האוצר ורשות המסים מנסים להקל על חברות ההייטק הבינלאומיות
טיוטת נוהל חדש שינעניק ודאות מיסויית גבוהה יותר לחברות האלה פורסמה היום. הנוהל, שפורסם להערות הציבור, מיועד להסיר חסמים לפעילותן של חברות הייטק זרות בישראל, ולמשוך השקעות נוספות לענף
משרד האוצר ורשות המסים פרסמו היום להערות הציבור טיוטת נוהל חדש שמטרתו להעניק ודאות מיסויית לחברות טכנולוגיה רב-לאומיות הפועלות בישראל. הנוהל, שפורסם להערות הציבור, מיועד להסיר חסמים לפעילותן של חברות הייטק זרות בישראל, ולמשוך השקעות נוספות לענף. על פי רשות המסים, הנוהל יאפשר מסגרת ברורה ואחידה להיבטי המיסוי עבור חברות המפעילות מרכזי מו"פ (מחקר ופיתוח) בישראל, וגם עבור חברות שיקימו מרכזים חדשים באמצעות רכישת חברות מקומיות.
לענף ההייטק יש תרומה משמעותית לכלכלה הישראלית, והוא אחראי לכ-20% מהתוצר המקומי הגולמי וליותר מ-50% מהיצוא. חברות הייטק רב-לאומיות מהוות שחקן מרכזי בענף, עם כ-500 חברות הפועלות בישראל ומעסיקות כ-90 אלף עובדים. החברות האלה אחראיות לכ-90% משווי הרכישות של סטארטאפים ישראליים ב-2024.
הנוהל החדש מצטרף לתוכנית הכלכלית של הממשלה ל-2025, שכוללת צעדים נוספים לחיזוק מעמדה של ישראל בתחום החדשנות. במסגרת הצעדים האלה, הממשלה מקדמת גם הצעת חוק להקלות במבנה החברות, שנועדה להגביר גמישות במיזוגים ובפיצולים עסקיים.
הנוהל גובש במסגרת עבודת מטה משותפת שביצעו רשות המסים, אגף הכלכלן הראשי, אגף התקציבים ורשות החדשנות, בשיתוף עם גורמים מקצועיים מהתעשייה. ברשות המסים ציינו כי שיתוף הפעולה הזה נועד להבטיח משטר מס ברור ויציב, שיגדיל את היקף ההשקעות בתעשייה.
- ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, התייחס למהלך וציין כי ודאות רגולטורית היא גורם מרכזי בהחלטות השקעה של חברות בינלאומיות. "המהלך שאנו מקדמים יעניק לחברות רב-לאומיות יציבות מיסויית וכלים להרחיב את פעילותן בישראל," אמר השר.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, ציינה כי מרכזי המו"פ של חברות גלובליות הם מרכיב מרכזי בצמיחת המשק ובקידום החדשנות הטכנולוגית בישראל.
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ, ציין כי הרשות תמשיך לפעול להסרת חסמים רגולטוריים ולעודד השקעות של חברות בינלאומיות, ואילו מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, הוסיף כי יצירת מסגרת ברורה ושקופה למיסוי תסייע בהגברת האטרקטיביות של ישראל כמרכז טכנולוגי עולמי.
- 5.אנונימי 05/03/2025 08:21הגב לתגובה זואחרי שהאל לכלכלה וכנופיית הבוזזים חיסלו את כל מקורות ההכנסה.הם מחפשים פתיים שישקיעו כסף בדיקטטורה בהתהוותה
- 4.יהוושוילי 01/03/2025 15:23הגב לתגובה זודי עם כלכלת בעזרת השם
- 3.ליטאי 27/02/2025 16:37הגב לתגובה זושטו
- 2.אנונימיff 27/02/2025 15:44הגב לתגובה זויהיה עבודה בהייטק נהגר לחול קנדה ניוזילנד...
- 1.נותנים אצבע ולוקחים את כל היד (ל"ת)אנונימי 27/02/2025 12:04הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)