מכה נוספת ללוסקין: אסיפת בעלי מניות גבעות לא אישרה את ההנפקה

(עדכון) השותפות זקוקה ל-8 מיליון דולר נוספים לשם השלמת פעולות בקידוח 'מגד 6': מבחני הפקה, פעולות פרופנט והשלמת הבאר להפקה
אבי שאולי | (34)

פורסם לראשונה ב-21/11, בשעה 22:17

התפתחות דרמטית בגבעות יהש. שותפות הקידוחים קיימה אמש במלון רמדה בירושלים אספת בעלי מניות. המטרה - אישור תוכנית החברה לבצע הנפקת זכויות בכדי להעשיר את קופת המזומנים. השותפות זקוקה ל-8 מיליון דולר נוספים לשם השלמת פעולות בקידוח 'מגד 6': מבחני הפקה, פעולות פרופנט והשלמת הבאר להפקה.

בסיכום ספירת הקולות התבררה התוצאה - ההצעה לא התקבלה, וההנפקה לא אושרה.

אספת בעלי המניות הייתה מתוחה מאוד, אך לא סוערת כמו האחרונה. חלק מבעלי המניות תקפו את בעל השליטה והמנכ"ל, טוביה לוסקין, וטענו כי "שיעור התמלוגים מגיעים לידי השותפות גבוה וצריך שיהיה שוויון בנטל".

לוסקין ישב על הבמה, אך כלל לא דיבר. כמו באספות קודמות גם הפעם בעלי מניות רבים דרשו את התפטרות לוסקין והפחתת התמלוגים לשותף הכללי.

.

עו"ד חיים אינדיג, נציג השותפות, השיב לשאלות המשתתפים והסביר שאין מספיק כסף לקידוח 'מגד 6'. לדבריו הציפיות של השותף הכללי ממגד גבוהות, אך כדי שהן תתממשנה צריך את הכסף של ההנפקה.

לפני האספה פורסמו כללי התנהגות:

* האספה תוגבל בזמן וכך גם רשות הדיבור של המשתתפים.

* רק מי שיירשם מראש יהיה רשאי לשאת דברים.

* אסור להכניס לאולם עזרי הפרעה ובכלל זה אמצעי הגברה, רעש ושילוט.

* יו"ר האספה רשאי לדרוש ממי שמפריע לחדול ולאחר מכן לעזוב את האולם.

אספת בעלי המניות הקודמת ב-14 באוגוסט ספג לוסקין קיטונות של ביקורת ונאלץ לבסוף להודיע על דחיית התוכנית לביצוע הנפקת זכויות

