גאק סבג רותם אנרגיה
צילום: פוטו רפי

הייצור עוד רחוק, אך רותם אנרגיה מתקרבת לסגירה פיננסית

חברת פצלי השמן דיווחה על תוצאות פיילוט לפיהן ניתן להגדיל את תפוקת החשמל משילוב פצלי שמן ופסולת פלסטיק. תחילת הפקה מסחרית ב-2024
ערן סוקול |

שותפות רותם אנרגיה יהש -4.6% דיווחה הבוקר (ב') על תוצאות פיילוט שערכה, מהן עולה כי תפוקת החשמל שהשותפות תוכל לייצר משילוב של פצלי השמן ברישיון רותם מזרח ופסולת פלסטיק. תהיה ככל הנראה גדולה מהצפוי ותעמוד בטווח של 65-55 מגה וואט. התוצאות מקרבות את השותפות לסגירה פיננסית למימון הקמת מפעל, כאשר תחילת הפקה מסחרית צפויה בשנים 2024-2023.

שימוש מסחרי בטכנולוגיה באסטוניה

על פי הדיווח של רא"מ (רותם אנרגיה מחצבים) הבוקר, השותפות השלימה את ביצוע הפיילוט באמצעות חברת TTU Galoter, המחזיקה בזכויות על טכנולוגית UTT-3000 שהינה טכנולוגיית Solid Heat Carrier, אשר נבחרה לפרויקט של רא"מ ואשר על פיה מפיקים אנרגיה מפצלי שמן באופן מסחרי בשורה של מתקנים הפועלים באסטוניה. הפיילוט בוצע במעבדות האוניברסיטה הטכנולוגית שבסנט-פטרסבורג, רוסיה, ולשם כך נשלחו למעבדות האוניברסיטה פצלי שמן משטח התגלית של השותפות במישור רותם ופסולת פלסטיק שנמסרה אחרי מיון על ידי קבוצת יעקובי.

תוצאות הפיילוט מצביעות על כך שניתן יהיה להפחית את התלות של השותפות בתנודתיות של מחיר הנפט. השותפות בוחנת את המשמעות הכלכלית של תוצאות הפיילוט ותדווח על כך בהמשך. 

הפיילוט מצביע על יציבות בתזרים המזומנים הצפוי 

בשותפות מציינים כי לתוצאות הפיילוט השלכות חיוביות על הוודאות בהגעה לסגירה פיננסית, שכן הגדלת תפוקות החשמל על חשבון תפוקות הנפט מגדילה את יציבות התזרים הצפוי ומפחיתה את הסיכונים הכרוכים בהשפעת תנודתיות מחירי הנפט על המודל הפיננסי של השותפות. בנוסף, הגדלת רכיב ההכנסות ממכירת חשמל, בכפוף לקבלת אסדרה מרשות החשמל למכירת החשמל, תגדיל את רמת הוודאות בהכנסות השותפות ובכך, להערכת השותפות, תגדיל את יכולתה להגיע לסגירה פיננסית.

 

שותפות רותם אנרגיה מחצבים (רא"מ), בניהולם של היו"ר יעקב מימרן והמנכ"ל ג'אק סבג, הוקמה בשנת 2016 על ידי השותף הכללי חברת נורת'ווד – Northwood Exploration Israel והונפקה בבורסה בת"א בנובמבר 2018. השותפות מתכננת להקים במישור רותם שני מתקנים להפקת נפט וחשמל. רישיון רותם מזרח, אותו מחזיקה השותפות ב-100%, הוכרז לאחרונה כתגלית ע"י משרד האנרגיה. שטח התגלית משתרע על למעלה מ-2,900 דונם באזור ייעודי לכריה, סביב מכרה פעיל לפצלי שמן. 

לשם הפקת אנרגיה יוזנו מתקני רא"מ בפצלי שמן ובכ-200 אלף טון של פסולת פלסטיק עירונית מדי שנה, אשר עלות הטמנתה נאמדת בכ-15 מיליון שקל בשנה. פעילות השותפות משתלבת עם מדיניות המשרד להגנת הסביבה המקדם הקמת מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת פלסטיק עירונית בלתי מתכלה (דוגמת שקיות ועוד).

תחילת פעילות מסחרית צפויה בשנים 2024-2023

השותפות, שמוחזקת 71% על ידי הציבור, נורת'ווד (20%), יעקובי קבוצה 0.8% (8.9%) טרם התחילה להציג הכנסות כלשהן, ועל פי התכנית העסקית, תחילת פעילות מסחרית צפויה בשנים 2024-2023 כאמור.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גז טבעי
צילום: טוויטר

עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה

עימות בין ישראל לארה"ב על רקע הסכם הגז עם מצרים; השר אלי כהן: הממשל האמריקאי מפעיל לחצים אדירים לאישור עסקת לווייתן; שר האנרגיה האמריקני ביטל את ביקורו

תמיר חכמוף |

שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי מקבילו האמריקני, כריס רייט, ביטל את ביקורו בישראל שתוכנן לשבוע הבא, צעד שמגיע על רקע סירובו של כהן לאשרר בשלב זה את הסכם הייצוא למצרים, עד שיובטחו האינטרסים הישראליים וייקבע מחיר גז "הוגן לשוק המקומי".

