מחיר הדלק ירד ב-18 אגורות בלילה שבין רביעי לחמישי

מחיר הדלק ירד ב-18 אגורות בלילה שבין רביעי לחמישי, ירידה של כ-2.4% למחיר מקסימאלי של 7.13 שקל לליטר בשירות עצמי ו-7.43 שקל לליטר בשירות מלא; הירידה במחיר הדלק משפיעה על מניות הנפט והגז - דלק יורדת 1.3%

חיים בן הקון | (2)

מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות מעדכן את מחירי הדלק המפוקחים לחודש מאי: ירידה של 18 אגורות בחודש מאי לעומת חודש אפריל. העדכון יכנס לתוקף בתחנות הדלק בלילה שבין רביעי לחמישי - 01.05 - 02.05.


המחיר המרבי לבנזין 95 אוקטן נטול עופרת בתחנת דלק בשירות עצמי לא יעלה על 7.13 שקל ללילטר. המחיר מבטא ירידה של 18 אגורות לעומת חודש קודם. תוספת בעד שירות מלא לא תעלה על 24 אגורות ללילטר דלק - ללא עליה לעומת עדכון קודם.


במקביל, המחיר המרבי לבנזין 95 אוקטן נטול עופרת בתחנת דלק בשירות עצמי באיזור סחר חופשי ללא מע״מ (באילת) לא יעלה על 6.04 שקל ללילטר. המחיר מבטא ירידה של 16 אגורות לעומת חודש קודם. תוספת בעד שירות מלא לא תעלה על 20 אגורות ללילטר דלק - ללא עליה לעומת עדכון קודם.


למחירי הדלק נודעת השפעה על רווחיהן של חברות גז ונפט, ובמיוחד חברות לשיווק גז ונפט כגון פז אנרגיה פז אנרגיה  , דור אלון דור אלון -0.15%   וקבוצת דלק דלק קבוצה 2.06%   . פז ודור אלון מאזנות את החשיפה שלהן לשוק הדלק הצרכני עם חשיפה לחנויות הנוחות - פז מחזיקה ברשת חנויות הנוחות ילוו וברשת הסופרים פרש־מרקט ודור אלון מחזיקה ברשת חנויות הנוחות אלונית וברשת ה-24/7 AM:PM. 


מחיר הדלק נקבע על ידי מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות, ומעדכן בכל סוף חודש את מחיר הדלק 95 לחודש הקרוב, וזאת על פי נוסחא מסוימת שנקבעה בצו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות תדלוק) התשס״ס – 2002. המרכיב העיקרי במחיר הדלק הוא הבלו שמטילה המדינה על כל ליטר דלק - בנפרד מהמע״מ - בסך 3.52 שקל. המע״מ מוסיף עוד 1.1 שקל למחיר. 




בהתאם לצו הקובע את הנוסחא, מחיר הדלק מתבסס על מספר פרמטרים. העיקרי שבהם הוא ממוצע מחירי הדלק באגן הים התיכון בחמש הימים שקודמים לעדכון המחירים, שהוא נקבע שני ימי מסחר לפני סוף החודש (סך הכל משבע ימי מסחר לפני תחילת החודש הבא). נוסף על כך, מחיר הדלק כולל סל הוצאות שיווק, בלו שמטילה המדינה על הדלק, מע״מ.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 30/04/2025 23:42
    הגב לתגובה זו
    ופה מורידים לנו בכמה אגורות לאן הולך הכסף היינו אמורים לשלם 2.5 שח לליטר במקסימום ! 70%מכל ליטר זה מס ! לחרדים
  • 1.
    ממשלה מושחתת לוקחים מהאזרחים את כספם ונותנים אותו לחרדים הנצלנים פרזיטים (ל"ת)
    אני 29/04/2025 13:51
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
הפרוטוקולים חושפים

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?

הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.

הנתונים שהוצגו לוועדה

אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.

הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות.  שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.

ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.