תלוש שכר
צילום: תמר מצפי

שכר המינימום יעלה - מה ההשלכות על העובדים ועל המעסיקים?

באפריל יעלה שכר המינימום, זה דווקא יכול להאיץ פיטורים במקומות מסוימים; וגם האם אפשר "לחיות בכבוד" משכר המינימום?

עמית בר | (19)
נושאים בכתבה שכר מינימום

באפריל הקרוב, שכר המינימום בישראל יעלה ב-8% ל-6,247 שקל לחודש. עבור מאות אלפי עובדים המשתכרים את המינימום, התוספת של 367 שקל עשויה להקל מעט את הנטל הכלכלי בתקופה בה המחייה הולכת ומתייקרת. עם זאת, במציאות שבה יש גזרות מסים גדולות ומחירי המוצרים ממשיכים להתייקר, העלייה בשכר מינימום היא לא כזו ש"מצליה" את המשפחות מהגדלת חובות והלוואות.


שכר המינימום בישראל, גם לאחר ההעלאה, נשחק ריאלית מאז 2019, והוא עדיין נמוך בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. בישראל, בה השכר החציוני נמוך יחסית לשכר הממוצע באופן דרמטי, משפחות רבות מוצאות את עצמן מתמודדות עם עלויות גבוהות במיוח שלא מאפשרות להן לגמור את החודש


זוג המשתכר שכר מינימום ומביא הביתה 12,500 שקל לחודש מתקשה מאוד לפרנס משפחה, למרות ההעלאה בשכר, המשפחות הללו ימצאו עצמן ממשיכות לגרד את קו העוני. גם אם ניקח מצב טוב יותר שהזוג מביא 15 אלף שקל נטו הרי שלמשפחה ממוצעת זה לא מספיק. 

ההשלכות הכלכליות והחברתיות של ההעלאה

קיים תמיד חשש העלאת שכר המינימום תזיק בסופו של דבר לעובדים - העסק יסבול מירידה ברווחיות ויפטר עובדים. כלכלנים רבים מצביעים על כך שהעלאת שכר מינימום, עד רמה מסוימת, אינה גורמת לעלייה משמעותית באבטלה, אבל אנחנו בעידן אחר - העלאתשכר המינימום עשויה לפגוע למשל בקופאים וקופאיות בסופרים. שם כבר נכנסים לפעולה הקופות האוטומטיות וזה יילך ויצבור תאוצה גדולה יותר. העאת שכר המינימום תפגע בעובדים האלו.


השפעת ההעלאה על התחום הסיעודי

למרות ששכר המינימום נחשב לנמוך, אוכלוסייה משמעותית תיפגע מההעלאה – אנשים סיעודיים שמעסיקים עובדים זרים. שכרם של המטפלים, המחושב על בסיס שכר המינימום, הוא הוצאה כבדה מאוד עבור משפחות רבות. העלאת השכר תוסיף כ-500 שקל לחודש להוצאות המעסיקים, ובכך תגביר את הלחץ הכלכלי שמתגלגל על הסיעודיים.

בנוסף, בשל המחסור בעובדים זרים בתחום הסיעוד, השכר בשוק בפועל גבוה משכר המינימום, במיוחד במקרים של מטופלים בפריפריה או כאלה עם צרכים מורכבים. המשפחות נאלצות לשלם סכומים גבוהים עוד יותר כדי להבטיח טיפול.

האתגר הגדול: חיים בכבוד

שכר המינימום בישראל, גם לאחר ההעלאה הצפויה, נותר רחוק מלהיות מספק לחיים בכבוד.אבל צריך לזכור כאמור שיש שני צדדים למטבע. העלאת שכר המינימום הוא מכה לעסקים שמתבססים על כוח עבודה זול, והם עלולים להגיע למצב של פיטורי עובדים. ואז העלאת שכר המינימום דווקא פוגעת באותם עובדים ששכרם נמוך.

