בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

האוצר ורשות המסים מנסים להקל על חברות ההייטק הבינלאומיות

טיוטת נוהל חדש שינעניק ודאות מיסויית גבוהה יותר לחברות האלה פורסמה היום. הנוהל, שפורסם להערות הציבור, מיועד להסיר חסמים לפעילותן של חברות הייטק זרות בישראל, ולמשוך השקעות נוספות לענף

עוזי גרסטמן | (5)

משרד האוצר ורשות המסים פרסמו היום להערות הציבור טיוטת נוהל חדש שמטרתו להעניק ודאות מיסויית לחברות טכנולוגיה רב-לאומיות הפועלות בישראל. הנוהל, שפורסם להערות הציבור, מיועד להסיר חסמים לפעילותן של חברות הייטק זרות בישראל, ולמשוך השקעות נוספות לענף. על פי רשות המסים, הנוהל יאפשר מסגרת ברורה ואחידה להיבטי המיסוי עבור חברות המפעילות מרכזי מו"פ (מחקר ופיתוח) בישראל, וגם עבור חברות שיקימו מרכזים חדשים באמצעות רכישת חברות מקומיות.


לענף ההייטק יש תרומה משמעותית לכלכלה הישראלית, והוא אחראי לכ-20% מהתוצר המקומי הגולמי וליותר מ-50% מהיצוא. חברות הייטק רב-לאומיות מהוות שחקן מרכזי בענף, עם כ-500 חברות הפועלות בישראל ומעסיקות כ-90 אלף עובדים. החברות האלה אחראיות לכ-90% משווי הרכישות של סטארטאפים ישראליים ב-2024.


הנוהל החדש מצטרף לתוכנית הכלכלית של הממשלה ל-2025, שכוללת צעדים נוספים לחיזוק מעמדה של ישראל בתחום החדשנות. במסגרת הצעדים האלה, הממשלה מקדמת גם הצעת חוק להקלות במבנה החברות, שנועדה להגביר גמישות במיזוגים ובפיצולים עסקיים.


הנוהל גובש במסגרת עבודת מטה משותפת שביצעו רשות המסים, אגף הכלכלן הראשי, אגף התקציבים ורשות החדשנות, בשיתוף עם גורמים מקצועיים מהתעשייה. ברשות המסים ציינו כי שיתוף הפעולה הזה נועד להבטיח משטר מס ברור ויציב, שיגדיל את היקף ההשקעות בתעשייה.


שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, התייחס למהלך וציין כי ודאות רגולטורית היא גורם מרכזי בהחלטות השקעה של חברות בינלאומיות. "המהלך שאנו מקדמים יעניק לחברות רב-לאומיות יציבות מיסויית וכלים להרחיב את פעילותן בישראל," אמר השר.


שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, ציינה כי מרכזי המו"פ של חברות גלובליות הם מרכיב מרכזי בצמיחת המשק ובקידום החדשנות הטכנולוגית בישראל.


מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ, ציין כי הרשות תמשיך לפעול להסרת חסמים רגולטוריים ולעודד השקעות של חברות בינלאומיות, ואילו מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, הוסיף כי יצירת מסגרת ברורה ושקופה למיסוי תסייע בהגברת האטרקטיביות של ישראל כמרכז טכנולוגי עולמי.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 05/03/2025 08:21
    הגב לתגובה זו
    אחרי שהאל לכלכלה וכנופיית הבוזזים חיסלו את כל מקורות ההכנסה.הם מחפשים פתיים שישקיעו כסף בדיקטטורה בהתהוותה
  • 4.
    יהוושוילי 01/03/2025 15:23
    הגב לתגובה זו
    די עם כלכלת בעזרת השם
  • 3.
    ליטאי 27/02/2025 16:37
    הגב לתגובה זו
    שטו
  • 2.
    אנונימיff 27/02/2025 15:44
    הגב לתגובה זו
    יהיה עבודה בהייטק נהגר לחול קנדה ניוזילנד...
  • 1.
    נותנים אצבע ולוקחים את כל היד (ל"ת)
    אנונימי 27/02/2025 12:04
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".