כור - טכנית היא עדיין יקרה
ב-23 לספטמבר ניתחתי את מניית כור. היה זה כאשר המניה נסחרה במחיר של 99.36 שקלים למניה בודדת. מחיר שנשמע זול. המסקנה היתה שהמניה לא פגשה עדיין את התחתית האחרונה. כמה שבועות מאוחר יותר, נסוגה כור למחיר של 29.11 שקלים ליחידה בודדת. השאלה היא כרגע האם לאחר שחיקה של עשרות אחוזים, טכנית כור נסחרת במחיר "זול".
המגמה הראשית
לחובתה של המניה עומדת, ראשית דבר, המגמה הראשית. מגמה זו היא העוגן והבסיס לכל ניתוח שמכוון למטרת מסחר. המגמה הראשית מספקת את כיוון המסחר הרצוי ובמקרים רבים מאפשרת להפריד היטב בין משבר אמיתי לבין הזדמנות. ראשיתה של מגמה זו נובמבר 2007 במחיר של 301.94 שקלים למניה.כאשר משם, כפי שאפשר לראות במבט מהיר על פני גרף מתאים, מוגדרת המגמה הראשית כמגמת ירידה.
למגמה הראשית התווסף גורם משמעותי וחשוב מעין כמותו בהערכת כיוונה של מניה – מחזור המסחר. כפי שאפשר לראות על הגרף המצורף, בדרכה מטה האמירו היקפי הפעילות כך שכל ירידה לנקודת שפל לוותה בגידול מקביל וברור במחזורים.
התיקון
אחרי שהגיעה לשפל של 29.11 שקלים למניה נרשמו מספר ימי עליות שמוגדרים כתיקון טכני. התיקון נמשך ארבעה ימי מסחר ונבלם בפער המחירים היורד שנפתח ב-20 לנובמבר. אתמול רשמה המניה ירידה שיחד איתה ניתן סימן ולפיה מגמת הירידה מתחדשת כאשר יעד המחירים אמור להימצא מתחת למחיר של 29.11 שקלים למניה, כלומר מתחת לתחתית האחרונה.
לסיכום, זול או יקר הם מונחים יחסיים. לזמן ולתקופה. בעיתות של מגמת ירידה חסרת מעצורים ועכבות ובהיעדר סימנים חד משמעיים ולפיהם הגיעה המניה לתחתית, דומה שאפילו המחיר הנוכחי, בעיניים טכניות, נחש ליקר וחסר כדאיות.
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
