עוד נתוני מאקרו טובים: קפיצה של 25.1% ביצוא לארצות הברית בשלושת החודשים האחרונים
הגירעון המסחרי של ישראל (ללא יהלומים) הסתכם בשבעת החודשים הראשונים של 2009 ב-3.6 מיליארד דולר בלבד, לעומת כ-8.4 מיליארד דולר באותה התקופה ב-2008. כך עולה מנתונים שפרסמה הלמ"ס היום.
באותה תקופה, היה הגירעון (ללא יהלומים) של 2.8 מיליארד דולר בסחר הסחורות עם ארצות האיחוד האירופי. הגירעון (ללא יהלומים) עם ארצות אסיה הסתכם באותם חודשים ב-2.0 מיליארד דולר ועם יתר ארצות העולם הגירעון הסתכם ב-2.0 מיליארד דולר.
הירידה בגירעון המסחרי עם יתר ארצות העולם נובע בעיקר מירידה ביבוא חומרי אנרגיה וחומרי גלם אחרים. מבין כל הקבוצות הנ"ל רק בקבוצת הארצות של האיחוד האירופי חל גידול בגירעון לעומת שנת 2008.
באותה תקופה נרשם עודף של 3.1 מיליארד דולר במאזן המסחרי (ללא יהלומים) עם ארצות הברית (2.7 מיליארד דולר בינואר-יולי 2008).
בחודשים ינואר-יולי 2009 הסתכם יבוא הסחורות (למעט יהלומים) ב-23.1 מיליארד דולר. 37% מהיבוא היה מארצות האיחוד האירופי, 21% מארצות אסיה, 14% מארצות הברית ו-28% הנותרים מיתר ארצות העולם.
יצוא הסחורות (למעט יהלומים) הסתכם בחודשים ינואר-יולי 2009 ב-19.5 מיליארד דולר. מסכום זה, היווה יצוא הסחורות לארצות האיחוד האירופי 30%, היצוא לארצות הברית 32%, היצוא לארצות אסיה 15% ו-23% הנותרים ליתר ארצות העולם.
נתוני המגמה של יבוא הסחורות (למעט יהלומים, אניות ומטוסים וחומרי אנרגיה), לאחר ניכוי השפעת העונתיות הרגילה וגורמים בלתי סדירים, שחושבו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מצביעים על ירידה של 5.4% בחישוב שנתי ביבוא הסחורות במאי- יולי 2009. זאת, בהמשך לירידה 37.1% בחישוב שנתי בפברואר- אפריל 2009.
היבוא מארצות האיחוד האירופי עלה, על פי נתוני המגמה, ב-6.6% במאי-יולי 2009 בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 28.8% בפברואר- אפריל 2009. יבוא הסחורות מארצות הברית עלה, על פי נתוני המגמה, בחודשים מאי? יולי 2009 ב-11.0% בחישוב שנתי. זאת, לאחר ירידה של 36.1% בחישוב שנתי בחודשים פברואר- אפריל 2009.
היבוא מארצות אסיה עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-0.6% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 46.5% בחישוב שנתי בפברואר- אפריל 2009.
לעומת זאת, ירד היבוא מקבוצת יתר ארצות העולם, ב-6.4% בחישוב שנתי, במאי- יולי 2009, בהמשך לירידה של 52.5% בחישוב שנתי בחודשים פברואר- אפריל 2009. יצוין כי נתוני היבוא המתפרסמים כאן אינם כוללים את היבוא הביטחוני הנכלל במאזן התשלומים.
יצוא הסחורות (למעט יהלומים), על פי נתוני המגמה, עלה בחודשים מאי- יולי 2009 ב-11.3% בחישוב שנתי, בהמשך לירידה של 15.9% בחישוב שנתי בחודשים פברואר- אפריל 2009. היצוא לארצות הברית עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-25.1% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 9.6% בפברואר- אפריל 2009.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- פקידה בביטוח לאומי דרשה להכיר בלחץ כפגיעה בעבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
שערי המטבע הם תמיד כמו נדנדה: תמיד כשצד אחד מרוויח, צד אחר נפגע. כשהשקל מתחזק, כמו שקורה בחודשים האחרונים, היצואנים, בעיקר, מרגישים את ההכבדה. במילים פשוטות הם מקבלים פחות דולרים תמורת השקלים שלהם, ואיתם הם צריכים לשלם לעובדים ולמלאי ברמות מחירים יקרות יותר בהשוואה לפעילות העסקית. בשגרה אפשר לאזן את זה. כשהמגמה היא איטית וסבירה ונעה בטווח הגיוני, קל יותר לגדר את המטבע ולהוריד סיכון. אבל כשהמגמה מתחזקת וגם נמשכת, הכלים הרגילים כבר לא מספיקים.
ראינו את זה טוב בעונת הדוחות האחרונה, כשחברות רבות הצביעו על שער הדולר כסיבה עיקרית להיחלשות התוצאות. על הרקע הזה, ובעיקר לאור ההתחזקות הנוספת של השקל מול המטבע האמריקאי שמתרחש בעקבות התקווה לעסקה בעזה שוחחנו עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר חברת חיסונים פיננסיים כדי להבין מה המשמעות המיידית עבור היצואנים, אילו תרחישים יכולים לשנות את התמונה, והאם בכלל אפשר להתכונן לגל הבא.
מה המשמעות המיידית של התחזקות השקל עבור היצואנים?
אני אומר כבר שנים רבות שהיצואנים חייבים לגדר את עצמם. פשוט חייבים לגדר את עצמם. מי שכבר עשה את זה לא נמצא כל כך בלחץ בסיטואציה הנוכחית. זו נקודה מרכזית, שכולם חייבים, באופן עקבי, ושיטתי, לבצע גידורי מטח. זה נכון שבעתיים כשרמת השערים נמצאת בשערים טובים יחסית היסטורית.
עכשיו, מה זה שער שהוא טוב היסטורית? בוא נאמר שיצואן צריך להסתכל על השער הממוצע של נניח השלוש שנים האחרונות ולומר לעצמו, כמו שהצלחתי לחיות בצורה סבירה עד עכשיו, בשלוש שנים האחרונות, אז אני חייב לגדר את עצמו בשער גבוה מהממוצע ויהי מה. זוהי צורת החשיבה שחייבת להיות בקרב היצואנים כדי לא להיכנס להיסטריה במצבים כמו המצב הנוכחי, שהשער יורד ויורד ויורד. ואז מי שלא גידר, ואמנם רבים מהיצואנים מגדרים, אבל מי שלא גידר, נמצא בסיטואציה מאוד בעייתית.
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומי שלא גידר עד עכשיו?
להתחיל לגדר בשער הנוכחי זה אמנם לא
מזהיר, אבל עדיין, מי שלא גידר חייב לצמצם את הסיכונים שלו, לפחות לחצי השנה הקרובה כדי שהסיטאציה לא תחריף עוד יותר עבורו.
