ההתאוששות במשק העלתה השכר בתעשיה ובהיטק
ההתאוששות במשק מאז מלחמת לבנון השניה השפיעה לטובה על רמות השכר בחברות התעשייתיות - 40% מהחברות בסקר (בהיי-טק ובתעשיות המסורתיות) ביצעו בשנת 2006 העלאות שכר ו-8% (בהיי-טק ובתעשיות המסורתיות), הגדילו את היקף שעות העבודה ו/או את מספר המשמרות לעובד. כך עולה מסקר השכר בתעשייה לשנת 2006 שנערך ע"י חברת פילת, המתמחה בתחום תגמול ותמרוץ עובדים, בשיתוף התאחדות התעשיינים.
בסקר השתתפו עשרות חברות אשר העבירו נתוני שכר של יותר מ-12,000 עובדים, המועסקים בכ-150 תפקידים שונים. משתתפי הסקר מדווחים, על עליית שכר במהלך 2006 בשיעור נומינלי של 3.9%, זאת לאחר עליית שכר של 4.3% נומינלית בשנת 2005. עוד עולה מהסקר, כי 81% מהחברות מבצעות עדכוני שכר אחת לשנה, כאשר 44% מהן מבצעות עדכוני שכר בחודש ינואר ו-28% בחודש אפריל.
אז כמה מרוויחים עובדי התעשיה במשק? השכר החודשי הממוצע של מנהל רכש הינו 18,260 שקלים, כאשר סה"כ שכר ורכב - 22,583 שקל בממוצע בחודש, (מדובר בשכר בתוספת רכיבים שאינם קבועים, כולל שווי ההטבה של רכב צמוד).
השכר החודשי של חשב הינו 17,011 בממוצע לחודש, (סה"כ שכר ורכב 21,097 שקל בממוצע לחודש); על רקע עדכוני שכר המינימום במהלך 2006, הגיע השנה השכר הממוצע של עובד יצור ל-6,284 שקל לחודש ושל עובד יצור מקצועי ל-8,313 שקל לחודש. מנהל לוגיסטיקה משתכר 15,659 שקל בחודש, (סה"כ שכר ורכב - 20,134 בממוצע לחודש); מהנדס מכונות משתכר 13,781 בממוצע לחודש, (סה"כ שכר ורכב - 15,733 שקל); מחסנאי משתכר 6,326 שקל בממוצע לחודש; ומלגזן 6,206 שקל לחודש.
בכל הנוגע לתנאים סוציאלים - 45% מהחברות מעניקות ביטוח מנהלים או קרן פנסיה לעובדי היצור; 62% מעניקות אחד מהשניים לאנשי המכירות, 29% מעניקות ביטוח מנהלים לעובדי הפצה ו-70% לעובדים מקצועיים.
עוד עולה מהסקר, כי 81% מהחברות בסקר מקיימות מערכת חלוקת בונוסים, כ-86% מהן מבצעות זאת על בסיס שנתי.
הבונוס השנתי הממוצע המתוכנן לשנת 2006, בהנחה שהחברה תעמוד ביעדיה הינו 1.5 משכורות חודשיות להנהלה הבכירה, 1.1 משכורת חודשית להנהלת ביניים ומשכורת אחת חודשית ליתר העובדים.
מדיניות אחזקת רכב מקובלת ב-78% מהחברות (בהיי-טק ובתעשיות המסורתיות), מתוכם, 67% משלמות בהתאם למספר הקילומטרים שנוסע העובד, 48% משלמות בהתאם לרמת הבכירות של העובדים וכ-14% משלמות תשלום אחיד לכלל העובדים.
בנוסף, 41% מהחברות מגלמות להנהלת הביניים לפחות חלק מן ההכנסה הזקופה לרכב ו-44% מגלמות זאת לאנשי המכירות.
מהסקר מתברר, כי 84% מהחברות מפעילות תוכניות תמרוץ לאנשי מכירות, 50% מפעילות תוכניות תמרוץ לעובדי יצור, 20% מפעילות תוכניות תמרוץ לעובדי הפצה, ו-17% לעובדי שירות לקוחות.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.99% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
