ניתוח טכני: הנאסד"ק - התמונה אפורה ומזמינה ירידות

"אך בטווח הארוך יותר, יעמדו הקונים למבחן החל מהרמות הנוכחיות ועד לשפל האחרון. היכולת לתמוך בשוק תהיה משמעותית להמשך הדרך" מעריך המנתח הטכני, אייל גורביץ'
אייל גורביץ |

הבעיה המרכזית של מדד נאסד"ק מזה שנים לא מעטות מצויה סביב רמת 2,200 הנקודות. מבט על הגרף מאז 1999, יגלה שסביב רמה זו התרחשו דרמות. חצייתה מעלה הניבה עליות משמעותיות בעוד שחצייתה כלפי מטה או כישלון בשבירתה מעלה, הניבו תמיד גלי ירידות. והנה, במהלך השנה האחרונה ניצב מדד מניות הטכנולוגיה לפתחה של רמה זו ופעם אחר פעם כשל.

הניסיון האחרון התרחש לפני חודשים מספר כאשר המדד נגע ברמת 2,219 הנקודות ומשם החל לסגת. הנסיגה שלמעשה נמשכת עד היום, מצויה באזור משמעותי. איזור שיכול להטות את הכף לכל כיוון שהוא, תלוי בהתנהגות.

בעד: מה שיש לנו לומר לטובתו של מדד נאסד"ק מצוי בדינמיקה ארוכת הטווח ולמעשה קיימים איתותים ולפיהם צפויה רמת 2,200 הנקודות להישבר כלפי מעלה. אלא שאירוע זה עלול לקחת פרק זמן של שבועות ואף חודשים. אם נביט על גרף העמודות השבועי, ניווכח שהמוכרים הופכים להיות אגרסיביים רק ברמת 2,200 הנקודות.

כלומר, מוכרים סחורה במחיר קבוע מראש. הקונים לעומתם, מאז אוגוסט 2004, מגיעים במחירים הולכים ועולים. 1,750 באוגוסט 2004, 1,890 באפריל 2005, וכעת מבחנם הבא. בלימה מעל לרמת 1,890 הנקודות, כלומר, קביעת רמת שפל נוספת הגבוהה מקודמתה, תעיד על סיכוי טוב לגל עליות נוסף ובמסגרתו ניסיון לפריצת רמת 2,200 הנקודות.

נגד: הנגד מתמקד בעיקר בטווח הזמן הקצר. אם נביט על הגרף נראה שמהלך העליות האחרון, 2025 ל-2,072, מגלם שלל בעיות העלולות להוביל לגל ירידות בתקופה הקרובה. ראשית, מהלך עליות זה ארך שלושה ימים בלבד. שנית הוא "חיסל" כ-33% בלבד ממהלך הירידות שקדם לו. שלישית, הוא כשל אפילו בהגעה לרמת ההתנגדות הראשונה, 2,093.

סיכום:

הניתוח מחולק לשניים. בטווח הקצר אין מקום לשמחות מיותרות. התמונה נראית אפורה ומזמינה גל נוסף של ירידות. בטווח הארוך יותר, יעמדו הקונים למבחן החל מהרמות הנוכחיות ועד לשפל האחרון. היכולת לתמוך בשוק תהיה משמעותית להמשך הדרך.

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.