קיראו עוד ב"קריירה"

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    חיים ג 27/01/2025 19:02
    הגב לתגובה זו
    מה ההשלכות על הזקנים שחיים מקצבת זקנה של 2300 שח
  • 16.
    אנונימי IL 27/01/2025 11:32
    הגב לתגובה זו
    בשביל שמישהו ירוויח מישהו אחר חייב להפסיק .
  • 15.
    אריה 27/01/2025 10:59
    הגב לתגובה זו
    בושה לנתיבי ישראל . מעסיקים פקחי תנועה עיי חברות שמירה משלמים להם שכר מינימום . ויש חודשים שאפילו לא מגיעים לשכר מינימום. כי הפקחים מעסיקים אותם כעובד שעתי. ממש בושה
  • 14.
    נימר 26/01/2025 23:27
    הגב לתגובה זו
    העלאת שכר המינימום תביא לאובדן של אלפי משרות בץעשייה המסורתית ובנוסף יביא לעליית מחירים נוספות בגלל עליה בעלות כח העבודה ואז האינפלציה תעלה ואז... קטסטרופה !!!והכל בגלל עליית מחירי הדיור שהביאו למחיקת מעמד הביניים שפשוט לא קיים יותר !!!
  • 13.
    שי 26/01/2025 23:18
    הגב לתגובה זו
    לא סתם המדינה מתחילה להילחם בהון השחור. לא רחוק היום שנגיע למצב של טורקיה.
  • 12.
    88 26/01/2025 22:34
    הגב לתגובה זו
    עוז לא משלם ארנונה מזון חשמל מים וכו...והשכר שלו עולה למההרי למטופל הכל עולה. המדינה דאגה שהם יהיו שווים רק בזכויות בושה להחלטה.
  • 11.
    רמי 26/01/2025 20:40
    הגב לתגובה זו
    לא נורא בחירות בקרוב
  • 88 26/01/2025 22:35
    הגב לתגובה זו
    כלום לא הישנה .
  • 10.
    חוסר צדק 26/01/2025 16:50
    הגב לתגובה זו
    לא הגיוני להעלות את שכר המטפלות הזרות של הקשישים כשבמקביל לא מעלים את קצבת הסיעוד לקשישים.
  • חיים ג 27/01/2025 19:04
    הגב לתגובה זו
    איך אפשר לחיותמ 2300 שח קצבת זקנה
  • 9.
    ולמה בכל זאת גובים מהם מס הכנסה (ל"ת)
    בני 26/01/2025 15:23
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    כ 26/01/2025 14:43
    הגב לתגובה זו
    למעט קניות בסופר שעלו ב30%
  • 7.
    אשר 26/01/2025 11:53
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף יש מי שמזכיר את המשפחות הסיעודיות כמו אימי הדמנטית שמתקשות בנטל התשלום לעובדת הזרה ואין על כך שיפוי מהמדינה.
  • 6.
    ששון 26/01/2025 11:12
    הגב לתגובה זו
    אין שכל אין דאגות
  • 5.
    שאול 26/01/2025 09:57
    הגב לתגובה זו
    שכר המינימום זה כמו מילקיכולם אוהבים את הקצפתתוריד את הקצפת הלבנה הרכה והאוורירית ואז נשאר לך הגוש החום הזה שזה עובדי שכר המינימום שיש הרבה מהם ומתבאסים שמגיעים לגוש הזה
  • 4.
    בלאקרוק 26/01/2025 09:49
    הגב לתגובה זו
    מדינת ההייטקסמסתכלים רק איך לשבח אותם אבל לא מסתכלים על העובדים שמשרתים אותם בין אם זה העובדת ניקיון או המאבטח החמוש בכניסה
  • 3.
    מי שישמע 26/01/2025 09:22
    הגב לתגובה זו
    לכל מקבלי ההחלטות האלה תתנו דוגמא אישית ונראה אותכם חיים משכר מינימום עם שלושה ילדים ואז נדע שיש מקבלי החלטות אחרים גם כך אתם לא רואים את העם ממטר אז נקווה שבקלפי גם העם לא יראה אותכם ממטר אנשים מנותקים כל ה120 חברי הכנסת
  • 2.
    למי שיש דירה ללא משכנתא וילדים זה מספיק בקושי (ל"ת)
    עושה חשבון 26/01/2025 08:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צודק 26/01/2025 08:21
    הגב לתגובה זו
    כמו בארהב שם אחוז מהאוכלסיה מרוויח יותר משאר 99 האחוזנסה פעם לחיות משכר מינימום לפני שאתה מסביר איך זה פוגע בעובדים כשמעלים אותו
תאי ישר אדריכל ושותף במשרד ישר ארדיכלים קרדיט: אליעד סודאיתאי ישר אדריכל ושותף במשרד ישר ארדיכלים קרדיט: אליעד סודאי

