טרנדים חדשים בענף התיווך
תחום תיווך הנדל"ן בארה"ב עובר בתקופה האחרונה תהליך מעניין של התמחות אנכית. במספר שווקים בולטים ניכר מעבר הדרגתי משרות כולל תלוי אזור, לסיווג שונה של קטגוריות אחרות. השינוי מאופיין בהתמקצעות בנישות מאוד מסויימות ובקהלי יעד מוגדרים, אפילו עד רמה של תת-קבוצות, לפעמים על גבול האקסצנטרי.
מתווכים שפתחו התמחות באזור מסויים תמיד היו ותמיד יהיו. אלא שעכשיו הם משכללים את זה לתחומים מוגדרים יותר, ממוקדים יותר. למשל מתווך המומחה בסגנון ארכיטקטוני מסויים שמחייב הכרת שוק מאוד מוגדר של קהלי יעד רלוונטים למבנים בסגנון זה. או למשל עקב גידול פלח השוק של נשים רווקות הקונות לראשונה בחייהן דירה לבד לעצמן, ישנן כיום מתווכות העונות על הצורך ומעניקות שרותי בוטיק עם הדרכה צמודה רק לקהל יעד זה, שכאמור נמצא במגמת גידול מאוד בולטת.
תחום התמחות אחר ולוהט לא פחות הוא "בנייה ירוקה" לקהלים ההולכים ומתרחבים של שוחרי מודעות אקולוגית והגנה על הסביבה. ישנם כיום משרדי תיווך שהשקיעו בלימוד הנושא ועברו תהליך מיתוג מחדש עם דגש על הטרנד הירוק. בנוסף התפתחו שרותי תיווך עם התמחות ממוקדת, כגון: הומואים, שחורים, נודיסטים, מגדלי כלבים, מגדלי חתולים, וכד'. ג'קי יאנגבלד, מתווכת מפלורידה, זיהתה את הנודיסטים כפלח שוק במגמת התפתחות והחליטה להתמחות רק בו ובצרכים המיוחדים שלו. סיסמתה החדשה – "skip the outfit, wear the lifestyle" העניקה לה חשיפה בוולסטריט ג'ורנל.
לעומתה, ג'ואנה וודס החליטה להתמחות רק בלקוחות של מגדלי כלבים. לטענתה מדובר בקהל יעד עם צרכים המחייבים התאמה מירבית שכן יש לא מעט בתי דירות שבהם התנגדות נחרצת לשכנים עם כלבים. או למשל ברובע קסטרו בסן פרנסיסקו, הידוע כאזור מגורים ובילוי מובהק של קהילת ההומואים המקומית, התעוררה לא מכבר תרעומת כנגד מתווכים שאפשרו ללקוחות סטרייטים לקנות דירות באזור "שלהם", בטענה שהדבר עלול לפגוע בצביון המיוחד של המקום.
פרשני שוק הנדל"ן בארה"ב טוענים כי הצורך ברענון התפישה המיושנת של הענף נובע בעיקר עקב המשבר הנוכחי הפוקד אותו, עם אפקט דומינו המשפיע על סביבתו ומאלץ לא מעט מתווכחים לבחון מחדש את מרכיבי הרלוונטיות שלהם לתנאי שוק משתנים. בהקשר זה יודגש כי התנאים המשתנים מושפעים גם מהאינטרנט כגורם דומיננטי ביותר שהפך לזירת הנדל"ן האולטימטיבית באמצעות מבחר שירותים אינטראקטיביים שימושיים המאפשרים לכל אחד להכין שיעורי בית בעצמו, לפני שהוא מגיע למתווך, אם בכלל. כמו כן, חלק מהפולמוס המקצועי שהתעורר ניטש גם סביב נושא תמחור השרותים על בסיס עמלה, והצורך במעבר לשרותים המתומחרים לפי שעת עבודה, או לפי מחירון שירותים.
התהליך האבולוציוני ממתווך נדל"ן ל"יועץ סגנון חיים" עונה על הצרכים המתפתחים של צרכני המגורים. שוחרי הטרנד הבינו שלעזור ללקוח למכור או לקנות בית כבר לא מסתכם כיום רק בשרות טכני של להציג דירות ולסייע בניירת ובבירוקרטיה. חלקם החלו להעזר בפסיכולוג כי לטענתם העיסוק משלב דיאלוג ברמה מאוד אינטימית עם הלקוחות על החלומות והפנטזיות שלהם ביחס לסוג המגורים שהם משתוקקים, על האפשרויות הכלכליות שלהם, על מה ניתן להתפשר ועל מה לא, על תכניותיהם להרחבת המשפחה, או לצימצומה, על הרגלים ואורח חיים, וכו'. כל אלה מחייבים את המתווך לתפקד כיועץ סגנון חיים שמסוגל לקרוא היטב את הצרכים הגלויים והסמויים של הלקוח, ולהתאים לו באופן מירבי את הנכס הרצוי בסביבה ההולמת.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.25% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- שער הדולר מזנק ב-0.8% - המשך לנפילות בוול סטריט; ומה קורה בחוזים?
- "שער הדולר יירד ל-3.06 שקלים" - מעריך האסטרטג הראשי של דיסקונט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