תגובות לכתבה(34):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 24.
    אני מבקש לא לוסקין טוביה החולב את גבעות (ל"ת)
    ראל000033 25/11/2013 15:48
    הגב לתגובה זו
  • 23.
    חופר בכיס שלכם 25/11/2013 09:28
    הגב לתגובה זו
    אין שם מספיק כסף לחלק, כול חביות הנפט ילכו להוצאות הנעלה פיתוח ודמי מפעיל. הוצאות קבועות גבוהות מדי. לא יהיה רווח. לוסקין הגן על עצמו והמדינה הגנה על עצמה ולמשקיעים לא נשאר כלום- רימו אתכם. השדה לא מספיק רווחי לשלם תמלוגים. ואם ישלמו תמלוגים זה לא יכסה את הדילולים וההנפקות שלהם.
  • אתה בעצמך חופר 25/11/2013 12:24
    הגב לתגובה זו
    בבקשה לדבר סרה באנשים טובים והגונים ובאחת מהחברות הטובות ביותר שיש לנו כאן במשק הנפט והגז.
  • ראל00000033 26/11/2013 08:47
    למשקיעים ההזויים שמופסדים עד העצמות וחושבים שהם ברווח או הגדול אתה שייך למחלבת טוביה האיש ההגון שמההגינות ירחם על המשקיעים ולא יחלוב הכל כמו הבן שלו האלוף האגדי אינדינג מה הם שייכים למחלבה האיש ההגון שלך אוכל בשתי הידיים לדעתי לקראת הקיסמס טוביה יעלם הוא סנטא קלאוס
  • ואתה סתם קודח פה 25/11/2013 12:17
    הגב לתגובה זו
    או אולי אתה חושב שתצליח להוריד את שער הנייר כדי שתוכל לקנות בזול? אם הניחוש השני נכון, אז תצטרך בסוף לעמוד בתור כדי לקנות בשער חד סיפרתי. חחחח
  • 22.
    פנסיונר צעיר 24/11/2013 21:42
    הגב לתגובה זו
    גבעות. מסכים לכל מילה.
  • 21.
    למה אין דיווח? 23/11/2013 23:41
    הגב לתגובה זו
    עם חברת מיטב בנושא הלוואה. בתור משקיע במניות החברה, ברצוני לדעת האם זה נכון? במידה וכן, מדוע לא יצאה עד כה הודעה מסודרת לבורסה מטעם החברה - האם לא חלה חובת דיווח על החברה במקרה כזה?
  • 20.
    הכי ותיק 38 22/11/2013 22:36
    הגב לתגובה זו
    לגשת לבנק לבוש יפה עם מתורגמנית ---רוסית עברית-- או אנגלית עברית ו לבקש יפה הלוואה
  • 19.
    הקידוח יוקפא עד שיכנס כסף (ל"ת)
    טירם 22/11/2013 16:21
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    ראל0000033 22/11/2013 16:05
    הגב לתגובה זו
    איפה ימי הצינצנות איפה הנאומים חוצבי הלהבות מיליונרים החברה היחידה שמייבאת נפט. סליחה שמפיקה נפט. איפה הימים שהילהבתה את האנשים אפילו שהנייר ירד האמינו לך טוביה את האמת כשלמדתה ברוסיה קרמנולוגיה האמנתה שתעשו מיליונים מדיבורים אה איזה טיפשים אנחנו איפה המשאיות עם הלוגו ליד האלוף האגדי
  • 17.
    SOLDOUT 22/11/2013 15:47
    הגב לתגובה זו
    גבעות מכרה 500000 חביות נפט כחול לבן ממגד 5 בשנתיים האחרונות וזאת רק משכבה אחת מתוך 8 מקידוח אקספלורציה ובימים אלה מתבצע קידוח מגד 6 ובו פרץ נפט בעיצומו של קידוח ובע "ה יהיה עוד מליוני חביות ועשרות ומאות..הנפט ידבר.
  • אתה ראיתה הרמאות הגדולה ביותר (ל"ת)
    ראל000033 25/11/2013 15:54
    הגב לתגובה זו
  • חצי מליארד חביות נפט?? אולי חמישים אלף? (ל"ת)
    זה של לוסקין ואינדיג 25/11/2013 09:31
    הגב לתגובה זו
  • 500,000 ולא חצי מליארד! מה יש? לא מספיק לך? (ל"ת)
    אני קורא כאן 25/11/2013 12:55
  • 16.
    אנונימי 22/11/2013 14:10
    הגב לתגובה זו
    יכול לקרות לו. המשקיעים לא נגדו. רוצים שיתרכז במה שהוא הכי טוב - להוציא נפט מהיבשה. את ניהול השותפות והצפת הערך לחברה דרך פעולות הכרחיות , שישאיר לטובים ממנו. זה גם לטובתו וכולם ירוויחו מזה. היום גבעות יצאה לדרך חדשה. גם אם זה ייקח קצת זמן, השוק בנוי על ציפיות ויודע להבחין בשינוי כיוון מהר יותר מכולם.
  • 15.
    זיפו 22/11/2013 13:24
    הגב לתגובה זו
