70 שנות פרסום אל על מקאן
צילום: יח"צ
פרשנות

הקומבינה של חברות התעופה הישראליות: להפסיד - ולשנורר מהמדינה כסף

קונים כל קונים חברה מפסידה - בידיעה שהיא הפסדית - ואחר כך באים למדינה בדרישות. המפתיע זה שהמדינה שוב ושוב נכנעת לזה ולא ברור למה; המקרה של אל על
נתנאל אריאל | (37)

שיטת מצליח גרסת אנשי העסקים הישראליים: תארו לכם שמגיע אליכם אדם ומבקש מכם כסף לטובת הקמת חברה. אתם מסכימים, ואז החברה שלו נכשלת. הוא בא אליכם ומבקש עוד כסף. אתם שוב מסכימים, ואז החברה שוב מפסידה. כך זה נמשך כמה פעמים, עד שהאדם הזה מחליט לנטוש את הספינה, למכור את החברה ההפסדית שלו למישהו אחר. ומה השלב הבא? הרוכש החדש בא אליכם ומבקש שתממנו גם אותו ותפסידו כסף גם אצלו.

נשמע הזוי? זה בדיוק מה שעשו קני ואלי רוזנברג שרכשו את אל על - בידיעה ברורה שמדובר בחברה הפסדית עוד הרבה לפני הקורונה. הם החליטו קודם כל לקנות את החברות המפסידות - ואז לבוא למדינה עם דרישות לקבל כספים מהמדינה, על חשבון הציבור. למה? כי ככה הם אומנם לוקחים סיכון בהשקעה בחברת התעופה, אבל רוב הסיכון על המדינה. כי ככה הרגילו את המדינה - לתמוך בחברת התעופה שלה. כי הם פשוט יכולים וכי אפשר לספר לכולם ש'יש קורונה שגורמת לחברה להפסיד כסף' וגם כפי שאמרו רק בשבוע שעבר באל על במסיבת העיתונאים לאחר הדוחות: 'זה לא פייר שמדינות בעולם עוזרות לחברות התעופה ובארץ לא עוזרים לנו' - אבל ההבדל הוא שחברות התעופה בעולם הן רווחיות ונקלעו לבעיה בגלל הקורונה, ובארץ - הן לא רווחיות בלי קשר לקורונה.

בפועל, חברת אל על הייתה הפסדית כבר שנים, ללא כל קשר לקורונה - בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים כל שנה ואפילו יותר. אז הבעלים החדשים רכש בידיעה שלאחר מספיק התבכיינות המדינה תיכנע בגלל סיבות לא ענייניות ותציל אותם. מה שקרה הוא שהמדינה נותנת לאל על שוב ושוב חבל הצלה, כשהטענה העיקרית הא משהו כמו 'לא יכול להיות שאל על תיפול, לא יכול להיות שלא תהיה לישראל חברת תעופה לאומית'. אבל זו הרי לא טענה עסקית, זו לא טענה אמיתית. זו טענה של חברה הפסדית, שלא מצליחה להתחרות בשוק שבו היא פועלת, ושמחפשת דרכים יצירתיות כדי להשיג כספים על חשבון הציבור בדרכים לא הוגנות.

צריך לומר את האמת: זה לא מודל עסקי שאמור לייצר רווחים. כלומר, זה ייצר רווחים לבעלי החברה כמובן, אבל אלה לא רווחים אמיתיים לציבור או לבעלי המניות, זה לא בהכרח ייצור ערך בטווח הארוך ווגם לא בטוח שזה מה שיציל את החברות ויהפוך אותן לרווחיות. כך לא משיאים ערך ותשואה למשקיעים. זו שרלטנות, ולא נעים לומר - אפילו חזירות.

אז מה עושים הבעלים? קודם כל רוכשים, אחר כך כבר עושקים את המדינה. למה? כי ברור שהמדינה לא תצליח לעמוד בלחץ ותציל את החברה. בדרך היא תזרים הרבה מאוד כסף לחברות הללו, והמנהלים אולי יוכלו לגזור בהמשך קופונים שמנים.

אגב, זה לא תרחיש ישראלי בלבד. במשבר הסאב פריים בארה"ב, הממשל האמריקאי נאלץ להזרים לחברות הגדולות והבנקים שהתמוטטו מאות מיליארדי דולרים, בשביל שלא יקרסו ויפילו איתם את כל ארה"ב. מה קרה אחר כך? החברות הללו חילקו בונוסים שמנים למנהלים. למה? כי הן הרי סיימו את השנה עם רווחים - אם זו לא חוצפה אז כנראה שאין באמת חוצפה בעולם.

אבל מדובר בסופו של דבר בכספים של הציבור. אין שום סיבה הגיונית שהמדינה והציבור, יממנו שוב ושוב חברות הפסדיות. ובכל זאת - זה בדיוק מה שקורה עכשיו. הבדיחה - לא נעים לומר - היא על חשבוננו. נותר רק לקוות שבחברות התעופה הישראליות לא ינהגו באותה חזירות שנהגו בארה"ב לפני 12 שנים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ובכל זאת מה החליט היום משרד האוצר לעשות? על פי גורמים באוצר המדינה תזרים בין 100 ל-150 מיליון דולר לחברת אל על, ובין 15 ל-20 מיליון דולר לארקיע וישראייר. על פי המתווה, מדובר בהלוואת בלון למשך שנתיים - ללא קופון וללא ריבית, תוך שחברות התעופה יוגבלו בחלוקת דיבידנד במהלך התקופה, ובעוד שנתיים יוכלו החברות לבחור אם לפרוע את החוב למדינה, להמיר את החוב למניות, או לצאת להנפקה לציבור. המדינה לא תחזיק ביותר מ-24% בחברות כדי שבפועל לא תהיה הלאמה מחדש.

האמת היא שחזרנו והזהרנו על כך לא מעט במהלך השנה האחרונה. הנה תזכורות:

תנו לאל על למות - אין סיבה לספק לה חמצן; צריך לחסל ולבנות מחדש; "הציבור לא צריך להציל חברה עם משכורות גבוהות"

החלטה פושעת - התמיכה באל על היא פוליטית, רשלנית ובעיקר עיוורת למאות אלפי מובטלים

עד מתי אל על תמשיך לעקוץ את המדינה?

