בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

האוצר ורשות המסים מנסים להקל על חברות ההייטק הבינלאומיות

טיוטת נוהל חדש שינעניק ודאות מיסויית גבוהה יותר לחברות האלה פורסמה היום. הנוהל, שפורסם להערות הציבור, מיועד להסיר חסמים לפעילותן של חברות הייטק זרות בישראל, ולמשוך השקעות נוספות לענף

עוזי גרסטמן | (5)

משרד האוצר ורשות המסים פרסמו היום להערות הציבור טיוטת נוהל חדש שמטרתו להעניק ודאות מיסויית לחברות טכנולוגיה רב-לאומיות הפועלות בישראל. הנוהל, שפורסם להערות הציבור, מיועד להסיר חסמים לפעילותן של חברות הייטק זרות בישראל, ולמשוך השקעות נוספות לענף. על פי רשות המסים, הנוהל יאפשר מסגרת ברורה ואחידה להיבטי המיסוי עבור חברות המפעילות מרכזי מו"פ (מחקר ופיתוח) בישראל, וגם עבור חברות שיקימו מרכזים חדשים באמצעות רכישת חברות מקומיות.


לענף ההייטק יש תרומה משמעותית לכלכלה הישראלית, והוא אחראי לכ-20% מהתוצר המקומי הגולמי וליותר מ-50% מהיצוא. חברות הייטק רב-לאומיות מהוות שחקן מרכזי בענף, עם כ-500 חברות הפועלות בישראל ומעסיקות כ-90 אלף עובדים. החברות האלה אחראיות לכ-90% משווי הרכישות של סטארטאפים ישראליים ב-2024.


הנוהל החדש מצטרף לתוכנית הכלכלית של הממשלה ל-2025, שכוללת צעדים נוספים לחיזוק מעמדה של ישראל בתחום החדשנות. במסגרת הצעדים האלה, הממשלה מקדמת גם הצעת חוק להקלות במבנה החברות, שנועדה להגביר גמישות במיזוגים ובפיצולים עסקיים.


הנוהל גובש במסגרת עבודת מטה משותפת שביצעו רשות המסים, אגף הכלכלן הראשי, אגף התקציבים ורשות החדשנות, בשיתוף עם גורמים מקצועיים מהתעשייה. ברשות המסים ציינו כי שיתוף הפעולה הזה נועד להבטיח משטר מס ברור ויציב, שיגדיל את היקף ההשקעות בתעשייה.


שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, התייחס למהלך וציין כי ודאות רגולטורית היא גורם מרכזי בהחלטות השקעה של חברות בינלאומיות. "המהלך שאנו מקדמים יעניק לחברות רב-לאומיות יציבות מיסויית וכלים להרחיב את פעילותן בישראל," אמר השר.


שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, ציינה כי מרכזי המו"פ של חברות גלובליות הם מרכיב מרכזי בצמיחת המשק ובקידום החדשנות הטכנולוגית בישראל.


מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ, ציין כי הרשות תמשיך לפעול להסרת חסמים רגולטוריים ולעודד השקעות של חברות בינלאומיות, ואילו מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, הוסיף כי יצירת מסגרת ברורה ושקופה למיסוי תסייע בהגברת האטרקטיביות של ישראל כמרכז טכנולוגי עולמי.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 05/03/2025 08:21
    הגב לתגובה זו
    אחרי שהאל לכלכלה וכנופיית הבוזזים חיסלו את כל מקורות ההכנסה.הם מחפשים פתיים שישקיעו כסף בדיקטטורה בהתהוותה
  • 4.
    יהוושוילי 01/03/2025 15:23
    הגב לתגובה זו
    די עם כלכלת בעזרת השם
  • 3.
    ליטאי 27/02/2025 16:37
    הגב לתגובה זו
    שטו
  • 2.
    אנונימיff 27/02/2025 15:44
    הגב לתגובה זו
    יהיה עבודה בהייטק נהגר לחול קנדה ניוזילנד...
  • 1.
    נותנים אצבע ולוקחים את כל היד (ל"ת)
    אנונימי 27/02/2025 12:04
    הגב לתגובה זו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.