ה-AI משנה את עולם האדריכלות - ״פעם היה צריך 3-4 אנשים על פרויקט היום צריך אחד-שניים״

מדור קריירה ו-AI: שיחה עם תאי ישר, אדריכל ושותף בישר אדריכלים

הדס ברטל |

בישראל ישנם כ-13,700 אדריכלים, כאשר ההערכה היא כי רק כמחציתם הם אדריכלים פעילים העוסקים במקצוע. השכר הממוצע בו נע בין 15 אלף ל-25 אלף שקלים. מתחילים בשכר נמוך יחסית של כ-10 אלף של, אחרי 2-3 שנים מתקרבים לממוצע, אחרי 10 שנים נמצאים מעל הממוצע. אדריכלים רבים מרוויחים גם משמעותית מעל הממוצע, 30 אלף ומעלה. אדריכל זה מקצוע חשוב ומכניס. ההערכה היא כי בענף האדריכלות ישנו מחסור בעובדים כאשר בעשור האחרון נוספו רק כאלף -אלפיים אדריכלים חדשים. יחד עם נקודת הפתיחה הזו, רצינו לבדוק איך מהפכת ה-AI משפיעה על העבודה ועל האדריכלים עצמם בשיחה עם תאי ישר, אדריכל ושותף בישר אדריכלים.

ספר קצת על עליכם:
משרד ישר אדריכלים יושב בתל-אביב ועובד בכל הארץ. יש לנו קרוב ל-160 עובדים. בונים מגדלים וגם לא מגדלים המשמשים לתעסוקה, למסחר, שימוש ציבורי ולמגורים. מאוד מאמינים בקידמה טכנולוגית ומנסים להיות בחזית.


איך ה-AI משפיע על העבודה?
אצלנו ה-AI מגיע בעיקר בשלבי התכנון המוקדמים של פיתוח קונספט ורעיונות. הוא לא מייצר רעיונות בעצמו אבל הוא כן עוזר להביא רעיונות ראשוניים להדמיות ריאליסטיות באופן מהיר יותר, בזה יש לו יכולת גדולה. בשלב מאוחר יותר יש את כל העבודה מול הרשויות וההיתרים הנדרשים, אנחנו אימנו את כלי ה-AI עם מודלים שיכולים לעזור לנו בלייעל תהליכים ולשאול שאלות הקשורות לתקנות וחוקים.


איפה הוא תורם?
הוא מאוד מייעל זמנים. הוא יכול לקצר את הדרך מהסקיצה והרעיון הראשוני אל הדמיה שנראית מוגמרת בכמה שניות. זה דבר מאוד טוב והרבה פעמים, זה יכול להיות בעוכרינו כי ליצירה יש תהליך שהוא תלוי זמן והתפתחות ומחשבה שהיא לא יכולה להיות רגעית. אם כל התהליך מתקצר אז צריך להיות ערים לזה. באופן כללי כל התפתחות הטכנולוגיה בשנים האחרונות שמקצרת תהליכים היא גם מייצרת עבודה נוספת. אם פעם לפני כמה שנים לפרזנטציה של קונספט, אדריכלים היו מביאים או סקיצות או הדמיות ריאליסטיות, אז היום כשאפשר לעשות את כל זה יותר בקלות ובמהירות, ואנחנו נביא גם אנימציות, VR (מציאות וירטואלית) וסרטים שיוצגו לכל פרזנטציה. כל פעם שהגיעה טכנולוגיה שמקצרת עבודה בדברים מסוימים אז אנחנו משקיעים את האנרגיה בלהיות משוכללים יותר בדברים אחרים.

משרד ישר אדריכלים צילום איתי רוקבן
משרד ישר אדריכלים - קרדיט: איתי רוקבן

יש גם חסרונות מקומות בו הוא נכשל?
כמובן. יש אי דיוקים שצריך לעשות כל הזמן עם בינה מלאכותית. הדמיות שאנחנו עושים בעצמנו הן מדויקות לפי הכוונות שלנו, אבל עם הדמיות של AI, לעין מקצועית זה קל לראות, קל שמדובר ב-AI אם לא השקיעו בה זמן. אנחנו משתדלים להשקיע זמן, זה לא שגר ושלח, גם בבינה מלאכותית צריך לעשות תיקונים ולשים לב לפרטים.

עובדים
צילום: דאלי

עובד במגזר הציבורי? אתה כנראה טיפש מהחברים שלך במגזר הפרטי - לא נעים, אבל זו עובדה

על פי מחקר של בנק ישראל - עובדים צעירים במגזר הציבורי פחות איכותיים ובעלי פחות מיומנויות מהמגזר הפרטי ומהמגזר הציבורי במקומות אחרים בעולם

עובדים דור א' במגזר הציבורי לוקחים את כל הקופה ולא משאירים לעובדים חדשים. הפער בשכר ענק, פי כמה. בעוד שוותיקים מרוויחים משכורות עתק , הרבה מעבר לשכר הממוצע במשק, התרומה שלהם לארגון הציבורי נמוכה. מי שכן סיפק עבודה הם הצעירים, אלו שמרוויחים מעט יחסית לוותיקים. הם גם מרוויחים מעט יחסים לקולגות בני גילם במקומות אחרים. המצב הזה ייצר תופעה ברורה שעכשיו משלמים את המחיר עלייה: נטישה של הצעירים מהמגזר הציבורי, ליתר דיוק: נטישה של הצעירים האיכותיים. למה לבחור-בחורה איכותיים להרוויח יחסית מעט ולראות את העובד לידם לא עושה הרבה ומרוויח פי 2-3? למה להם להגיע לשירות הציבורי ולא ללכת למגזר העסקי ולהיות מתוגמלים יותר?   

במשך שנים, אנחנו מתריעים כאן על השכר הגבוה מדי, השכר המשחית של עובדים וותיקים ועל כך שזה פוגע גם במי שעושה את העבודה - הצעירים שיעזבו, ואכן הם עוזבים. מי שנשאר אלו בינוניים מטה. מחקר של בנק ישראל על יכולות ומיומניות של עובדים צעירים במגזר הציבורי מוכיח שעובדי המגזר הציבורי נחותים באיכות שלהם מהמגזר העסקי. הם מוציאים ציונים נמוכים דרמטית במבחני מיומנות שונים גם ביחס לכאלו שבמגזר הפרטי וגם ביחס למגזר הציבורי בעולם.

משבר ההון האנושי במגזר הציבורי: ירידה חדה במיומנויות העובדים הצעירים

מחקר חדש של חטיבת המחקר בבנק ישראל, מלמד כי ההון האנושי במגזר הציבורי הישראלי פחות איכותי ומיומן מעובדי המגזר הפרטי.  המחקר, המתבסס על סקר המיומנויות הבינלאומי PIAAC בשני גליו (2014 ו-2022), מגלה כי "היחס בין מיומנויות היסוד הממוצעות של עובדים צעירים, בעיקר גברים, במגזר הציבורי לבין אלו של מקביליהם במגזר העסקי ירד בעשור האחרון".

הנתונים חושפים תמונה קשה במיוחד עבור גברים צעירים (גילאי 25-40) במגזר הציבורי. במיומנויות מתמטיקה נרשמה ירידה של 22.6 נקודות (מ-280 ל-258), ובמיומנויות קריאה ירידה של 30.8 נקודות (מ-281 ל-251). לשם השוואה, במגזר העסקי הירידה הייתה מתונה הרבה יותר - 8.5 נקודות במתמטיקה ו-13.6 נקודות בקריאה.

המחקר מדגיש כי "הירידה היחסית של 14 עד 17 נקודות אצל הגברים הצעירים במגזר הציבורי יכולה להיות שקולה לירידה של 5 עד 6 אחוזים בפריון העבודה של העובד", וזאת "דומה להשפעה הנאמדת של ירידה בשנת לימוד".