פרטנר סוגרת רבעון: ירידה של 4% בהכנסות ורווח נקי 265 מיליון שקל
פרטנר פרסמה לפני זמן קצר תוצאות לרבעון הרביעי, שעמדו פחות או יותר בהערכות האנליסטים המסקרים את החברה. בשורה העליונה רשמה החברה ירידה של 4% בהכנסות לרמה של כ-1.6 מיליארד שקל ובשורה התחתונה ירידה של 12.3% ברווח הנקי לכ-265 מיליון שקל. עם זאת, בניכוי פריטים חד פעמיים נרשם דווקא גידול של 4.3% ברווח הנקי. ההכנסות משירותים גדלו ב-2.6% לרמה של כ-1.4 מיליארד שקלים.
מהחברה נמסר כי ברבעון האחרון של 2007 היתה סטיה למעלה בהכנסות בגלל שנמכרו יחסית הרבה מאוד מכשירים חדשים. "צריך להסתכל בעיקר על ההכנסות משירותים, שהן 'ההכנסות הטובות' וחשובות הרבה יותר ממכירות של מכשירים חדשים", אמר המנכ"ל דוד אבנר, בשיחה עם Bizportal.
ההכנסות מנתונים ותוכן ללא הודעות SMS הסתכמו בכ-150 מיליון שקל (39.5 מיליון דולר), המהווים 10.7% מההכנסות משירותים בהשוואה ל- 138.5 מיליון שקל, או 10.2% מההכנסות משירותים ברבעון הרביעי של 2007. ההכנסות מהודעות SMS הסתכמו ב- 84.6 מיליון שקל (22.2 מיליון דולר), המהוות 6.1% מההכנסות משירותים, צמיחה של 29.4% בהשוואה ל-65.3 מיליון שקל או 4.8% מההכנסות משירותים ברבעון הרביעי של 2007.
ההכנסות מציוד הסתכמו ב- 164.9 מיליון שקלים ברבעון, ירידה של 37.9% בהשוואה ל- 265.6 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2007. הירידה השנתית מוסברת בעיקרה במספר עסקאות נמוך יותר אשר מותנה בחלקה מגידול בהכנסה הממוצעת למכשיר, עקב חלקן היחסי הגבוה יותר של מכירות מכשירי דור שלישי יקרים ומתקדמים בהשוואה למכשירי דור שני. בהשוואה לרבעון הרביעי של 2007, הירידה משקפת בעיקרה את מספר המכירות הגבוה יותר יחסית ברבעון הרביעי של שנת 2007 המיוחס לכניסתה לתוקף של תוכנית ניידות המספרים בשני לדצמבר 2007.
הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2008 היה 572.2 מיליון שקל, צמיחה של 6.9% מ-535.2 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2007. הרווח התפעולי ברבעון עמד על 409.2 מיליון שקל, צמיחה של 20.0% מ- 340.9 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2007.
מספר דקות השימוש החודשי הממוצע למנוי ("MOU") בשנת 2008 היה 365 דקות, צמיחה של כ- 8.6% בהשוואה ל- 336 דקות בשנת 2007. הצמיחה מוסברת בחלקה על ידי השפעתו של קמפיין מיוחד במהלך החודשים הראשונים של ניידות המספרים אשר הציע למנויים חדשים ולמנויים משדרגים מספר משמעותי של דקות חינם לתקופה של 12 חודשים.
ברבעון הרביעי של 2008, ה- MOU עמד על 357 דקות בהשוואה ל-345 דקות ברבעון הרביעי של 2007. ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי ("ARPU") בשנת 2008 הייתה 159 שקל (42 דולר) צמיחה של 0.6% בהשוואה ל- 158 שקל בשנת 2007. ברבעון הרביעי של 2008, עמד ה- ARPU על 158 שקל (42 דולר), צמיחה של כ- 0.6% מ- 157 שקל ברבעון הרביעי של 2007.
החברה הכריזה על חלוקת דיבידנד בהיקף 217 מיליון שקל. לחברה נוספו כ-16 אלף מנויים חדשים במהלך הרבעון.
בשנת 2008 כולה רשמה פרטנר גידול של 3.5% בהכנסות לרמה של כ-6.3 מיליארד שקלים. בהכנסות משירותים נרשמה צמיחה של 4.6% לרמה של 5.6 מיליארד שקל.
הרווח התפעולי גדל ב-14.7% והסתכם בכ-1.6 מיליארד שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל (277 מיליון דולר), צמיחה של 11.9%. תזרים מזומנים נטו הסתכם בכ-1.3 מיליארד שקל (344 מיליון דולר), צמיחה של 42.8%. בסיס המנויים של החברה גדל בכ-99,000 נטו בשנת 2008 לסך של 2.9 מיליון, הכוללים 951,000 מנויי דור שלישי.
