הירידות במטבעות הדיגיטליים ששוב נפלו הבוקר בחדות - מתמתנות
קשה לעקוב אחרי התנודות שמציגים המטבעות הקריפטוגרפיים לאחרונה. אמש המטבעות הציגו מגמת התאוששות ונסחרו בעליות משמעותיות, כאשר הביטקוין קפץ ב-12% ל-39 אלף דולר, אתריום קפץ ב-33% ל-2,525 דולר, והריפל זינק ב-26%. היום הם שוב מאבדים מערכם. הביטקוין יורד ב-2% ונסחר בשער של 37 אלף דולר, יורד ב-1.5% ל-2,557 דולר והדוגקוין – חביבו של אילון מאסק יורד ב-2% ל-0.0062 דולר. קודם לכן כבר איבד הביטקוין למעלה מ-5% והאתריום איבד כ-7%. הריפל כעת רושם עליה של 2.4% ל-0.94 דולר, לאחר שקודם ירד ב-3% לשער של 0.89 דולר. BITCOIN -0.7% ETHEREUM -0.81% הירידות הם המשך של מגמת ירידה משמעותית בשווי של המטבעות הדיגטליים שחטפו מכה קשה מאילון מאסק שהודיע כי טסלה תפסיק לקבל תשלום בביטקוין וממשלת סין שאסרה את השימוש במטבעות דיגיטליים בשטחה. מכה נוספת הגיעה מארה"ב שדרשה הצהרה על כל תנוע והעברה של מעל 10,000 דולר במטבעות דיגיטליים. היו שהעריכו שזו מכה ניצחת למטבעות הדיגטליים, אבל בספקולציות, כמו בספקולציות – זה לא נגמר עד שהאחרון מכבה את האור. הערך שמאחורי אותם המטבעות לא ברור, שווי מדויק אין להם והם מבוססים אך ורק על אמוציות של השוק. כמו כן, לא ברור האם מדינות ברחבי העולם יאפשרו שימוש בו כאמצעי תשלום. מדינות כמו טורקיה שראו עליה בשימוש של הביטקוין פשוט אסרו על השימוש בו. וכשחושבים על זה – איזה אינטרס יש למדינות לאפשר שימוש בביטקוין? הרי כאשר מדינות חוות משברים בעת המודרנית שלנו, כמו משבר הקורונה שזה עתה חווינו – הן מתמודדות עם ההוצאות הבלתי צפויות באמצעות הדפסת כסף. ללא הדפסת הכסף, הרוב המוחלט של המדינות לא היו יכולות לשלם את ההוצאות שלהן בתקופת הקורונה והן היו קורסות. וכאשר הסחר מתנהל באמצעות מטבעות דיגיטליים שלמדינה אין שליטה אליהן והיא לא יכולה לנפק עוד מהם במידת הצורך, איך המדינה תשרוד משברים? אז נכון שמצב תיאורטי שכזה יאלץ את המדינה לפעול עם הרבה פחות חובות ועם "רזרבות בצד" – אבל כאשר כן קורה משבר כלכלי לא צפוי, למדינה לא תהיה יכולת להתגונן כי היא לא יכולה להדפיס עוד כסף. הטלת מיסים בשביל להתמודד עם המשבר במקרה שכזה היא גם לא יעילה כי לא כולם נזילים. אז במצב שהדפסת הכסף והשליטה על המטבע הוא הנשק הכלכלי החזק ביותר של כל מדינה, נשק שבלעדיו המדינה לא יכולה להתקיים – איזו מדינה בדיוק לא תאסור את השימוש בקריפטוגרפיה ברגע שהוא יהפוך להיות נרחב? איזו מדינה תפרוק את הנשק שנדרש לצורך קיומה?
- 4.קידמה 26/05/2021 08:29הגב לתגובה זוכדי שחברות התקליטים יוכלו למכור דיסקים (אחרת הן יקרסו). אי אפשר לעצור את הקידמה רק כי היא לא מתאימה לשיטה הנוכחית.
- 3.גבי 25/05/2021 23:12הגב לתגובה זוככל שימהרו להשמיד את ההונאה הזו ולא משנה באיזה עטיפה טכנולוגית היא מגיעה. מתחילים להבין את הסכנה לעולם שגלומה בהמשך ההונאה הזו.
- 2.כל מטבעות החרא האלה שווים 0.0$ (ל"ת)הונאת פונזי 25/05/2021 18:20הגב לתגובה זו
- 1.ערך מטבעות הפייק דווקא ברור מאוד: 0$ (ל"ת)כסף מונופול 25/05/2021 16:47הגב לתגובה זו
.jpeg "קריפטו")
שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
שנת 2025 הייתה שנה רווית מהפכות ואירועים בשוק הקריפטו, אבל בנוגע לערך המטבעות היא הייתה מאכזבת למדי; מהם ההתפתחויות והאירועים המרכזיים של שנת 2025 בעולם הקריפטו?
שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשים. כעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנה. ובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה.
הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.
מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית
שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.
ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הברית. חקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.
- דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
- למה הביטקוין לא מצטרף לשיאים של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.
