופחת שוויה של החברה מ-2.7 מיליארד דולר ל-2.4 מיליארד דולר.
השותפות בקידוח לוויתן ריכזו עניין בירידה. על פי הערכות בסוף השבוע יפורסם באיחור של מספר שבועות גודלו של מאגר הלוויתן. השותפות המחזיקות באופן ישיר בזכויות בלוויתן הן רציו יהש, שותפות אבנר ושותפות דלק קידוחים יהש.
מניית טבע איבדה היום גובה. ג'ים קריימר, הפרשן של רשת CNBC, הכה על חטא ואמר אתמול בתוכניתו כי לאחר שהמליץ על המניה במשך חודשים ארוכים, הוא "מרים ידיים". קריימר, שרק לפני 10 ימים המליץ למחזיקים במניה שלא למכור, אמר כי הבחירה הטבע התבררה כלא מוצלחת.
בתוך כך, בנק אוף אמריקה מריל לינץ' בחנו ארבעה תרחישים אפשריים לעתידה של טבע, כאשר בפסימי טבע תתמודד עם תחרות בקופקסון כבר בשנת 2011.
חברת נסווקס דיווחה היום כי המדען הראשי אישר לה קבלת מענק בסכום של 2.1 מיליון שקל.
מניות הסלולר פרטנר וסלקום ומניית בזק נסחרו היום ברקע לדיווח אודות הסכם מפעיל וירטואלי ראשון עליו חתמה חברת פלאפון. לפי הערכות, מדובר ב-free טלקום של שלמה שמלצר.
בתוך כך, המסחר בבזק התנהל היום ברקע להודעת חברת S&P מעלות כי היא מעבירה את דירוג החוב של החבר חברת הבת פלאפון לרשימת מעקב עם השלכות שליליות בשל חלוקת דיבידנד הענק.
מניית נובה זכתה להעלאת מחיר יעד מבית ההשקעות נידהאם, מ-9 דולר ל-11 דולר. את יום המסחר האחרון חתמה נובה ברמה של 8.25 דולר למניה, כך שמחיר היעד משקף פרמיה של 33% על מחיר השוק.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