דוד אבנר: היתה לנו שנת שיא
בהתייחסו לתוצאות שנת 2008, אמר מר דוד אבנר, מנכ"ל פרטנר: "2008 הייתה שנת שיא והשנה הטובה ביותר מאז ומעולם עבור פרטנר. בשנה זו הצלחנו להגיע לשיא בתוצאות הפיננסיות והתפעוליות. מדדי הרווחיות שלנו, ה- EBITDA, תזרים המזומנים והרווח הנקי, צמחו בשיעור דו ספרתי למרות ההשקעה שלנו בשתי יוזמות אסטרטגיות חדשות.
"השיפור ברווחיות משקף, בין היתר, מספר צעדי התייעלות שננקטו ב- 2008. בשנה זו סיפקנו לבעלי מניותינו תשואת מזומנים של למעלה מעשרה אחוזים, משמעותית מעל הממוצע בתעשייה. יכולתנו להמשיך ולספק תשואת דיבידנד אטרקטיבית לבעלי מניותינו היא אחת מאבני היסוד העיקריות של האסטרטגיה שלנו".
"שנת 2008 התאפיינה גם בתחילת יישומו של הכיוון האסטרטגי החדש של פרטנר. הכיוון האסטרטגי החדש של החברה מבטיח את הישארותנו בחזית המגמות העיקריות בעולמות הטלקומוניקציה והמדיה וכן את יכולתנו להוסיף ולהציע ללקוחותינו את סל השירותים והמוצרים האיכותי ביותר. בעולם הנשלט על ידי "Transmedia" - היכולת להציע כל תוכן שהוא על גבי כל פלטפורמה שהיא - פרטנר צריכה לחזק ללא הרף את נוכחותה בשוק התוכן.
"השילוב בין מובילותה של פרטנר בשוק הסלולר ובין הפלטפורמות החדשות והסינרגטיות בחצר הלקוח, הוא תנאי הכרחי לחזון שלנו. אני מאמין כי אסטרטגיית פרטנר ליישום חזון ה- "Data anywhere" ,כמו גם העשרת היצע המדיה שלנו, תאפשר לנו להוסיף ולשמר את המובילות שלנו בשוק".
"ברבעון האחרון של 2008 התחלנו לראות את סימניו הראשונים של המיתון העולמי. הבחנו בהשפעה מסוימת על ההכנסות כתוצאה מירידה משמעותית בתנועת התיירות הנכנסת והתיירות היוצאת וכן בעלייה בשיעור החובות המסופקים. אף על פי שעסקי הליבה שלנו נותרים יציבים וחסונים למדי, זיהינו לאחרונה כמה סימנים לעצירה אפשרית בגידול של מספר הדקות הממוצע למנוי, אשר עלולה להיות מיוחסת להשפעתו של המיתון."
"אנו ערניים לקראת שינויים אפשריים ולכן משקיעים מאמצים בהתאמת ההוצאות המשתנות שלנו לסביבה המשתנה. המבנה החסון של החברה והבקרה ההדוקה שיש לנו על ההוצאות מאפשרים לנו להמשיך ולייצר תשואת דיבידנד אטרקטיבית ובה בעת להקים את הפלטפורמה המאפשרת ניצול ההזדמנויות בשוק".
"שנת 2008 הייתה שנה מצוינת לפרטנר ואני מאמין שהיציבות הפיננסית והתפעולית שלנו תוסיף להניב פירות לרווחת בעלי המניות והעובדים שלנו".
דבר האנליסטים
האנליסטים יובל זעירא ואורי ליכט מאי.ב.אי, העריכו לפני מספר ימים כי הדוחות צפויים להיות טובים על אף שהרבעון הרביעי מתאפיין בחולשה עונתית. שורת המכירות צפויה לרדת בשיעור של 4% בשל ירידה חדה של 37% בהכנסות החברה מציוד, בעוד ההכנסות משירותים צפויות לצמוח בשיעור של כ-2.5% והרווח הנקי יעמוד על 282 מיליון שקלים.
"דוחות הרבעון הרביעי נחשבים לחלשים עונתית אך פרטנר ללא קושי תציג תוצאות טובות בהרבה מהרבעון המקביל, אשר הושפע מאד מהחוק לניידות מספרים. אנו מעריכים כי פרטנר תמשיך להציג צמיחה בשירותים ותוסיף להציג שיפור ברווחיות בעיקר בשל ירידה בהיקפי הסבסוד של מכשירים חדשים".

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.