כור - טכנית היא עדיין יקרה
ב-23 לספטמבר ניתחתי את מניית כור. היה זה כאשר המניה נסחרה במחיר של 99.36 שקלים למניה בודדת. מחיר שנשמע זול. המסקנה היתה שהמניה לא פגשה עדיין את התחתית האחרונה. כמה שבועות מאוחר יותר, נסוגה כור למחיר של 29.11 שקלים ליחידה בודדת. השאלה היא כרגע האם לאחר שחיקה של עשרות אחוזים, טכנית כור נסחרת במחיר "זול".
המגמה הראשית
לחובתה של המניה עומדת, ראשית דבר, המגמה הראשית. מגמה זו היא העוגן והבסיס לכל ניתוח שמכוון למטרת מסחר. המגמה הראשית מספקת את כיוון המסחר הרצוי ובמקרים רבים מאפשרת להפריד היטב בין משבר אמיתי לבין הזדמנות. ראשיתה של מגמה זו נובמבר 2007 במחיר של 301.94 שקלים למניה.כאשר משם, כפי שאפשר לראות במבט מהיר על פני גרף מתאים, מוגדרת המגמה הראשית כמגמת ירידה.
למגמה הראשית התווסף גורם משמעותי וחשוב מעין כמותו בהערכת כיוונה של מניה – מחזור המסחר. כפי שאפשר לראות על הגרף המצורף, בדרכה מטה האמירו היקפי הפעילות כך שכל ירידה לנקודת שפל לוותה בגידול מקביל וברור במחזורים.
התיקון
אחרי שהגיעה לשפל של 29.11 שקלים למניה נרשמו מספר ימי עליות שמוגדרים כתיקון טכני. התיקון נמשך ארבעה ימי מסחר ונבלם בפער המחירים היורד שנפתח ב-20 לנובמבר. אתמול רשמה המניה ירידה שיחד איתה ניתן סימן ולפיה מגמת הירידה מתחדשת כאשר יעד המחירים אמור להימצא מתחת למחיר של 29.11 שקלים למניה, כלומר מתחת לתחתית האחרונה.
לסיכום, זול או יקר הם מונחים יחסיים. לזמן ולתקופה. בעיתות של מגמת ירידה חסרת מעצורים ועכבות ובהיעדר סימנים חד משמעיים ולפיהם הגיעה המניה לתחתית, דומה שאפילו המחיר הנוכחי, בעיניים טכניות, נחש ליקר וחסר כדאיות.
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
בנק ישראל מפרסם את נתוני תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור לרביע השלישי של 2025 וממנו עולה שתיק הנכסים של הציבור קפץ 4%, בכ-265.1 מיליארד שקל לשיא של כ-6.9 טריליון שקל - מה תרם הכי הרבה לרווח ולאן הכסף זורם?
בנק ישראל עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל.
משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק.
יתרת תיק הנכסים של הציבור - מתוך פרסום בנק ישראל:
המניות ישראליות תרמו לרווחים בתיק
העלייה הבולטת נרשמה באחזקות הציבור במניות בישראל, שעלו בכ-73.7 מיליארד שקל, גידול של 6.8%, בעיקר כתוצאה מעליות מחירים בשוק המקומי. במקביל, יתרת אג"ח החברות הסחירות עלתה בכ-30.4 מיליארד שקל והגיעה לכ-494 מיליארד שקל, כאשר עיקר העלייה נובע משילוב של השקעות נטו בהיקף מוערך של כ-24.5 מיליארד שקל ועליות מחירים בשוק האג"ח הקונצרני.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
