טרנדים חדשים בענף התיווך
תחום תיווך הנדל"ן בארה"ב עובר בתקופה האחרונה תהליך מעניין של התמחות אנכית. במספר שווקים בולטים ניכר מעבר הדרגתי משרות כולל תלוי אזור, לסיווג שונה של קטגוריות אחרות. השינוי מאופיין בהתמקצעות בנישות מאוד מסויימות ובקהלי יעד מוגדרים, אפילו עד רמה של תת-קבוצות, לפעמים על גבול האקסצנטרי.
מתווכים שפתחו התמחות באזור מסויים תמיד היו ותמיד יהיו. אלא שעכשיו הם משכללים את זה לתחומים מוגדרים יותר, ממוקדים יותר. למשל מתווך המומחה בסגנון ארכיטקטוני מסויים שמחייב הכרת שוק מאוד מוגדר של קהלי יעד רלוונטים למבנים בסגנון זה. או למשל עקב גידול פלח השוק של נשים רווקות הקונות לראשונה בחייהן דירה לבד לעצמן, ישנן כיום מתווכות העונות על הצורך ומעניקות שרותי בוטיק עם הדרכה צמודה רק לקהל יעד זה, שכאמור נמצא במגמת גידול מאוד בולטת.
תחום התמחות אחר ולוהט לא פחות הוא "בנייה ירוקה" לקהלים ההולכים ומתרחבים של שוחרי מודעות אקולוגית והגנה על הסביבה. ישנם כיום משרדי תיווך שהשקיעו בלימוד הנושא ועברו תהליך מיתוג מחדש עם דגש על הטרנד הירוק. בנוסף התפתחו שרותי תיווך עם התמחות ממוקדת, כגון: הומואים, שחורים, נודיסטים, מגדלי כלבים, מגדלי חתולים, וכד'. ג'קי יאנגבלד, מתווכת מפלורידה, זיהתה את הנודיסטים כפלח שוק במגמת התפתחות והחליטה להתמחות רק בו ובצרכים המיוחדים שלו. סיסמתה החדשה – "skip the outfit, wear the lifestyle" העניקה לה חשיפה בוולסטריט ג'ורנל.
לעומתה, ג'ואנה וודס החליטה להתמחות רק בלקוחות של מגדלי כלבים. לטענתה מדובר בקהל יעד עם צרכים המחייבים התאמה מירבית שכן יש לא מעט בתי דירות שבהם התנגדות נחרצת לשכנים עם כלבים. או למשל ברובע קסטרו בסן פרנסיסקו, הידוע כאזור מגורים ובילוי מובהק של קהילת ההומואים המקומית, התעוררה לא מכבר תרעומת כנגד מתווכים שאפשרו ללקוחות סטרייטים לקנות דירות באזור "שלהם", בטענה שהדבר עלול לפגוע בצביון המיוחד של המקום.
פרשני שוק הנדל"ן בארה"ב טוענים כי הצורך ברענון התפישה המיושנת של הענף נובע בעיקר עקב המשבר הנוכחי הפוקד אותו, עם אפקט דומינו המשפיע על סביבתו ומאלץ לא מעט מתווכחים לבחון מחדש את מרכיבי הרלוונטיות שלהם לתנאי שוק משתנים. בהקשר זה יודגש כי התנאים המשתנים מושפעים גם מהאינטרנט כגורם דומיננטי ביותר שהפך לזירת הנדל"ן האולטימטיבית באמצעות מבחר שירותים אינטראקטיביים שימושיים המאפשרים לכל אחד להכין שיעורי בית בעצמו, לפני שהוא מגיע למתווך, אם בכלל. כמו כן, חלק מהפולמוס המקצועי שהתעורר ניטש גם סביב נושא תמחור השרותים על בסיס עמלה, והצורך במעבר לשרותים המתומחרים לפי שעת עבודה, או לפי מחירון שירותים.
התהליך האבולוציוני ממתווך נדל"ן ל"יועץ סגנון חיים" עונה על הצרכים המתפתחים של צרכני המגורים. שוחרי הטרנד הבינו שלעזור ללקוח למכור או לקנות בית כבר לא מסתכם כיום רק בשרות טכני של להציג דירות ולסייע בניירת ובבירוקרטיה. חלקם החלו להעזר בפסיכולוג כי לטענתם העיסוק משלב דיאלוג ברמה מאוד אינטימית עם הלקוחות על החלומות והפנטזיות שלהם ביחס לסוג המגורים שהם משתוקקים, על האפשרויות הכלכליות שלהם, על מה ניתן להתפשר ועל מה לא, על תכניותיהם להרחבת המשפחה, או לצימצומה, על הרגלים ואורח חיים, וכו'. כל אלה מחייבים את המתווך לתפקד כיועץ סגנון חיים שמסוגל לקרוא היטב את הצרכים הגלויים והסמויים של הלקוח, ולהתאים לו באופן מירבי את הנכס הרצוי בסביבה ההולמת.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
