ח"כ איתן כבל ועדת החקירה הפרלמנטרית
צילום: דוברות הכנסת, נועם ריבקין פנטון

איתן כבל נכנס לעסקי הפקת פצלי השמן - מונה כדירקטור בשותפות רא"מ

כבל יהנה משכר חודשי קבוע של 12,000 שקל בתוספת מע"מ שישולמו על ידי השותף הכללי. בנוסף, השותפות תקצה לכבל 1.4 מיליון כתבי אופציה
ערן סוקול | (8)

שותפות רותם אנרגיה יהש -0.92% דיווחה הבוקר כי ח"כ ויו"ר ועדת הכלכלה לשעבר, איתן כבל, ימונה לדירקטור בשותף הכללי בשותפות. יצויין כי זה התאגיד הציבורי הראשון בו מכהן כבל כדירקטור, מאז שעזב את הכנסת.

> רותם אנרגיה חתמה מזכר הבנות עם כיל לכריה משותפת של פצלי שמן 

> הייצור עוד רחוק, אך רותם אנרגיה מתקרבת לסגירה פיננסית

איתן כבל כיהן, בין היתר, כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה במשך 6 קדנציות ובתפקידו האחרון כיהן כיו"ר ועדת הכלכלה ויו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים הגדולים (המכונה "ועדת פישמן"). בעבר כיהן כשר הממונה על רשות השידור.

 

על פי הדיווח, איתן כבל יהנה משכר חודשי קבוע של 12,000 שקל בתוספת מע"מ שישולמו על ידי השותף הכללי (ולא השותפות הציבורית). בנוסף, השותפות תקצה לכבל 1.4 מיליון כתבי אופציה, הניתנים למימוש לכ-5% מיחידות ההשתתפות של שותפות רא"מ ובשווי כלכלי (על פי מודל B&S) של כ-66 אלף שקל.

ד"ר יעקב מימרן, יו"ר דירקטוריון רא"מ: "אנו שמחים על הצטרפותו של איתן כבל לדירקטוריון השותף הכללי בשותפות, לאחר שהפרויקט הוצג בפניו בפרוטרוט והוא השתכנע בחשיבותו הסביבתית והלאומית ורואים בו מנוע אנרגטי עוצמתי שיסייע לקדם את פרוייקט האנרגיה הסביבתי של רא"מ. איתן כבל הוכיח במהלך תפקידיו השונים ובכלל זה כיו"ר ועדת הכלכלה,יכולות ביצוע מרשימות וחשיבה אסטרטגית שאפשרה לו להוביל מהלכים משמעותיים. אין לי ספק שהאנרגיות המוכרות של איתן והחיבור שלו לנושאים הסביבתיים ולפתרונות שמציעה השותפות יתרמו רבות לקידום אבני הדרך של רא"מ בדרך לסגירה פיננסית, להסכמי מימון ולעלייתו של הפרוייקט על הקרקע".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    נוני מוזס? (ל"ת)
    אחד 01/10/2019 20:24
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אחד 01/10/2019 20:22
    הגב לתגובה זו
    לא הייתי מעסיק אותו בתור מאבטח
  • 6.
    אם יוצא ליכוד היה מקבל את התפקיד השמאל היה מפציץ (ל"ת)
    עיתונות ישראלית 29/09/2019 23:45
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גיורא נוטקין 29/09/2019 09:17
    הגב לתגובה זו
    אחרי השמדת ים המלח מכונת בצע הכסף לא עוצרת.
  • 4.
    בן 24/09/2019 21:38
    הגב לתגובה זו
    האיש פעלתן ואסרטיבי עם המון קשרים. האם זו חברה השייכת גם לכיל?
  • 3.
    האדם הזה חוץ מהקשרים בשלטון יש לו משהו?? כי שכל אין (ל"ת)
    ממי 22/09/2019 12:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ספייד 22/09/2019 11:22
    הגב לתגובה זו
    למפלגת העבודה.
  • 1.
    ספייד 22/09/2019 10:47
    הגב לתגובה זו
    שקרה לעבודה.
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.