על פי דיווחים, מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים מסע לחצים מצד הממשל האמריקני, שכלל פניות ישירות לכהן ואף הביא להתערבותו של ראש הממשלה נתניהו, במטרה להביא לאישור העסקה שנאמדת בכ-35 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מאגר לווייתן אמור לספק למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך השנים הקרובות, אך כדי לממש זאת נדרש חתימתו של שר האנרגיה על היתר הייצוא החדש, מה שטרם קרה.

יש לציין כי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, המחזיקה בכ-40% מהמאגר ומובילה את התפעול ואת מכר המלאי. נתון זה, לצד מעורבותו הפומבית של הממשל בוושינגטון בקידום העסקה, מרמז על משקלם הכלכלי והפוליטי של אינטרסים עסקיים חוצי יבשות שמופעלים לטובת השלמתה המיידית של עסקת הענק. במקביל, שותפות לווייתן האחרות, ובהן ניו-מד הישראלית, נמנעו בשלב זה מהתייחסות פומבית למסע הלחצים.

הצדדים החליטו להאריך את המועד לקבלת האישורים בחודש נוסף, אך במקביל נראה שהפערים הולכים ומעמיקים בין ישראל ומצריים. גורמים מדיניים מציינים כי כהן קושר את אישור העסקה להסדרת סוגיות מדיניות מול מצרים, ברקע טענות ישראליות להפרות של הסכם השלום.

עסקת היצוא שעל הפרק

ב-7 באוגוסט 2025 דווח על עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במסגרתה חתמו השותפות במאגר לוויתן, בראשות ניו-מד אנרג'י, עם חברת BOE המצרית על הסכם למכירת כ-35 מיליארד דולר. העסקה הייתה אמורה להתחלק לשני שלבים: השלב הראשון, שהיקפו לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

גז טבעי
צילום: טוויטר

עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה

עימות בין ישראל לארה"ב על רקע הסכם הגז עם מצרים; השר אלי כהן: הממשל האמריקאי מפעיל לחצים אדירים לאישור עסקת לווייתן; שר האנרגיה האמריקני ביטל את ביקורו

תמיר חכמוף |

שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי מקבילו האמריקני, כריס רייט, ביטל את ביקורו בישראל שתוכנן לשבוע הבא, צעד שמגיע על רקע סירובו של כהן לאשרר בשלב זה את הסכם הייצוא למצרים, עד שיובטחו האינטרסים הישראליים וייקבע מחיר גז "הוגן לשוק המקומי".

על פי דיווחים, מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים מסע לחצים מצד הממשל האמריקני, שכלל פניות ישירות לכהן ואף הביא להתערבותו של ראש הממשלה נתניהו, במטרה להביא לאישור העסקה שנאמדת בכ-35 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מאגר לווייתן אמור לספק למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך השנים הקרובות, אך כדי לממש זאת נדרש חתימתו של שר האנרגיה על היתר הייצוא החדש, מה שטרם קרה.

יש לציין כי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, המחזיקה בכ-40% מהמאגר ומובילה את התפעול ואת מכר המלאי. נתון זה, לצד מעורבותו הפומבית של הממשל בוושינגטון בקידום העסקה, מרמז על משקלם הכלכלי והפוליטי של אינטרסים עסקיים חוצי יבשות שמופעלים לטובת השלמתה המיידית של עסקת הענק. במקביל, שותפות לווייתן האחרות, ובהן ניו-מד הישראלית, נמנעו בשלב זה מהתייחסות פומבית למסע הלחצים.

הצדדים החליטו להאריך את המועד לקבלת האישורים בחודש נוסף, אך במקביל נראה שהפערים הולכים ומעמיקים בין ישראל ומצריים. גורמים מדיניים מציינים כי כהן קושר את אישור העסקה להסדרת סוגיות מדיניות מול מצרים, ברקע טענות ישראליות להפרות של הסכם השלום.

עסקת היצוא שעל הפרק

ב-7 באוגוסט 2025 דווח על עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במסגרתה חתמו השותפות במאגר לוויתן, בראשות ניו-מד אנרג'י, עם חברת BOE המצרית על הסכם למכירת כ-35 מיליארד דולר. העסקה הייתה אמורה להתחלק לשני שלבים: השלב הראשון, שהיקפו לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות