מניות לוויתן משכו למטה: מדד המעו"ף איבד 0.6%, ישראמקו עלתה ב-2.9%

ת"א 75 איבד 0.7%. רציו, אבנר ודלק קידוחים צנחו במעל ל-3%. דלק אנרגיה ירדה 4.2%. מכתשים אגן עלתה 3%. טבע איבדה 0.8% רובוגרופ זינקה 33%

הבורסה בתל אביב סגרה את המסחר בירידות שערים, שהתמתנו מעט לקראת הסגירה. שותפויות 'לוויתן' העיבו על המסחר לקראת פרסום תוצאות הקידוח בימים הקרובים. עם זאת, מניית ישראמקו השותפה בקידוח 'תמר', סגרה את המסחר בעלייה נאה.

עם סגירת המסחר, מדד המעו"ף נחלש ב-0.59% ל-1,305 נקודות, מדד ת"א 75 ירד ב-0.66% ומניות הבנקים סגרו ביציבות. מחזור המסחר בבורסה מסתכם ב-1.55 מיליארד שקל.

בסיכום שבוע המסחר, מדד המעו"ף ירד בשיעור זניח של 0.06%, מדד ת"א 75 איבד 0.13% ומדד הבנקים השיל 0.3%. השבוע בלטה בזק בזינוק של 5.6% ברקע להחלטת הדירקטוריון לחלק דיבידנד של 3 מיליארד שקלים. מנגד, מניית אפריקה בלטה באדום בירידה של 4.6% לאחר התפטרות סמנכ"ל הכספים ודחיית פתיחת הקניון במוסקבה.

14 מניות מתוך ה-25 אשר במדד המעו"ף משכו היום למטה. בירידות בלטה מניית כיל שאיבדה 2.8 במחזור הגדול במסחר. השותפות 'לוויתן' רציו יהש, דלק קידוחים יהש ואבנר יהש איבדו למעלה מ-3%. חברות האם דלק קבוצה ודלק אנרגיה איבדו במסחר 3.6% ו-4.2% בהתאמה. מנגד, מניית ישראמקו יהש בלטה בתחום הירוק עם זינוק של 2.9% לאחר שברוב שעות היום נסחרה בירידה.

עוד בלטו היום במסחר: מניית טבע איבדה היום 0.8% ברקע לסיקורים שליליים, מכתשים אגן טיפסה ב-3% ברקע לפרסומים על התקדמות המו"מ עם כימצ'יינה למכירת השליטה בחברה. מניית רובוגרופ זינקה ב-33% ברקע להשקעה מצד קרן פורטיסימו שבשליטת יובל כהן.

המסחר בעולם

עם סגירת המסחר בתל אביב, בבורסות אירופה התנהל מסחר בעורב. מדד הדאקס והפוטסי נסחרו סביב רמת הבסיס, ואילו בפריז איבד מדד הקאק 0.4%. טרם פתיחת המסחר בוול סטריט, החוזים העתידיים נסחרו בירידה של 0.1%.

בבורסות אסיה ננעל המסחר במגמה מעורבת עם נטייה לירידות שערים קלות. בורסת שנחאי איבדה גובה ונחלשה ב-0.8% ומדד הקוספי נחלש ב-0.03%. ירידות נרשמו גם במדד ההאנג סנג שאיבד 0.6% ביפן לא התקיים היום מסחר בשל חג לאומי. לסקירת אסיה

אמש חתמו המדדים המובילים בארצות הברית את יום המסחר בעליות שערים קלות. מדד הנאסד"ק עלה ב-0.15%, מדד הדאו ג'ונס התחזק ב-0.23% ומדד ה-S&P 500 רשם עלייה של 0.34%. לכתבה המלאה: לסקירה מאתמול

מניות במרכז

מניית מכתשים אגן טיפסה ברקע לפרסומים על פיהם העסקה למכירת השליטה בחברה על סף סגירה. עם זאת, על פי הערכות, ייתכן ותהיה הפחתה נוספת בשווי העסקה מצד כימצ'יינה לאחר שכבר הופחת שוויה של החברה מ-2.7 מיליארד דולר ל-2.4 מיליארד דולר.

השותפות בקידוח לוויתן ריכזו עניין בירידה. על פי הערכות בסוף השבוע יפורסם באיחור של מספר שבועות גודלו של מאגר הלוויתן. השותפות המחזיקות באופן ישיר בזכויות בלוויתן הן רציו יהש, שותפות אבנר ושותפות דלק קידוחים יהש. הסוחרים בגז לחוצים לקראת תוצאות לוויתן

מניית טבע איבדה היום גובה. ג'ים קריימר, הפרשן של רשת CNBC, הכה על חטא ואמר אתמול בתוכניתו כי לאחר שהמליץ על המניה במשך חודשים ארוכים, הוא "מרים ידיים". קריימר, שרק לפני 10 ימים המליץ למחזיקים במניה שלא למכור, אמר כי הבחירה הטבע התבררה כלא מוצלחת. קריימר נוטש את טבע - בהרחבה

בתוך כך, בנק אוף אמריקה מריל לינץ' בחנו ארבעה תרחישים אפשריים לעתידה של טבע, כאשר בפסימי טבע תתמודד עם תחרות בקופקסון כבר בשנת 2011. מריל לינץ': 4 תרחישים אפשריים לעתיד הקופקסון

חברת נסווקס דיווחה היום כי המדען הראשי אישר לה קבלת מענק בסכום של 2.1 מיליון שקל. מענק מדען ראשי לנסווקס

מניות הסלולר פרטנר וסלקום ומניית בזק נסחרו היום ברקע לדיווח אודות הסכם מפעיל וירטואלי ראשון עליו חתמה חברת פלאפון. לפי הערכות, מדובר ב-free טלקום של שלמה שמלצר. פלאפון בהסכם מפעיל וירטואלי ראשון

בתוך כך, המסחר בבזק התנהל היום ברקע להודעת חברת S&P מעלות כי היא מעבירה את דירוג החוב של החבר חברת הבת פלאפון לרשימת מעקב עם השלכות שליליות בשל חלוקת דיבידנד הענק. החטא ועונשו? חלוקת הדיבידנד של בזק עלולה לעלות לה בהורדת דירוג

מניית נובה זכתה להעלאת מחיר יעד מבית ההשקעות נידהאם, מ-9 דולר ל-11 דולר. את יום המסחר האחרון חתמה נובה ברמה של 8.25 דולר למניה, כך שמחיר היעד משקף פרמיה של 33% על מחיר השוק. העלאת מחיר יעד לנובה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.