כור - טכנית היא עדיין יקרה

אפילו לאחר ירידה של עשרות אחוזים ומגמת ירידה חסרת עכבות, המניה רחוקה מהתחתית האחרונה
אייל גורביץ |

ב-23 לספטמבר ניתחתי את מניית כור. היה זה כאשר המניה נסחרה במחיר של 99.36 שקלים למניה בודדת. מחיר שנשמע זול. המסקנה היתה שהמניה לא פגשה עדיין את התחתית האחרונה. כמה שבועות מאוחר יותר, נסוגה כור למחיר של 29.11 שקלים ליחידה בודדת. השאלה היא כרגע האם לאחר שחיקה של עשרות אחוזים, טכנית כור נסחרת במחיר "זול".

המגמה הראשית

לחובתה של המניה עומדת, ראשית דבר, המגמה הראשית. מגמה זו היא העוגן והבסיס לכל ניתוח שמכוון למטרת מסחר. המגמה הראשית מספקת את כיוון המסחר הרצוי ובמקרים רבים מאפשרת להפריד היטב בין משבר אמיתי לבין הזדמנות. ראשיתה של מגמה זו נובמבר 2007 במחיר של 301.94 שקלים למניה.כאשר משם, כפי שאפשר לראות במבט מהיר על פני גרף מתאים, מוגדרת המגמה הראשית כמגמת ירידה.

למגמה הראשית התווסף גורם משמעותי וחשוב מעין כמותו בהערכת כיוונה של מניה – מחזור המסחר. כפי שאפשר לראות על הגרף המצורף, בדרכה מטה האמירו היקפי הפעילות כך שכל ירידה לנקודת שפל לוותה בגידול מקביל וברור במחזורים.

התיקון

אחרי שהגיעה לשפל של 29.11 שקלים למניה נרשמו מספר ימי עליות שמוגדרים כתיקון טכני. התיקון נמשך ארבעה ימי מסחר ונבלם בפער המחירים היורד שנפתח ב-20 לנובמבר. אתמול רשמה המניה ירידה שיחד איתה ניתן סימן ולפיה מגמת הירידה מתחדשת כאשר יעד המחירים אמור להימצא מתחת למחיר של 29.11 שקלים למניה, כלומר מתחת לתחתית האחרונה.

לסיכום, זול או יקר הם מונחים יחסיים. לזמן ולתקופה. בעיתות של מגמת ירידה חסרת מעצורים ועכבות ובהיעדר סימנים חד משמעיים ולפיהם הגיעה המניה לתחתית, דומה שאפילו המחיר הנוכחי, בעיניים טכניות, נחש ליקר וחסר כדאיות.

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.