שיטת מצליח גרסת אנשי העסקים הישראליים: תארו לכם שמגיע אליכם אדם ומבקש מכם כסף לטובת הקמת חברה. אתם מסכימים, ואז החברה שלו נכשלת. הוא בא אליכם ומבקש עוד כסף. אתם שוב מסכימים, ואז החברה שוב מפסידה. כך זה נמשך כמה פעמים, עד שהאדם הזה מחליט לנטוש את הספינה, למכור את החברה ההפסדית שלו למישהו אחר. ומה השלב הבא? הרוכש החדש בא אליכם ומבקש שתממנו גם אותו ותפסידו כסף גם אצלו.

נשמע הזוי? זה בדיוק מה שעשו קני ואלי רוזנברג שרכשו את אל על - בידיעה ברורה שמדובר בחברה הפסדית עוד הרבה לפני הקורונה. הם החליטו קודם כל לקנות את החברות המפסידות - ואז לבוא למדינה עם דרישות לקבל כספים מהמדינה, על חשבון הציבור. למה? כי ככה הם אומנם לוקחים סיכון בהשקעה בחברת התעופה, אבל רוב הסיכון על המדינה. כי ככה הרגילו את המדינה - לתמוך בחברת התעופה שלה. כי הם פשוט יכולים וכי אפשר לספר לכולם ש'יש קורונה שגורמת לחברה להפסיד כסף' וגם כפי שאמרו רק בשבוע שעבר באל על במסיבת העיתונאים לאחר הדוחות: 'זה לא פייר שמדינות בעולם עוזרות לחברות התעופה ובארץ לא עוזרים לנו' - אבל ההבדל הוא שחברות התעופה בעולם הן רווחיות ונקלעו לבעיה בגלל הקורונה, ובארץ - הן לא רווחיות בלי קשר לקורונה.

בפועל, חברת אל על הייתה הפסדית כבר שנים, ללא כל קשר לקורונה - בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים כל שנה ואפילו יותר. אז הבעלים החדשים רכש בידיעה שלאחר מספיק התבכיינות המדינה תיכנע בגלל סיבות לא ענייניות ותציל אותם. מה שקרה הוא שהמדינה נותנת לאל על שוב ושוב חבל הצלה, כשהטענה העיקרית הא משהו כמו 'לא יכול להיות שאל על תיפול, לא יכול להיות שלא תהיה לישראל חברת תעופה לאומית'. אבל זו הרי לא טענה עסקית, זו לא טענה אמיתית. זו טענה של חברה הפסדית, שלא מצליחה להתחרות בשוק שבו היא פועלת, ושמחפשת דרכים יצירתיות כדי להשיג כספים על חשבון הציבור בדרכים לא הוגנות.

צריך לומר את האמת: זה לא מודל עסקי שאמור לייצר רווחים. כלומר, זה ייצר רווחים לבעלי החברה כמובן, אבל אלה לא רווחים אמיתיים לציבור או לבעלי המניות, זה לא בהכרח ייצור ערך בטווח הארוך ווגם לא בטוח שזה מה שיציל את החברות ויהפוך אותן לרווחיות. כך לא משיאים ערך ותשואה למשקיעים. זו שרלטנות, ולא נעים לומר - אפילו חזירות.

• חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
• סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אז מה עושים הבעלים? קודם כל רוכשים, אחר כך כבר עושקים את המדינה. למה? כי ברור שהמדינה לא תצליח לעמוד בלחץ ותציל את החברה. בדרך היא תזרים הרבה מאוד כסף לחברות הללו, והמנהלים אולי יוכלו לגזור בהמשך קופונים שמנים.

אגב, זה לא תרחיש ישראלי בלבד. במשבר הסאב פריים בארה"ב, הממשל האמריקאי נאלץ להזרים לחברות הגדולות והבנקים שהתמוטטו מאות מיליארדי דולרים, בשביל שלא יקרסו ויפילו איתם את כל ארה"ב. מה קרה אחר כך? החברות הללו חילקו בונוסים שמנים למנהלים. למה? כי הן הרי סיימו את השנה עם רווחים - אם זו לא חוצפה אז כנראה שאין באמת חוצפה בעולם.

אבל מדובר בסופו של דבר בכספים של הציבור. אין שום סיבה הגיונית שהמדינה והציבור, יממנו שוב ושוב חברות הפסדיות. ובכל זאת - זה בדיוק מה שקורה עכשיו. הבדיחה - לא נעים לומר - היא על חשבוננו. נותר רק לקוות שבחברות התעופה הישראליות לא ינהגו באותה חזירות שנהגו בארה"ב לפני 12 שנים.

• הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי
• השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

ובכל זאת מה החליט היום משרד האוצר לעשות? על פי גורמים באוצר המדינה תזרים בין 100 ל-150 מיליון דולר לחברת אל על, ובין 15 ל-20 מיליון דולר לארקיע וישראייר. על פי המתווה, מדובר בהלוואת בלון למשך שנתיים - ללא קופון וללא ריבית, תוך שחברות התעופה יוגבלו בחלוקת דיבידנד במהלך התקופה, ובעוד שנתיים יוכלו החברות לבחור אם לפרוע את החוב למדינה, להמיר את החוב למניות, או לצאת להנפקה לציבור. המדינה לא תחזיק ביותר מ-24% בחברות כדי שבפועל לא תהיה הלאמה מחדש.

האמת היא שחזרנו והזהרנו על כך לא מעט במהלך השנה האחרונה. הנה תזכורות:

> תנו לאל על למות - אין סיבה לספק לה חמצן; צריך לחסל ולבנות מחדש; "הציבור לא צריך להציל חברה עם משכורות גבוהות"

> החלטה פושעת - התמיכה באל על היא פוליטית, רשלנית ובעיקר עיוורת למאות אלפי מובטלים

> עד מתי אל על תמשיך לעקוץ את המדינה?

> כישלון להנפקה של אל על - אל "תקנו" את הכותרות החיוביות

> אל על הפסידה ברבעון את כל התמיכה שקיבלה; אסור למדינה להמשיך ולתמוך בה