ח"כ איתן כבל ועדת החקירה הפרלמנטרית
צילום: דוברות הכנסת, נועם ריבקין פנטון

איתן כבל נכנס לעסקי הפקת פצלי השמן - מונה כדירקטור בשותפות רא"מ

כבל יהנה משכר חודשי קבוע של 12,000 שקל בתוספת מע"מ שישולמו על ידי השותף הכללי. בנוסף, השותפות תקצה לכבל 1.4 מיליון כתבי אופציה
ערן סוקול | (8)

שותפות רותם אנרגיה יהש -1.66% דיווחה הבוקר כי ח"כ ויו"ר ועדת הכלכלה לשעבר, איתן כבל, ימונה לדירקטור בשותף הכללי בשותפות. יצויין כי זה התאגיד הציבורי הראשון בו מכהן כבל כדירקטור, מאז שעזב את הכנסת.

> רותם אנרגיה חתמה מזכר הבנות עם כיל לכריה משותפת של פצלי שמן 

> הייצור עוד רחוק, אך רותם אנרגיה מתקרבת לסגירה פיננסית

איתן כבל כיהן, בין היתר, כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה במשך 6 קדנציות ובתפקידו האחרון כיהן כיו"ר ועדת הכלכלה ויו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים הגדולים (המכונה "ועדת פישמן"). בעבר כיהן כשר הממונה על רשות השידור.

 

על פי הדיווח, איתן כבל יהנה משכר חודשי קבוע של 12,000 שקל בתוספת מע"מ שישולמו על ידי השותף הכללי (ולא השותפות הציבורית). בנוסף, השותפות תקצה לכבל 1.4 מיליון כתבי אופציה, הניתנים למימוש לכ-5% מיחידות ההשתתפות של שותפות רא"מ ובשווי כלכלי (על פי מודל B&S) של כ-66 אלף שקל.

ד"ר יעקב מימרן, יו"ר דירקטוריון רא"מ: "אנו שמחים על הצטרפותו של איתן כבל לדירקטוריון השותף הכללי בשותפות, לאחר שהפרויקט הוצג בפניו בפרוטרוט והוא השתכנע בחשיבותו הסביבתית והלאומית ורואים בו מנוע אנרגטי עוצמתי שיסייע לקדם את פרוייקט האנרגיה הסביבתי של רא"מ. איתן כבל הוכיח במהלך תפקידיו השונים ובכלל זה כיו"ר ועדת הכלכלה,יכולות ביצוע מרשימות וחשיבה אסטרטגית שאפשרה לו להוביל מהלכים משמעותיים. אין לי ספק שהאנרגיות המוכרות של איתן והחיבור שלו לנושאים הסביבתיים ולפתרונות שמציעה השותפות יתרמו רבות לקידום אבני הדרך של רא"מ בדרך לסגירה פיננסית, להסכמי מימון ולעלייתו של הפרוייקט על הקרקע".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    נוני מוזס? (ל"ת)
    אחד 01/10/2019 20:24
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אחד 01/10/2019 20:22
    הגב לתגובה זו
    לא הייתי מעסיק אותו בתור מאבטח
  • 6.
    אם יוצא ליכוד היה מקבל את התפקיד השמאל היה מפציץ (ל"ת)
    עיתונות ישראלית 29/09/2019 23:45
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גיורא נוטקין 29/09/2019 09:17
    הגב לתגובה זו
    אחרי השמדת ים המלח מכונת בצע הכסף לא עוצרת.
  • 4.
    בן 24/09/2019 21:38
    הגב לתגובה זו
    האיש פעלתן ואסרטיבי עם המון קשרים. האם זו חברה השייכת גם לכיל?
  • 3.
    האדם הזה חוץ מהקשרים בשלטון יש לו משהו?? כי שכל אין (ל"ת)
    ממי 22/09/2019 12:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ספייד 22/09/2019 11:22
    הגב לתגובה זו
    למפלגת העבודה.
  • 1.
    ספייד 22/09/2019 10:47
    הגב לתגובה זו
    שקרה לעבודה.
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.