תל אביב תתעורר לשבוע חדש עם דחיפה ירוקה מהדואליות
הבורסה התל אביבית תפתח שבוע מחדש כאשר עונת הדוחות לרבעון השלישי מאחוריה. וול סטריט חתמה את המסחר ביום שישי תוך העדפה לטכנולוגיות, ודשדוש במניות המסורתיות. הזירה הפוליטית נרגעה מעט בסוף השבוע, ורק חשש מהסלמה בטחונית סביב רצועת עזה, נותר עימנו ועלול להעיב על הכל.
מי שעשויים לעודד הבוקר את המשקיעים הם פערי הארביטראז'. טבע תפתח בפער חיובי של 2.5%+, פריגו בפער של 0.8%+, אלביט מערכות תפתח בפער של 1.6%+, ורדויז'ן בפער של 3.2%+. בפער שלילי תפתח פרטנר עם 0.8%-, גיוון אימג'ינג עם 1.7%-, ורדוור עם 2.4%-.
בנק הפועלים מחפש משקיע זר שירכוש ממנו את אחזקתו בבנק אוצר החייל. הבנק הגדול במדינה חייב למכור את בנק אוצר החייל בתוך כחודש ימים, אך לדברי "מעריב" הוא חושש מיצירת גוש בנקאי נוסף אם הוא ימכור את אוצר החייל לבנק מקומי אחר.
ב"ידיעות אחרונות" מדווח כי הרשות לניירות ערך שוקל לדרוש מקרנות הנאמנות להגיש דיווח חודשי בו הן תפרטנה את תיק המניות שבו הן משקיעות. כיום חושפות הקרנות את הרכב הנכסים שלהן רק פעם בשנה. כעת צופים ברשות מהלך של הגברת הפיקוח והשקיפות בקרנות הנאמנות בעקבות יציאת הבנקים מהשוק הזה.
המשקיעים עשויים להתעניין במניות אסם, בעלת הבית בטבעול. החברה רוכשת חברת הפצה שבדית בכדי להתרחב בסקנדינביה, כך מדווח "ידיעות אחרונות" הבוקר. הנתח של טבעול בתחום תחליפי הבשר מסויה בשבדיה כבר חוצה את רף ה-50% תוך מחזור מכירות של כ-7 מיליון דולר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
