אילון זרמון: "אנחנו מאמינים שנעשתה טעות אנוש בוועדת המכרז של חברת החשמל וזו תתוקן במהרה"

זרמון גולדמן לא מוותרים ועושים חיים קשים למק'אן אריקסון ולחברת החשמל. פנייתם לבית המשפט מביאה להקפאת ההתקשרות בין מק'אן וחברת החשמל. אילון זרמון בתגובה רשמית ל- Bizportal: "מאמינים שזו טעות אנוש"
משה בנימין |

בהודעה שהוציאה חברת החשמל לתקשורת נמסר כי "בית המשפט בחיפה הוציא צו מניעה להתקשרות חברת החשמל עם מ'קאן אריקסון". זאת בעקבות פנייתם של זרמון-גולדמן בטענה שוועדת המכרז פסלה את הצעתם בטעות.

אילון זרמון מבעלי משרד הפרסום "זרמון-גולדמן" מסר את תגובתו הרשמית ל- Bizportal: "אנחנו מכבדים את חברי הוועדה ומאמינים בלב שלם שנעשתה כאן טעות אנוש. אנחנו שמחים על החלטת בית המשפט ומקווים שאותה טעות אנוש תתוקן במהרה".

בחברת החשמל לא ציפו שהמכרז המדובר על תקציב הפרסום שלהם ל-2008 יגיע לדיון בבית המשפט. כנראה שבזרמון-גולדמן חשבו אחרת והחליטו לפתוח מערכה חדשה בסאגת המכרז, צעד שכנראה לא יתקבל בנינוחות במסדרונות משרד הפרסום הגדול במדינה - מק'אן אריקסון.

בהודעה שפרסמה חברת החשמל היום בערב (ג') נמסר, כי חברת החשמל הודיעה בשלב זה על דחיית הקמפיין "שימוש מושכל בחשמל" שהופק עבורם באמצעות מק'אן אריקסון. זאת, לאחר שבית המשפט בחיפה, במעמד צד אחד, הוציא צו מניעה להתקשרות בין החברה למק'אן.

בזרמון-גולדמן נצמדו לקריטריונים של המכרז וסוברים שהצעתם הכספית הייתה הנמוכה בין המשרדים שניגשו למכרז. מתוך כך ובהתאם למשקל הרב שהעניקו בחברת החשמל להצעה הכספית (80%) הם היו אמורים לזכות במכרז.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.