גאק סבג רותם אנרגיה
צילום: פוטו רפי

הייצור עוד רחוק, אך רותם אנרגיה מתקרבת לסגירה פיננסית

חברת פצלי השמן דיווחה על תוצאות פיילוט לפיהן ניתן להגדיל את תפוקת החשמל משילוב פצלי שמן ופסולת פלסטיק. תחילת הפקה מסחרית ב-2024
ערן סוקול |

שותפות רותם אנרגיה יהש -5.51% דיווחה הבוקר (ב') על תוצאות פיילוט שערכה, מהן עולה כי תפוקת החשמל שהשותפות תוכל לייצר משילוב של פצלי השמן ברישיון רותם מזרח ופסולת פלסטיק. תהיה ככל הנראה גדולה מהצפוי ותעמוד בטווח של 65-55 מגה וואט. התוצאות מקרבות את השותפות לסגירה פיננסית למימון הקמת מפעל, כאשר תחילת הפקה מסחרית צפויה בשנים 2024-2023.

שימוש מסחרי בטכנולוגיה באסטוניה

על פי הדיווח של רא"מ (רותם אנרגיה מחצבים) הבוקר, השותפות השלימה את ביצוע הפיילוט באמצעות חברת TTU Galoter, המחזיקה בזכויות על טכנולוגית UTT-3000 שהינה טכנולוגיית Solid Heat Carrier, אשר נבחרה לפרויקט של רא"מ ואשר על פיה מפיקים אנרגיה מפצלי שמן באופן מסחרי בשורה של מתקנים הפועלים באסטוניה. הפיילוט בוצע במעבדות האוניברסיטה הטכנולוגית שבסנט-פטרסבורג, רוסיה, ולשם כך נשלחו למעבדות האוניברסיטה פצלי שמן משטח התגלית של השותפות במישור רותם ופסולת פלסטיק שנמסרה אחרי מיון על ידי קבוצת יעקובי.

תוצאות הפיילוט מצביעות על כך שניתן יהיה להפחית את התלות של השותפות בתנודתיות של מחיר הנפט. השותפות בוחנת את המשמעות הכלכלית של תוצאות הפיילוט ותדווח על כך בהמשך. 

הפיילוט מצביע על יציבות בתזרים המזומנים הצפוי 

בשותפות מציינים כי לתוצאות הפיילוט השלכות חיוביות על הוודאות בהגעה לסגירה פיננסית, שכן הגדלת תפוקות החשמל על חשבון תפוקות הנפט מגדילה את יציבות התזרים הצפוי ומפחיתה את הסיכונים הכרוכים בהשפעת תנודתיות מחירי הנפט על המודל הפיננסי של השותפות. בנוסף, הגדלת רכיב ההכנסות ממכירת חשמל, בכפוף לקבלת אסדרה מרשות החשמל למכירת החשמל, תגדיל את רמת הוודאות בהכנסות השותפות ובכך, להערכת השותפות, תגדיל את יכולתה להגיע לסגירה פיננסית.

 

שותפות רותם אנרגיה מחצבים (רא"מ), בניהולם של היו"ר יעקב מימרן והמנכ"ל ג'אק סבג, הוקמה בשנת 2016 על ידי השותף הכללי חברת נורת'ווד – Northwood Exploration Israel והונפקה בבורסה בת"א בנובמבר 2018. השותפות מתכננת להקים במישור רותם שני מתקנים להפקת נפט וחשמל. רישיון רותם מזרח, אותו מחזיקה השותפות ב-100%, הוכרז לאחרונה כתגלית ע"י משרד האנרגיה. שטח התגלית משתרע על למעלה מ-2,900 דונם באזור ייעודי לכריה, סביב מכרה פעיל לפצלי שמן. 

לשם הפקת אנרגיה יוזנו מתקני רא"מ בפצלי שמן ובכ-200 אלף טון של פסולת פלסטיק עירונית מדי שנה, אשר עלות הטמנתה נאמדת בכ-15 מיליון שקל בשנה. פעילות השותפות משתלבת עם מדיניות המשרד להגנת הסביבה המקדם הקמת מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת פלסטיק עירונית בלתי מתכלה (דוגמת שקיות ועוד).

תחילת פעילות מסחרית צפויה בשנים 2024-2023

השותפות, שמוחזקת 71% על ידי הציבור, נורת'ווד (20%), יעקובי קבוצה 5.14% (8.9%) טרם התחילה להציג הכנסות כלשהן, ועל פי התכנית העסקית, תחילת פעילות מסחרית צפויה בשנים 2024-2023 כאמור.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.