כישלון להנפקה של אל על - אל "תקנו" את הכותרות החיוביות

אל על הפסידה ברבעון את כל התמיכה שקיבלה; אסור למדינה להמשיך ולתמוך בה

תגובות לכתבה(37):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 33.
    אחד העם 31/08/2021 06:33
    הגב לתגובה זו
    חברה רעה שעושקת את הלקוחות שלה וגם את המדינה. מחלקת דיבידנדים שהדוחות מראים הפסד.
  • 32.
    ליזא 29/08/2021 16:09
    הגב לתגובה זו
    טיפת בושה אין לחברות הגנבים ולממשלה המושחתת לתתכספים שנגנבו ממשכורות רעב של אזרחים אז מה הפלא שכולם מושחתים ומנצלים את כספי המיסים
  • 31.
    רון 26/08/2021 17:01
    הגב לתגובה זו
    אחת לכמה שנים החברה נופלת למה ניהול כלכלי כושל חלוקת משכורות עתק תנאים מפליגים על חשבון האוצר
  • 30.
    יוסי 26/08/2021 16:58
    הגב לתגובה זו
    תרד קודם לעיניין העובדות מאשר לייצור פה קונספירציות של קומבינה כלשהי ויהיה בקיא במספרים אתה שוכח שהבעלים הנוכחי של החברה מבקש עזרה אבל שם גם כסף מכיסו אז אל תספר סיפורים
  • 29.
    הבעיה שהמדינה הכשילה את חברות התעופה (ל"ת)
    מומחה לקנוניות 26/08/2021 10:06
    הגב לתגובה זו
  • 28.
    א 25/08/2021 19:45
    הגב לתגובה זו
    למדינה לפיו הרוכש הכניס לחברה עוד 100 מיליון ש''ח והמדינה התחייבה להעניק הלוואה נוספת בהיקף של כ 200 מיליון ש''ח. מלבד זאת דבריך יפים אבל ללא עזרת הצדינה לישראל לא היתה היום חברת תעופה פעילה..לא אלעל לא ארקיע ולא ישראייר שלושתם היו פושטות את הרגל ומכיוון שישראל לא מכניסה תיירים הציבור היה תלוי בלו"ז מאוד דל של חברות זרות שהיו מואילות להמשיך לטוס. טובת הציבור מחייבת תעופהישראלית פעילה.
  • 27.
    יוני מגל 25/08/2021 18:36
    הגב לתגובה זו
    כאשר ישראל מנוהלת פטליאית ולא כניינית היא נעלמת לרט לאט אבל בטוח.בתוך 20 שנים יהיב פה גן זבל חרדי ללא משאבים.
  • 26.
    לסגור את אל על (ל"ת)
    שומר הסף 25/08/2021 15:12
    הגב לתגובה זו
  • 25.
    מי אתה 25/08/2021 13:32
    הגב לתגובה זו
    חברת אלעל לא קיבלה שקל אחד מהמדינה. הכול זה הלוואות /הקדמות של תשלומים שונים לעתיד. כתב בור. לא יודע על מה הוא כותב בכלל. הדבר היחיד ההגיוני לעשות כאשר המדינה סוגרת עסקים ומגבילה אותם - הוא לפצות! ולא בהלוואות! מענקים. המשינה סוגרת את השמיים, את עולם התרבות, ועוד המון עסקים והדבר ההגיוני היחיד לעשות הוא לתת מענקים על מנת לשמר את אותם עסקים ליום שאחרי הקורונה. בושה של ממשלה בושה של כתב.
  • 24.
    עזי 25/08/2021 13:24
    הגב לתגובה זו
    רק רכישת החברה וביטול חוזי התעסוקה השערורייתיים באל-על יטיסו אותה למעלה. מיזוג שכזה יחסוך בהוצאות הקבועות של כל השלוש ויאפשר קיום חברה אחת נורמלית בכבוד וללא עזרה חיצונית.
  • 23.
    טייס אלעל 25/08/2021 11:21
    הגב לתגובה זו
    כמה טוב שהממשלה המטומטמת ממנת את זה
  • כי אתה חזיר תאב בצע. (ל"ת)
    דוד 25/08/2021 17:47
    הגב לתגובה זו
  • 22.
    גרי 25/08/2021 11:20
    הגב לתגובה זו
    כל כך הרבה טקסט בלי תוכן, כמה ריקבון יש בך, כותב מאמר מבלי לדעת בכלל דבר או שניים. אל על הייתה על הגל לפני הקורונה, ומי שגרם לה להתרסק ככה זו גם הממשלה.
  • 21.
    8 25/08/2021 10:50
    הגב לתגובה זו
    צריך לחוקק חוק: חברה שמקבלת סיוע מהמדינה, ייאסר עליה לחלק דיבידנדים למשך שלוש שנים. גם אם זה סיוע עקב מלחמה, קורונה, רעידת אדמה, וכל סיבה אחרת.
  • 20.
    אחד שיודע 25/08/2021 08:11
    הגב לתגובה זו
    ישראייר חברה רווחית 5 שנים ברציפות לפני תחילת משבר הקורונה. בדיקה קלה ובסיסיץ שעיתונאי שמכבד את עצמו חייב לבצע לפני כתיבת כתבה כזאת. חבל
  • הוא התייחס לאל-על, קרא שוב בעיון (ל"ת)
    עזי 25/08/2021 13:23
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    כל מילה בסלע (ל"ת)
    YL 25/08/2021 07:12
