שלומי פוגל, אסי שמלצר, סמי קצב, מספנות ישראל
צילום: דניאל צרסקי
ראיון

" אין יום שאנחנו לא עובדים על עסקאות נוספות, הפוטנציאל שלנו הוא אינסופי"

צביקה שכטרמן מנכ"ל תעשיות מספנות ישראל: "אנחנו לא מתחרים בסין או טורקיה, אנחנו מתחרים רק במדינות הטובות ביותר"; על צבר ההזמנות של החברה: "הגדלנו את צבר ההכנסות שלנו ל-700 מיליון שקל לעומת 280 מיליון שקל ברבעון המקביל"
סתיו קורן | (4)

מניית חברת מספנות ישראל -4.01%  זינקה ב-10% ביומיים, כשאתמול דיווחה החברה על חוזה עם מדינה במזרח אסיה, במסגרתו תספק כלי שייט צבאיים, ציוד ושירותים. היקף העסקה מסתכם ב-128 מיליון דולר. משא מתן על העסקה החל עוד בנובמבר שעבר

"מדובר בעסקה של מכירת כלי שיט צבאיים, תחום שיש לנו מומחיות בו כיוון שהמספנה בנתה במשך כמה עשורים את חיל הים הישראלי", אומר צביקה שכטרמן מנכ"ל תעשיות מספנות ישראל.

"לאחר ההפרטה ב-1995 התחלנו למכור את הכלים שלנו בכל העולם, אנחנו מוכרים לקפריסין, יוון, סרילנקה, אפריקה ועכשיו גם במדינה הזו". שכטרמן מנוע לנקוב בשמה של המדינה עקב מניעים ביטחוניים. "אנחנו לא זוכים במכרזים כי אנחנו הכי זולים, אנחנו זוכים על בסיס נקודות. המוצרים שלנו נחשבים בין הטובים בעולם. גם כי אנחנו קיימים הרבה שנים, וגם כי יש לנו המון ניסיון בשיתוף פעולה עם חיל הים הישראלי; חיל הים שותף בתכנון הכלים שלנו. הרבה מאוד אנשי חיל הים שיוצאים לפנסיה באים לעבוד אצלנו, אז יש לנו הרבה מאוד ערך  מוסף, דבר שאצל הרבה מדינות אחרות לא קיים"

מהו הערך המוסף שלכם?

"כשאנחנו מוכרים פרויקט בהיקף כזה, אני נותן ללקוח את כל מה שהוא צריך. כלומר, הוא מקביל מאיתנו כלי שיט שיש בו הכל – אני בונה את המנוע, את המיקרוגל, את הסדינים, את המערכת ראיית לילה, אני מתפעל את כל הפרויקט. המשמעות של זה שחברות כמו רפאל ותעשיה אווירית בעצם נכנסים באינטגרציה לתוך המוצרים שלנו, וגם להם כמובן יש מוניטין חזק מאוד בעולם.

"אנחנו לא מתחרים בסין או טורקיה, אנחנו מתחרים במדינות הטובות ביותר – בצרפת, גרמניה, אוסטרליה. לא כל מדינה יודעת לייצר כלי שיט צבאים, כלי שיט צבאי שונה מאוד שונה מכלי שיט אזרחי, וזה היתרון שלנו. בנוסף, הגדלנו את צבר ההכנסות שלנו - בדוחות הכספיים של דצמבר דיווחנו על צבר הזדמנות בהיקף של 280 מיליון שקל, והיום אנחנו עומדים על צבר הזמנות בהיקף של 700 מיליון שקל.

איך העסקה תשרת אתכם לטווח הארוך?

"המספנה היא עסק פרוייקטלי, כלומר כשאני חותם על עסקה כזו יש לי תקופה מסוימת לספק אותה, שזה אומר תעסוקה לעובדים, מחזור ורווחים. היו שנים שהיו לנו מחזורים של מעל 400 מיליון שקל, הקורונה יצרה לנו קושי מסוים בסגירת עסקאות, ולכן רק עכשיו סגרנו את העסקה , בקורונה לא יכולנו לטוס -  ברגע שההגבלות השתחררו הצלחנו לסגור את העסקה".

