הירידות החדות בנפט שלחו את המדדים באירופה לעליות

את עליות השערים הובילו מניות סקטור הכימיקלים והכרייה. מחיר הנחושת שעולה ששה ימים רצופים עקב הביקוש הגדל בסין שלח את מרבית מניות הכרייה לעליות שערים חדות. קרדן אן.וי ירדה ב-0.83% במחזור גבוהה, אמפייר אונליין סגרה ללא שינוי, אמבלייז עלתה ב-1.58%
יניב לפן |

המדדים המובילים באירופה עלו היום לרמות שיא של 3 וחצי שנים. כמו בשער העולם המשקיעים האירופאיים חגגו את הבשורות כי הוריקן "ריטה" הסבה פחות נזק ממה שחשבו תחילה. מחירי הנפט שירדו כתוצאה מהחדשות הללו עזרו לדחוף את המדדים באירופה לעליות שערים. את עליות השערים הובילו היום מניות סקטור הכימיקלים, הביטוח והכרייה.

"לאחר שהוריקן "ריטה" עברה אנחנו רואים קפיצה מחודשת בסנטימנט המשקיעים ובשווקים בכלל" אמר היום בכיר בבית השקעות מוביל בלונדון.

בפרנקפורט עלה היום מדד הדאקס ב-2.37% לשער של 4,998 נקודות, בלונדון הוסיף הפוטסי 0.73% לשער של 5,453נקודות, מדד היורוסטוקס עלה ב-2.08% ל-3,400 נקודות, מדד פריס עלה 2.00% ל-4,566 נקודות, מדד ציריך עלה ב-0.98% לשער של 6,852 נקודות.

מתוך 18 שווקים פעילים במערב אירופה, 15 סיימו את יום המסחר בעליות שערים. אוסטריה, נורבגיה ודנמרק סיימו את היום בירידות שערים.

מניות במרכז

Hannover Re, הייתה אחת המניות הבולטות היום ורשמה עלייה של 4.3%. החברה קיבלה היום עדכון המלצה מבית ההשקעות הגדול גולדמן סאקס. בבית ההשקעות העניקו לחברה המלצת "תשואת יתר".

Porsche, התרסקה היום ב-10%. הירידה החדה, שהייתה הגדולה ביותר של החברה בשנתיים וחצי, הגיעה בעקבות הודעת החברה כי תרכוש 20% מחברת Volkswagen הגרמנית על מנת למנוע השתלטות עויינת של החברה. מניות Volkswagen ירדו ב-0.7%.

מניות הכרייה עלו היום לאחר שמחיר הנחושת עלה זה היום השישי ברציפות. BHP Billington, חברת הכרייה הגדולה בעולם עלתה ב-3.5%. Rio Trinto חברת הכרייה השלישית בגודלה בעולם עלתה ב-3.9%.

מניות בולטות נוספות:

Bayer, יצרנית הכימיקלים השנייה בגודלה בגרמנייה, עלתה ב-3.9%. Philips Electronics, יצרנית מוצרי החשמל השלישית בגודלה בעולם עלתה ב-2.5%. Swiss Re, חברת הביטוח המשני השנייה בגודלה בעולם, עלתה היום ב-2.1%. Axa SA, אחת מחברות הביטוח בגדולות בעולם עלתה ב-3.5%.

ישראליות במרכז

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.