תלוש שכר
צילום: תמר מצפי

שכר המינימום יעלה - מה ההשלכות על העובדים ועל המעסיקים?

באפריל יעלה שכר המינימום, זה דווקא יכול להאיץ פיטורים במקומות מסוימים; וגם האם אפשר "לחיות בכבוד" משכר המינימום?

עמית בר | (19)
נושאים בכתבה שכר מינימום

באפריל הקרוב, שכר המינימום בישראל יעלה ב-8% ל-6,247 שקל לחודש. עבור מאות אלפי עובדים המשתכרים את המינימום, התוספת של 367 שקל עשויה להקל מעט את הנטל הכלכלי בתקופה בה המחייה הולכת ומתייקרת. עם זאת, במציאות שבה יש גזרות מסים גדולות ומחירי המוצרים ממשיכים להתייקר, העלייה בשכר מינימום היא לא כזו ש"מצליה" את המשפחות מהגדלת חובות והלוואות.


שכר המינימום בישראל, גם לאחר ההעלאה, נשחק ריאלית מאז 2019, והוא עדיין נמוך בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. בישראל, בה השכר החציוני נמוך יחסית לשכר הממוצע באופן דרמטי, משפחות רבות מוצאות את עצמן מתמודדות עם עלויות גבוהות במיוח שלא מאפשרות להן לגמור את החודש


זוג המשתכר שכר מינימום ומביא הביתה 12,500 שקל לחודש מתקשה מאוד לפרנס משפחה, למרות ההעלאה בשכר, המשפחות הללו ימצאו עצמן ממשיכות לגרד את קו העוני. גם אם ניקח מצב טוב יותר שהזוג מביא 15 אלף שקל נטו הרי שלמשפחה ממוצעת זה לא מספיק. 

ההשלכות הכלכליות והחברתיות של ההעלאה

קיים תמיד חשש העלאת שכר המינימום תזיק בסופו של דבר לעובדים - העסק יסבול מירידה ברווחיות ויפטר עובדים. כלכלנים רבים מצביעים על כך שהעלאת שכר מינימום, עד רמה מסוימת, אינה גורמת לעלייה משמעותית באבטלה, אבל אנחנו בעידן אחר - העלאתשכר המינימום עשויה לפגוע למשל בקופאים וקופאיות בסופרים. שם כבר נכנסים לפעולה הקופות האוטומטיות וזה יילך ויצבור תאוצה גדולה יותר. העאת שכר המינימום תפגע בעובדים האלו.


השפעת ההעלאה על התחום הסיעודי

למרות ששכר המינימום נחשב לנמוך, אוכלוסייה משמעותית תיפגע מההעלאה – אנשים סיעודיים שמעסיקים עובדים זרים. שכרם של המטפלים, המחושב על בסיס שכר המינימום, הוא הוצאה כבדה מאוד עבור משפחות רבות. העלאת השכר תוסיף כ-500 שקל לחודש להוצאות המעסיקים, ובכך תגביר את הלחץ הכלכלי שמתגלגל על הסיעודיים.

בנוסף, בשל המחסור בעובדים זרים בתחום הסיעוד, השכר בשוק בפועל גבוה משכר המינימום, במיוחד במקרים של מטופלים בפריפריה או כאלה עם צרכים מורכבים. המשפחות נאלצות לשלם סכומים גבוהים עוד יותר כדי להבטיח טיפול.

האתגר הגדול: חיים בכבוד

שכר המינימום בישראל, גם לאחר ההעלאה הצפויה, נותר רחוק מלהיות מספק לחיים בכבוד.אבל צריך לזכור כאמור שיש שני צדדים למטבע. העלאת שכר המינימום הוא מכה לעסקים שמתבססים על כוח עבודה זול, והם עלולים להגיע למצב של פיטורי עובדים. ואז העלאת שכר המינימום דווקא פוגעת באותם עובדים ששכרם נמוך.

