התיק נסגר: לא יוגש כתב אישום נגד רועי ורמוס, ישלם 500 אלף שקל למדינה

היום נחתם בין הפרקליטות לבין רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות לשעבר, הסדר לסגירת תיק המירמה בניירות ערך בו הואשם בתחילת 2010
דניאל קביליו | (5)

רועי ורמוס, אשר הואשם בשנת 2011 בתרמית בניירות ערך, בעודו מנכ"ל פסגות, חתם היום על הסדר עם הפרקליטות לסגירת התיק נגדו. ההסדר המדובר הוא מכוח חוק ניירות ערך כאשר ורמוס ישלם קנס של 500 אלף שקל לאוצר המדינה, ולאחר מכן יוכל לשוב ולכהן כנושא משרה בגוף מפוקח. מתוקף ההסדר, ורמוס לא יישא באחריות פלילית.

על פי פרטי ההסדר אשר נמסרו מהרשות לניירות ערך, החשוד יטול על עצמו אמצעי אכיפה הקבועים בחוק, ובכפוף למילויים, לא יוגש כנגדו כתב אישום והוא לא ידרש להודות במיוחס לו.

כזכור בנובמבר 2010 הפסיקה פסגות את העסקתו של ורמוס כמנכ"ל בית ההשקעות בשל החקירה כנגדו. במרכז החקירה, עמד חשד לפעילות תרמיתית שבוצעה על פני כמה שנים באגרות חוב קונצרניות וממשלתיות. התרמית בוצעה באמצעות חשבון הנוסטרו (חשבון המנהל את כספי בית ההשקעות עצמו) של חברת פסגות ניירות ערך בשיתוף עם סמנכ"ל הברוקראז', דוד אדרי ומנהל חדר המסחר שי בן דוד.

בסופו של יום סברה הפרקליטות כי תכני השיחות מבססים חובות התנהגות מצידו של נושא משרה בגוף מפוקח. הימנעותו של ורמוס מנקיטתן עולה כדי עבירת פגיעה בניהול התקין של עסקי התאגיד, לפי סעיף 424 (2) לחוק העונשין. בצידה של עבירה זו קבוע עונש של שנת מאסר אחת וקנס.

במסגרת ההסדר, הפרקליטות קובעת כי ורמוס היה צד לשיחות בהן התבצעה פעילות לא תקינה בחשבון הנוסטרו של פסגות. כמו כן, הפרליטות טוענת כי בהתחשב בתכנים שעלו בשיחות הללו, היה על ורמוס לוודא כי אמירות אלו אינן משקפות פעילות בלתי תקינה של מנהלי הנוסטרו, ומשלא עשה כן פגע בניהול התקין של התאגיד שבראשו עמד, לפי סעיף 424(2) לחוק העונשין התשל"ז-1977.

הפרקליטות מציינת "בשים לב להגבלה בפועל בה נשא ורמוס עד עתה, כשנתיים וחצי, העובדה כי ורמוס השלים עם הרחקתו, העובדה כי מדובר בפרשה מורכבת, שהגשת כתב אישום בה תיארך עוד זמן מה, וראייתה של הפרקליטות את נטילת אמצעי האכיפה על ידי ורמוס במסגרת הסדר סגירה בתנאים, כעונה על האינטרס הציבורי בנסיבות העניין."

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אלהים 24/07/2013 09:46
    הגב לתגובה זו
    אבל הרגולטורים של שוק ההון בישראל מעמידים אותי על טעותי כל שני וחמישי וסיסמתם גנבים ונוכלים עלו והצליחו.
  • 4.
    לימון סחוט 24/07/2013 07:41
    הגב לתגובה זו
    שאב סכומים הרבה יותר גבוהים וגרם לאנשים להרבה הפסדים. לעשות איתו עסקאות הראה שהשחיתות משתלמת
  • 3.
    י 23/07/2013 23:48
    הגב לתגובה זו
    שכרם של הגנבים הוא שוד בצהריים - בפסגות המנכ"ל מרויח על חשבונינו כ 5 מיליון ש"ח לשנה. אחרי זה את הוא נתפס על הונאה שאמורה לסייע לו להרוויח על החסכונות הגדולים שלו, אין לו כל בעיה לשים משכורת חודשית אחת ולהמשיך לגנוב את הפנסיות שלנו. אחר כך יבכו שצריך להעךות את גיל הפנסיה כדי שכולנו נמות לפני שנקבל אותה
  • 2.
    הכי ותיק 38 23/07/2013 22:34
    הגב לתגובה זו
    תמורת המחיר אני מוכן להכשיר אפילו חזיר
  • 1.
    עוד נוכל שיוצא ללא כלום ממש חממה לגנבים המדינה הזאת (ל"ת)
    22 23/07/2013 21:02
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?