החברה השלימה בספטמבר האחרון הנפקה ראשונית לציבור (IPO), במסגרתה גייסה כ-340 מיליון שקל ברוטו תמורת כ-20% ממניותיה. הדוחות הכספיים של החברה ברבעון הרביעי של 2020 דשדשו עקב נגיף הקורונה, וההגבלות הקשות שהביא איתו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברה דיווחה על קיטון בהכנסות של הרבעון הרביעי של 2020: ההכנסות הסתכמו ב-209 מיליון שקל, לעומת 233 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של 10%. הקיטון בהכנסות נובע מעיקר מירידה בהכנסות במגזר המספנה, זאת בעקבות משבר הקורונה. הרווח התפעולי ברבעון צמח בכ-53% ל-26 מיליון שקל (12.5% מההכנסות), לעומת כ-17.1 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2019 (כ-7.3% מההכנסות).

המניה שלכם עלתה היום ב-6%, זה קשור רק לסגירת העסקה?

"קודם כל, המניה שלנו עלתה כבר אתמול אחרי הכנס משקיעים הראשון שלנו, והיום היא עלתה כתוצאה מההודעה על סגירת העסקה. הרווחיות שלנו ברורה, כל מי שקורא את הדוחות מבין את הרווחיות".

איך תראה השנה הקרובה עבורכם?

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רונן 29/04/2021 16:12
    הגב לתגובה זו
    מיותר לדבר על זה
  • 3.
    פיליפינים (ל"ת)
    אבירם 29/04/2021 14:26
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מייק1 29/04/2021 11:09
    הגב לתגובה זו
    מחיר ההובלה הימית התיקר לאחרונה מאד וזה גם יעלה את הכנסות החברה !!!
  • 1.
    שגיא 29/04/2021 07:53
    הגב לתגובה זו
    כבר מזמן עברה אותכם בכמה דרגות ולא הייתי מזלזל ככה נשמע שהוא לא מחובר.
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -0.28%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מדד הביטוח עולה 3.1%, מדד הבנקים יורד 1.4; ממדי הדגל יורדים עד 0.5%

שר האוצר הציג את מתווה התקציב ורמז על מיסוי רווחי הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור, מניות הבנקים מגיבות בירידות כשלעומתן חברות הביטוח מטפסות; עונת הדוחות בת"א מתחילה לתפוס תאוצה עם דוחות סופוויב, אודיוקודס ואורמת

מערכת ביזפורטל |

שר האוצר מפיל את מניות הבנקים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את מתווה התקציב לשנה הבאה והתמקד במסר חברתי: הפחתת מיסים לשכבות העובדות ומילואימניקים, לצד כוונה למיסוי גבוה יותר על גופים רווחיים, ובראשם הבנקים. לדבריו, “אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד רק כי הנגיד העלה ריבית”, תוך ביקורת חריפה על שולי הרווח של הבנקים ועל כך שבנק לאומי הגיע לשווי שוק של 100 מיליארד שקל “על חשבון הציבור”. סמוטריץ' הבטיח כי תקציב 2026 יכלול הורדת מס הכנסה לעידוד צמיחה, רפורמות ביוקר המחיה ובמשק החלב, והתייעלות בתקציב הביטחון, הכל תוך שמירה על המסגרות הפיסקליות. להרחבה "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"

מדד הבנקים יורד כ-1.4%, ובכך לאומי לאומי -1.52%  מאבדת את התואר ״החברה הראשונה בבורסה בשווי של 100 מיליארד שקל״. מדד ת״א ביטוח נהנה מהיחסיות ומתחזק ב-3.1%.

במדדי הדגל נרשמת מגמה שלילית, שמתמתנת מעט - ת״א 35 מאבד 0.1% כשהבנקים מושכים אותו ללמטה בעוד הביטוח מושך מעלה, ת״א 90 בירידה של 0.5%.


האם אנחנו בעיצומו של גל פיטורים רחב בגלל ה-AI? אלפים פוטרו באחרונה מאמזון, UPS וחברות נוספות בגלל הכניסה של ה-AI לעולם העבודה, והסערה מתחילה להגיע גם בישראל, אז איך נערכים אליה? "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל



בשוק האג"ח נרשמות עליות קלות בעיקר באפיקים הארוכים, כאשר דברי הנגיד מחזקים את האפשרות שהריבית תרד כבר בנובמבר. אג"ח עם מח"מ ברוטו של כ-10.5 שנים נסחר עם תשואה ברוטו של כ-4.025%