קיראו עוד ב"קריירה"

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    חיים ג 27/01/2025 19:02
    הגב לתגובה זו
    מה ההשלכות על הזקנים שחיים מקצבת זקנה של 2300 שח
  • 16.
    אנונימי IL 27/01/2025 11:32
    הגב לתגובה זו
    בשביל שמישהו ירוויח מישהו אחר חייב להפסיק .
  • 15.
    אריה 27/01/2025 10:59
    הגב לתגובה זו
    בושה לנתיבי ישראל . מעסיקים פקחי תנועה עיי חברות שמירה משלמים להם שכר מינימום . ויש חודשים שאפילו לא מגיעים לשכר מינימום. כי הפקחים מעסיקים אותם כעובד שעתי. ממש בושה
  • 14.
    נימר 26/01/2025 23:27
    הגב לתגובה זו
    העלאת שכר המינימום תביא לאובדן של אלפי משרות בץעשייה המסורתית ובנוסף יביא לעליית מחירים נוספות בגלל עליה בעלות כח העבודה ואז האינפלציה תעלה ואז... קטסטרופה !!!והכל בגלל עליית מחירי הדיור שהביאו למחיקת מעמד הביניים שפשוט לא קיים יותר !!!
  • 13.
    שי 26/01/2025 23:18
    הגב לתגובה זו
    לא סתם המדינה מתחילה להילחם בהון השחור. לא רחוק היום שנגיע למצב של טורקיה.
  • 12.
    88 26/01/2025 22:34
    הגב לתגובה זו
    עוז לא משלם ארנונה מזון חשמל מים וכו...והשכר שלו עולה למההרי למטופל הכל עולה. המדינה דאגה שהם יהיו שווים רק בזכויות בושה להחלטה.
  • 11.
    רמי 26/01/2025 20:40
    הגב לתגובה זו
    לא נורא בחירות בקרוב
  • 88 26/01/2025 22:35
    הגב לתגובה זו
    כלום לא הישנה .
  • 10.
    חוסר צדק 26/01/2025 16:50
    הגב לתגובה זו
    לא הגיוני להעלות את שכר המטפלות הזרות של הקשישים כשבמקביל לא מעלים את קצבת הסיעוד לקשישים.
  • חיים ג 27/01/2025 19:04
    הגב לתגובה זו
    איך אפשר לחיותמ 2300 שח קצבת זקנה
  • 9.
    ולמה בכל זאת גובים מהם מס הכנסה (ל"ת)
    בני 26/01/2025 15:23
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    כ 26/01/2025 14:43
    הגב לתגובה זו
    למעט קניות בסופר שעלו ב30%
  • 7.
    אשר 26/01/2025 11:53
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף יש מי שמזכיר את המשפחות הסיעודיות כמו אימי הדמנטית שמתקשות בנטל התשלום לעובדת הזרה ואין על כך שיפוי מהמדינה.
  • 6.
    ששון 26/01/2025 11:12
    הגב לתגובה זו
    אין שכל אין דאגות
  • 5.
    שאול 26/01/2025 09:57
    הגב לתגובה זו
    שכר המינימום זה כמו מילקיכולם אוהבים את הקצפתתוריד את הקצפת הלבנה הרכה והאוורירית ואז נשאר לך הגוש החום הזה שזה עובדי שכר המינימום שיש הרבה מהם ומתבאסים שמגיעים לגוש הזה
  • 4.
    בלאקרוק 26/01/2025 09:49
    הגב לתגובה זו
    מדינת ההייטקסמסתכלים רק איך לשבח אותם אבל לא מסתכלים על העובדים שמשרתים אותם בין אם זה העובדת ניקיון או המאבטח החמוש בכניסה
  • 3.
    מי שישמע 26/01/2025 09:22
    הגב לתגובה זו
    לכל מקבלי ההחלטות האלה תתנו דוגמא אישית ונראה אותכם חיים משכר מינימום עם שלושה ילדים ואז נדע שיש מקבלי החלטות אחרים גם כך אתם לא רואים את העם ממטר אז נקווה שבקלפי גם העם לא יראה אותכם ממטר אנשים מנותקים כל ה120 חברי הכנסת
  • 2.
    למי שיש דירה ללא משכנתא וילדים זה מספיק בקושי (ל"ת)
    עושה חשבון 26/01/2025 08:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צודק 26/01/2025 08:21
    הגב לתגובה זו
    כמו בארהב שם אחוז מהאוכלסיה מרוויח יותר משאר 99 האחוזנסה פעם לחיות משכר מינימום לפני שאתה מסביר איך זה פוגע בעובדים כשמעלים אותו
תלוש שכר (רוח אורנה בהר)תלוש שכר (רוח אורנה בהר)

שכר ממוצע של 15 אלף שקל? מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-10,600 שקל

על הפער בין ממוצע לחציון, על השכר בערים מרכזיות, על ההבדל בין שכר למשרה לשכר לעובד ועל ישראל ביחס לעולם

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שכר עבודה

דוח הביטוח הלאומי לחצי הראשון של השנה מציג שוק עבודה חזק לכאורה, עם עלייה בשכר הממוצע, אך הפערים החברתיים נותרים עמוקים והאינפלציה שוחקת חלק ניכר מהגידול. השכר הממוצע עמד על 15,098 שקל לחודש בממוצע לחצי השנה, ועלה ל-15,452 שקל ביוני, החודש האחרון בדוח. סיכוי טוב שעכשיו הוא כבר מגיע לאזור 15,800 שקלים ואפילו יותר, בהשוואה ל-14,655 שקל בחצי הראשון של 2024.

העלייה הנומינלית בין המחציות (חצי ראשון של 2025 לחצי מקביל ב-2024) של כ-3% נראית צנועה כשמתאימים אותה לאינפלציה, שצפויה להסתכם בכ-3% לשנה כולה. כתוצאה מכך, העלייה הריאלית כנראה אפסית, כלומר כוח הקנייה של רוב העובדים לא השתפר. 

נתוני הלמ"ס, שונים מנתוני הביטוח הלאומי ומראים שכר ממוצע של 14,219 שקל ביוני, הפער נובע משיטות מדידה שונות: הלמ"ס סוקרת משרות, בעוד הביטוח הלאומי משתמש בנתונים מנהליים המדווחים על ידי מעסיקים ומחשב שכר לאדם. כך, עובד עם מספר משרות נספר כאחד עם הכנסה כוללת, מה שמעלה את הממוצע. כשמחשבים שכר למשרה בנתוני הביטוח הלאומי, הנתון יורד ל-14,095 שקל, קרוב לזה של הלמ"ס.


עבודה במספר משרות

תופעת העבודה במספר משרות הפכה נפוצה, כש-9% מהשכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת. הדבר משקף יוקר מחיה גבוה, במיוחד בענפים כמו שירותים וחינוך, שבהם שכר הבסיס נמוך יחסית. לדוגמה, מורים המשלימים הכנסה בשיעורים פרטיים או רופאים העובדים במספר מוסדות תורמים להעלאת הממוצע הכללי. מצד אחד, הנתון מעיד על שוק עבודה גמיש; מצד שני, הוא מצביע על קושי לשמור על רמת חיים במשרה יחידה. ב-2025, עם צמיחה כלכלית צפויה של 3.3%, שוק העבודה מראה התאוששות מהשפעות המלחמה, כולל גידול של 5.5% בשכר למשרה מ-2023 ל-2024. עם זאת, לחצי השכר מתמתנים ככל שהיצע העובדים גדל, מה שמקל על איוש משמרות ללא תוספות שכר משמעותיות.

השכר החציוני, המייצג טוב יותר את העובד האמצעי, עמד על 10,586 שקל בחצי הראשון של 2025, פער של 42.6% מהממוצע. נתון זה מעיד על אי-שוויון גבוה, אם כי הפער ירד מ-43.7% ב-2023 ו-43.1% ב-2024. בקנה מידה בינלאומי, ישראל נמצאת במקום גבוה באי-שוויון, עם השפעה של משכורות עתק בהייטק ובפיננסים. בפילוח מגדרי הפער בולט במיוחד: השכר הממוצע של גברים עומד על 18,441 שקל, לעומת 11,940 שקל לנשים, משמע פער של 54%. בשכר החציוני, הפער עומד על 26% בקרב יהודים ו-21% בקרב ערבים. ישראל מדורגת רביעית בין מדינות ה-OECD בפערי שכר מגדריים, עם פער של 20.8% במשרות מלאות, כמעט ללא שינוי בעשורים האחרונים. נשים מרוכזות בענפים מתגמלים פחות כמו חינוך ובריאות, ושיעור משרות חלקיות גבוה יותר תורם לכך. הפערים מתרחבים סביב הקמת משפחה, עם ירידה בשכר נשים לאחר לידה, בעוד גברים ממשיכים להתקדם.

עובדים
צילום: דאלי

המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה

איך היה שוק העבודה הגלובלי השנה ומה צפוי בשנה הבאה?

ענת גלעד |

האטה כלכלית, גלי פיטורים והתפתחויות מואצות בבינה מלאכותית הפכו את יחסי הכוחות בעולם העבודה הגלובלי. עובדים חשים זאת בשכר, בעומס ובחוסר הוודאות. בעוד שבשנים האחרונות, מנכ"לים התמקדו ב"מלחמה על טאלנטים", עם הצעות של עבודה גמישה, חופשות מורחבות והטבות. בשנה האחרונה, הטון השתנה. חברות דורשות חזרה למשרדים, קיצוץ בהטבות והארכת שעות עבודה. דוחות מראים שרוב העובדים מושפעים או מצפים להשפעה של AI על תפקידם. חצי מהעובדים על פי סקרים שונים חוששים מאובדן משרה. מנכ"לי אמזון, סיילספורס, מטא וחברות רבות משתמשים ב-AI ככלי ללחץ, ומאותתים שעובדים חייבים להתייעל או להתמודד עם תחלופה. בפועל, שיעורי הפיטורים בטק עלו, כשענקיות הטק ותעשיית הטק בכלל, מחליפות עובדים ב-AI. 

חברות קיצצו בעובדים זוטרים - ג'וניורים וגם במנהלי ביניים. AI מחליף עבודות אוטומטיות ובעצם מבטל את הצורך בג'וניורים והוא גם מבטל חלק מפיקוח אנושי. ה-AI עצמו יכול לנהל ולפקח צוותי עבודה, ואפילו בלי רגשות שזה במקרים רבים עדיף.  

עובדים מדווחים על משרות שדורשות כישורים רחבים יותר,  מה שחולק בעבר בין שלושה תפקידים, כעת מוטל על אחד. השכר לא תמיד עולה בהתאם. עם זאת, יכולות עבודה חזקות והכרות עם כלי AI עוזרים -  פרמיות לשימוש ב-AI מגיעות ל-10-15% במקצועות טכנולוגיים, אבל רק למי שמתמחה.

AI כגורם מרכזי בשוק העבודה

בינה מלאכותית אינה רק כלי טכני, אלא מנוף ניהולי. חברות משלבות AI כדי להפחית תלות בעובדים. על פי מחקרים, מבין העובדים שמשתמשים ב-AI באופן יומיומי, כשליש חוסכים ארבע שעות או יותר ביום, לעומת  כ-10% בקרב משתמשים שבועיים. זה מאפשר לחברות להפחית כוח אדם ב-30-50% בתחומים כמו ניתוח נתונים וניהול פרויקטים. באמזון, למשל, יעדי פרודוקטיביות עלו ב-20% לאחר אימוץ AI, עם דרישה מעובדים להוכיח ערך מעבר לאוטומציה.

בסקרים מ-2025, כ-50% מהעובדים בחברות שעברו שינויים מבוססי AI חוששים לביטחונם התעסוקתי. מנכ"לים משתמשים בכך כדי לדחוף להתייעלות: "תלמדו כלים חדשים או תוחלפו". זה משפיע גם על גיוס; מועמדים נבחנים על יכולת עבודה עם AI, לא רק על ניסיון. בתעשיית הטק,