קופיקס השיקה את הסניף הראשון שלה ברוסיה
קופיקס רשת קופיקס הודיעה כי פתחה היום (ב') את הסניף הראשון של רשת 'קופיקס רוסיה', וזאת בקניון אחוטני ריאד שנמצא בכיכר האדומה שבמוסקבה. שני סניפים נוספים צפויים להפתח החודש, כשאחד מהם ימוקם בתחנת הרכבת פבלצקיה.
הסניף נחנך במסגרת מסיבת עיתונאים שבה השתתפו כלל כלי התקשורת הגדולים ברוסיה, וכן היזם הרוסי סאטס מלווני שהציג את הרשת. במסיבת העיתונאים הוצגה ה"נוסחה" של קופיקס, מחיר אחיד לכלל המוצרים, שברוסיה יעמוד על 50 רובל (בשבילכם - 3 שקלים בלבד).
מנכ"ל קופיקס ישראל, חיים אהרון, מסר: "כמו בישראל, גם ברוסיה מגיע לציבור ליהנות ממוצרי איכות במחיר הוגן. אני בטוח שהשינוי הצרכני המשמעותי וההשפעה של קופיקס על כלל הצריכה הצרכנית בישראל, יתרחשו גם ברוסיה. בשלב הראשון נפתח 3 בתי קפה בניהול עצמאי. בשלב השני נפתח את הרשת לזכיינים ונגיע לכ-300 סניפי בתי קפה במוסקבה. בשלב השלישי נפרוש 700 סניפי בתי קפה נוספים. כבר בימים אלה קיבלנו עשרות פניות מיזמים פוטנציאלים ברחבי מוסקבה ורוסיה כולה".
אבי כץ, מייסד רשת קופיקס: "המדד לאיתור מדינה המתאימה למודל קופיקס הינו פער גדול בין עלות חומרי הגלם לעלות המוצר הסופי. ברוסיה המאופיינת בהבדלי מעמדות גדולים הפער גבוה אף יותר מאשר בישראל. קופיקס תוריד את המחירים לרבע ממחירם היום."
- רמי לוי מעלה את המחיר בהצעת הרכש לקופיקס
- רמי לוי מנסה למחוק את קופיקס מהבורסה בפרמיה אפסית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צפו בסרטון מפתיחת הסניף:
- 6.הם לא מחלקים דיבידנדים זה סימן לאי יושר (ל"ת)שומרים לעצמם 12/10/2016 17:57הגב לתגובה זו
- יאיר 13/10/2016 08:27הגב לתגובה זוהיא צריכה את הכסף בשביל הצמיחה.
- 5.להטוטים זכיינים קורסים ואין דיוידנדים (ל"ת)ניהול בעייתי 12/10/2016 17:56הגב לתגובה זו
- 4.אין ספק שמוסקבה "טובה "לעסקים-פשע בכל מקום בחסות הממשל (ל"ת)לא יראו שקל 11/10/2016 12:24הגב לתגובה זו
- 3.בהצלחה רבה - עשיה יפה העושה שם טוב לישראל (ל"ת)הנצ 11/10/2016 10:10הגב לתגובה זו
- 2.בהצלחה גדולה להם!!! (ל"ת)יוזמה מבורכת 10/10/2016 20:29הגב לתגובה זו
- 1.ישר כוח, המניה במחיר מציאה ביחס לפוטנציאל (ל"ת)אחד 10/10/2016 16:00הגב לתגובה זו
- שני 10/10/2016 16:10הגב לתגובה זותרגיל שכבר ביום השני לכניסתי לבורסה עזבתי אותו.
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
