שוק בירושלים עסקים עסק שוק פירות ירקות צרכנות
צילום: Istock

מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל 2019 עלה ב-0.3%

בחישוב שנתי מדובר על קצב עליית מחירים של 1.3%, נמוך במעט מהצפי המוקדם. הלחץ על בנק ישראל להעלאת ריבית נחלש
עמית נעם טל | (1)

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל ב-0.3%, כך מדווחת הערב הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בחישוב שנתי, מדובר על קצב עליית מחירים של 1.3%, נמוך מהצפי המוקדם שעמד על עלייה של 1.4%. בעקבות המדד, הלחץ על בנק ישראל לעלות את הריבית נחלש. עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפי הלבשה והנעלה 2.4%, פירות טריים 1.5%, תחבורה 1.5% ותרבות ובידור 1.1%. מנגד, סעיף המזון ירד ב-0.1%. בתוך כך, מדד מחירים הדיור עלה ב-0.1% בחודשים פברואר- מרץ, ביחס לחודשים הקודמים. בחישוב שנתי מדובר על קצב עליית מחירים של 0.5% בלבד. בהסתכלות לפי אזורים, מחירי הדירות בצפון הארץ רשמו עלייה של 1.6%, בירושלים המחירים עלו ב-0.3%. מנגד, מחירי הדירות באזור הדרום רשמו ירידה של 0.5%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אורי 15/05/2019 21:33
    הגב לתגובה זו
    אלא ריבית של לפחות 2 אחוז, הכלכלה פה חזקה ויציבה והאינפלציה באמצע תחום היעד. אם לא יעלו ריבית עכשיו בסוף נמצא את עצמנו כמו אירופה עם עשור של ריבית אפסית.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

החברה תמכור 10% ממניות רשף החברה הבת שמרכזת את הרוב הגדול של פעילותה ותנפיק עוד 10%; ההכנסות של רשף לשנת 2025 צפויות להגיע לכחצי מיליארד שקל, כשצבר ההזמנות חוצה את המיליארד שקל והחברה נערכה להתרחבות גלובלית ולפיתוחים חדשים בתחום המרעומים

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, כנראה שהמחיר מתאים לו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. אבל לפעמים יש חריגים. דמיינו שהקונה לא קונה בכסף שלו, אלא בכסף של אחרים. האם גם אז זו עסקה ראויה. האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות, וכמו כל דבר שעולה, יש גם ירידה, ויש גלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה מוערכות טובות, ויש גאות בעסקיה - בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי קצת יותר, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה שהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יצטרכו רק את סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה -  ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

ארית תעשיות ארית תעשיות 0.69%  מתקדמת לקראת הנפקת חברת הבת רשף טכנולוגיות בבורסה בתל אביב. על פי התשקיף, החברה מתכננת למכור לציבור 10% ממניותיה של רשף, נוסף על 10% שמנפיקה רשף עצמה. לאחר ההנפקה תמשיך ארית להחזיק כ־80% מהחברה, שנחשבת לאחת הפעילות המרכזיות של הקבוצה בתחום המרעומים האלקטרוניים.