איגרות החוב הממשלתיות רשמו עליות על רקע דברי הנגיד

פרופ' אמיר ירון הנגיד החדש: "מעריך שתהיה עלייה מתונה בריבית ב-2019". איגרות החוב הממשלתיות השקליות רושמות עליות נאות. הדולר מתחזק 

 | 
(1)
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, צילום: דוברות בנק ישראל
איגרות החוב הממשלתיות השקליות רשמו עליות נאות על רקע דברי נגיד בנק ישראל  הנכנס פרופ' אמיר ירון. 
אג"ח ממשלתית שקלית מסדרה 0142 בעלת מח"מ ארוך של 14.5 שנים הוסיפה ב-0.5%. אג"ח ממשלתית מסדרה 0327, עם טווח פדיון של 8 שנים, עלתה ב-0.3%.
ממשלתי שקלי 1026 -0.24% ממשלתי שקלי 143.25 -0.24% ממשלתי שקלי 1026 סגירה:143.6 פתיחה:143.5 גבוה:143.65 נמוך:142.47 מחזור:231,020,997 לעמוד ציטוט נתוני אג"ח גרפים ביצועים ריביות כתבות נוספות בנושא:
ממשלתי שקלי 0327 -0.36% ממשלתי שקלי 109.3 -0.36% ממשלתי שקלי 0327 סגירה:109.69 פתיחה:109.69 גבוה:109.69 נמוך:108.7 מחזור:251,054,836 לעמוד ציטוט נתוני אג"ח גרפים ביצועים ריביות כתבות נוספות בנושא:
ממשלתי שקלי 0142 -0.5% ממשלתי שקלי 167.39 -0.5% ממשלתי שקלי 0142 סגירה:168.23 פתיחה:168.15 גבוה:168.22 נמוך:165.6 מחזור:226,852,722 לעמוד ציטוט נתוני אג"ח גרפים ביצועים ריביות כתבות נוספות בנושא:
במקביל הדולר מתחזק ב-0.2%, ונסחר סביב 3.7022 שקלים. מדובר על שינוי מגמה לעומת התחזקות השקל בשעות הבוקר והצהריים.
קודם לכן החליטה הוועדה המוניטרית להותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.25%. 
פרופ' אמיר ירון הנגיד אמר בנאומו שלאחר ההודעה: "מעריך שתהיה עלייה מתונה בריבית ב-2019. הצעדים שלנו הדרגתיים וזהירים".
לפי התחזית המעודכנת של בנק ישראל, הריבית במשק צפויה לעלות ל-0.5% ברבעון השלישי של 2019 ולהמשיך לעלות בהדרגה עד ל-1.25% בסוף 2020 (תום טווח התחזית).
​המשמעות היא שריבית בנק ישראל תישאר נמוכה עד סוף 2020, ולכן מתווה זה נותן רוח גבית לאיגרות החוב הממשלתיות השקליות. ככל שהריבית תישאר נמוכה עוד זמן רב,  הכדאיות בהשקעה באג"ח ממשלתיות ארוכות עולה. באיגרות חוב קיים יחס הפוך בין התשואה למחיר, שכך שהסכמת הרוכשים לקבלת תשואה נמוכה מתבטאת למעשה בעליית מחיר. 
"למרות שחלפו רק שישה שבועות מאז העלאת הריבית הקודמת, אירעו בהם לא מעט אירועים כלכליים משמעותיים; השווקים הפיננסיים בעולם, ובעקבותיהם גם בארץ, חוו טלטלה וירידות שערים, בחלקן חדות; ההערכות להמשך הצמיחה של הפעילות הריאלית בעולם ובארץ הופחתו קלות; וגם הבחירות לכנסת הוקדמו, מה שהגביר  במידה מסוימת את  אי הוודאות הכלכלית", אמר הערב פרופ' ירון. 
"אם לסכם – המדיניות שתקבע הוועדה המוניטרית תכוון לכך שלאורך זמן, האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז טווח היעד, כשלאורך התהליך הוועדה תרצה לוודא שהמדיניות המוניטרית תומכת בהמשך צמיחה בקצב נאה של הפעילות הכלכלית. על פי התרחיש הבסיסי שהוועדה רואה לפניה, האינפלציה צפויה להמשיך לעלות בהדרגה בשנתיים הקרובות, והפעילות הריאלית צפויה להמשיך לצמוח בהתאם לקצב הפוטנציאלי. תרחיש זה יהיה עקבי עם עלייה הדרגתית וזהירה של הריבית. עם זאת, ישנם מספר סיכונים עיקריים לתרחיש הבסיסי: האינפלציה עשויה להאט אם יתחדש הייסוף, והפעילות הריאלית עשויה להיות מושפעת לרעה מההתפתחויות בכלכלה העולמית בכלל ובשווקים הפיננסיים העולמיים בפרט. ככל שסיכונים אלו יתממשו הוועדה תוכל להמשיך לקיים מדיניות מוניטרית מרחיבה למשך זמן יותר ממושך, באופן שיהיה עיקבי עם השגת יעדי המדיניות", אמר פרופ' ירון.
תגובות לכתבה(1):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    עובדים על הציבור גרעון נוסף של 2.5% מוסתר
    בן אברהם 07/01/2019 19:00
    הגב לתגובה זו
    0 0
    בזכות הריבית הנמוכה שהציבור מסבסד את הממשלה.
    סגור