בצלאל סמוטריץ
צילום: ועדת הכספים

האוצר ורשות המסים מנסים להקל על חברות ההייטק הבינלאומיות

טיוטת נוהל חדש שינעניק ודאות מיסויית גבוהה יותר לחברות האלה פורסמה היום. הנוהל, שפורסם להערות הציבור, מיועד להסיר חסמים לפעילותן של חברות הייטק זרות בישראל, ולמשוך השקעות נוספות לענף

עוזי גרסטמן | (5)

משרד האוצר ורשות המסים פרסמו היום להערות הציבור טיוטת נוהל חדש שמטרתו להעניק ודאות מיסויית לחברות טכנולוגיה רב-לאומיות הפועלות בישראל. הנוהל, שפורסם להערות הציבור, מיועד להסיר חסמים לפעילותן של חברות הייטק זרות בישראל, ולמשוך השקעות נוספות לענף. על פי רשות המסים, הנוהל יאפשר מסגרת ברורה ואחידה להיבטי המיסוי עבור חברות המפעילות מרכזי מו"פ (מחקר ופיתוח) בישראל, וגם עבור חברות שיקימו מרכזים חדשים באמצעות רכישת חברות מקומיות.


לענף ההייטק יש תרומה משמעותית לכלכלה הישראלית, והוא אחראי לכ-20% מהתוצר המקומי הגולמי וליותר מ-50% מהיצוא. חברות הייטק רב-לאומיות מהוות שחקן מרכזי בענף, עם כ-500 חברות הפועלות בישראל ומעסיקות כ-90 אלף עובדים. החברות האלה אחראיות לכ-90% משווי הרכישות של סטארטאפים ישראליים ב-2024.


הנוהל החדש מצטרף לתוכנית הכלכלית של הממשלה ל-2025, שכוללת צעדים נוספים לחיזוק מעמדה של ישראל בתחום החדשנות. במסגרת הצעדים האלה, הממשלה מקדמת גם הצעת חוק להקלות במבנה החברות, שנועדה להגביר גמישות במיזוגים ובפיצולים עסקיים.


הנוהל גובש במסגרת עבודת מטה משותפת שביצעו רשות המסים, אגף הכלכלן הראשי, אגף התקציבים ורשות החדשנות, בשיתוף עם גורמים מקצועיים מהתעשייה. ברשות המסים ציינו כי שיתוף הפעולה הזה נועד להבטיח משטר מס ברור ויציב, שיגדיל את היקף ההשקעות בתעשייה.


שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, התייחס למהלך וציין כי ודאות רגולטורית היא גורם מרכזי בהחלטות השקעה של חברות בינלאומיות. "המהלך שאנו מקדמים יעניק לחברות רב-לאומיות יציבות מיסויית וכלים להרחיב את פעילותן בישראל," אמר השר.


שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, ציינה כי מרכזי המו"פ של חברות גלובליות הם מרכיב מרכזי בצמיחת המשק ובקידום החדשנות הטכנולוגית בישראל.


מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ, ציין כי הרשות תמשיך לפעול להסרת חסמים רגולטוריים ולעודד השקעות של חברות בינלאומיות, ואילו מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, הוסיף כי יצירת מסגרת ברורה ושקופה למיסוי תסייע בהגברת האטרקטיביות של ישראל כמרכז טכנולוגי עולמי.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 05/03/2025 08:21
    הגב לתגובה זו
    אחרי שהאל לכלכלה וכנופיית הבוזזים חיסלו את כל מקורות ההכנסה.הם מחפשים פתיים שישקיעו כסף בדיקטטורה בהתהוותה
  • 4.
    יהוושוילי 01/03/2025 15:23
    הגב לתגובה זו
    די עם כלכלת בעזרת השם
  • 3.
    ליטאי 27/02/2025 16:37
    הגב לתגובה זו
    שטו
  • 2.
    אנונימיff 27/02/2025 15:44
    הגב לתגובה זו
    יהיה עבודה בהייטק נהגר לחול קנדה ניוזילנד...
  • 1.
    נותנים אצבע ולוקחים את כל היד (ל"ת)
    אנונימי 27/02/2025 12:04
    הגב לתגובה זו
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.