ח"כ איתן כבל ועדת החקירה הפרלמנטרית
צילום: דוברות הכנסת, נועם ריבקין פנטון

איתן כבל נכנס לעסקי הפקת פצלי השמן - מונה כדירקטור בשותפות רא"מ

כבל יהנה משכר חודשי קבוע של 12,000 שקל בתוספת מע"מ שישולמו על ידי השותף הכללי. בנוסף, השותפות תקצה לכבל 1.4 מיליון כתבי אופציה
ערן סוקול | (8)

שותפות רותם אנרגיה יהש דיווחה הבוקר כי ח"כ ויו"ר ועדת הכלכלה לשעבר, איתן כבל, ימונה לדירקטור בשותף הכללי בשותפות. יצויין כי זה התאגיד הציבורי הראשון בו מכהן כבל כדירקטור, מאז שעזב את הכנסת.

> רותם אנרגיה חתמה מזכר הבנות עם כיל לכריה משותפת של פצלי שמן 

> הייצור עוד רחוק, אך רותם אנרגיה מתקרבת לסגירה פיננסית

איתן כבל כיהן, בין היתר, כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה במשך 6 קדנציות ובתפקידו האחרון כיהן כיו"ר ועדת הכלכלה ויו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים הגדולים (המכונה "ועדת פישמן"). בעבר כיהן כשר הממונה על רשות השידור.

 

על פי הדיווח, איתן כבל יהנה משכר חודשי קבוע של 12,000 שקל בתוספת מע"מ שישולמו על ידי השותף הכללי (ולא השותפות הציבורית). בנוסף, השותפות תקצה לכבל 1.4 מיליון כתבי אופציה, הניתנים למימוש לכ-5% מיחידות ההשתתפות של שותפות רא"מ ובשווי כלכלי (על פי מודל B&S) של כ-66 אלף שקל.

ד"ר יעקב מימרן, יו"ר דירקטוריון רא"מ: "אנו שמחים על הצטרפותו של איתן כבל לדירקטוריון השותף הכללי בשותפות, לאחר שהפרויקט הוצג בפניו בפרוטרוט והוא השתכנע בחשיבותו הסביבתית והלאומית ורואים בו מנוע אנרגטי עוצמתי שיסייע לקדם את פרוייקט האנרגיה הסביבתי של רא"מ. איתן כבל הוכיח במהלך תפקידיו השונים ובכלל זה כיו"ר ועדת הכלכלה,יכולות ביצוע מרשימות וחשיבה אסטרטגית שאפשרה לו להוביל מהלכים משמעותיים. אין לי ספק שהאנרגיות המוכרות של איתן והחיבור שלו לנושאים הסביבתיים ולפתרונות שמציעה השותפות יתרמו רבות לקידום אבני הדרך של רא"מ בדרך לסגירה פיננסית, להסכמי מימון ולעלייתו של הפרוייקט על הקרקע".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    נוני מוזס? (ל"ת)
    אחד 01/10/2019 20:24
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אחד 01/10/2019 20:22
    הגב לתגובה זו
    לא הייתי מעסיק אותו בתור מאבטח
  • 6.
    אם יוצא ליכוד היה מקבל את התפקיד השמאל היה מפציץ (ל"ת)
    עיתונות ישראלית 29/09/2019 23:45
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גיורא נוטקין 29/09/2019 09:17
    הגב לתגובה זו
    אחרי השמדת ים המלח מכונת בצע הכסף לא עוצרת.
  • 4.
    בן 24/09/2019 21:38
    הגב לתגובה זו
    האיש פעלתן ואסרטיבי עם המון קשרים. האם זו חברה השייכת גם לכיל?
  • 3.
    האדם הזה חוץ מהקשרים בשלטון יש לו משהו?? כי שכל אין (ל"ת)
    ממי 22/09/2019 12:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ספייד 22/09/2019 11:22
    הגב לתגובה זו
    למפלגת העבודה.
  • 1.
    ספייד 22/09/2019 10:47
    הגב לתגובה זו
    שקרה לעבודה.
גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.

גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.