    הכללי לעשוק אתכם. כמשקיע לשעבר בגבעות אני פונה אליכם לעמוד על שלכם ולדרוש הפחתת התמלוגים לשותף כללי לרבות הפחתה במשכורות. 3 שנים עברו מהתגלית במגד 5 , מה הרווח שיצא למשקיעים למעט נפילת השער מ-15 ל-4 ולמעט פיצוץ משיכות משכורות עי בעלי התפקידים. הם הכניסו משכורות ואתם שילמתם בירידת ערך השקעתכם. כמו שבעבר עמדתם על שלכם לא להנפיק עד שפיתוח המאגר שיצא אל הפועל , תמשיכו לעמוד על שלכם בהקטנת עלויות התמלוגים. מאחל לכם הצלחה מכל הלב. אל תשכחו שציבור המשקיעים בגבעות מהווה חלק חסר תקדים של 95%. שבת שלום ובהצלחה.
  • 14.
    ככ 22/11/2013 12:30
    הגב לתגובה זו
    זה לא כל הפואנטה ביה"ש?
  • 13.
    לוסקין יארגן עכשיו "תקלה בקידוח" (ל"ת)
    TAM 22/11/2013 11:30
    הגב לתגובה זו
  • הלוואי יתרסק לאגורה ביום א (ל"ת)
    sh 22/11/2013 15:00
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    ביום ראשון ירד השער, אך לפחות השגנו נצחון ארוך טווח (ל"ת)
    רננה 22/11/2013 11:29
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    למה לאשר הנפקות לחזירים שרק יודעים לקחת? (ל"ת)
    פול 22/11/2013 11:27
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    גם אם שער המניה ירד ל-3.00 אין לי שום כוונה לדלל אחזקתי (ל"ת)
    אלישע 0528928464 22/11/2013 10:45
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אלישע 0528928464 22/11/2013 10:44
    הגב לתגובה זו
    א. לסיים את נושא ההלואה שכבר זמן רב ב. לשאת בנטל ההנפקה כמו המשקיעים הקטנים ג.לנטוש את ניהול גבעות כל אחת מהאפשרויות עדיפה על פני ההנפקה כמו שהוצגה אתמול
  • ראל000033 24/11/2013 08:59
    הגב לתגובה זו
    לא קיבלתה תמלוגים כבר שנים שאנחנו נובחים ואתה מגן עכשיו אני משוכנע טוביה החולבמרוב חליבה יבש את העתינים ואתה הראשון שניזרק אלישע הרשע
  • שכחת אפשרויות נוספות 23/11/2013 19:55
    הגב לתגובה זו
    חדשות טובות כמו למשל המשך זרימת כמויות נפט אדירות במגד 6 - בסנריו כזה, אין צורך בשום הלוואה ובשום גיוס!
  • 8.
    רנצ'יק 22/11/2013 10:40
    הגב לתגובה זו
    וזה לא טוביה לוסקין!
  • 7.
    אלישע 0528928464 22/11/2013 10:40
    הגב לתגובה זו
    דרך שתוביל אותנו היום לשערים דו ספרתיים אולי גם להרבה הרבה יותר מכך
  • 6.
    תמכרו ותברחו, רק אחד אוכל=טוביה (ל"ת)
    אחד שמבין 22/11/2013 10:00
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    .ראל0000033 22/11/2013 09:07
    הגב לתגובה זו
    יש סימנים במגד 6 שגרם לחברה טוביה לעשות עוד סיבוב מ3.9ל4.8איפה הרשעות לניירות ערך הנוכל טוביה 8מיליון זה כלום לעומת מה שחלבתה. חמדן הבוע הנייר חוזר ל3
  • 4.
    ראל000033 22/11/2013 04:58
    הגב לתגובה זו
    שמים לב המשך לנאום המיליונרים רק שפה עברו שלוש שנים האיש בשיטת הסלה עוד חתיכה ועוד חתיכה בקיצור קרמנולוג הסנטא קלאוס הזה איפה צינצנות שקרנים רמאים אני עדיין לא מאמין שיש נפט בכלל
  • 3.
    אנונימי 22/11/2013 02:47
    הגב לתגובה זו
    השותפות של גבעות לא העניקה בשום מצב כסף למשקיעים מיום הקמתה רק אשליות ותקוות .היחידי שמתפרנס מהתגליות זה לוסקין שמושך משכורות והאנשים מסביבו והציבור הפראייר ממשיך במימון...
  • 2.
    אבו זקן אמרו שהשחילו אותך (ל"ת)
    אבו זובי 21/11/2013 22:27
    הגב לתגובה זו
  • זובי, כל מלה שלך בסלע (ל"ת)
    haber 23/11/2013 22:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קומי עורי מתרדמתך הארוכה גבעות !!! (ל"ת)
    הסולטן עבדול 21/11/2013 22:19
    הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.