טרנדים חדשים בענף התיווך
תחום תיווך הנדל"ן בארה"ב עובר בתקופה האחרונה תהליך מעניין של התמחות אנכית. במספר שווקים בולטים ניכר מעבר הדרגתי משרות כולל תלוי אזור, לסיווג שונה של קטגוריות אחרות. השינוי מאופיין בהתמקצעות בנישות מאוד מסויימות ובקהלי יעד מוגדרים, אפילו עד רמה של תת-קבוצות, לפעמים על גבול האקסצנטרי.
מתווכים שפתחו התמחות באזור מסויים תמיד היו ותמיד יהיו. אלא שעכשיו הם משכללים את זה לתחומים מוגדרים יותר, ממוקדים יותר. למשל מתווך המומחה בסגנון ארכיטקטוני מסויים שמחייב הכרת שוק מאוד מוגדר של קהלי יעד רלוונטים למבנים בסגנון זה. או למשל עקב גידול פלח השוק של נשים רווקות הקונות לראשונה בחייהן דירה לבד לעצמן, ישנן כיום מתווכות העונות על הצורך ומעניקות שרותי בוטיק עם הדרכה צמודה רק לקהל יעד זה, שכאמור נמצא במגמת גידול מאוד בולטת.
תחום התמחות אחר ולוהט לא פחות הוא "בנייה ירוקה" לקהלים ההולכים ומתרחבים של שוחרי מודעות אקולוגית והגנה על הסביבה. ישנם כיום משרדי תיווך שהשקיעו בלימוד הנושא ועברו תהליך מיתוג מחדש עם דגש על הטרנד הירוק. בנוסף התפתחו שרותי תיווך עם התמחות ממוקדת, כגון: הומואים, שחורים, נודיסטים, מגדלי כלבים, מגדלי חתולים, וכד'. ג'קי יאנגבלד, מתווכת מפלורידה, זיהתה את הנודיסטים כפלח שוק במגמת התפתחות והחליטה להתמחות רק בו ובצרכים המיוחדים שלו. סיסמתה החדשה – "skip the outfit, wear the lifestyle" העניקה לה חשיפה בוולסטריט ג'ורנל.
לעומתה, ג'ואנה וודס החליטה להתמחות רק בלקוחות של מגדלי כלבים. לטענתה מדובר בקהל יעד עם צרכים המחייבים התאמה מירבית שכן יש לא מעט בתי דירות שבהם התנגדות נחרצת לשכנים עם כלבים. או למשל ברובע קסטרו בסן פרנסיסקו, הידוע כאזור מגורים ובילוי מובהק של קהילת ההומואים המקומית, התעוררה לא מכבר תרעומת כנגד מתווכים שאפשרו ללקוחות סטרייטים לקנות דירות באזור "שלהם", בטענה שהדבר עלול לפגוע בצביון המיוחד של המקום.
פרשני שוק הנדל"ן בארה"ב טוענים כי הצורך ברענון התפישה המיושנת של הענף נובע בעיקר עקב המשבר הנוכחי הפוקד אותו, עם אפקט דומינו המשפיע על סביבתו ומאלץ לא מעט מתווכחים לבחון מחדש את מרכיבי הרלוונטיות שלהם לתנאי שוק משתנים. בהקשר זה יודגש כי התנאים המשתנים מושפעים גם מהאינטרנט כגורם דומיננטי ביותר שהפך לזירת הנדל"ן האולטימטיבית באמצעות מבחר שירותים אינטראקטיביים שימושיים המאפשרים לכל אחד להכין שיעורי בית בעצמו, לפני שהוא מגיע למתווך, אם בכלל. כמו כן, חלק מהפולמוס המקצועי שהתעורר ניטש גם סביב נושא תמחור השרותים על בסיס עמלה, והצורך במעבר לשרותים המתומחרים לפי שעת עבודה, או לפי מחירון שירותים.
התהליך האבולוציוני ממתווך נדל"ן ל"יועץ סגנון חיים" עונה על הצרכים המתפתחים של צרכני המגורים. שוחרי הטרנד הבינו שלעזור ללקוח למכור או לקנות בית כבר לא מסתכם כיום רק בשרות טכני של להציג דירות ולסייע בניירת ובבירוקרטיה. חלקם החלו להעזר בפסיכולוג כי לטענתם העיסוק משלב דיאלוג ברמה מאוד אינטימית עם הלקוחות על החלומות והפנטזיות שלהם ביחס לסוג המגורים שהם משתוקקים, על האפשרויות הכלכליות שלהם, על מה ניתן להתפשר ועל מה לא, על תכניותיהם להרחבת המשפחה, או לצימצומה, על הרגלים ואורח חיים, וכו'. כל אלה מחייבים את המתווך לתפקד כיועץ סגנון חיים שמסוגל לקרוא היטב את הצרכים הגלויים והסמויים של הלקוח, ולהתאים לו באופן מירבי את הנכס הרצוי בסביבה ההולמת.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