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    רון 25/08/2021 04:56
    הגב לתגובה זו
    עוד כתבה של כתב (מני רבים) שאין לו כלל מושג על הנושא עליו הוא כותב.העיקר להסית להלהיב ולשכוח מה כתב.
  • 17.
    מומחה בתחום 25/08/2021 02:30
    הגב לתגובה זו
    גם אם חייבים חברה ישראלית אז די באחת שתטיס נוסעים. ובטח שלא אל על.וגם אז על המדינה או קונה אחר לקחת אותה מהכונס ללא חוב . לקחת את מלוא המניות ולהנפיק כשהמצב ישתפר .
  • 16.
    רק מזומן 24/08/2021 23:43
    הגב לתגובה זו
    אפשר מחר לסגור את אל על לפטר את כולם ולהקים חברה רזה ואפקטיבית דוגמת ריינאייר
  • יעקב 27/08/2021 08:24
    הגב לתגובה זו
    בוא נשלח לעזאזל את כל החקלאים הכושלים.נשאיר רק את הפרזיטים של השירות הציבורי שהקורונה לא נגעה בהם והם חיים על חשבון הציבור
  • 15.
    עובד אלעל 24/08/2021 23:42
    הגב לתגובה זו
    לא יעזרו לכם כל ההשמצות וההסתה הפרועה, המדינה מבינה את החשיבות של התעופה הישראלית להבדיל מקגלסים כמוך
  • 14.
    נוסע מתמיד 24/08/2021 23:36
    הגב לתגובה זו
    הכי בבית בעולם
  • 13.
    שלום 24/08/2021 23:26
    הגב לתגובה זו
    מסוג הכתבות שנכתבות על ידי אחד שמעולם לא השקיה שקל. אדם שבא מכניס את היד עמוק לכיס ומשקיע מאות מליונים זה רק אחד שמאמין שיש לו השקעה מניבה ושהוא יכול למנף את העסק למקום טוב. לשקיע סכום אדיר בשביל לתלות תקוות בנערי האוצר זה אפילו לא חלום
  • 12.
    ישראייר הייתה רווחית שנים, לך תעשה שיעורי בית (ל"ת)
    אלירן 24/08/2021 22:54
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    איציק 24/08/2021 22:52
    הגב לתגובה זו
    מה אתה לא רואה את המצב בעולם ? העיקר כותב ....
  • 10.
    טט 24/08/2021 22:47
    הגב לתגובה זו
    כתבה לא מעמיקה .מגמתית וכמובן בלי ירידה לפרטים
  • 9.
    פנטושית 24/08/2021 22:30
    הגב לתגובה זו
    זו השיטה . קקה של מקבלי החלטות
  • 8.
    שקר 24/08/2021 21:39
    הגב לתגובה זו
    המדינה לא נותנת שקל היא נותנת הלוואה כי סגרה את השמיים בזמן שכולם פותחים ועוד למדינות יותר ירוקות מאיתנו וזה לא קשה כי 99 אחוז מהמדינות בעולם יותר ירוקות מאיתנו
  • 7.
    כמה ישן 24/08/2021 21:05
    הגב לתגובה זו
    בכל העולם טועה ורק אתה צודק כל העולם עוזר לחברות התעופה
  • 6.
    דורון 24/08/2021 20:49
    הגב לתגובה זו
    אני מאוד רציני. אם המדינה נותנת לאל על אז שתיתן לשאר העסקים.
  • 5.
    דמגוג 24/08/2021 20:12
    הגב לתגובה זו
    מישהו כאן השתכנע שרוזנברג רכש את אלעל בשביללבקש כסף מהמדינה? איך בדיוק הפרוטות העלובות שהמדינה "מלווה" לאלעל יכסו את ההשקעה האדירה של רוזנברג באלעל?
  • 4.
    כבר שנים רבות שאל על קיימת בזכות נדיבות המדינה ומש 24/08/2021 20:09
    הגב לתגובה זו
    כבר שנים רבות שאל על קיימת בזכות נדיבות המדינה ומשלם המיסים מבחינתי מזמן היו צריכם למחוק אותה חברה שכל השנים היו בא 60 אחוז מובטלים סמויים שקיבלו משכורות עתק אני כי ישראלית תמיד העדפתי לטוס עם חברות זרות שיותר זולות עם שירות מעולה פשוט אל על מנגנת על מצפון המדינה שאם יקרה משהוא גורלי במדינה רק אל על יכולה לחלץ אותנו קישקוש בלבוש אפשר לשרוד בלעדי אל על
  • ירון 25/08/2021 16:35
    הגב לתגובה זו
    תסכול , בורות , קנאה , הלקאה עצמית , הכול בבן אדם אחד מתוסכל , האמת עצוב לי בשבילך.
  • 3.
    רמי 24/08/2021 20:01
    הגב לתגובה זו
    מי שזו פילוסופית העסקים שלו לא היה שם מכיסו 200 מליון דולר ויותר על עסק מפסיד ובלי asset המטוסים ממושמעים והזכיות שירות למדינה
  • 2.
    זה לא הממשלה .. זה ציבור כנוע ו...פרייאר (ל"ת)
    יוסי חכים 24/08/2021 19:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אחלה בחלה , הפקרות (ל"ת)
    וואי וואי 24/08/2021 19:19
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.