תחנת דלק וגו
צילום: סיון פרג

מחיר הדלק ירד ב-18 אגורות בלילה שבין רביעי לחמישי

מחיר הדלק ירד ב-18 אגורות בלילה שבין רביעי לחמישי, ירידה של כ-2.4% למחיר מקסימאלי של 7.13 שקל לליטר בשירות עצמי ו-7.43 שקל לליטר בשירות מלא; הירידה במחיר הדלק משפיעה על מניות הנפט והגז - דלק יורדת 1.3%

חיים בן הקון | (2)

מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות מעדכן את מחירי הדלק המפוקחים לחודש מאי: ירידה של 18 אגורות בחודש מאי לעומת חודש אפריל. העדכון יכנס לתוקף בתחנות הדלק בלילה שבין רביעי לחמישי - 01.05 - 02.05.


המחיר המרבי לבנזין 95 אוקטן נטול עופרת בתחנת דלק בשירות עצמי לא יעלה על 7.13 שקל ללילטר. המחיר מבטא ירידה של 18 אגורות לעומת חודש קודם. תוספת בעד שירות מלא לא תעלה על 24 אגורות ללילטר דלק - ללא עליה לעומת עדכון קודם.


במקביל, המחיר המרבי לבנזין 95 אוקטן נטול עופרת בתחנת דלק בשירות עצמי באיזור סחר חופשי ללא מע״מ (באילת) לא יעלה על 6.04 שקל ללילטר. המחיר מבטא ירידה של 16 אגורות לעומת חודש קודם. תוספת בעד שירות מלא לא תעלה על 20 אגורות ללילטר דלק - ללא עליה לעומת עדכון קודם.


למחירי הדלק נודעת השפעה על רווחיהן של חברות גז ונפט, ובמיוחד חברות לשיווק גז ונפט כגון פז אנרגיה פז אנרגיה  , דור אלון דור אלון -0.06%   וקבוצת דלק דלק קבוצה -0.62%   . פז ודור אלון מאזנות את החשיפה שלהן לשוק הדלק הצרכני עם חשיפה לחנויות הנוחות - פז מחזיקה ברשת חנויות הנוחות ילוו וברשת הסופרים פרש־מרקט ודור אלון מחזיקה ברשת חנויות הנוחות אלונית וברשת ה-24/7 AM:PM. 


מחיר הדלק נקבע על ידי מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות, ומעדכן בכל סוף חודש את מחיר הדלק 95 לחודש הקרוב, וזאת על פי נוסחא מסוימת שנקבעה בצו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות תדלוק) התשס״ס – 2002. המרכיב העיקרי במחיר הדלק הוא הבלו שמטילה המדינה על כל ליטר דלק - בנפרד מהמע״מ - בסך 3.52 שקל. המע״מ מוסיף עוד 1.1 שקל למחיר. 




בהתאם לצו הקובע את הנוסחא, מחיר הדלק מתבסס על מספר פרמטרים. העיקרי שבהם הוא ממוצע מחירי הדלק באגן הים התיכון בחמש הימים שקודמים לעדכון המחירים, שהוא נקבע שני ימי מסחר לפני סוף החודש (סך הכל משבע ימי מסחר לפני תחילת החודש הבא). נוסף על כך, מחיר הדלק כולל סל הוצאות שיווק, בלו שמטילה המדינה על הדלק, מע״מ.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 30/04/2025 23:42
    הגב לתגובה זו
    ופה מורידים לנו בכמה אגורות לאן הולך הכסף היינו אמורים לשלם 2.5 שח לליטר במקסימום ! 70%מכל ליטר זה מס ! לחרדים
  • 1.
    ממשלה מושחתת לוקחים מהאזרחים את כספם ונותנים אותו לחרדים הנצלנים פרזיטים (ל"ת)
    אני 29/04/2025 13:51
    הגב לתגובה זו
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: