התקציב החדש שאושר על ידי הממשלה כולל ריווח מדרגות המס. מדובר בעצם עם שינוי מדרגות מס שבשורה התחתונה יוסיף לשכירים כסף בנטו.  ההחלטה שהתקבלה ואושרה בממשלה היא על השינוי במדרגות מס, אלא שמדובר רק ממדרגות מס של 16,150 שקלים ומעלה בחודש.  כלומר, דווקא שכירים שמרוויחים מעט (ולמעשה כל שכר עד 16,150 שקל בחודש), לא יושפעו לטובה, בעוד ששכירים שמרוויחים מעל הסכום הזה מקבלים "מתנה" - מדרגות מרווחות יותר שזה אומר מדרגות של 20% מס במקום 31% לשכר גבוה יותר. וזאת רק דוגמה, המרווחים משתנים ברמות שכר רבות, הנה הטבלה של האוצר:

שכר עד 16,150 שקל  - אין שינוי בהכנסות

16,500 שקל - תוספת של 38 שקלים בחודש

17,000 שקל - תוספת של 93 שקלים בחודש

17,500 שקל - תוספת של 148 שקלים בחודש

18,000 שקל - תוספת של 203 שקלים בחודש

18,500 שקל - תוספת של 258 שקלים בחודש

19,000 שקל - תוספת של 313 שקל

19,000 עד 22,000 שקל - תוספת של 314 שקל

22,500 שקלים - תוספת של 314 שקלים בחודש

23,000 שקלים - תוספת של 336 שקלים בחודש

23,500 שקלים - תוספת של 356 שקלים בחודש

24,000 שקלים - תוספת של 376 שקלים בחודש

24,500 שקלים - תוספת של 396 שקלים בחודש

25,000 שקלים - תוספת של 416 שקלים בחודש

25,100 שקלים ומעלה - תוספת של 420 שקלים בחודש

בשורה התחתונה אתם תרוויחו עד 420 שקל בחודש, כ-5,000 שקלים בשנה. זה תלוי כמובן ברמת השכר - בשכר של 19 אלף שקל אתם תרוויחו (תשלמו פחות מס) בסך 313 שקלים בחודש, כ-3,762 שקלים בשנה. יודגש כי אלו הממצאים בהתאם לנתוני האוצר. 

• האם קיצבה אוניברסלית היא השלב הבא בעולם התעסוקה?
• חוק "שכר שווה" - מה זה ומדוע הוא כל כך חשוב?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בדקנו את הפער שנובע השינוי במרווחים של מדרגות השכר לכל רמת שכר והכנו את המחשבון שמופיע כאן. הפער בתשלומי המס הוא בעצם הרווח שלכם, התוספת לשכר נטו.

כמעט בכל נושא שיש עליו דיון ציבורי, כנראה שאת ההתבטאויות הבוטות ביותר נשמע תמיד מפיו של אילון מאסק. האיש העשיר בעולם אמר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הכנסה אוניברסלית היא בלתי נמנעת והיא תיתן ביטחון בסיסי לאנשים גם אם “בתרחיש חיובי, כנראה שלאף אחד מאיתנו לא תהיה עבודה.” מדי פעם, אנשי עסקים בולטים, חוקרים ופוליטיקאים נהנים להעלות מחדש את הרעיון של הכנסה אוניברסלית. רעיון לפי כל אדם, בלי קשר לעבודה שהוא מחזיק בה, לרקע שלו והפרנסה שלו יזכה למשכורת בסיסית מידי המדינה. 

הרעיון הוא לייצר רשת ביטחון בסיסית לכל תושב, ולשם ההמחשה, מדובר כעת על קצבה כלשהי שתינתן על בסיס תשואת ה-S&P, למשל. אמנם הרעיון הולך וצובר נפח בשיח הציבורי, כשאנחנו בתחילת עידן ה-AI אבל לא מדובר ברעיון חדש. כבר בראשית המאה ה-19, הציע ההוגה האמריקני תומס פיין, להעניק לכל אדם תמיכה כלכלית שתאפשר קיום מינימלי, אבל זה היה עיקרון ראשוני בלבד. עם השנים אימצו את הרעיון פילוסופים וכלכלנים לרבות פיליפ ואן פארייס וקרל ווידרקוויסט, שהציגו את ההכנסה הבסיסית כמרכיב חשוב במערכת חברתית שמבקשת לאזן בין חופש אישי לבין ביטחון כלכלי. עד כה זה היה נושא תיאורטי בלבד, שלא עשה יותר מדי רעש או קיבל תשומת לב מיוחדת.

במקביל לעליית הבינה המלאכותית ולשינויים בשוק העבודה, הדיון עבר מהשוליים למרכז. עוד לא ניתן להגיד בוודאות מה יהיה היקף הפגיעה בשוק התעסוקה אבל המגמה ברורה, ובענפים מסוימים הלחץ על עובדים כבר ניכר. בחודשים האחרונים אפשר לראות שחברות טכנולוגיה גדולות מתחילות לפטר עוד ועוד עובדים ולייחס חלק מהפיטורים לשילוב גובר של AI בתהליכי העבודה. 

אמנם לא תמיד מדובר בהסבר יחיד, אבל נראה שהטכנולוגיה הופכת לגורם שמאפשר לצמצם מערכים שלמים. אמזון פיטרה כמה אלפי עובדים וההסבר הרשמי היה החלפתם ב-AI, למרות ש-"ריככה" את הנושא בשורה של הודעות מקדימות שעסקו באופן שבו ה-AI ישפר את הפריון אך לא בהכרח יוביל לקיצוצי כח אדם מרחיקי לכת. מיקרוסופט דיווחה על קיצוצים בחלק מצוותי התמיכה והפיתוח וטענה שהאינטגרציה של מערכות AI מאפשרת אוטומציה של משימות שבעבר דרשו כוח אדם רחב. מטא פעלה באופן דומה והבהירה שהשימוש בכלים מתקדמים לייעול קוד ולתמיכה אוטומטית מאפשר תפעול רזה יותר. 

• עידן ה-AI: האם כולנו נקבל "הכנסה בסיסית" ונפסיק לעבוד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גם גוגל ביצעה גל פיטורים בתחומים כמו פרסום ושירות לקוחות והציגה את יכולות ה-AI כרכיב שמחליף תהליכים ידניים. במקביל חברות מסורתיות יותר, כולל גופים פיננסיים וחברות תעשייה, החלו להטמיע מערכות שמפחיתות צורך בעבודה אנושית רפטטיבית. עם זאת, מוקדם לומר אם זהו שינוי מבני ארוך טווח או תהליך התאמה נקודתי. כך או כך, זוהי מגמה של מעבר לכלים אוטומטיים שמעמיקים את היעילות הארגונית ומציבים שאלות לגבי קצב ההעסקה והדרישה למקצועות מסוימים.