טרנדים חדשים בענף התיווך

ענף התיווך בארה"ב עובר טלטלה עם התמחות בנישות יחודיות ועם הגדרה תדמיתית חדשה – "יועצי סגנון חיים" - שמעניקה זוהר עדכני לאפרוריות של גוזרי העמלה
אריאלה באייר |

תחום תיווך הנדל"ן בארה"ב עובר בתקופה האחרונה תהליך מעניין של התמחות אנכית. במספר שווקים בולטים ניכר מעבר הדרגתי משרות כולל תלוי אזור, לסיווג שונה של קטגוריות אחרות. השינוי מאופיין בהתמקצעות בנישות מאוד מסויימות ובקהלי יעד מוגדרים, אפילו עד רמה של תת-קבוצות, לפעמים על גבול האקסצנטרי.

מתווכים שפתחו התמחות באזור מסויים תמיד היו ותמיד יהיו. אלא שעכשיו הם משכללים את זה לתחומים מוגדרים יותר, ממוקדים יותר. למשל מתווך המומחה בסגנון ארכיטקטוני מסויים שמחייב הכרת שוק מאוד מוגדר של קהלי יעד רלוונטים למבנים בסגנון זה. או למשל עקב גידול פלח השוק של נשים רווקות הקונות לראשונה בחייהן דירה לבד לעצמן, ישנן כיום מתווכות העונות על הצורך ומעניקות שרותי בוטיק עם הדרכה צמודה רק לקהל יעד זה, שכאמור נמצא במגמת גידול מאוד בולטת.

תחום התמחות אחר ולוהט לא פחות הוא "בנייה ירוקה" לקהלים ההולכים ומתרחבים של שוחרי מודעות אקולוגית והגנה על הסביבה. ישנם כיום משרדי תיווך שהשקיעו בלימוד הנושא ועברו תהליך מיתוג מחדש עם דגש על הטרנד הירוק. בנוסף התפתחו שרותי תיווך עם התמחות ממוקדת, כגון: הומואים, שחורים, נודיסטים, מגדלי כלבים, מגדלי חתולים, וכד'. ג'קי יאנגבלד, מתווכת מפלורידה, זיהתה את הנודיסטים כפלח שוק במגמת התפתחות והחליטה להתמחות רק בו ובצרכים המיוחדים שלו. סיסמתה החדשה – "skip the outfit, wear the lifestyle" העניקה לה חשיפה בוולסטריט ג'ורנל.

לעומתה, ג'ואנה וודס החליטה להתמחות רק בלקוחות של מגדלי כלבים. לטענתה מדובר בקהל יעד עם צרכים המחייבים התאמה מירבית שכן יש לא מעט בתי דירות שבהם התנגדות נחרצת לשכנים עם כלבים. או למשל ברובע קסטרו בסן פרנסיסקו, הידוע כאזור מגורים ובילוי מובהק של קהילת ההומואים המקומית, התעוררה לא מכבר תרעומת כנגד מתווכים שאפשרו ללקוחות סטרייטים לקנות דירות באזור "שלהם", בטענה שהדבר עלול לפגוע בצביון המיוחד של המקום.

פרשני שוק הנדל"ן בארה"ב טוענים כי הצורך ברענון התפישה המיושנת של הענף נובע בעיקר עקב המשבר הנוכחי הפוקד אותו, עם אפקט דומינו המשפיע על סביבתו ומאלץ לא מעט מתווכחים לבחון מחדש את מרכיבי הרלוונטיות שלהם לתנאי שוק משתנים. בהקשר זה יודגש כי התנאים המשתנים מושפעים גם מהאינטרנט כגורם דומיננטי ביותר שהפך לזירת הנדל"ן האולטימטיבית באמצעות מבחר שירותים אינטראקטיביים שימושיים המאפשרים לכל אחד להכין שיעורי בית בעצמו, לפני שהוא מגיע למתווך, אם בכלל. כמו כן, חלק מהפולמוס המקצועי שהתעורר ניטש גם סביב נושא תמחור השרותים על בסיס עמלה, והצורך במעבר לשרותים המתומחרים לפי שעת עבודה, או לפי מחירון שירותים.

התהליך האבולוציוני ממתווך נדל"ן ל"יועץ סגנון חיים" עונה על הצרכים המתפתחים של צרכני המגורים. שוחרי הטרנד הבינו שלעזור ללקוח למכור או לקנות בית כבר לא מסתכם כיום רק בשרות טכני של להציג דירות ולסייע בניירת ובבירוקרטיה. חלקם החלו להעזר בפסיכולוג כי לטענתם העיסוק משלב דיאלוג ברמה מאוד אינטימית עם הלקוחות על החלומות והפנטזיות שלהם ביחס לסוג המגורים שהם משתוקקים, על האפשרויות הכלכליות שלהם, על מה ניתן להתפשר ועל מה לא, על תכניותיהם להרחבת המשפחה, או לצימצומה, על הרגלים ואורח חיים, וכו'. כל אלה מחייבים את המתווך לתפקד כיועץ סגנון חיים שמסוגל לקרוא היטב את הצרכים הגלויים והסמויים של הלקוח, ולהתאים לו באופן מירבי את הנכס הרצוי בסביבה ההולמת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: